פסקי דין על אבי יוסף | פסקי דין על אישי ישיר חב' לביטוח בע"מ ואח'

3027/07 א     13/09/2009




א 3027/07 אבי יוסף נ' אישי ישיר חב' לביטוח בע"מ ואח'








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בפתח תקווה



13/09/09

ת"א 3027-07 אבי יוסף
נ' אישי ישיר חב' לביטוח בע"מ ואח'





בפני

כב' הסגן נשיא
אהרן ד. גולדס


התובע

1
.
אבי יוסף


נגד


הנתבעים

1. אישי ישיר חב' לביטוח בע"מ
2. עזרא אדיר
3. הראל חברה לביטוח בע"מ
4. גנאים ראמי
5. הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ



פסק דין


1
.
עסקינן באירוע תאונה אשר ארע ביום 22.2.05 בדרך נמיר ת"א. באירוע הנ"ל נפגעו שלושה כלי רכב (של התובע, של הנתבע 2 ושל הנתבע 4 הפוגע). לעניין הנזק שנגרם לכלי הרכב אין מחלוקת בין הצדדים וזה אינו מעניינו של תיק זה. התובע טוען כי נפגע בתאונה הנ"ל ונגרמו לו נזקים בעוד כל הנתבעים דוחים טענה זו ואומרים, לא היו דברים מעולם.

2.טענות התובע ב"קצירת האומר":

א.
ביום 22.2.05, עת שב מלווית אחותו המנוחה,עצר את רכבו בצד הדרך מחמת תקר.
ב.
הנתבע 2 אשר נהג במונית העמיד את רכבו לאחר רכבו של התובע וסייע בהחלפת הגלגל, כאשר הנתבע 2 יושב על אבן השפה ומחליף הגלגל.
ג.
רכב הנהוג ע"י הנתבע 4 פגע במונית החונה, והמונית נהדפה על התובע ופגעה ברכבו.

ד.
כתוצאה מהפגיעה נחבל התובע "בכל חלקי גופו" (סעיף 2 לכתב התביעה).
ה.
התובע לא פנה לביה"ח אלא נסע ל"שבעה" ורק לאחר מלאת ימי "השבעה" פנה לטיפול רפואי בקופת חולים.
ו.
התובע עתר לפצותו, באשר מדובר בתאונת דרכים, על פי תחשיבי הנזק שהגיש עולים שעור נזקיו כדי סך של 130,000 ₪.

3
.
טענות הנתבעים כולם מתמצות בטענה אחת והיא, כי במועד האירוע התובע לא נפגע כלל בתאונה. לחילופין, נטענות טענות משפטיות לעניין הגדרת התאונה כ"תאונת דרכים" אם לאו.

4.
המחלוקות בין הצדדים הינן איפה בשתיים, האחת – האם נפגע התובע באירוע והשנייה – באם נפגע מהם נזקיו ומה הפיצוי לו הוא זכאי.

5.
במסגרת ההליכים המקדמיים בתיק נתמנה מומחה רפואי ע"י ביהמ"ש אשר יבחן את עניין נכותו של התובע, על פי גרסתו של התובע כפי שעלה מכתב התביעה.

6. (א)
ד"ר נסים אוחנה קבע בחוות דעתו מיום 25.8.08 כי לתובע לא נותרה כל נכות צמיתה בעקבות התאונה וכי התובע סובל מ"
מחלה ניוונית כרונית בגבו ובצווארו, אשר החמירה באופן זמני בעקבות התאונה". אולם נקבעו נכויות זמניות בגין הכאבים בגב ובצוואר כדלקמן:
·
100% לחודש הראשון.

·
50% לחודש השני.

·
30% לחודש השלישי.

·
10% למשך שלושה חודשים לאחר מכן.
(ב)
אשר לפגיעה בע"ש הצווארי קבע המומחה כי לתובע אין מגבלות תנועתיות. בכל הקשור לגב התחתון קבע המומחה כי קיימת מגבלה קלה שאינה שונה מהתיאור שנמצא בבדיקות שנערכו לפני התאונה האמורה. ביחס לפגיעה בזרוע ימין (קרע בגיד), התיעוד הרפואי מעלה כי התלונה בגין כאבים בזרוע ימין הופיעה כארבעה חודשים לאחר התאונה.

