פסקי דין על אברהם בן משה | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

3081/08 בל     21/09/2009




בל 3081/08 אברהם בן משה נ' המוסד לביטוח לאומי




בעניין:

-
1
-




בתי הדין לעבודה

בל 003081/08
מספר תיק:
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב יפו


21/09/2009
כב' השופטת נטע רות

בפני

:



נ.צ. מר דב רוזנפרב
נ.צ. מר אלעזר פרידמן





בעניין
:
אברהם בן משה

התובע


ע"י ב"כ עו"ד מזרחי שי



נ
ג
ד



המוסד לביטוח לאומי
הנתבע


ע"י
ב"כ
עו"ד הרצוג אורית

פסק דין
1.
ביום 11.11.07 דחה פקיד התביעות של הנתבע את תביעתו של התובע לתשלום דמי פגיעה בגין תאונה נטענת מיום 20.12.06.
בנימוקי הדחיה כתב פקיד התביעות, בין היתר, כי מהמסמכים שבידיו לא הוכח קיומו של אירוע תאונתי שאירע תוך כדי ועקב עבודתו של התובע ביום 20.12.06.
מכאן התביעה שבפני
נו.

2.
גרסת התובע כפי שפורטה בתצהיר שהגיש לביה"ד ביחס להתרחשות התאונה היתה - כי ביום 20.12.06 הוא נדרש להרים משא כבד (משקוף השוקל כ- 20 ק"ג) במהלך עבודתו כעובד כללי במסגרית גיספן בע"מ ואז החל לחוש בגבו. לדבריו, עובד נוסף במסגריה בשם מאהר חאג' יחיא היה עד לתאונה.
התובע הוסיף והעיד בתצהירו, כי הוא פנה לטיפול רפואי בסמוך למועד האירוע לאחר שהבין כי אין מדובר בכאבים אשר יחלפו במהרה. התובע הוסיף וציין כי עוד לפני האירוע הוא סבל מכאבי גב, אולם כאבים אלה החריפו בעקבות האירוע.

3.
ביום 3.8.07 מסר התובע הודעה לחוקר הנתבע ביחס להתרחשות האירוע. במסגרת הודעתו לחוקר ובמענה לשאלה האם היו עדים לפגיעה, השיב התובע כי הוא לא שם לב לכך וכי הוא רק התכופף והרגיש כאבים נוראיים בגב התחתון ובצוואר.

במסגרת ההודעה לחוקר הנתבע ומשהתבקש התובע לפרט – מה התרחש באירוע התאונתי הנטען, הוא השיב כדלקמן:
"אני הייתי צריך למיין שם משקופים למקלט. המסגרים הכינו משקופים. אבל משום שהיו אולי ארבעה סוגי משקופים במידות וביקשו ממני למיין לפי הסדר אז מיינתי לפי ארבעה גדלים וכבר עשיתי ערמות. הרמנו אני ומהאר ערבי שעבד שם משקוף משקוף ושמנו בשביל המשאית ובאחד המשקופים התכופפתי ולא יכולתי להתיישר.
היה בדיוק זמן של הפסקת אוכל אז באתי ליד כולם ואמרתי לחאלד מנהל העבודה שאני סובל כאבים ולא יכול להמשיך. הוא אמר לי, תסע הביתה לנוח. התקשרתי לבן שלי שבא ולקח אותי.
לישראל הבעל בית אמרתי שיש לי כנראה בעיה עם הגב וכואב לי וזהו.".

(ראה – נספח נ/1, עמ' 1 ש' 19-20; עמ' 2 ש' 1-12)


4.
במסגרת טופס התביעה לתשלום גמלת נכות מהעבודה שהגיש התובע לנתבע ביום 29.7.07 הוא כתב ביחס לאירוע כי הוא התכופף להרים משקוף פח במשקל של כ- 15 ק"ג וכי כשהחל להתיישר הוא לא יכול היה לזוז והרגיש כאבים עזים בכף יד שמאל ובגב התחתון
(ראה - נספח נ/2).


5.
בטופס התביעה לתשלום דמי פגיעה (נ/3) כתב התובע כי הפגיעה נגרמה ביום 20.12.06 בעת שהוא התכופף להרים משקוף פח במשקל של כ- 20 ק"ג וכי כשניסה להתיישר הוא לא היה מסוגל והרגיש כאבים חזקים בגב, בצוואר, בכתף וביד שמאל
(ראה - נספח נ/3).

6.
בעדותו בביה"ד חזר התובע על הגרסה שפירט בהודעתו ובתביעתו לנתבע ביחס לאופן התרחשות התאונה.

7.
בפני
ביה"ד העידו עדים נוספים מטעם התובע:
א.
מר מהאר חאג' יחיא – מי שלטענת התובע הרים עימו יחד את המשקופים בעת התרחשות התאונה.
מר חאג' יחיא התבקש למסור את גרסתו ביחס לטענת התובע, לפיה ביום התאונה הוא עבד עימו בהרמת משקופים ובסידורם ובתגובה לכך אמר כי הוא לא עזר לתובע באותו יום וכי הוא לא עבד מעולם עם משקופים. עוד העיד כי הוא מעולם לא עזר לתובע בהרמת המשקופים.
מר חאג' יחיא הכחיש מכל וכל את גרסת התובע, לפיה – במהלך הרמה משותפת של משקופים נתפס לתובע הגב
(ראה - עמ' 5 לפרוטוקול ש' 7-17).


