פסקי דין על עמינח תעשיות רהיטים בע"מ | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה

181/01 פשר     30/10/2003




פשר 181/01 עמינח תעשיות רהיטים בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה




1
בתי המשפט

בשא010101/03
בית משפט מחוזי חיפה
בתיק עיקרי: פשר 000181/01

30/10/2003
תאריך:
כב' הרשם רון סוקול

בפני
:
המבקש
עמינח תעשיות רהיטים בע"מ

בעניין:
נ ג ד
המשיב
1 . כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה

2 . עו"ד זיסמן יעקב
3 . אבן זיו יגאל
החלטה

1. ביום 17/4/01 ניתן צו כינוס כנגד החייב- אבן זיו יגאל (להלן "החייב"). אין חולק כי הודעה על מתן צו הכינוס פורסמה בעיתון יומי ובילקוט הפרסומים. ביום 11/4/02 ניתן צו כינוס על נכסי החייב. עו"ד יעקב זיסמן מונה ביום 26/5/02 כנאמן על נכסי החייב.

2. המבקשת הינה נושה של החייב. על פי טענתה חייב לה החייב סך של 312,045 ₪ בגין שיקים שנמשכו על ידי חברת יגאל אבן זיו שווק וסחר בע"מ, להם ערב החייב ובגינם נפתחו הליכי הוצאה לפועל וכן סך של 156,960 ₪ בגין ערבותו לשיקים נוספים של החברה בגינם הוגשה תביעה בסדר דין מקוצר שטרם נדונה.

3. המבקשת לא הגישה כל תביעת חוב כנגד החייב במסגרת 6 החודשים הקבועים להגשתה על פי סעיף 71 (ב) לפקודת פשיטת הרגל (להלן: "הפקודה") כלומר עד יום 17/10/01 . רק ביום 20/1/02 כלומר כ-3 חודשים לאחר חלוף המועד, הגישה המבקשת תביעת חוב ראשונה לכונס הרשמי. הכונס הודיע למבקשת כי תביעתה הוגשה באיחור וכי עליה לבקש הארכת מועד. ביום 25/3/02 הגישה המבקשת תביעת חוב חדשה הכוללת את מלוא תביעותיה ועתרה להארכת המועד.

בעת הגשת תביעות החוב טרם ניתן צו לכינוס נכסי החייב. משניתן צו כינוס ומונה נאמן הועברו תביעת החוב והבקשה להארכת מועד להכרעתו. ביום 5/8/03 דחה הנאמן את הבקשה להארכת מועד. על החלטה זו הוגשה הערעור שבפני
.

4. המבקשת אינה כופרת בכך שהכונס פרסם את דבר מתן צו הכינוס בהתאם לסעיף 24 לפקודה, דהיינו בעיתון יומי ובילקוט הפרסומים. המבקשת טוענת כי הודעה שנשלחה על ידי הכונס הרשמי בדואר רשום לא הגיעה לידיה ואין כל אפשרות לברר ברשות הדואר מה עלה בגורל המשלוח. על פי טענות המבקשת עולה כי לדבריה לא ידעה על קיומם של הליכי פשיטת הרגל כנגד החייב וכי החייב מעולם לא מסר למבקשת על הליכים אלו. לדברי המבקשת היא הגישה תביעה בסדר דין מקוצר כנגד החייב ביום 7/8/01 . הואיל והחייב לא אותר נעשו פעולות חקירה לאיתורו ולמסירת כתב התביעה לידיו. רק בחודש 9/01 אותר החייב ומסר כי ניתן כנגדו צו כינוס.

5. אין כל הסבר מדוע לא הוגשה תביעת החוב מיד לאחר שנודע למבקשת על צו הכינוס אלא רק כעבור כ-4 חודשים. יש לזכור כי המועד להגשת התביעה חלף רק ביום 17/10/01 כלומר היה בידי המבקשת זמן די והותר להגיש את תביעת החוב במועד גם אם נודע לה על צו הכינוס רק בחודש 9/01.

למען השלמת התמונה יצויין כי החייב כלל בדין וחשבון שהגיש על נכסים וחובות את המבקשת כנושה אך ציין כי החוב למבקשת הינו רק 12,830 ₪ במסגרת תיק הוצל"פ מס' 01-04306-01-9

6. הנאמן דחה את הבקשה להארכת מועד מהטעם כי לא הובא כל טעם מיוחד לאיחור בהגשת תביעת החוב. בהחלטתו ציין כי "טעם מיוחד" המצדיק איחור הינו רק כזה הנובע מנסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל הדין, ונסיבות כאלו לא הוצגו. כן נטען כי הפרסום בעיתון ובילקוט הפרסומים מקים חזקה כי המבקשת ידעה על מתן צו הכינוס.