האירוע
7.
נוכח חילוקי הדעות לעניין קרות האירוע, מן הראוי לבחון את דברי העדים כולם כפי שעלו בכתבי הטענות ובחקירתם. ראש וראשון תבחן גרסת התובע, ובשלב השני, במידת הצורך יבחנו גרסאות הנתבעים.

8. (א)
גרסת התובע בכתב התביעה:

"2. עת עמד התובע מחוץ לרכבו, פגע לפתע רכב מס' 2475110, שהיה נהוג בידי הנתבע (4), במונית והדפה לעבר רכבו של התובע, והתובע נפגע בכל חלקי גופו (להלן "התאונה"). בכתב התביעה סתם התובע ולא פירש היכן עמד / שהה בשעת התאונה ובמה עסק.


(ב)
בחקירת המשטרה שנערכה ביום האירוע במקום התאונה אמר התובע:

"הוא (הכוונה לנהג המונית הנתבע 2 – א.ד.ג) כבר החליף את הגלגל ועמד לחזק את הברגים של הגלגל האחורי ימני ואז אני שהייתי בצד ימין על ידו ליד המדרכה והגיע לפתע רכב מסחרי ופגע במונית שלו והמונית נדחפה לעבר הרכב שלי וכתוצאה מכך אני קבלתי מכה לא יודע ממה. אני נבדקתי ע"י מד"א לא פוניתי לבי"ח" (שורות 15-10). בשורה 17 בהתייחס לשאלת החוקר השיב "אולי עמדתי כחצי מטר מהמדרכה הימנית".

כאן, כשעה לאחר האירוע טען התובע כי עמד בצד ימין ליד המדרכה. לעניין הנזק סיפר התובע כי קיבל מכה ולא יסף.


(ג).
בתצהיר עדות הראשית שהגיש התובע מספר התובע באריכות יתרה:

"6. נהג המונית (הנתבע 2
- א.ד.ג) העמיד את המונית מאחורי הרכב שלי ועזר לי להחליף את הגלגל ואני עמדתי לידו, ליד המדרכה, בין המונית לבגז' של הרכב שלי, והגשתי לו כלי עבודה. לפתע שמעתי רעש חזק והמונית נהדפה על הרכב שלי, ואני קבלתי מכה, נפלתי אחורה על הגב, נפגעתי ואיבדתי את ההכרה למספר שניות (להלן- "התאונה").

7. בתאונה נפגעתי בראש, אבדתי הכרה, נפגעתי בכל הגוף, בעיקר "בצוואר, בכתפיים, בגב התחתון".

9.
מטעמו של התובע העידה אשתו, ובכך כתבה בתצהירה:

"4. אני עמדתי על המדרכה ליד הרכב שלנו, ונהג המונית עצר מאחורי הרכב שלנו ועזר לאבי (הכוונה לתובע – א.ד.ג) להחליף את הגלגל. אבי עמד בין המונית לרכב שלנו, ליד הבגז' של הרכב שלנו, והגיש לנהג המונית כלי עבודה, ואז הגיע רכב מסחרי ופגע במונית והעיף אותה על הרכב שלנו.

5. הכל ארע תוך שניות. ראיתי את אבי מקבל מכה ממכונית וראיתי את אבי שכוב על המדרכה על גבו כשהוא סובל מכאבים...."

עד כאן, הגרסאות הכתובות. ומכאן יבחנו דברי התובע ואשתו בחקירתם הנגדית.

10.
התובע נחקר לעניין מיקומו בסמוך לתאונה ובמהלכה, וכך השיב:

"ש. אתה כן קיבלת מכה?


ת. לא. אני עפתי.


ש. מי העיף אותך?