ב.
מנהל העבודה, מר חאלד נאשף.
עד זה נחקר אף הוא על-ידי חוקר הנתבע והודעתו הוגשה לביה"ד במהלך עדותו. הודעה
במסגרתה סיפר כי לתובע היו בעיות גב עליהן התלונן מספר פעמים. באשר לאירוע הנטען מיום 20.12.06 ציין מר נאשף בהודעתו כי הוא אינו זוכר דבר.
משנשאל מר נאשף האם זכור לו שהתובע פנה אליו וסיפר לו כי נתפס לו הגב בעת הרמת משקופים וביקש ללכת הביתה – הוא השיב כי התובע אכן פנה אליו ואמר לו שנתפס לו הגב, אולם הוא [מר נאשף] לא ראה דבר
(ראה – נספח ת/1 עמ' 1 ש' 13-17;
עמ' 2 ש' 1-8).


8.
אשר לדעתנו יאמר – מעדויות העדים עולה כי העד היחיד שנטען לגביו כי הוא נכח בארוע התאונה הכחיש מכל וכל את התרחשותה ואילו העד אשר לדברי התובע שמע על התאונה לאחר התרחשותה מפיו של התובע, לא יכול היה לאשש את דברי התובע. זאת, מעבר לעובדה שהתובע פנה בתלונה ביחס לכאבי גב שפקדו אותו לא אחת.
עובדה זו יוצרת ספק ביחס לגרסת התובע אודות קיומו של האירוע הנטען.

ספק זה מתחזק נוכח המסמכים הרפואים שהוצגו לביה"ד, מהם עולה כי על אף שהתובע פנה בסמוך לאירוע הנטען לטיפול רפואי בשל בעיות גב, הרי שהפעם הראשונה בו נזכר אירוע תאונתי בעבודה היה בביקורו מיום 18.2.07 (למעלה מחודשיים מאז התאונה הנטענת):

כך למשל עולה, מהרישומים הרפואיים כי התובע ביקר אצל רופא המשפחה דר' ג'ורג' מדיוני ביום 24.12.06 בשל כאבי גב תחתון וכי בעקבות ביקור זה הונפק לו אישור מחלה רגיל.
למותר לציין כי בסיכום הביקור לא נכתב דבר ביחס לאירוע תאונתי בעבודה.

התובע ביקר אצל דר' מדיוני גם ביום 26.12.06 בשל אותן תלונות וגם הפעם ניתן לו אישור מחלה. כמו כן, מופיעים רישומים רפואיים ביחס לביקורים אצל רופא המשפחה בשל בעיות גב ללא איזכור של תאונת עבודה בתאריכים: 31.12.06, 2.1.07 ו- 14.1.07.

כפי האמור, הפעם הראשונה בה נרשם כי לתובע אירעה תאונת עבודה היתה בביקור מיום 18.2.07.

9.
רופא המשפחה, דר' מדיוני אשר הפיק עבור התובע תעודות רפואיות לנפגע בעבודה מיום
11.3.07 (נ/4) ומיום 18.2.07 (נ/5) – העיד בביה"ד כי הוא מודע היטב לכך שכאשר מספר לו מטופל על פגיעה בעבודה, הרי שהוא נדרש להפיק עבורו תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה ולא תעודת מחלה.
לדבריו, בנסיבות אלה הוא אף מוצא לנכון להקפיד על כתיבת הנסיבות של התרחשות התאונה.

לאור עדותו זו, התבקש דר' מדיוני להסביר מדוע הפיק עבור התובע תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה רק ביום 18.2.07 ולא במועד הראשון שפנה אליו התובע (לאחר התרחשות התאונה הנטענת). דא עקא, שהתקשה ליתן הסבר למצב דברים זה
(ראה - עמ' 9 לפרוטוקול ש' 8-16).


10.

לנוכח כל האמור, משמול גרסתו של התובע כעדות יחידה נמצאת גרסה סותרת של העד היחיד שהיה לדבריו לאירוע ואשר העיד מטעמו ומשאין מקום לחשוד בעד הנ"ל כי הוא רצה ברעתו של התובע ומשניתן להסיק על-פי שורת ההגיון כי הטענה בדבר אירוע בעבודה הועלתה בפני
הרופא המטפל רק למעלה מחודשיים לאחר התרחשות התאונה, הרי שהמסקנה המתבקשת מכך היא – כי אין להשתכנע מגרסת התובע ביחס להתרחשות התאונה ולפיכך, יש לדחות את התביעה כבר בשלב זה.

11.
המזכירות תשלח העתק מפס"ד זה לצדדים בדואר.

ניתן היום, 21 בספטמבר, 2009 (ג' בתשרי תשס"ט) בהעדר הצדדים.

נ.צ. מר אלעזר פרידמן


נ.צ. מר דב רוזנפרב


נטע רות
, שופטת

קלדנית: דפנה ענוה-רז






בל בית דין אזורי לעבודה 3081/08 אברהם בן משה נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 21/09/2009)