פסקי דין על סנקה שרונה | פסקי דין על כהן אבי | פסקי דין על כהן אתי |

470/08 תק     14/09/2009




תק 470/08 סנקה שרונה נ' כהן אבי, כהן אתי




בעניין:
1



בתי המשפט

בית משפט לתביעות קטנות קרית גת
תק 000470/08

בפני
:
כבוד השופט אלון אינפלד
תאריך:

14/09/2009





בעניין

:
סנקה שרונה





התובעת



נ
ג
ד




1. כהן אבי
2. כהן אתי





הנתבעים


פ ס ק
-
ד י ן


בפני
תביעה בגין נזקים אשר טוענת התובעת כי נגרמו לה עקב פיצוץ בצינור מים ונזילה מבית הנתבעים.

הצדדים מתגוררים באותו בניין מגורים, כאשר התובעת בקומה הראשונה והנתבעים בקומה השלישית.

טענות הצדדים:
1.
לטענת התובעת בתאריך 3.7.07 (בכתב התביעה נרשם 3.7.08 אך מההקשר ברור כי מדובר בטעות סופר) אירע פיצוץ בצינור מים, וכתוצאה מכך, הוצפה דירתה לרבות ארון הבגדים. התובעת טוענת בכתב תביעתה כי פנתה לנתבעים ואלו סרבו לתקן את הליקוי. לאחר כשנה של סבל, תקנה התובעת את הצינור בעצמה ורכשה ארון חדש. פניותיה לנתבעים שישבו לה את הכספים, העלו חרס. לטענת התובעת, בדק את הנושא נציג העירייה שקבע כי הצדק עימה.
2.
הנתבעים מכחישים בכתב הגנתם את טענות התובעת וטוענים כי במהלך חודש ספטמבר 2007 אירע פיצוץ מים בדירתם. הוזמן שרברב מחברת הביטוח של המשכנתא אשר קבע, לטענתם, חד משמעית, כי אין בדירה נזילה ומקור הנזילה בדירה אחרת. על אף קביעה זו, החליפו הנתבעים חברת ביטוח ופנו לחברה החדשה וזו שלחה נציג מטעמה אשר איתר את הנזילה וטיפל בה מיידית.
מספר ימים לאחר מכן, פנתה התובעת לנתבעים בטענה כי ביתה ניזוק. הנתבעים טוענים כי הופתעו מפנייה זו מאחר והדייר הגר מתחתם בקומה השנייה טען כי ביתו לא ניזוק. עוד טוענים הנתבעים כי מאז תיקון הנזילה בביתם אין עוד נזילה ויתכן כי מקור הנזקים בדירת התובעת הינו בדירה שבקומה השנייה אשר במועדים הרלוונטיים הוחלפה בה הצנרת. עוד מכחישים הנתבעים את הסכומים הנתבעים.
3.
התובעת, באמצעות בתה, הגישה כתב תשובה לכתב ההגנה. בכתב התשובה ניסתה בתה של התובעת להבהיר טענותיה בצורה מפורטת יותר, תוך שפתחה וטענה כי בכתב התביעה לא הובנה אמה כראוי, בעיקר לנושא המועדים.
התובעת פירטה כי לאחר שביולי 2007 החל טפטוף בדירתה בתקרת חדר האמבטיה, פנתה לשכנתה שמעליה וזו הזמינה שרברב לבדיקת הבעיה וזה
קבע
כי מקור הבעיה אינו בדירה שבקומה 2 ואינו בבניין הצמוד. אז פנתה התובעת לנתבעים ואלו השיבו כי אצלם הכל תקין. התובעת מאשרת כי הנתבעים הזמינו מס' שרברבים לטיפול בבעיה ואלו לא איתרו את מקור הבעיה. כתוצאה מחלוף הזמן, החמירו הנזקים בדירת התובעת. בסוף אוקטובר 2007, הזמינו הנתבעים שרברב אשר איתר את הבעיה, טיפל בה וכתוצאה מכך, פסקה הנזילה בבית התובעת.
בכתב התגובה מכחישה התובעת טענתם של הנתבעים כי לא נגרם כל נזק לדירה שבקומה 2. התובעת טוענת כי גם לדירה שבקומה 2 נגרמו נזקים, אם כי פחותים מאלו שנגרמו לה. עוד מוסיפה התובעת כי השכנים מהקומה ה-2 פוצו בגין נזקיהם ואף מצרפת אסמכתא לתמיכה בטענה זו. התובעת טוענת כי מדובר בנזילה שנמשכה כ-4 חודשים וגרמה נזק רב.
4.
הנתבעים הגישו כתב תשובה לכתב התגובה ובו שוב הכחישו טענות התובעת ואף טענו כי מכתבם של השכנים מהקומה השנייה, שצורף לכתב התגובה, נגוע באינטרסים זרים של כותביו. עוד הוסיפו הנתבעים כי טענתה של התובעת שילדיה נאלצו לעזוב את החדר והיה חשש לבריאותם, הינה טענה חדשה שלא הועלתה בכתב התביעה וכן כי התובעת הרחיבה את הערכת נזקיה.