ת. זה האוטו שלי, זה האוטו של הנהג מונית, אני ישבתי בין המכוניות, עמדתי (מדגים) ביניהם, ישבתי פה ונתתי לו, אני עמדתי כמו כאן, ופתאום שמעתי "בום" ועפתי. זה מה שהיה. התעוררתי 5-6 מטר משם וישבתי על הגב ככה, הנהג של הטקסי אמר "הנה, איך הגעת לשם?" (עמ' 6 לפרוטוקול)
........
"ש. כשקרתה התאונה עמדת קרוב לאוטו שלך?
ת. כן.
ש. כמה קרוב?
ת. לא יודע, מטר או חצי מטר.
ש. איך זה יכול להיות,אתה עומד עם הפנים לכיוון שממנו הגיע הרכב שנכנס ברכב שלך,

נכון?
ת. זה האוטו שלי, זה הטקסי, ואני עמדתי כך בין המכוניות, עם הפנים לכיוון של המדרכה, והוא היה פה, על יד האוטו, שישב ו...
ש. אתה יודע מי העיף אותך?
ת. מאיפה שאני אדע? מי יכול להיות? אם זה היה רכב שלי וזה הטקסי והוא נכנס בתוך האוטו שלי, מי העיף אותי? מי אתה חושב? לא היה מישהו אחר. אני עפתי, שמעתי בום ועפתי, אני התעוררתי שם 4-5 מטר מהמקום. הוא היה פה ואמר "איך הגעת לשם" אמרתי "לא יודע" הטקסי שלו נכנס באוטו שלי. האוטו השלישי נכנס שם". (עמ' 7 לפרוטוקול)
.......
ש. עצרת בצד ובא הנהג מונית לעזור לך. כשהושטת לו את הכלים איפה עמדת?
ת. זה האוטו שלי, והוא ישב פה, צמוד לגלגל ימני אחורי שקרוב למדרכה. אני עמדתי בין שתי המכוניות" (עמ' 8 לפרוטוקול)
היינו, על פי גרסתו הוא עמד בין רכבו ובין המונית בעת שהמונית נהדפה על רכבו.

11.
מאידך, גרסתה של אשת התובע בנקודה זו שונה לחלוטין. וכך היא אומרת:
"ש. מכיוון שהרכבים עמדו קרוב, לא יכול להיות שהתובע עמד בין הרכבים, כי אם הוא היה עומד שם הוא היה נמחץ וחוטף מכה ברגל.

ת. הוא לא עמד בין הרכבים, הוא עמד בצד ומשם הוא נפל, מההדף או משהו, נפל על הגב.
ש. זאת אומרת שהוא עמד על הדשא ולא על הכביש, והוא מסיבה של הדף כנראה נפל על הגב?
ת. אני לא בטוחה שהוא עמד על הדשא. אני עמדתי על המדרכה, אבל זה קרוב לדשא, עד לכביש, קשה לי לקבל את זה. אני חושבת שבעלי עמד בין כלי הרכב לצד כלי הרכב ואני לא מקבלת את הסברה שאני עמדתי על הכביש, אלא על הקצה של המדרכה". (עמ' 11 לפרוטוקול).
.......

"ש. מה שאת יודעת להגיד בוודאות זה שהוא לא עמד על הכביש כשזה קרה?


ת. הוא עמד בצד, הוא נע כל הזמן, אני ראיתי אותו בצד, על המדרכה.


ש. אף אחד מהרכבים כתוצאה מהמכה לא עלה על המדרכה, נכון?


ת. לא, לא ראיתי אף אחד". (עמ' 12 לפרוטוקול)


היינו, גרסת אשת התובע הינה כי התובע בשעת האירוע לא עמד בין המונית והרכב אלא לצד כלי הרכב. גרסה זו סותרת אפוא את גרסת התובע שטען כי עמד בין שני כלי הרכב ולא לצידם.

גרסה זו אף סותרת את האמור בסעיף 4 לתצהירה שם כתבה כי בעלה
"עמד בין המונית לרכב שלנו, ליד הבגז' של הרכב שלנו..." ודוק "בין המונית לרכב שלנו" ולא לצד המכונית.

