פסקי דין על אברהם נחמיאס | פסקי דין על חברת ברק 013

1903-03/09 תק     21/09/2009




תק 1903-03/09 אברהם נחמיאס נ' חברת ברק 013








בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו



21 ספטמבר 2009

ת"ק 1903-03-09 נחמיאס נ' חברת ברק 013




בפני

כב' השופט
מרדכי בן-חיים


התובע

אברהם נחמיאס


נגד


הנתבעת

חברת ברק 013



פסק דין


1.
הרקע לתובענה
בפני
תובענה כספית לפיצוי בסך 5,000 ₪ בגין חיובים ביתר שלכאורה חייבה בהם הנתבעת את התובע.

2.
טענות הצדדים
2.1
התובע טוען כי חויב ביתר בסכום של 291.45 ₪, בסכום של 311.78 ₪, ובנוסף בסכום של 214.79 ₪ לגביו אמנם הודע לו כי קיים חוב אך מתוך אמון בנתבעת לא בדק את מקורו ושילם אותו לבקשתה. בדיעבד, הסתבר לתובע כי חויב בגין שיחות לתורכיה בתעריף של 2 ₪ לדקה, בניגוד להסכם שבין הצדדים לפיו נרשם התובע לשירות בתעריף של 17 אגורות לדקת שיחה לחו"ל. התובע עותר לפיצוי בסך 5,000 ₪ בגין החיובים ביתר, שסכומם הכולל 818.02 ₪, ובגין עוגמת נפש, שיחות טלפון ועיסוק בעניין.

2.2
הנתבעת טוענת כי לרשות התובע עמדו שני מנויים על שמו: האחד לשירות חיוג בינלאומי (להלן: "מנוי א'") אליו הצטרף ביום 10.5.07 בעלות חודשית בסך 4.9 ₪ לחודש ואשר במסגרתו הועמד תעריף השיחות לחו"ל על 17 אגורות לדקה ל-28 יעדים נבחרים, והשני לשירות אינטרנט ושירות חיוג בינלאומי (להלן: "מנוי ב'") אליו הצטרף ביום 26.9.07 בעלות חודשית בסך 59.95 ₪. נוסף על כך הצטרף התובע ביום 2.7.08, במסגרת מנוי ב', למסלול המקנה 10 דקות שיחה מתנה ושלאחריהם תעריף החיוב עומד על 29 אגורות לדקה, בעלות חודשית בסך 2.9 ₪ לחודש.

2.3
הנתבעת טוענת כי מקור החיוב על סך 214.79 ₪- בהצטברות חוב במסגרת מנוי א' עקב אי כיבוד חיובים קודמים אותם ניסתה הנתבעת לגבות לפי תנאי העסקה משך 12 חודשים ללא הצלחה, וכי בסופו של יום פרע התובע את החוב לבקשתה.
מסגרת מנוי ב' עשה התובע שימוש שוטף בשירותי האינטרנט של הנתבעת אך בעקבות בעיה טכנית לא בוצע חיוב בגין השירות במשך 5 חודשים בעלות כוללת של 291.45 ₪, אשר נגבו רטרואקטיבית וללא הצמדה וריבית. הודעת הסבר על ההליך החריג נשלחה לתובע.
לעניין החיוב על סך 311.78 ₪- המדובר בחיוב שוטף בגין חודש דצמבר 2008, לגביו נשלחה לתובע חשבונית ופירוט חיובים עתידי.

2.4
לעניין תעריף החיוג טוענת הנתבעת כי התובע ביצע שיחות לתורכיה במסגרת שירות החיוג הבינלאומי, אלא שמדובר ביעד שאיננו כלול בעסקה בה בחר התובע. כמחווה של רצון טוב זיכתה הנתבעת את התובע בגין החיוב הנ"ל בסך 249.84 ₪ וחלף זאת חייבה אותו לפי מחירון העסקה אליה הצטרף.

3.
דיון וממצאים
3.1
חיוב ביתר- 214.79 ₪
3.1.1
התובע מפרט בתביעתו כי שעה שיצר קשר עם הנתבעת לשם רכישת כרטיס חיוג מחו"ל, התברר לו כי חשבונו מצוי ביתרת חוב בסך 214.79 ₪, אזי ביקש לפרוס את החוב ל-3 תשלומים על מנת לפרוע אותו. עוד ציין התובע ביחס לחוב כי:
"...לא בדקנו לעומק על סמך אמונה בחברה כלקוחות של 10 שנים ומעלה."
(סיפת פיסקה שנייה לכתב התביעה).