ההליך וחוות דעת המומחה:
5.
לאחר דיון שהתקיים במעמד הצדדים הוחלט, בהסכמת הצדדים, למנות מומחה מטעם בית המשפט אשר יחווה דעתו בסוגיה. מונה מר הרשפינקל דב, מהנדס בניין.
6.
המומחה ביצע ביקור במקום בנוכחות הצדדים, שכנה נוספת ושרברב בשם אמיר גולן. המומחה בדק הן את דירת התובעת, הן את הדירה בקומה ה-2 והן את דירת הנתבעים. בנוסף לביקורו במקום, בחן המומחה מסמכים שהוצגו בפני
ו ומידע שקיבל מחברת "שחר". לבסוף קבע המומחה כי מקור הנזקים בדירת התובעת אכן נמצא בדירת הנתבעים.
7.
לאחר הגשת חוות דעת המומחה, הגיבו שני הצדדים. התובעת, בהסתמך על קביעתו של המומחה המטילה את האחריות לפתח הנתבעים, הרחיבה פירוט נזקיה והוצאותיה ובקשה כעת, לחייב את הנתבעים בפיצוי כולל בסך של 15,000 ₪.
8.
לעומת זאת, בקשו הנתבעים לפסול חוות דעת המומחה בטענה כי גיבש דעתו עוד טרם הביקור במקום וכן טענו כי, חוות הדעת מוטעית מאחר ומהעובדה כי הדיירים בקומה השנייה, פוצו על ידי חברת הביטוח שלהם ולא על ידי הנתבעים או מבטחם, יש ללמוד כי מקור הנזילה היה בדירתם ולא בדירת הנתבעים. בנוסף טענו הנתבעים כי אותו שרברב, אמיר גולן, שהתלווה לביקור המומחה, אינו מוכר להם.
9.
עקב תגובות אלו, השלים המומחה חוות דעתו בהתאם להחלטת בית המשפט והכחיש כי גיבש דעתו טרם ביקורו במקום ואף הדגיש כי לאחר הביקור עוד בחן חוות דעת השמאי מטעם חברת הביטוח. כמו כן, הסביר המומחה כי לא בדק את מקום הנזילה נוכח העובדה כי הליקוי כבר תוקן ולא קיימים אמצעי בדיקה שיש ביכולתם לבדוק את העבר. עוד הדגיש המומחה כי חוות דעתו של מר גולן לא היוותה שיקול מכריע במסקנותיו. לעניין ההערכה הכספית של הנזקים העריך המומחה, בהסתמך על קבלות אשר הוצגו בפני
ו, בעלות של 6,000 ₪,
לא כולל עגמת נפש והוצאות אחרות של התובעת.
10.