12.(א). גם באשר לנזקי התובע באירוע נחלקו התובע ואשתו ואף התובע סתר עצמו למצער, ולחילופין טען טענות שאינן אמת.

(ב)

בסעיף 9 לכתב התביעה: "... לאחר מספר ימים, משכאביו גברו, פנה לטיפול רפואי בקופת חולים, שם אובחנו חבלת ראש עם איבוד הכרה..." בסעיף 7 לתצהירו: "בתאונה נפגעתי בראש, אבדתי הכרה, נפגעתי בכל הגוף, בעיקר בצוואר, בכתפיים, בגב תחתון".

בחקירתו הנגדית התייחס התובע לעניין איבוד ההכרה וכך השיב:

"ש. אתה אומר שאיבדת הכרה.


ת. מי אמר לך? אני לא יודע. אני לא יכולתי לדבר. אני עפתי והתעוררתי שם על הדשא ככה,


על
הגב.

ש. האם איבדת את ההכרה או לא?

ת. אני לא יודע.

ש. בסעיף 7 לתצהירך כתוב שאיבדת את הכרה. זה לא נכון?

ת. אני לא יודע מה כתוב בתצהיר שלי". (עמ' 9 לפרוטוקול)


גם אשת התובע, שכאמור הצהירה כי הינה אחות מוסמכת אישרה לשאלת ביהמ"ש כי על פי הסימנים התובע לא איבד ההכרה בשעת האירוע.

הבאת עניין זה, נעשית היא לצורך עניין המהימנות. גרסת התובע אינה אמינה והמתואר בתצהירו מלמד כי התובע אינו דק פורתא באמת.

13.
שלל הגרסאות של התובע ושל אשתו לעניין מיקומו בשעת התאונה עברו התפתחות מהעדר כל גרסה לעניין מיקומו בעת האירוע בכתב התביעה, לגרסה במשטרה בה אמר כי היה ליד המדרכה על יד הנתבע 2 בעת שהמונית נהדפה, ובתצהירו כי היה ליד המדרכה ליד הנתבע 2.

בחקירתו הנגדית טען כי היה בין שני כלי הרכב ולא לצידם. גרסה זו לא רק שאינה נתמכת ע"י אשתו של התובע בחקירתה הנגדית אלא גם התובע לא דבק
בה עד לחקירתו ביהמ"ש. לטעמי, התובע לא עמד בין שני הרכבים אלא לכל היותר לצידם. שכן, לו עמד בין שני כלי הרכב הרי שהיה נמעך ביניהם ורגליו היו נפגעות. יתרה על כך, לו הפגיעה הייתה כמתואר ע"י התובע בחקירתו הנגדית הרי שלא ברור כיצד נפל לאחור? כיצד עף? אני קובע כי גרסתו של התובע אינה אמינה בעיני וכי התובע לא עמד בין המונית ובין רכבו. ולפיכך, די בכך כדי להורות על דחיית התובענה.

14.
(א)
יחד עם זאת, בחנתי את עדויותיהם של הנתבע 2 – נהג המונית – אשר בחר לסייע לתובע בהחלפת צמיג והנתבע 4 אשר פגע בשני כלי הרכב. גרסת הנתבע 2 בתצהירו הינה:

"4. עצרתי את רכבי מאחורי רכבו של התובע והנחתי משולש אזהרה מאחורי הרכב. עם
תום החלפת הגלגל עליתי יחד עם התובע ואשתו על כר הדשא, המצוי לצד הדרך, ושטפתי את הידיים כשלפתע שמעתי קול חריקה וראיתי רכב מסחרי, אשר כיום איני זוכר את סוגו, מתנגש ברכבי וזה התנגש ברכב התובע.
5. כאמור אני, התובע ואשתו עמדנו על כר הדשא שבצד הדרך ואף מאיתנו לא נפגע בגופו במהלך ההתנגשות שבין הרכבים".
(ב)
הנתבע 2 מסר את גרסתו לחוקר המשטרה במועד האירוע. מגרסה זו מובררות העובדות הבאות
"בזמן התאונה אני הייתי בישיבה בעת שסגרתי את הברגים" (שורות 16-15) וכן כי הנפגע היחיד היה הנתבע 4.

