פסקי דין על אופירה שטרית | פסקי דין על אביחי שטרית | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א | פסקי דין על עו"ד אסף איל |

6755/09 בשא     07/09/2009




בשא 6755/09 אופירה שטרית נ' אביחי שטרית, כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א, עו"ד אסף איל




בעניין:

5



בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
בשא 6755/09
בתיק פשר 1143/08
בפני
:
כבוד השופט אבי זמיר
תאריך:
07/09/2009




בעניין
:
אופירה שטרית



ע"י ב"כ
עו"ד שועלי

המבקשת

נ
ג
ד


1 . אביחי שטרית
, החייב
ע"י ב"כ
עו"ד נצר

2 . כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א
ע"י ב"כ
עו"ד בריל

3 . עו"ד אסף איל
, הנאמן







החלטה


בפני
י בקשה שעניינה הקצבת מזונות עבור שני ילדיהם המשותפים של החייב ושל המבקשת, בהתאם לסעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), תש"ם – 1980 (להלן: "הפקודה").

כנגד החייב ניתן צו כינוס, לבקשתו, ביום 6.3.08. צו פשיטת רגל ניתן ביום 9.2.09. החייב משלם לקופת הכינוס סכום חודשי של 500 ₪.

בבקשה נטען, כי המבקשת, שגם כנגדה ניתן צו כינוס, מטופלת בשני קטינים בגילאי 12 ו- 9 ומתגוררת בשכירות חודשית של 3,300 ₪ לחודש, בעוד שהכנסתה
עומדת על 4,500 ₪ בלבד. המבקשת מפנה לפסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא, אשר פסק ביום 30.1.03 מזונות בסך של 4,000 ₪ לחודש. המבקשת מציינת, כי לאחר מתן צו הכינוס החל החייב לשלם על דעת עצמו סך של 1,500 ₪ לחודש, וגם זאת רק עד חודש ינואר 2009. היא הגישה תביעת חוב בגין תשלומי העבר. לטענתה, על החייב להגדיל את הכנסותיו ולשלם את מלוא סכום המזונות (רטרואקטיבית ומכאן ולהבא).

החייב מדגיש בתגובתו, כי החייב לא מתחמק מחובתו לזון את ילדיו והוא אף עושה כן גם לאחר מתן צו הכינוס; הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר, ואין כל מקום לגביה רטרואקטיבית. יתרה מכך, הסתבכותו והתנהלותו של החייב אינן נגועות בחוסר תום לב, ומצבו הרפואי והכלכלי מאפשרים לו בקושי רב קיום בסיסי בלבד. זאת, שעה שהסכם המזונות נערך בעת שלחייב היו הכנסות גבוהות. החייב מבקש שלא לקצוב סכום מזונות העולה על 1,500 ₪.

הנאמן מציין בתגובתו, כי אין חולק כי מצבו של החייב כיום רחוק מרחק ניכר ממצבו עת חתם על הסכם המזונות ב- 2003. מאז צבר החייב חובות רבים; הוא הצהיר על חובות ל- 80 נושים בסכום כולל העולה על 3.6 מיליון ₪, והוגשו נגדו 28 תביעות חוב בסכום כולל של למעלה מ- 2.3 מיליון ₪. הנאמן מדגיש כי החייב משתכר מעבודתו סך של כ- 5,500 ₪ לחודש, וברור שהוא זקוק לסכום סביר לצרכי מחיה. הנאמן מציע להעמיד את הסכום החודשי לקופת הכנ"ר על סך של 2,500 ₪, ולקצוב לטובת הקטינים 2,000 ₪ מתוכו.

בדיון מיום 3.9.09 חזרו הצדדים על עמדותיהם. הכנ"ר הצטרף לעמדת הנאמן.


כידוע, בית משפט של פשיטת רגל יכול להקציב מזונות לזכאי, בהתאם לסעיף 128 לפקודה, רק לאחר שבית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי קבע את שיעור המזונות. במלים אחרות, סעיף 128 לא בא להסמיך את בית המשפט, שבפני
ו מתנהלים הליכי חדלות הפירעון, לקבוע מזונות תחת בית המשפט למשפחה או בית הדין הדתי. רק כאשר קיים פסק מזונות שיצא תחת ידי הערכאה המוסמכת בנושא זה ניתן לפנות לבית המשפט של פשיטת הרגל על מנת שיקציב את המזונות. יש, כמובן, לזכור כי הקצבת המזונות חלה אך לגבי התקופה שמיום צו הכינוס ואילך. חוב מזונות לתקופה שעד ליום מתן צו הכינוס הינו בגדר חוב בר תביעה (סעיף 72(1) לפקודה) וזוכה הוא לדין קדימה (סעיף 78(3)(ד) לפקודה). הערכאה המוסמכת לדון בנושא המזונות תתחשב במצבו הכלכלי של החייב במזונות. עם זאת, ברי כי האיזון בין הצרכים המתחרים יישקל בצורה אחרת על ידי בית המשפט של פשיטת הרגל. בית המשפט האמור צריך למצוא את נקודת האיזון הראויה בין האינטרסים של הזכאי למזונות, של נושי החייב ושל החייב עצמו. יש לקחת בחשבון את הכנסותיו של החייב, סכום הנשייה וצרכי הזכאים למזונות (ראו ע"א 8993/04 פלונית נ' פלוני (2007)).

עמדת המבקשת לא ברורה; היא עומדת בניגוד להוראות הפקודה ולהלכה הפסוקה, ואינה לוקחת בחשבון את מצבו העכשווי של החייב ואת אינטרס הנושים.

כאמור, החייב מוצא את נקודת האיזון בהקצבה חודשית של 1,500 ₪; הנאמן והכנ"ר מציעים סך של 2,000 ₪. עברתי שוב על המסמכים המצויים בתיק הפש"ר כולו ונתתי דעתי לטענות הצדדים. סך של 1,500 ₪ לחודש נראה סביר יותר, בהתחשב בכל הפרמטרים הנזכרים.

אני מחייב אפוא את החייב לשלם לקופת הכינוס סך של 2,000 ₪ מדי חודש; 1,500 ₪ מתוכם יועברו לקטינים כהקצבת מזונות. בגין חובות העבר יש לפעול לפי כל דין. אין צו להוצאות.


ניתנה היום י"ח באלול, תשס"ט (7 בספטמבר 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.


אבי זמיר
, שופט

בית המשפט המחוזי תל- אביב-יפו








בשא בית משפט מחוזי 6755/09 אופירה שטרית נ' אביחי שטרית, כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א, עו"ד אסף איל (פורסם ב-ֽ 07/09/2009)