גם להשלמת חוות הדעת, הגיבו הצדדים. התובעת פרטה שוב נזקיה והעריכה אותם מחדש. הנתבעים חזרו על טענות שונות והציעו הצעת פשרה לתשלום סכום התביעה המקורי בסך של 2,500 ₪.


דיון והכרעה:
11.

ראשית אתייחס לטענת הנתבעים להרחבת חזית על ידי התובעת בכתב תגובתה. אין ספק כי כתב התגובה של התובעת מפורט הרבה יותר מכתב התביעה ושופך אור על חלק מטענותיה.
12.

למעט טענתה החדשה של התובעת לעניין בריאותם של ילדיה, לא נמצא כי כתב התגובה כולל טענות חדשות, אלא, מפרט את טענות כתב התביעה שככל הנראה, נכתב על ידי התובעת עצמה, אישה שהעברית איננה שפת אימה וללא סיוע בן משפחה. כתב התגובה נכתבה על ידי בתה של התובעת במטרה לסייע לאימה.
13.

מאחר ואלו נסיבות העניין ובהתאם לאמור בסעיף 62 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד 1984 וכן בתקנה 9 לתקנות השיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) תשל"ז 1976,
יהיה זה נכון וצודק, לשם ייעולו של הדיון המשפטי בבית משפט לתביעות קטנות, לקבל את כתב התגובה. לעניין טענת התובעת אודות הוצאת ילדיה מחדרם מחשש לבריאותם, אכן מדובר בהרחבת חזית אך אתיר הרחבה זו שנעשתה בטרם הדיון.

14.

בכתב ההגנה כבר למעשה הודו הנתבעים בנזילה שהייתה בביתם ותוקנה. הנתבעים אף טרחו והחליפו את חברת הביטוח של המשכנתא בדירתם לאחר שנציג הראשונה, לא איתרו את מקור הנזילה ואילו נציגי חברת הביטוח החדשה, איתרו את מקור הנזילה ואף תיקנו אותה. עוד מודים הנתבעים כי לאחר התיקון לא הייתה עוד כל בעיית נזילה מביתם, עובדה המחזקת את ההנחה כי אכן אותרה הנזילה הנכונה בדירתם ותיקונה הועיל.
15.

טענת הנתבעים כי ישנה חוסר התאמה בין המועדים הנטענים בכתב התביעה לבין מועדי הנזילה בביתם, דינה להידחות. התובעת בכתב תגובתה הסבירה את הסוגיה והסבר זה מתיישב עם השכל הישר. לפי גרסת הנתבעים עצמם, אירע פיצוץ מים בדירתם בחודש ספטמבר 2007. התובעת טענה כי נזילת מים קלה החלה בתקרת דירתה בחודש יולי 2007. לפיכך, ייתכן בהחלט כי מה שהחל בנזילה קלה בדירת התובעת, התפתח לכדי "פיצוץ מים" בדירת התובעים כחודשיים אח"כ, וטופל ותוקן כחודש נוסף מאוחר יותר, באוקטובר 2007. לפיכך, אין למעשה חוסר התאמה בין המועדים הנטענים על ידי התובעת והנתבעים, והמדובר באותה הנזילה, באותו קיץ.
16.

עוד טוענים הנתבעים כי יש להטיל את האחריות לנזקי התובעת על כתפי הדיירים מהקומה השנייה שהעובדה כי פוצו על נזקיהם מחברת הביטוח שלהם, יש בה כדי לחזק גרסת הנתבעים כי מקור הנזילה בדירה בקומה השנייה. אין בעובדה כי השכנים מהקומה השנייה בחרו לקבל את הפיצוי מחברת הביטוח שלהם ולהימנע מלתבוע את הנתבעים לפיצויים, כדי להוכיח שאין בפיהם טענות כלפי הנתבעים וכי הם האחראים לנזקי התובעת ובדירתם מקור הנזילה.
17.

