פסקי דין על אברהם מולכו | פסקי דין על צבי מולכו |

6919/09 רעפ     09/09/2009




רעפ 6919/09 אברהם מולכו, צבי מולכו נ' מדינת ישראל




החלטה בתיק רע"פ 6919/09



בבית המשפט העליון


רע"פ 6919/09



בפני
:

כבוד השופט א' א' לוי


המבקשים:

1. אברהם מולכו



2. צבי מולכו



נ


ג


ד



המשיבה:
מדינת ישראל


בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, מיום 25.5.09, בע"פ 7035/09, 7117/09, 7039/09, שניתן על ידי כבוד ס. הנשיא השופט ז' המר, והשופטים: ע' פוגלמן ות' שפירא

בשם המבקשים:
עו"ד גד זילברשלג; עו"ד אסף שיפר

החלטה

1.
המבקשים, אב ובנו, ניהלו פנימייה לנערות ממשפחות קשות יום וחברה לניהול בית אבות. כדי להתחמק מתשלומי מס בין השנים 2004-1999, זייפו השניים חשבוניות וכן כללו בגדר הוצאות עסקיהם את הוצאותיהם האישיות – וכתוצאה מכך גרפו לכיסם מיליוני שקלים. בנוסף, כאשר נודע להם כי מתנהלת נגדם חקירה פלילית, העלים מבקש 2 את ספרי החשבונות של העסקים. בעקבות מעשיהם אלה, הוגש נגד המבקשים כתב אישום המייחס להם שורה של עבירות מס וזיוף, ולמבקש 2 גם עבירות של השמדת ראיות ושיבוש מהלכי משפט.


המבקשים הודו בעובדות המפלילות שיוחסו להם, ובעקבות כך הורשעו. בתום דיון מעמיק בראיות ובטיעונים שהובאו לעניין העונש, גזר בית-המשפט למבקש 1 מאסר בן 15 חודשים, מאסר מותנה לתקופה זהה, וקנס בסך 35,000 ש"ח. למבקש 2 נגזרו 30 חודשי מאסר, 18 חודשים מאסר על-תנאי וקנס דומה.



2.
המבקשים ערערו בפני
בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו על חומרת עונשם, ומנגד ערערה המשיבה על קולתו, בהדגישה את סכום הקנס הפעוט שהושת. בית-המשפט המחוזי דחה את ערעור המבקשים, וקיבל את ערעורה של המשיבה. נקבע, כי בנוסף לרכיב המאסר, יחויב כל אחד מן המבקשים בקנס בסכום של 500,000 ש"ח. את קביעתו זו עיגן בית-המשפט בחומרתן היתרה של העבירות, התקופה הממושכת בהן בוצעו, היקף ההעלמה, ומדיניות הענישה הנוהגת. לשיטתו, לא הייתה בנסיבותיהם האישיות של המבקשים – גם אם היו אלה נסיבות מקלות – עילה שלא למצות עמם את הדין.

3.
בבקשה שבפני
עותרים המבקשים ליתן להם רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. נטען, כי התוצאה אליה הגיעה ערכאת הערעור הינה מרחיקת לכת, באשר סכום הקנס שהושת עליהם בערכאת הדיון הוכפל פי 15 – ובכך בלבד יש כדי להצדיק דיון נוסף בעניינם. עוד הם טוענים כי אין בידם לשלם את הקנס מחמת מצבם הכלכלי הקשה, כי השיבו חלקים נכבדים מן הסכומים שנטלו מרשויות המס, לכל אחד מהם בעיות בריאותיות, והם הקדישו את כל חייהם למען הזולת.

4.
אין בידי להיעתר לבקשה זו. אכן, פער ענישה בין הערכאה הדיונית לבין ערכאת הערעור מצדיק לעתים מתן רשות ערעור (רע"פ 5060/04
הגואל נ' מדינת ישראל

(לא פורסם, 24.2.05)), ולעניין זה, אין חולק כי הקנס אשר הושת על המבקשים בבית-המשפט המחוזי חמור במידה ניכרת מזה שנקבע בבית-משפט השלום. יחד עם זאת, פער הענישה בין הערכאות נובע מחריגה מופרזת לקולא בגזר הדין המקורי, בו לא ניתן משקל הולם לחומרתן של העבירות, היקפן העצום ומדיניות הענישה הנוהגת. ובמלים אחרות, בית המשפט המחוזי אך תיקן טעות שנפלה בפסיקתה של הערכאה הדיונית (לעניין זה ראו רע"פ 5469/08
נחמני נ' מדינת ישראל
(לא פורסם, 23.6.2008);
רע"פ 4123/07
פלוני נ' מדינת ישראל

(לא פורסם, 14.05.07); רע"פ 3642/06
כהנים נ' מדינת ישראל

(לא פורסם, 09.05.06)
), באשר המבקשים הם עברייני מס אשר פעלו במשך שנים רבות באופן שיטתי, נרחב ומתוחכם, במטרה להונות את הרשויות ולגרוף לכיסם סכומי עתק על חשבונה של הקופה הציבורית. יתרה מכך, גם לאחר שנחשפה הפרשה הם לא הסירו את מחדליהם, ובמצב דברים זה לא היה מקום לתוצאה אחרת זולת שינוי העונש מן היסוד ומיצוי הדין עימם.




בהיעדר עילה להתערב בהכרעתה של ערכאת הערעור הראשונה, הבקשה נדחית.



ניתנה היום, כ' באלול התשס"ט (09.09.09).




ש ו פ ט













_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

09069190_o01.doc

אז

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il








רעפ בית המשפט העליון 6919/09 אברהם מולכו, צבי מולכו נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 09/09/2009)