פסקי דין על דיין דוד | פסקי דין על בן יוסף יוסף | פסקי דין על מרק קרישמן (סופר טסט) |

17032/01 א     26/11/2003




א 17032/01 דיין דוד נ' בן יוסף יוסף, מרק קרישמן (סופר טסט)




1
בתי המשפט

א 017032/01
בית משפט השלום חיפה
26/11/2003
תאריך:
כב' השופטת חני הורוביץ

בפני
:

דיין דוד

בעניין:
התובע/ת/ים
אביטן

ע"י ב"כ עו"ד
- נ ג ד -
1. בן יוסף יוסף

2. מרק קרישמן (סופר טסט)
הנתבע/ת/ים

ע"י ב"כ עו"ד

פסק דין
1. התובע רכש רכב מסוג פיאט פונטו מ.ר. 27-398-14 (להלן:"הרכב") מנתבע מס' 1 (להלן:"בן יוסף").
הרכב עבר בדיקת תקינות טרם הרכישה ע"י נתבע מס' 2 , המנהל מכון לבדיקת רכב "סופר טסט" (להלן: "קרישמן").
התובע טוען כי הנתבעים הציגו מצג שווא באשר לתקינותו של הרכב . קרישמן עשה קנוניה עם בן יוסף ולחילופין התרשל בבדיקת הרכב.
התובע תבע פיצויים בסך 58,663 ₪.

2 . בן יוסף טוען כי התובע ידע היטב את מצבו של הרכב עובר למכירה. בהתאמה אף קיבל הנחה של כ- 14% ממחיר הרכב. חלק מהתיקונים שבוצעו אינם עקב ליקוי ברכב אלא תיקון סביר ברכב ישן ולאחר שימוש בו.
קרישמן טוען כי בדיקתו העלתה את הפגמים העיקריים ברכב והם אף מצויינים במפורש בדוח הבדיקה. הוא הסביר לתובע את הליקויים שבדוח. לא קשר קשר כלשהו עם בן יוסף להונות את התובע ולא טען בפני
ו מצג שווא כלשהו.

