פסקי דין על אייל ביגון | פסקי דין על יצחק עוז | פסקי דין על מ.י. פרקליטות מחוז ת"א-פלילי | פסקי דין על מוטי ויסברוט |

4589/08 פ     24/09/2009




פ 4589/08 אייל ביגון, יצחק עוז נ' מ.י. פרקליטות מחוז ת"א-פלילי, מוטי ויסברוט






בקשה מס'
3

בפני
כב' השופט אביחי דורון
מבקשים 1. אייל ביגון


2. יצחק עוז
נגד

המשיבים 1. מ.י. פרקליטות מחוז ת"א-פלילי
2. מוטי ויסברוט
החלטה

מונחת לפני בקשה שיסודותיה ביום 18.6.09, עת החליט בימ"ש זה לבקשת הצדדים במסגרת ההליך הפלילי בת.פ. 4589/08, כי הנאשם יפקיד בקופת בית המשפט סך 225,000 $ לפי השער היציג ביום התשלום, וזאת על מנת להעבירו למתלונן או מתלוננים, על פי הנחיית הפרקליטות במעמד הטיעונים לעונש באותו הליך. סכום הכסף הופקד ביום 13.7.09 בקופת בית המשפט לצורך "פיצוי בהליך פלילי".
הפקדה זו היתה תנאי להסדר טיעון שהצדדים לתיק הפלילי כרתו ביניהם, הסדר שטרם שוכלל וטרם אושר סופית על ידי בית המשפט.

דא עקא, שבו ביום ניתן צו עיקול זמני במסגרת ת.א. 55841/08, בש"א 220358/09 (להלן- הבש"א), בבית משפט השלום תל אביב על הכספים שהופקדו.

בתשובה להודעה לצד ג' המחזיק בכספים- בית המשפט - שנשלחה מאת המבקשים בבש"א כתב המזכיר הראשי של בית המשפט, מר דוד סלומון, כי "...מכיוון שטרם ניתנה לגביו (לגבי הפיקדון, א.ד.) החלטת בית המשפט, יוכל העיקול להיות ממומש, רק אם יחליט בית המשפט להחזירו למפקיד".
המבקשים השיגו על תשובה זו, וההחלטה הועברה לידי.

לטענת המבקשים, הכספים מושא צו העיקול הזמני הם "כספי הנתבעים המוחזקים ע"י הנהלת בתי המשפט וככאלו הם ברי עיקול".

לעומתם, על פי טענת המשיב 2, הנאשם בתיק הפלילי, אשר הכסף הופקד על ידיו, "בית המשפט רשאי לקבוע את אופן חלוקת הכספים שהופקדו... לצורך ביצוע המטרה והכוונה שבגינה הופקדו סכומים אלה - פיצוי המתלוננים, עובדת הטלת העיקול הזמני על כספים אלו בגזברות בית המשפט, אין בה כדי לפגוע... בשיקול דעתו של בית המשפט להורות על פיצוי המתלוננים, מתוך הכספים שהופקדו למטרה זו בלבד" "

המשיב 2 מוסיף וטוען כי משהופקדו הכספים בעקבות החלטת ביהמ"ש דלעיל, הרי שביהמ"ש הוא שבסמכותו הבלעדית לקבוע את ביצוע הסדר הטיעון והעברתם למתלוננים.

שני הצדדים טענו טענות שונות לעניין מעמדם של המתלוננים העתידים לכאורה לקבל את כספי הפיצויים, בשאלת עדיפותם כ"נושים", שני הצדדים טענו טענות נוספות גם לעניין סמכותו של בית המשפט לעשות בכספים שהופקדו, בין למטרה עבורה הופקדו, ובין למטרה אחרת, כגון העיקול הזמני.

מקרה זה מעלה מספר שאלות:

האם מוסמך בית המשפט דנן לדון בתוקפו של צו העיקול הזמני שהוטל בבש"א?

מה תהיה מסגרת הדיון?

אם מוסמך בית המשפט לדון, מה דינם של הכספים שהופקדו, האם רשאי בית המשפט לעשות בהם כרצונו או שמא יחשבו אלה "כספים מיועדים" שבית המשפט רשאי לעשות בהם רק למטרה לצרכיה הופקדו?

אם רשאי בית המשפט לעשות בכספים, מה דינם? האם ניתן להעבירם למתלוננים כפיצוי במסגרת הסדר הטיעון, או שמא הם צריכים לחסות בצילו של צו העיקול הזמני שהוצא?