7. המבקשת אינה טוענת כי קיים גורם חיצוני כלשהו שמנע ממנה את הגשת התביעה במועד אך למרות זאת מבקשת כי תינתן לה ארכה. טענתה העיקרית הינה כי לא ידעה על מתן צו הכינוס. כן טוענת היא כי תביעת הוגשה בטרם ניתו צו פשיטת רגל ובטרם מונה נאמן. מכאן ברור כי הנאמן טרם השלים את בדיקת תביעות החוב וטרם גובשה הצעת הסדר. בנסיבות אלו, כך נטען, לא ייגרם כל נזק לחייב או לנושים האחרים במתן ארכה כמבוקש. המבקשת מדגישה כי דחיית בקשתה תחסום בפני
ה כל דרך לגבות את חובה מהחייב.

8. סעיף 71(ב) לפקודה קובע:

"נושה רשאי להגיש תביעת חוב תוך ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס, בדרכים ובאופן שיקבע השר; הכונס הרשמי בתפקידו כנאמן על נכסי החייב, או הנאמן, רשאים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב של נושה לפרק זמן שיקבעו בהחלטתם, אם שוכנעו כי הנושה לא יכול היה להגישה במועד שנקבע".

הטלת מגבלה של שישה חודשים אינה מגבלה טכנית בלבד ולא נועדה לשרת רק סדרי דין טכניים. הליכי פשיטת הרגל נועדו לשמש לשתי מטרות: כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין הנושים בדרך הזולה, המהירה והיעילה ביותר; ולאפשר לחייב לפתןח "דף חדש" על ידי קבלת הפטר.

9. ככל שמתארכים הליכי בירור תביעות החוב נפגעים הנושים. כל עוד לא יתברר היקף כל תביעות החוב לא ניתן לגבש כל הסדר נושים. בטרם יוכרעו תביעות החוב לא ניתן לחלק דיבידנד לנושים ( סעיף 130 לפקודה). גם בקשה להפטר תידון בדרך כלל רק לאחר שהוברר מהן תביעות החוב של הנושים והיקפן (תקנה 42 לתקנות).

מול אינטרס הנושה המבקש להאריך לו את המועד להגשת תביעת החוב עומד על כן לא רק אינטרס החייב לסיום ההליכים ולפתיחת "דף חדש" בחייו אלא גם אינטרס הנושים. הארכת המועד למבקשת דוחה לכל הנושים את המועד לקבלת דיבידנד כלשהו . פתיחת דלת לנושים להגיש תביעות חוב באיחור רב פוגעת דווקא באותם נושים אשר טרחו ופעלו כדין והגישו את תביעותיהם במועד.

10. אין להתעלם גם מאינטרס הנושה אשר עלול למצוא עצמו חסום בפני
תביעת חוב שחייב לו החייב רק בשל איחורו בהגשת תביעת החוב. כדי לאזן בין האינטרסים נקבע בסעיף 71(ב) מנגנון המאפשר לנאמן ולכונס להאריך את המועד במקרים המתאימים.

בתי המשפט פרשו את הדרישה לקיומו של "טעם מיוחד" לאיחור במסגרת הוראה זו באופן המקל לעיתים קרובות עם הנושים. כך נפסק כי התנהגותו של חייב שהסתיר את חובו לנושה יכולה להוות "טעם מיוחד" ( ראה בש"א (חיפה) 1448/01 פש"ר 379/99 אברהים עמאר נ. כונס הנכסים, תקדין מחוזי 2002 עמ ----). בתי משפט האריכו מועד כאשר נוהל משא ומתן בין הנושה לנאמן ( ע"א 673/87 סאלח נ. דורון כוכבי, עו"ד, פד"י מג(3) 57). כך ניתנה הארכת מועד לנושה שסבר כי הינו מובטח ורשאי לממש את בטוחתו מחוץ למסגרת הליכי פשיטת הרגל אך בסופו של דבר בוטל שיעבוד עליו סמך ( פש"ר 2402/99 (ת"א) יונה בן יונה נ. אברהמי, דינים מחוזי לג (3) 680

11. כאשר מבקש הארכה הינו נושה בעל אמצעים ויכולת כלכלית נטו בתי המשפט להחמיר ולא קיבלו את הטענה כי הנושה לא ידע על קיומו של צו הכינוס ( ראה רע"א 6610/97 בנק הפועלים נ. כונס הנכסים הרשמי, דינים עליון נג' 480).

