פסקי דין על כהן בריג'יט | פסקי דין על בנק דיסקונט

7712/09 בשא     21/09/2009




בשא 7712/09 כהן בריג'יט נ' בנק דיסקונט




בעניין:

1



בתי המשפט


בית המשפט המחוזי בירושלים
בש"א 7712/09

לפני:
כב' השופט ר' כרמל


21/09/2009





כהן בריג'יט

בעניין:




המבקשת


נ
ג
ד



בנק דיסקונט



ע"י ב"כ עו"ד אהרון שרף
המשיב


החלטה



בקשה להארכת מועד להגשת ערעור
בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום (כב' השופטת אנה שניידר) בת"א 7631/04, אשר ניתן ביום 13.8.06.


כללי
1.
המשיב הגיש תביעה בסדר דין מקוצר כנגד המבקשת. בית המשפט קמא דחה את הבקשה למתן רשות להגן שהגישה המבקשת, וחייב אותה לשלם למשיב סך של 57,928 ₪ . פסק הדין ניתן ביום 13.8.06. ביום 13.5.09 הגישה המבקשת בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק הדין.

טענות הצדדים
2.
המבקשת טוענת כי פסק הדין לא הומצא לה, ונודע לה על דבר הינתנו ביום שקדם להגשת הבקשה דנן, עת התברר למבקשת כי נפתח תיק נגדה בלשכה להוצאה לפועל (תיק הוצל"פ מס' 3-2071005-03).

3.
המשיב טוען כי המבקשת לא הראתה כי בעניינה מתקיים טעם מיוחד המצדיק את הארכת המועד להגשת ערעור, וכי סיכויי הערעור להתקבל הינם אפסיים. לגרסת המשיב, פסק הדין ניתן ביום 13.8.06 בהעדר המבקשת, לאחר שזו זנחה את הגנתה כנגד התביעה נגדה, ואף לא ביקשה במשך שנים לדעת מה עלה בגורל התביעה נגדה. עוד טוען המשיב כי המבקשת פנתה לבית משפט זה בבקשה דנן כמוצא אחרון במטרה למנוע את ביצוע פסק הדינו של בית משפט קמא, לאחר שנודע לה כי פסק הדין הוגש לביצוע בלשכה להוצאה לפועל, ולאחר שנדחתה בקשה קודמת שהגישה המבקשת לבית משפט זה לעיכוב ההליכים בלשכת ההוצאה לפועל, ובמקביל להגשת בקשות לעיכוב ההליכים הן לבית משפט קמא והן ללשכת ההוצאה לפועל.

דיון
4.
מועד להגשתו של ערעור אזרחי קבוע בחיקוק, ועל כן חובה על המבקש
הארכת מועד לבסס בקשתו על "טעם מיוחד", זאת כאמור בהוראות תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד–1984. יודגש כי בנושא זה מקפידים עם בעל הדין הקפדה יתירה (ר': זוסמן,
סדרי הדין האזרחי

(מהדורה שביעית, 1995) עמ' 897). יתירה מזו, גם מקום שהמבקש אינו חייב להראות "טעם מיוחד", כדי לזכות בהארכת מועד, לא יאריך בית המשפט את המועד כדבר שבשיגרה, אלא אם הראה המבקש צידוק לכך (
שם
, ס' 682). טעמים מיוחדים, אף שאלה לא הוגדרו באופן שיטתי וכולל, ייבחנו לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו. בין היתר, ייבחנו משך האיחור,
"האם הבקשה הוגשה בתוך המועד להגשת ההליך, מהו הטעם שהציג המבקש להגשתו של ההליך באיחור, מידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על האיחור, וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת הבקשה להארכת מועד. ככל שסיכויי ההליך לגופו נחלשים או אף אפסיים, כך נחלשת ההצדקה מבחינת האינטרס של בעל הדין שכנגד ושל הציבור בכללותו למתן ארכה להגשתו" (
ר': בש"א 5636/06
נפתלי נשר נ. שלומי גפן,
כב' השופטת ד' בייניש (כתוארה אז) לא פורסם).