(ג)
הנתבע 2 נחקר בחקירה נגדית והתקשה ליישב את הבדלי הגרסאות בין תצהירו ובין עדותו בפני
הבוחן המשטרתי. אני מעדיף את הגרסה אשר נתנה על ידו במועד האירוע לפיה בשעת התאונה טרם סיים את פעולתו. אך, עדיין גרסתו בפני
השוטר לא נסתרה לעניין היותו של הנתבע 4 הנפגע היחיד
בתאונה
והוא ואשר נבדק ע"י מד"א .

15
.
(א)
הנתבע 4 בחקירתו במשטרה לא נשאל ולא התייחס למיקומם של התובע והנתבע 2 בשעת האירוע. יתר על כן, הנתבע אף לא הגיש כל תצהיר בכתב וכל עדותו נמסרה במהלך הדיון. בחקירתו הראשית הצהיר:

"אני הייתי בדרך חזרה לעבודה, נסעתי מכיוון גלילות לת"א מרכז, נסעתי בנתיב האמצעי, לא בנתיב של התחבורה ציבורית, היה פקק, רציתי לברוח, ראיתי את שניהם עומדים ולא הספקתי לתת ברקס ונכנסתי במונית שנכנסה באוטו של האדון. נהג המונית סיים, שלושתם היו עומדים בצד, נהג המונית מהקול של הברקס הסתכל עלי, לפני שאני אכנס בהם הסתכלתי על שלושתם שעמדו בצד, הנהג מונית סיים את העזרה שלו, ושלושתם עמדו בצד, אף אחד לא נפגע". (עמ' 18 לפרוטוקול)
(ב)
בחקירתו הנגדית נשאל לעניין מיקומו של התובע תוך אימות עם ההודעה שמסר במשטרה
והבהיר כי לא נחקר לעניין זה בלבד. ב"כ התובע במהלך חקירתה ניסה לרמוז לנתבע כי גרסתו לעניין מיקום התובע יסודה בחששו של הנתבע 4 כי יוגש נגדו כתב אישום על פגיעה בתובע.

אין לי אלא לדחות הנטען שהרי לו התובע היה נפגע הרי שהיה אומר הדברים לחוקר המשטרתי במקום התאונה ולא מסתפק במילים "קבלתי מכה לא יודע ממה. אני נבדקתי ע"י מד"א לא פוניתי לביה"ח".

יתר על כן, התובע היה דואג להמציא למשטרה לאחר הטיפולים אסמכתא לפגיעה. משלא עשה כן, הרי שהניסיון להטיל בנתבע 4 את האשמה כאילו גרסתו יסודה בחשש מההליך הפלילי אין לה על לסמוך, במיוחד, כאשר הנתבע 4 נדון, הורשע ונשא את עונשו ובכתב האישום אין כל זכר לעובדה שהתובע נפגע אלא רק
"כתוצאה מהתאונה נחבל הנאשם...".

16.
התוצאה הינה, כי לגרסת התובע שנפגע באירוע הנ"ל אין כל תימוכין, גרסת התובע אינה אמינה ואיני נותן בה כל אמון. לטעמי, התפתחות הגרסאות של התובע "נולדו" לצורך ההליך הנוכחי כאשר בפועל לא הוכחו.


17.
סוף דבר.

אני דוחה את התביעה.

אני מחייב את התובע לשלם לכל אחת מהנתבעות 1, 3 ו – 5 את חלקה בתשלום שכרו של מומחה בית המשפט ובנוסף
שכר טרחת עו"ד בסך 7,500 ₪ לכל אחת מהן.
כמו כן, ישלם התובע לנתבע 2 הוצאות בסך 1,500 ₪.

כל הסכומים נושאים הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

18.
המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים בדואר.


ניתן היום,
כ"ד באלול תשס"ט 13 ספטמבר
2009, בהעדר הצדדים.













א בית משפט שלום 3027/07 אבי יוסף נ' אישי ישיר חב' לביטוח בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 13/09/2009)