השכנים מהקומה השנייה עצמם, ציינו במכתבם שצורף לתגובת התובעת, כי מקור הנזקים בדירתם היה בדירת הנתבעים. כך אף קבע השרברב מטעם מבטחת הנתבעים עצמם ולבסוף, כך קבע אף מומחה בית המשפט. אמנם שכנים אלה לא הגיע לבית המשפט, ולפיכך ערך דבריהם בכתב, אף שהוא קביל בבית משפט זה, נמוך. למרות הערך הנמוך של הדברים, יש כאן נקודה נוספת המשתלבת עם התמונה הכללית שמצא המומחה.
18.

מבוטח רוכש לעצמו ביטוח לכל עניין על מנת שיהיה מי שישא בהוצאותיו במקרה של נזק. ככל הנראה, דיירי הקומה השנייה, בחרו לתבוע את חברת הביטוח שלהם תחת הגשת תביעה נגדם השכן. אין הדבר מלמד בהכרח כי לא הייתה לתביעה כזו סיכוי, והדבר יכול לנבוע מנימוקים שונים, החל משיקולי שכנות וכלה ב"כיס עמוק".
19.

הנתבעים לא תמכו בטענתם לשיקולים זרים של דיירי הקומה השנייה באסמכתאות נגדיות. הנתבעים לא מצאו לנכון לזמן את אותם השכנים לעדות בפני
בית המשפט ולמעשה לא הוכיחו טענתם זו. לעומת זאת, גרסת התובעת והשכנים נתמכת על ידי ממצאיהם של השרברבים ומומחה בית המשפט.
20.

הנתבעים העלו טענות רבות כנגד חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט.
לאחר בדיקת כל הטענות אין בידי לקבלן.
21.

ראשית, כאמור, אין לראות בעובדה כי השכנים מהקומה השנייה פוצו על ידי מבטחת שלהם כראיה לאחריות לנזקי התובעת, ואין לראות בטענה זו כהופכת את חוות דעת המומחה למוטעית כנטען על ידי הנתבעים.
22.

אף לטענתם כנגד מר גולן וחוות דעתו, אין מקום. הנתבעים עצמם נכחו בעת ביקור המומחה ויכלו להתנגד בו במקום לעצם נוכחותו של מר גולן או אף לדרוש נוכחותו של שרברב מטעמם גם כן. בכל אופן, הסביר המומחה, כי חוות דעתו של מר גולן לא היוותה שיקול מכריע במסקנותיו, ועל כן, אין בטענה זו כדי לפסול חוות דעת המומחה.
23.

טענתם של הנתבעים כי המומחה גיבש מסקנותיו טרם הביקור במקום, אין לה כל בסיס והנתבעים לא הוכיחו טענה זו. הסבריו של הממחה כי לא ניתן היה לבחון את מקום הנזילה מאחר וזו כבר התייבשה, הינו הסבר הגיוני לגמרי בהתחשב בכך שהנזילה תוקנה כשנה וחצי טרם בדיקת המומחה, ולפיכך הוא בדק אינדיקציות אחרות.
24.

אף טענתם של הנתבעים ל"שיפוץ" חוות דעת המומחה בהשלמתה לרעתם אינה נכונה. המומחה ציין מפורשות בחוות דעתו כי הוצג לו טופס הזמנת ארון בעלות של 3,500 ₪ ואילו קבלה אך ורק ע"ס 1,000 ₪. לעומת זאת, בעת השלמת חוות הדעת, כבר הוצגו לו קבלות נוספות .
25.

לאור כל האמור לעיל, משנדחו כל טענות הנתבעים כנגד חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט ונוכח הודאתם של הנתבעים עצמם בקיומה של הנזילה בדירתם ותיקונה ונוכח מסקנת המומחה אני קובע כי יש לקבל את התביעה ולהטיל על הנתבעים את האחריות לנזקים בדירת התובעת.
26.

