פסקי דין על אמיר עמר |

2532/09 בש     14/09/2009




בש 2532/09 אמיר עמר נ' מדינת ישראל




בעניין:

{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}
1



בתי המשפט



בית משפט לתעבורה באר שבע
בש 002532/09


בפני
:
כבוד השופט דיויד לנדסמן
תאריך:
14/09/2009


1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31



בעניין
:
אמיר עמר

- בהעדר


ע"י ב"כ עו"ד
אלמוג אזולאי – בהעדר
המבקש



נ
ג
ד




מדינת ישראל




ע"י ב"כ עו"ד
אשר לואיס - בהעדר
המשיבה

החלטה

החלטה זו הינה המשך להחלטת ביניים מיום 10.9.09.

המשך להחלטה הנ"ל, הומצא לבית המשפט חומר החקירה המקורי (להבדיל מהחומר שהועבר בעת הדיון באמצעות פקסמליה).

חומר החקירה קריא ולכן ניתן להוציא החלטה לבקשת המבקש בנדון.

הבקשה מתייחסת כאמור לצו פסילה מנהלית וצו איסור שימוש לרכב שניתנו כנגד המבקש ע"י קצין משטרה ביום 29.8.09 לאחר שנרשם נגדו דו"ח תנועה בגין נהיגה בשיכרות.

ב"כ המבקש טען ארוכות כנגד פגמים חמורים
בחקירת
האירוע
תוך שנטען כי המבקש טוען כי כלל לא נהג ברכב וכי הדו"ח נרשם נגדו ללא עוול בכפיו ולתמיכה בגירסתו הוגשה חוות דעת פוליגרף שנערכה למבקש לפי יוזמתו באופן פרטי.

בעקבות הטענה שאדם נוסף ברח
מרכב המבקש ואף הוא הואשם בנהיגה בשיכרות , ראיתי לנכון לדרוש מהמשיבה להמציא גם חומר חקירה שקשור לאירוע הנוסף.

חומר החקירה
לגבי שני האירועים מונח עכשיו בפני
בית המשפט ולכן ניתן להוציא החלטה בבקשה זו.

לגבי הטענה של המבקש כי הוא לא נהג ברכב רושם השוטר בתרשומת שלו כי לאחר שחברו ברח מן השוטרים, המבקש עצמו נהג ברכב
ולכן גם לו נערכה בדיקת שיכרות .

חיזוק לתרשומת השוטר נמצא בדברי המבקש עצמו בפני
קצין הפוסל בשימוע לפסילת רשיון הנהיגה שלו כדלקמן :

"נהגתי מהכספומט לחניה
וכי חבר שצריך להגיע
ולנהוג כשהוא לא שתה בכלל.
נהגתי כי החבר הנהג ברח ופחד מהמשטרה "

עוד בשימוע לגבי צו איסור השימוש לרכב אמר המבקש
דברים דומים.

עולה איפוא כי קיימת יותר מתשתית ראייתית להוכחת נהיגתו של המבקש.

לגבי האשמה כי נהג בהיותו שיכור,
לא רק שתוצאת בדיקת מכשיר הדראגר הניבה תוצאה של 575 מ"ג העולה יותר מפי 2 וחצי מכמות מינימלית הנחשבת כשיכרות לפי החוק, אלא גם בדיקת המאפיינים
מצביעה על סימנים מובהקים של השפעת אלכוהול על המבקש.

עוד נראה לי כי המבקש לעג על השוטרים ואף התנהג בצורה פרועה, תוך צעקות
ואיומים על השוטרים, אני מפנה לזכרון דברים
של היומנאי בתחנה
שרושם
כי נתבקש המבקש להמניך את קולו ושהוא מקלל ומאיים
על השוטרים.

במצב עניינים זה,
הנני סבור כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירה המיוחסת למבקש.

נוכח חומר הראיות העומד לחובתו באופן עצמאי ונפרד מהאירוע הנוסף, אין אני סבור שיש
כל צורך או הצדקה לבחון את
הראיות
לגבי האירוע הנוסף ואם אכן אותו חשוד
ממוצא הודי אכן זה שנהג בפועל ברכבו של המבקש.

בתגובותיו לקצין הפוסל,
מאשר המבקש עצמו כי החבר שלו שנהג ברכב אכן ברח מהמקום ואין זה
חשוב, לפחות לצורך בקשה זו,
אם זה אותו חשוד שנתפס ונרשם נגדו דו"ח תנועה נפרד או משהוא אחר.

נוכח קיום
ראיות לכאורה כאמור, אין אני סבור שיש מקום לתת משקל מכריע לתוצאות בדיקת הפוליגרף הפרטית שנערכה למבקש.

אין בתוצאות של הבדיקה כדי
לגרוע
ממשקל
הראיות העומד לחובת
המבקש.

המדובר בעבירה חמורה
המקימה בעצמה חזקה של סכנה לציבור במידה ויוחזר למבקש רשיון הנהיגה שלו,
ובמיוחד כאשר העבירה נלווית בהתנהגות פרועה
מצד המבקש.

מכל המובא לעיל,
הגעתי למסקנה כי המבקש לא שכנע את בית המשפט שלא קיימת סכנה לציבור מהמשך נהיגתו במידה ויוחזר לו הרשיון
ולכן החלטתי
לדחות את הבקשה.

לסיכום,
הנני דוחה את הבקשזה המשותפת לביטול צו הפסילה המנהלית וצו איסור השימוש לרכב שניתנו כנגד המבקש.

מזכירות תעביר תוכן ההחלטה לב"כ הצדדים.
ניתנה היום כ"ה באלול, תשס"ט (14 בספטמבר 2009) בהעדר
הצדדים


דיויד לנדסמן
, שופט













בש בית משפט לתעבורה 2532/09 אמיר עמר נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 14/09/2009)