בעיקרון, נטו בתי-המשפט להיענות לבקשה להארכת מועד שעה שהנסיבות, בעטיין חל האיחור, לא היו בשליטתו של בעל הדין-המבקש. כדוגמא, הוכרה מחלת בעל הדין כטעם המצדיק הארכת מועד. מנגד, בצידה האחר של משוואה זו, לא הוכרו טעמים הנעוצים
בבעל הדין עצמו כטעמים המצדיקים הארכת מועד (ר': בש"א 1038/85 בע"א 64/85

בנק צפון אמריקה בע"מ נ. עומר גלבוע חברה לבניין ועבודות עפר בע"מ (בפירוק
).
בלשון אחר, ככלל, נועדו "הטעמים המיוחדים" לסלול
דרכו של בעל הדין ולפתוח לו שערי בית המשפט, מקום בו סוכלה כוונתו להגיש ערעור, בשל אירועים שמחוץ לשליטתו הרגילה או בשל תקלות שלא יכול היה להיערך אליהן מראש (ר': ע"א 6842/00

ידידיה נ. קסט
, פ"ד נה(2) 904). ומנגד - אין בטעמים המיוחדים משום ראש גשר כדי לפרוץ דרך למי שבשקידה סבירה יכול היה לנקוט פעולה במועד מוקדם ולא עשה כן מתוך בחירתו שלו.

5.
בענייננו, פסק הדין ניתן ביום 13.8.06. הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור הוגשה ביום 13.5.09. המבקשת טוענת כי פסק הדין לא הומצא לה וכי נודע לה על קיומו ביום 12.5.09 "
כאשר הייתי בהוצאה לפועל ירושלים, והתברר לי כי נפתח נגדי תיק בהוצל"פ 3-2071006-03 כתוצאה מפסק הדין שניתן כנגדי בתיק הנ"ל
" (סעיף 2 לתצהיר המבקשת). המשיב לא סתר טענה זו, אך טען כי למבקשת נודע על פסק הדין לכל המאוחר ביום 9.3.09, עת הומצאה לה אזהרה בגין פתיחת תיק בהוצאה לפועל (נספח ב' לתגובת המשיב). מעיון בפסק דינו של בית משפט קמא עולה כי פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים (נספח א' לתגובת המשיב). לפיכך, ההכרעה בשאלת המועד שממנו יש למנות את המועד להגשת ערעור על פסק הדין, תיקבע בהתאם להוראת תקנה 402 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "
התקנות
"), הקובעת כי "
מנין הימים שנקבעו בסימן זה יתחיל בין אם ניתנה ההחלטה בפני
המערער או המבקש ובין אם ניתנה שלא בפני
ו, ובלבד שהוזמן כדין לשמוע את ההחלטה; ניתנה ההחלטה שלא בפני
המערער או המבקש בלי שהוזמן כאמור, יראו כיום מתן ההחלטה את היום שבו הומצא לו העתק ממנה
". על פניו, ברי אפוא כי הרלבנטיות היחידה לעניין מניין הימים היא מועד ההמצאה כדין. באין המצאה כדין, לא מתחיל מניין הימים. עם זאת,
חל ריכוך הולך וגובר של פרשנות זו (ר': ע"א 203/84
שלום יעיש נ' מנשה אהרון
, פ"ד מ(1), 328, 333-334). בהקשר זה קבע הנשיא א' ברק כי "
הדין הוא שיש להעדיף את מועד ה"ידיעה" על פני מועד ה"המצאה
" (רע"א 1113/97
אסמעיל נ' סלימאן
(פורסם במאגר "נבו"), והשופטת ד' ביניש (כתוארה אז) ציינה "
כשלעצמי נוטה אני לכך, שכאשר הוכח כי בעל דין ידע על החלטה של בית משפט לא יוכל להסתתר מאחורי טענה של היעדר המצאה
" (בר"ם 1299/02
תפנית אורטופדיה בע"מ נ' קופת חולים לאומית
, פ"ד נו(4) 769; ראו עוד: בע"ם 9316/06
פלוני נ' פלוני
(פורסם במאגר "נבו"); רע"א 6858/06
מדינת ישראל נ' שקיר
(פורסם במאגר "נבו"). ברם, יודגש כי גם על פי גישה זו –המסתפקת לכאורה בידיעה – הכרח הוא להוכיח כי נתקיימה ידיעה בפועל ולא ידיעה בכוח. דהיינו, ידיעה של מלוא הפרטים ולא ידיעה חלקית ומקוטעת, ידיעה שאינה שנויה במחלוקת וידיעה ממשית ורלבנטית. בהתקיים ספק בשאלת הידיעה, אין להתבסס עליה ויש למנות המועדים מעת ההמצאה כדין (ראו לעניין זה: רע"א 449/04
בן אליעזר נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ
(פורסם במאגר "נבו"); רע"א 6858/06
מדינת ישראל נ' עטא אחמד אלקאדר
(פורסם במאגר "נבו"); ע"א 6720/99
פרפה נ' גולדו
(פורסם במאגר "נבו"); בש"א 3452/01
מינהל מקרקעי ישראל נ' סלע חברה לשיכון
(פורסם במאגר "נבו"); ע"א 3836/04
מנהל מס שבח מקרקעין נ' גבעת הכרך בע"מ
(פורסם במאגר "נבו")).