למעלה מן הצורך יצוין כי מינוי מומחה מטעם בית המשפט נועד בין היתר לפשט את הדיון ולהציג בפני
בית המשפט תמונה מקצועית ואובייקטיבית שתסייע לו בעת קבלת החלטתו. המומחה מוחזק כמי שעושה עבודתו נאמנה ומתבסס על ידיעותיו וניסיונו. אומנם רשאי בית המשפט לאמץ רק חלקים מחוות הדעת אך פסילת חוות דעת מומחה, הינה צעד חריג (ראו לעניין זה את הפסיקה המפורטת בתא (טב') 1217-05
אחים ריאד בנין ופתוח בע"מ נ' פלובר יעל

(29.1.09)).
כאמור, בנסיבות מקרה זה לא נמצאו נימוקים המצדיקים אי קבלת ממצאיו ומסקנותיו של המומחה מטעם בית המשפט.

נזקי התובעת:
27.

בכתב התביעה תבעה התובעת פיצוי בסך של 2,500 ₪ בגין התיקון וכן פיצוי בגין ארון שלטענתה הושחת, מבלי לנקוב בסכום מסוים.
28.

הן לאחר הגשת חוות דעת המומחה והן לאחר הגשת חוות הדעת המשלימה, הגישה התובעת תגובותיה ובהן למעשה הוסיפה סכומי תביעה נוספים על אלו שכבר נתבעו ובהן החזר תשלום חלקה בשכר טרחת המומחה על סך 900 ₪, החזר הוצאותיה בסך כולל של 310 ₪ ופיצוי בגין עגמת נפש, ובסה"כ הגדילה תביעתה הכולל ל -
15,000 ₪.
29.

הנתבעים הביעו התנגדותם לסכומים שנדרשו על ידי התובעת מעבר לאמור בכתב התביעה וטענו כי מדובר בהרחבת חזית. בהמשך אף הציעו כהצעת פשרה, לשלם לתובעת את סכום התביעה המקורי בסך של 2,500 ₪.
30.

תקנה 136 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד 1984, קובעת כי "
בעל דין רשאי, תוך חמישה עשר ימים מהיום שהומצאה לו חוות דעתו של המומחה, לתקן, בלי נטילת רשות מבית המשפט, את כתב טענותיו לאור האמור בחוות הדעת; היה בעל הדין תובע, רשאי הוא לתקן את הסעד שביקש, בין להעלאה ובין להפחתה, בין להרחבה ובין לצמצום.
"
31.

מכאן שצפה המחוקק את הצורך בתיקון כתב התביעה לאחר מתן חוות דעת מומחה, ועל כן העניק את הזכות לתובע, מבלי שתידרש רשותו של בית המשפט. אם בסדר דין רגיל כך נקבע, בתביעות קטנות על אחת כמה וכמה.
32.

אמנם, לא הכתירה התובעת את בקשתה בכותרת "תיקון כתב תביעה" אלא, כתב "תגובה" לחוות דעת המומחה. אך אין בוחנים כתבי טענות על פי כותרתם אלא על פי תכנם, במיוחד בבית משפט לתביעות קטנות, בו הצדדים אינם מיוצגים על ידי עורכי דין ואינם בקיאים בסדרי הדין, ובו בית המשפט רשאי לסטות מאלו למען הצדק וייעול הדיון.
33.

לפיכך, רשאית הייתה התובעת לעדכן סכומי תביעתה כאמור, וזאת על אף התנגדות הנתבעים. נשאלת השאלה האם הוכיחה התובעת את הסכומים הנתבעים.
34.

לכתב התגובה צירפה התובעת מכתב מחברת אדר בו הוסבר כי התובעת הזמינה תיקון רטיבות בביתה בעלות כוללת של 2,500 ₪. עוד צוין כי במסגרת העבודה טופלה הרטיבות בלבד. התובעת הגישה לבית המשפט שתי קבלות האחת ע"ס 100 ₪ ששולמו כמקדמה והשנייה, על סך 2,400 ₪ נוספים.
35.