לטעמי התשובה לשאלה הראשונה שנשאלה הינה שלילית, מכאן שהדיון בשאר השאלות - החשוב ומעניין לעצמו - הופך מיותר, ואלה נימוקיי:
בסיטואציה שנוצרה ביהמ"ש מתבקש לפסוק, הלכה למעשה, בשאלה החורגת מדלת אמות התיק הפלילי שלפניו, וזאת ללא מנגנון אשר יבטיח עשיית משפט בהליך ראוי, מתן אפשרות לכל צד העלול להיות מושפע מההחלטה העתידה להתקבל לטעון טענותיו בפני
בית המשפט, לדוגמה: המבקשים - הנושים בתיק האזרחי והמתלוננים - העתידים לקבל או להפסיד את כספי הפיצויים שעל פי הסכם הטיעון נועדו להיות משולמים להם, צדדים אשר אין להם מעמד במסגרת ההליך הפלילי שלפני.

לא מצאתי כי ניתן להעניק מעמד לצדדים אלו, מה גם שהשאלות שהועלו על ידי הצדדים עתידות להידון במסגרת הבש"א בהליך של בקשה לאישור עיקול שהוגשה על ידי המבקשים, וככל הניתן, היות שהסכסוך במסגרת הבש"א הוא סכסוך כספי שאינו מוגבל אלא בצדדים העלולים להיות מושפעים מתוצאותיו, ממילא יתן שיעלה צורך להוסיף צדדים במסגרת אותו הליך לפי העניין.
זאת בעוד בהליך שלפני המבקשים והמתלוננים אינם מהווים "גורם שהוא מתדיין על-פי "מסמכי היסוד" הפותחים בהליך המשפטי. אלה הם,למשל, התובע והנתבע במשפט אזרחי, או המדינה והנאשם במשפטי פלילי" (ר' בש"פ 658/88, מחמוד חסן נגד מ"י, פד"י מ"ה (1) 670, 694).

דרך המלך הינה אפוא כי ההליך הפלילי ינוהל במנותק משאלות הקשורות להליך אזרחי מובהק, במסגרתו אפשר ליתן מענה דיוני ומהותי הולם לטענות (השייכות למשפט האזרחי או הציבורי, אך חסרות זיקה למשפט הפלילי) אשר הועלו על ידי הצדדים.

בהחלטה שניתנה ע"י כב' השופטת גרינברג בבית משפט השלום בתל אביב, במסגרת ת.פ. 2864/04 ביום 26.3.06, נדונה שאלה דומה, שם נפסק כי "אף אם אקבל את טענתם של המבקשים לפיה, היו המה מעורבים בפרשה נשוא כתב האישום בתיק זה וכי נפגעו ממעשיהם של הנאשמים, ככל שהדברים נוגעים לתיק פלילי זה, אין הם צד להליך הפלילי, כלל ועיקר ולמעשה קשרם היחיד להליך זה נובע מהעובדה כי נמנים הם על רשימת עדי התביעה בכתב האישום."

קל וחומר שהמבקשים לפני אינם נמנים על רשימת עדי התביעה ולא היתה להם מעורבות כלשהי בפרשה נשוא כתב האישום, גם אם נפגעו בפרשיות אחרות ממעשיו של הנאשם, אין להם מעמד בתיק, מצד אחד, ומהצד השני - אם תינתן על ידי החלטה הדוחה את צו העיקול הזמני שהוצא כדין במסגרת הבש"א, ללא קיום דיון ושמיעת טענות מצד כל המעורבים, תיווצר מבחינת המבקשים מציאות חסרת צדק להווייתם (באשר לא ניתן להם יומם בבית המשפט), בלתי אפשרית ויתכן שאף בלתי הפיכה (בין היתר היות שאם תתקבל החלטה על העברת הכסף למתלוננים כפיצוי, לא יהיה למבקשים עוד "מחזיק" לפנות אליו).

ב"כ המשיב 2 ציטט בהרחבה מהחלטת כב' רשם בית המשפט העליון (כתוארו אז) כב' השופט בועז אוקון במסגרת ע"א 3115/99 (מזרחי נ' טופז ואח', הובאה ב"נבו"), והסיק ממנה כי מקום בו ההחלטה על הפקדת הכספים היתה החלטה שיפוטית "להבדיל מפעולה ניהולית הנעשית במסגרת ההליך השיפוטי..., הרי שבית המשפט הוא אשר מוסמך ורשאי לקבוע את אופן חלוקת הכספים שהופקדו", כך גם הסיק, לשיטתו, בהסתמך על ההחלטה בתמ"ש 26789/98, (הובאה ב"נבו"), כפי שניתנה ע"י כב' השופט ד"ר גרשון גרמן בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב ביום 10.9.07.

עיינתי בשתי ההחלטו שצוטטו, דעתי אינה כדעת ב"כ המבקשים, מרכז ההכרעה בהחלטתו של כב' השופט אוקון, לגישתי, מצוי דווקא בקביעה כי "משעה שהוטל הצו על הפיקדון המצוי בידי קופת בית המשפט, בית המשפט הוא ככל בעלי הדין, ועליו לפעול לפי אותו צו. אין לצפות שבית המשפט יפעיל כוחות שיפוטיים על מנת להתעלם מהצו שהופנה אליו...."