6.
בענייננו, כאמור, אין מחלוקת כי פסק הדין לא הומצא למבקשת כדין, וכי נודע לה על קיומו עת נודע לה על פתיחת הליך ההוצאה לפועל של

פסק דין
זה. אולם, בעת שהומצאה לה האזהרה בגין פתיחת הליך זה, לא הוכח כי נתקיימה ידיעה מלאה, ממשית ורלבנטית, כנדרש ביחס לתוכנו של פסק הדין וקביעתו. ידיעה זו נתקיימה לאחר שהמבקשת הגיעה ללשכת ההוצאה לפועל, ביום 12.5.09. לפיכך, הגשת הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור ביום 13.5.09 נעשתה במסגרת התקופה להגשת ערעור על פסק הדין, תוך שהמבקשת פועלת במהירות על מנת להגיש את בקשתה זו. הארכת המועד דרושה למבקשת על מנת להגיש הודעת ערעור סדורה ומפורטת כהלכה. אמנם, המבקשת לא פירטה את טיבם של סיכויי הערעור להתקבל ואף לא פירטה בקצרה על מה יסוב הערעור על פסק הדין אשר ניתן בהליך בסדר דין מקוצר לאחר שנדחתה בקשת המבקשת לקבלת רשות להגן. ברם, בענייננו, לא תהיה בהארכת המועד כמבוקש משום פגיעה באינטרס ההסתמכות שיכל לצמוח למשיב, שכן הכלל הוא
ש
ככל שידיעתו של בעל הדין באה באקראי, ולא על פי דיני ההמצאה, לא ברור מהו אינטרס ההסתמכות שיכול ויקום לטוען לאיחור בהגשת הערעור, שכן הכיצד יכול היה הוא לדעת כי אכן ידע בעל הדין שכנגד על פסק הדין
? (רע"א 11286/05
אריק זמיר נ' בנק לאומי למשכנתאות בע''מ
(פורסם באתר "נבו"). לפיכך, ובהתחשב, כאמור לעיל, בעובדה שהבקשה דנן הוגשה במהירות האפשרית לאחר שנודע למבקשת על פסק הדין שניתן נגדה, אני מאריך המועד עד ליום 15/10/09 (זאת, לאחר שתגובה לבקשה הוגשה ביום 3/9/09).

ניתנה היום ג' בתשרי, תש"ע (21 בספטמבר 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.


ר' כרמל
, רשם
בית משפט מחוזי
ירושלים
קלדנית: רחל אמויאל






בשא בית משפט מחוזי 7712/09 כהן בריג'יט נ' בנק דיסקונט (פורסם ב-ֽ 21/09/2009)