המומחה בסעיף 3.2 לחוות דעתו ציין כי הבחין במקומות בדירת התובעת בהם נעשו תיקוני טיח וצביעה ובארון חדש שהותקן במקום וכן הדגיש כי חלקים אחרים של הדירה לא טופלו ולא נצבעו.
36.

בעניין ארון הבגדים, הגישה התובעת לבית המשפט קבלות בסך כולל של 3,500 ₪.
37.

התובעת לא הוכיחה תביעתה בגין הפסד יום עבודה וכן לא הוכיחה הוצאותיה עבור נסיעות. יחד עם זאת, משהתקבלה התביעה על הנתבעים יהא לפצות את התובעת בסכום גלובלי בגין הוצאותיה המשפטיות בייחוד נוכח כתבי הטענות הרבים שהוגשו על ידי הצדדים בתיק זה. כמו כן, נוכח קביעת המומחה וקבלת התביעה, יהא על הנתבעים להשיב לתובעת את חלקה בתשלום שכר טרחת המומחה.
38.

התובעת מבקשת כ- 7,000 ₪ פיצוי בגין עגמת נפש. בית משפט לתביעות קטנות אינו נוהג לפצות בגין עגמת נפש כדבר שבשגרה, בוודאי לא בסכומים כסכום הנתבע כאן. יחד עם זאת, הנתבעים בתיק זה למעשה הודו באחריותם לנזקי התובעת כאשר נמצאה בנזילה בדירתם, אשר תוקנה על ידם, ובזאת פסקה הנזילה. הנתבעים, לאחר השתלשלות ההליכים ואף מינוי מומחה מטעם בית משפט, הציעו לשלם לתובעת את סכום התביעה המקורי, הצעה שלו הייתה מגיעה בשלב מוקדם יותר, הייתה חוסכת לצדדים ולבית המשפט טרחה רבה. כמו כן, יש לזכור כי מדובר בדירת המגורים של התובעת ונגרמה אי נוחות רבה לה ולבני משפחתה. אמנם, לא הוכיחה התובעת כי בריאותם של ילדיה נפגעה מהנזקים בחדרם אך, העובדה כי נאלצה להוציאם מחדרם, והתחשב באי הנוחות שנגרמה לבני הבית, יש בדבר כדי להשפיע על רכיב עגמת הנפש שנגרמה לתובעת.
39.

אין ספק כי לתובעת נגרמה עגמת נפש במשך תקופת קיום הרטיבות, ונוכח הסימנים שנותרו בביתה -
אף לאחר מכן. אי הנוחות הכרוכה בהוצאת הילדים מחדרם, כאמור, אף הוא בעל משקל של ממש. עוד יאמר כי, התמשכות ההליכים טרם הגשת התביעה ואף לאחר מכן, אין בהם כדי להקל. נוכח כל האמור, הנני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת פיצוי בגין עגמת הנפש בסך כולל של 2,500 ₪. סכום זה יכלול שערוך שאר הנזק לערכי היום.
40.

לאור כל האמור לעיל נמצא כי התובעת הוכיחה בפני
בית המשפט נזק ישיר בשיעור כולל של 6,000 ₪ בגין תיקון הנזקים בביתה ורכישת ארון חדש. בנוסף, זכאית התובעת להחזר חלקה בתשלום שכר טרחת המומחה בסך של 900 ₪, פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 2,500 ₪ וכן תשלום בגין הוצאות משפט אחרות בסך כולל של 350 ₪. סך הכול על הנתבעים לשלם לתובעת סך של 9,750 ₪.
41.

התשלום יבוצע תוך 30 יום מהיום ולאחר מכן ישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק
היום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

זכות לבקש רשות ערעור, בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, תוך 15 יום.

ניתן היום כ"ה באלול, תשס"ט (14 בספטמבר 2009) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לצדדים.

אלון אינפלד
, שופט








תק בית משפט לתביעות קטנות 470/08 סנקה שרונה נ' כהן אבי, כהן אתי (פורסם ב-ֽ 14/09/2009)