3. 3. להלן העובדות כפי שקבעתי עפ"י המסמכים והעדויות:
א. א. הרכב עבר תאונה קשה ב-4.1.00 . השמאי שבדק את הרכב אמד את הנזק בשיעור 58.61% והעריך את שוויו של הרכב, 44,020 ₪. בתאונה נפגעו בין השאר, גם קורות אורך וגשר תחתון קדמי.
ב. ב. בן יוסף הינו סוחר מכוניות, והוא רכש את הרכב במצבו לאחר תאונה.
ג. ג. לאחר מכן פרסם בן יוסף בעיתון מודעה למכירת הרכב. במו"מ שהתנהל בינו לבין הקונה שמואל סלע (להלן:"סלע"), הציג עצמו כעיתונאי המוכר את רכבו. עוד טען כי הרכב נרשם ע"ש גיסו, עקב הליך גירושין שעבר.
בן יוסף טען כי הרכב עבר תאונה קלה בחזית והסתיר את העובדה כי הרכב הוכרז כאובדן כללי ובמצבו קיים סיכון לעשות בו שימוש. עובדות אלו גם לא עלו בבדיקה במכון בדיקה מ.מ.מ, אליו הוביל בן יוסף את סלע.
ד. ד. סלע קנה את הרכב ושילם תמורתו לבן יוסף סך 42,000 ₪.
כעבור שבועיים במוסך בו טיפל ברכב, הובהרו לו העובדות הנכונות לגבי מצבו של הרכב. סלע פנה לבן יוסף לבטל את הסכם המכר. משהאחרון סירב הגיש נגדו תביעה בבימ"ש השלום בת.א. 12154/00 . כל העובדות דלעיל, לרבות הטענה כי מדובר במצג שווא הטעיה ומרמה נטענו בכתב התביעה.
ה. ה. בין הצדדים לתביעה הנ"ל נערך הליך גישור. במסגרתו, במחצית נובמבר 2000 הוסכם על ביטול הסכם המכר והתנאים לכך. בן יוסף השיב לשמואל סלע סך 32,500 ₪, בהתחשב בתקופה בה סלע השתמש ברכב , וקיבל לידיו את הרכב.
ו. ו. זמן קצר לאחר מכן, בן יוסף שב ופרסם בעתון מודעה למכירת הרכב. הפעם הציג עצמו כמי שמבקש למכור את רכבו של בנו. (לא שוכנעתי כי גם הפעם הציג עצמו כעתונאי, כפי שהעיד התובע- אולם אין נפקא מינא).
ז. ז. לאחר מו"מ, במסגרתו לא הודיע בן יוסף לתובע את העובדות המלאות שהיו בידיעתו, לרבות העובדה שהרכב עבר תאונה קשה - הוסכם על מחיר הרכב, סך 38,000 ₪.
ח. ח. בהמלצת בן יוסף פנו לבדיקת הרכב אצל קרישמן.
הבדיקה נערכה ביום 1.12.00. בדוח הבדיקה מציין קרישמן בין השאר, כי בולמי זעזועים ומערכת הבלמים אינם תקינים, "שילדה מרכב וצבע " "לא תקין" . הוא מפרט בנוסף ל"פגיעות בפח, לחיצות בפח" "הוחלפו חלקי מרכב" "קורת רוחב הוחלפה". עוד ציין מספר לא מבוטל של ליקויים ברכב.
קרישמן הציג בפני
התובע את הליקויים שמצא. התובע חתם על מסמך הבדיקה כי הבין את פשר הליקויים שנמצאו.
ט. ט. התובע אשר היה תחת הרושם שהציג בפני
ו בן יוסף , כי התיקונים שבוצעו בו היו קלים והרכב היה ראוי לשימוש- הסכים לרכוש את הרכב.