חשוב ולציין כי על פי סעיף 24 לפקודה יש לפרסם את דבר מתן צו הכינוס ברשומות ובעיתון. אין כל חובת הודעה לכל נושה ונושה. פרסום כאמור יוצר "חזקת ידיעה". עוד ראוי לזכור כי עם מתן צו הכינוס מעוכבים כל ההליכים הננקטים כנגד החייב לגביית חוב בר תביעה (סעיף 20 לפקודה). בדרך כלל נושה אשר נקט בהליכי תביעה או הליכי הוצאה לפועל כנגד חייב יודע על מתן צו הכינוס עם קבלת ההודעה על עיכוב ההליכים הנשלחת לתיק הרלבנטי. תקופת ששת החודשים הינה מספקת לנושה הרגיל להכין ולהגיש את תביעת החוב לכונס.

12. אין בפני
כל ראיה כי הודעה על מתן צו עיכוב ההליכים נשלחה לתיק ההוצאה לפועל עליו הצהיר החייב בבקשתו לצו הכינוס, הודעה שכאמור היתה מביאה לידיעת המבקשת את דבר מתן הצו. מהחומר שבפני
שוכנעתי כי המקשת לא ידעה על מתן צו הכינוס. המבקשת הגישה תביעה בסדר דין מקוצר ושילמה אגרה כ- 4 חודשים לאחר מתן צו הכינוס. זו אינה התנהגות סבירה של מי שיודע על מתן צו כינוס. זאת ועד, המבקשת יכלה להניח ככל נושה סביר כי אם יינתן צו כינוס יעוכבו הליכי ההוצאה לפועל שנפתחו על ידה כנגד החייב. אי מתן הוגעה על עיכוב ההליכים יצרה הנחה סבירה בלב המבקשת כי לא ניתן צו כינוס כנגד החייב.

המבקשת אמנם לא הזדרזה להגיש את תביעת החוב מיד כשנודע לה על מתן הצו אך איחורה אינו גדול. תביעת החוב הראשונה הוגשה באיחור של 3 חודשים והשניה באיחור של 5 חודשים. שתי תביעות החוב הוגשו בטרם ניתן צו להכרזת החייב כפושט רגל ובטרם מונה נאמן לבדיקת תביעות החוב. האיחור בהגשה לא גרם לכל עיכוב בבדיקת תביעות החוב.

13. כבר נאמר אין ספור פעמים כי הפרוצדורה אינה "מיטת סדום" ותמיד על בית המשפט לשקול את האינטרסים המנוגדים. ממול האינטרס הדיוני של שמירת המועדים הקבועים בדין, אינטרס שהינו גם בעל חשיבות כללית לכל מערכת שיפוטית, עומד אינטרס הנושה שתביעתו עלולה להיחסם אם לא תינתן לו ארכה. קשה לקבוע מהו האינטרס הגובר אלא בכל מקרה בית המשפט מאזן את כלל האינטרסים לרבות אינטרס החייב ושאר הנושים ומגבש הכרעה המבוססת על הנסיבות המיוחדות.

במקרה שבפני
כאשר ברור כי המבקשת לא ידעה על צו הכינוס, לא זנחה את תביעתה והמשיכה בהליכי כנגד החייב מבלי שצו עיכוב ההליכים יגיע לידיה, וכאשר תביעת החוב הוגשה בטרם מונה נאמן ובטרם החלה בדיקת הוכחות החוב , סבורני כי יש לאפשר למבקשת את הארכה כמבוקש.

14. אשר על כן הנני מבטל את החלטת הנאמן ומורה לנאמן לבדוק את תביעת החוב שהגישה המבקשת ( תביעת החוב המלאה מיום 25/3/02).

הואיל והמבקשת במחדליה גררה את הצדדים להליך זה ולמרות שהבקשה התקבלה איני מוצא מקום לחייב את מי מהצדדים בהוצאות הבקשה.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

ניתנה היום ד' בחשון, תשס"ד (30 באוקטובר 2003) בהעדר הצדדים.
שם הקלדנית:

רון סוקול
, שופט
010101/03בשא051 רון סוקול









פשר בית משפט מחוזי 181/01 עמינח תעשיות רהיטים בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה (פורסם ב-ֽ 30/10/2003)