3.1.2
בהגנתה מציינת הנתבעת כי מדובר בהצטברות חוב בגין חיובים קודמים (שם, סע' 9), וצירפה כנספחים את חשבוניות החודשים הרלוונטים (בפרואר – אוקטובר 2008), שסכומן עולה כדי 214.79 ₪.

3.1.3
מכל האמור לעיל עולה כי מדובר בחוב המגובה בחשבוניות ופירוט מספק, לא זו אף זו- התובע אישר את תשלום הסכום האמור ובכך הודה בו, לפיכך לא ישמע בטענה לפיה לא בדק את החוב לעומק.

3.2
חיוב ביתר- 291.45 ₪
3.2.1
הנתבעת הסבירה בהגנתה כי מדובר בחיוב בגין 5 חודשי שימוש בשירותי האינטרנט במסגרת מנוי ב', אשר בשל בעיה טכנית לא נגבו מהתובע במועדם, ועל כן בוצע בגינם חיוב רטרואקטיבי ללא הצמדה וריבית, תוך שנשלחה הודעה בעניין לתובע (שם, סע' 17-18).

3.2.2
בנספח ה' שצורף לכתב ההגנה של הנתבעת מוצג פירוט שיחה שנערכה בין התובע ואשתו לנציג הנתבעת, ממנו עולה כי ההודעה בדבר החיוב הרטרואקטיבי נשלחה ככל הנראה לכתובת שגויה ולא הגיע לידי התובע, אך הדבר הוסבר לו גם במעמד אותה שיחה, ומכל מקום, הנתבעת הציגה חשבונית מס על הסכום האמור אשר גם בה מפורט כי מדובר בחיוב בגין שירות שלא חויב.

3.2.3
בדיון שנערך בפני
, הודה התובע כי קיבל את השירות האמור, אך טען כי הוא משוכנע ששילם בגינו:
"אני משוכנע ששילמתי... אני לא מכחיש שקיבלתי שירות. הם קיבלו את התשלום... שירותי האינטרנט שילמתי כל שקל למרות שלא מגיע..."
(פרוטוקול הדיון, עמ' 1, שו' 27-28, עמ' 2, שו' 1-2).

3.2.4
טענת התובע לפיה איננו מכחיש את קבלת השירות

הכרוך בתשלום אך טוען לתשלום החוב הינה בגדר טענת 'הודאה והדחה', שמשמעותה- העברת נטל ההוכחה לכתפי הטוען אותה. התובע לא הוכיח כי שילם זה מכבר את הסכום האמור בגין שירותי האינטרנט, הגם שמדובר בעניין שניתן היה להוכיחו בקלות, ומשכך, דין טענתו זו להדחות.

3.3
חיוב ביתר- 311.78 ₪
3.3.1
הנתבעת טוענת כי מדובר בחיוב בגין חשבונית חודש דצמבר 2008, וצרפה אותה כנספח לכתב הגנתה. במסגרת החשבונית מופיע פירוט מדוקדק של סוג השירות בגינו חויב התובע ועלותו, וממנה עולה כי עיקר החיוב מקורו בחיובים בגין שיחות לחו"ל, וליתר דיוק- לתורכיה.

3.3.2
הנתבעת הסבירה כי בניגוד לטענות התובע, העסקה לה הצטרף לא כללה חיוב מופחת ליעד זה ועל כן בוצע חיוב רגיל בגינו, וצרפה את מסמך תיאור העסקה כאסמכתא לכך. מכל מקום וכמחווה של רצון טוב, טוענת הנתבעת כי זיכתה את התובע בגין שיחות אלו וחייבה אותו בעלות המופחתת בגינם (שם, סע' 24), וצרפה חשבונית המאמתת זיכוי בסך 181.70 ₪ במנוי א' וזיכוי בסך 310.03 ₪ במנוי ב'.

3.3.3
מן האמור לעיל, הרי שגם אם נקבל את טענת התובע לפיה החיוב של חשבונית דצמבר הינו חיוב ביתר, הרי שממילא בחודש ינואר 2009 זוכה התובע בגין סכומים אלו (ואף יותר מכך), ולפיכך אין מקום לפצות אותו פעם נוספת בגין סכום זה.

3.4
עוגמת נפש
משנדחו כל רכיבי התביעה, אין מקום לפסוק פיצויים בגין עוגמת נפש.

4.
סוף דבר
4.1
מן האמור לעיל, דומה כי לתביעת התובע אין על מה לסמוך, ודינה להדחות.

4.2
אני מחייב את התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 500 ₪.

ניתן היום,
ג' תשרי תש"ע, 21 ספטמבר 2009, בהעדר הצדדים.











תק בית משפט לתביעות קטנות 1903-03/09 אברהם נחמיאס נ' חברת ברק 013 (פורסם ב-ֽ 21/09/2009)