הוסכם עם בן יוסף על תיקון ליקויים "מינוריים". לאחר התיקונים, שכללו תיקון בולמי זעזועים ורצועת טיימינג, נחתם ביום 3.12.00 הסכם המכר.
התובע שילם לבן יוסף סך 38,000 ₪, לאחר שממחיר המחירון הופחתו 2,000 ₪.
התובע אומנם טען בתצהירו כי "טענותיו (של בן יוסף ה.ש.ח.ה.) כאילו הפחית לי 2,000 ₪ ממחירו של הפונטו הנן בבחינת עורבא פרח".אולם במכתב בא כוחו של התובע אל בן יוסף, עוד ב- 31.1.01 (ת/1ו' ) הודה במפורש כי בשל הליקויים שנמצאו בבדיקת המכון "הופחת סכום של 2,000 ₪ משווי הרכב בהתאם למחירון הרלבנטי לאותה עת..".
י. כעבור כשלושה שבועות, קיבל התובע מכתב ממשרד התחבורה, המודיע לו כי הרכב עבר ביום 4.1.00 תאונה קשה, המחייבת בדיקה על פי תקנה 309 לתקנות התעבורה.
התובע נדרש להמציא תעודת תקינות, מאחד המכונים המוכרים ע"י משרד התחבורה.
סלע, פנה למשרד התחבורה והפנה את תשומת ליבם לרכב הנדון. בן יוסף טוען כי נהג מתוך יצר נקמנות. אולם, לטעמי סלע פעל כאזרח טוב, החושש כי בן יוסף ישוב לסורו, כפי שאכן קרה, יסכן וירמה תם לב נוסף. סלע אף הביא לידיעת התובע את העובדות הנכונות באשר לעברו של הרכב.
יא. התובע פנה לבן יוסף בדרישה לבטל את עסקת המכר, אולם, בן יוסף דחה אותו. לאחר מכן ב- 24.1.01, או סמוך לכך, קיבל התובע מכתב נוסף ממשרד התחבורה בו הודע לו על ביטול רשיון הרכב ואיסור שימוש בו. התובע פנה באמצעות ב"כ לבן יוסף ודרש השבת כספו וביטול עיסקת המכר.
בן יוסף סירב ואף הבהיר כי מצבו הכספי קשה ואין בידיו להחזיר את הסכום שקיבל עבור הרכב. 60221
יב. יב. התובע פנה למבדקה של הטכניון לצורך בדיקת הרכב.
בבדיקת המבדקה לרכב של הטכניון בחיפה נמצא כי בולמי זעזועים לא תקינים, עוד נמצאו "עיוותים גדולים בקורת השלדה הימנית בחלקה הקדמי". תיקון "איכות תיקון קורת השלדה הימנית אינו משביע רצון" אולם נקבע כי "פרט לממצא זה, בבדיקה לא נתגלו עיוותים משמעותיים בקורות השלדה בצירי האורך, הרוחב והגובה. בבדיקה הוויזואלית לא נתגלו שברים או סדקים בקורות השלדה ובקורות הרוחב". מערכת הבלמים נמצאה תקינה.
המבדקה המליצה לאשר את השימוש ברכב לאחר תיקון הליקויים דלעיל.
יג. יג. בן יוסף דאג לתיקון הרכב במוסך "תלתן" ע"מ להכשירו לשימוש. התובע שילם תמורת התיקונים הנדרשים לצורך הכשרת הרכב ועבודות נוסף סך 11,763 ₪. בעקבות זאת,אושר רשיון הרכב. התובע עושה שימוש רגיל ברכב .