גם עיון בהחלטתו של כב' השופט ד"ר גרשון גרמן (ר' לעיל) מעלה כי מדובר היה בעיקול שהוטל על כספי פיקדון שהוחזקו בקופת בית המשפט, לאחר שהורה בית המשפט על החזרת הפיקדון לידי המערער באותו תיק.
אליבא לדברי כב' השופט ד"ר גרמן "בנסיבות אלו אין לפגוע בתכלית הפיקדון שהופקד בבית המשפט ולהטיל עליו עיקול, שכן בעת מתן ההוראה על שחרורו, טרם הומצא צו העיקול לבית המשפט וטרם הפכה גזברות בית המשפט ל"מחזיק" במובן חוק ההוצל"פ (ההדגשה שלי, א.ד.)"

דהיינו - אלמנט הזמן הינו משמעותי הן בשאלת מעמדו של בית המשפט כ"מחזיק" וכנובע מכך - גם בשאלת סמכותו של בית המשפט להתערב, לאשר או להתעלם מצו העיקול הזמני שהוצא על הכספים.

משל למה הדבר דומה? לכך שצו העיקול במסגרת התיק דנן היה מוטל לאחר שבית המשפט היה מורה על העברת כספי הפיצוי לידי המתלוננים, אף שהכספים טרם הועברו בפועל ליעדם. או אז היתה עולה במלוא חדותה האבחנה בין פעולה שיפוטית לבין פעולה ניהולית, כפי שאובחנה ע"י כב' השופט אוקון בהחלטתו.
הדעת נותנת שבמקרה כזה, החזקת הכספים בקופת בית המשפט היתה נחזית כעובדה טכנית גרידא, "פעולה ניהולית" כפי שהוגדרה בהחלטות שצוטטו לעיל, מעמדו של בית המשפט כ"מחזיק" היה פוקע מרגע מתן ההוראה, הכסף- להלכה גם אם טרם למעשה - היה נחשב כבר כ"מוחזק" בידי המתלוננים ואילו הוטל צו עיקול על אותם כספים היה זה מתרוקן מתוכן, היות ש"איחר את הרכבת" שהיתה מאפשרת תחולתו.

(ר' לענין זה גם את החלטת כב' השופטת ה' גרסטל (כתוארה אז) במסגרת בש"א 17550/05, בבית המשפט המחוזי תל אביב-יפו).

אלא שהעובדות הן שהוריתי על הפקדת הכסף בקופת בית המשפט, וטרם הוריתי על העברתו למתלוננים, ואף שיתכן וקיימות סיבות טובות, אולי אף טובות מאד, משפטיות ואחרות, מדוע ישנה עדיפות למתלוננים על פני אחרים לקבלת הכסף, והאם רשאי בית המשפט להעבירו למטרה אחרת מזו שנועד לה מראש, מעמדו של בית המשפט כ"מחזיק" שריר וקיים, ודבריו הנכוחים של כב' השופט אוקון, באותה החלטה, אף הם שרירים וקיימים: "... המקום בו צריכה להתברר המחלוקת בין בעלי הדין, מקום זה הוא לשכת ההוצאה לפועל בגדרה הוטל העיקול. שם ולא במקום אחר, צריכה להימצא התשובה אם הנכס ניתן לעיקול".

דברים אלה עולים בקנה אחד גם עם הבעייתיות שנפרשה לעיל ליתן החלטה בסכסוך האזרחי במסגרת ההליך הפלילי.

התוצאה אפוא שההחלטה בדבר עיקול הכספים שהופקדו במסגרת התיק הפלילי תתקבל על ידי המותב הדן בבש"א שהוגשה על ידי המבקשים, והמשיבים יוכלו לבקש לצרף, במסגרת אותה בש"א, כל אדם אשר עלול יהיה להיפגע מהחלטת בית המשפט, לרבות המתלוננים בתיק הפלילי.

המזכירות תעביר עותק מהחלטה זו לידי המזכיר הראשי של בית המשפט, מר דוד סלומון.
ניתנה היום, ו' תשרי תש"ע, 24 ספטמבר 2009, בהעדר הצדדים.
אביחי דורון
, שופט
הוקלד על ידי ...............
בית משפט השלום בתל אביב- יפו
24 ספטמבר 2009

ת"פ 08-4589 מ.י. פרקליטות מחוז ת"א-פלילי
נ' ויסברוט

עמוד 1 מתוך 6








פ בית משפט שלום 4589/08 אייל ביגון, יצחק עוז נ' מ.י. פרקליטות מחוז ת"א-פלילי, מוטי ויסברוט (פורסם ב-ֽ 24/09/2009)