4. 4. דיון ומסקנות
א. א. בן יוסף ידע כי הרכב עבר תאונה קשה בעקבותיה הוכרז כ"אובדן מלא" . בן יוסף הנו סוחר מכוניות מנוסה ובכוונה להטעות את התובע הסתיר זאת ממנו. על אף שבן יוסף ידע בוודאות עובר למכירה לתובע, כי הסתרת העובדות יש בה משום הטעייה, נהג כך. בן יוסף לא נהג בתום לב ובדרך מקובלת כפי שחייב היה בעת כריתת ההסכם.
ראה: ע"א 838/75 ספקטור נ. צרפתי פ"ד לב(1) 231 ,241.
אין לי ספק כי לו היה התובע יודע את העובדות הנכונות, ולא היה מוטעה ע"י מצג השוא שהציג בפני
ו בן יוסף, לא היה קונה את הרכב במחיר שקנה. ודאי שלא היה קונה רכב שנדרש להשקיע סכום ניכר ע"מ להכשירו לשימוש, עפ"י הוראות משרד התחבורה.
ב. ב. התובע זכאי היה עקב ההטעיה לבטל את הסכם המכר, אולם בסופו של דבר ויתר על זכות זו והעדיף לתקן את הרכב ולעשות בו שימוש. התובע איננו זכאי כיום להשבה אלא הוא זכאי לקבל פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו עקב ההטעיה.
ג. ג. בסיכומיו מבקש ב"כ התובע לחייב בהשבת סך 38,000 ₪ ששילם התובע לבן יוסף, דמי התיקון הוצאות ועוגמת נפש.
בכתב התביעה לא נטען לביטול ההסכם והתובע לא תבע השבה. בכתב התביעה תבע התובע את הפרש בין התמורה ששולמה עבור הרכב לבין שוויו האמיתי (בונסף לדמי התיקון הוצאות ועוגמת נפש). התובע לא הוכיח את שוויו הנכון של הרכב במצבו לאחר התיקונים וכי נגרם לו הפסד או שיעורו. לפיכך גם ב"כ התובע ויתר בסיכומיו על טענה זו.
ד. התובע זכאי לקבל את הסכומים שהשקיע ברכב ע"מ להביאו למצב תקין וראוי בעקבות התאונה הקשה הקודמת שהוסתרה. אין מניעה כי לאחר התיקון, שוויו של הרכב מתאים למחיר ששילם התובע.
ה. מהסכום ששילם התובע עבור תיקון הרכב, עפ"י חשבונית 1347, יש מקום לקזז סך 35 ₪ נוזל קירור וסך 240 ₪ גז מזגן- שאינם קשורים למימצאי מבדקת הרכב. ( 275 ₪ - 8,515 ש"ח ) 8240 ₪ בצירוף 17% מע"מ. חשבונית זו שולמה ביום 8.5.01 . כמו כן סך 600 ₪ (כולל מע"מ) עפ"י קבלה 4179 ו- 200 ₪ (כולל מע"מ ) עפ"י קבלה 4186 ששולמו ביום 12.1.01.
קבלה מיום 3.7.01 באשר למעבה מזגן ומייבש, איננה רלבנטית למימצאים הנ"ל.
כיוון שהתובע בסיכומיו מבקש לחייב בסך 9,963 ₪ (כנטען גם בכתב התביעה) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 8.5.01 , כך אקבע.
התובע זכאי לפיצוי בגין אובדן הזמן שנגרם לו לצורך בדיקות הרכב ותיקונו וכן פיצוי בגין עוגמת נפש. הנני קובעת פיצוי גלובלי בסך 5,000 ₪.
ו. לא שוכנעתי כי קרישמן התרשל בבדיקתו ו/או התכוון להטעות את התובע ו/או קשר קשר עם בן יוסף להונות אותו.
אין שום ראיה לקנוניה בין קרישמן לבן יוסף. כזכור הבדיקה הקודמת נעשתה בכלל במכון אחר. קרישמן לא ידע את העובדות שהיו ברורות לבן יוסף בלבד.
קרישמן ציין בדוח הבדיקה כמצוטט לעיל, את הליקויים החמורים שהיו ברכב. לפיכך לא התרשל בבדיקתו.
לעניין הטענה כאילו קרישמן "ריכך" את המימצאים והסביר לתובע שמדובר בליקויים קלים ולאחר שתוקנו הרכב ראוי לשימוש - עדותו של הנתבע היתה עדות יחיד והיא נסתרת בעדותו של קרישמן הנתמכת במסמך בכתב, במימצאים בדו"ח הבדיקה. התובע חתם כי הבין את משמעות המימצאים.
התובע, אדם מבוגר, מורה בישראל - קרישמן רשאי היה להניח כי הוא מבין היטב את משמעות הליקויים החמורים שרשם במפורש בחוות דעתו. אין טענה כי היתה מוטלת על קרישמן חובה לבדוק את רמת הבנתו של התובע, של המימצאים שכתב שחור על גבי לבן במסמכי הבדיקה.
התובע שהאמין למצג השווא שהציג בפני
ו "העתונאי החשוב" בן יוסף, בפועל לא הבין את המשמעות הקשה של הליקויים שנמצאו ולכן הסכים לרכוש את הרכב.
התנהגותו של קרישמן איננה מהווה עוולה המצדיקה למצוא אותו אחראי לנזקי התובע.

5. התוצאה
א. נתבע מס' 1 , בן יוסף יוסף
ישלם לתובע את הסכומים כדלקמן:
9,963 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 8.5.01 ועד התשלום המלא בפועל. ועוד פיצוי בסך 5,000 ₪ כמפורט לעיל.
כמו כן ישלם לתובע הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ בצירוף מע"מ.
ב. התביעה נגד נתבע מס' 2 מרק קרישמן נדחית.
בנסיבות העניין כיוון שאומנם התנהגותו אינה עולה כדי עוולה, אולם היה ראוי שיוודא כי אכן הלקוח מבין לחלוטין את משמעות מימצאי הבדיקה, אינני עושה צו להוצאות לטובתו.


________________
ח. הורוביץ, שופטת








א בית משפט שלום 17032/01 דיין דוד נ' בן יוסף יוסף, מרק קרישמן (סופר טסט) (פורסם ב-ֽ 26/11/2003)