פסקי דין על לוי מן אסתר | פסקי דין על לוי הלית | פסקי דין על כהן רינה

2374/08 בשא     29/09/2009




בשא 2374/08 לוי מן אסתר, לוי הלית נ' כהן רינה




בעניין:

{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}

9



בתי המשפט


בית משפט השלום אשדוד
בשא002374/08
בשא002484/08


בפני
:
כב' הרשם יניב בוקר
תאריך:
29/09/2009




בעניין
:
1 . לוי מן אסתר

2 . לוי הלית
המבקשות


ע"י ב"כ עו"ד
ארד ברק



נ
ג
ד


כהן רינה

המשיבה


ע"י ב"כ עו"ד
אפותה איתן




החלטה


מהלך הדיון בבקשה וטענות הצדדים

1.
בפני
בקשותיהן של המבקשות, אסתר לוי מאן והלית לוי, כי אתיר להן להתנגד לביצועו של השטר שהגישה המשיבה, הגב' רינה כהן, לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל באשדוד בתיק שמספרו 2502874082.

2.
טענותיהן של המבקשות הינן, בתמצית, כי שטר החוב ניתן במסגרת הסכם שכירות בין הצדדים וכי המשיבה היא זו אשר הפרה את ההסכם בין הצדדים באופן הבא:
א.
נהגה להופיע בדירה השכורה ללא הודעה מראש.
ב.
גרמה לניתוק החשמל בדירה בשל אי תשלום חובו של הדייר הקודם.
ג.
לא תיקנה את הליקויים באינסטלציה בדירה למרות פניות חוזרות ונישנות.
ד.
לא איפשרה למבקשות להשתמש במחסן שהוא חלק מן הדירה.
ה.
גרמה, באמצעות אחרים, לעזיבתן של המבקשות את הדירה בטרם המועד וזאת לאור בקשתה כי המבקשות תפננה את הדירה על מנת לאפשר מגורים של דיירים חדשים.

3.
ביום 24/9/2009 התייצבו בפני
המבקשות לדיון בבקשותיהן והמבקשת מס' 1, הגב' לוי מן אסתר
, נחקרה על תצהירה.

4.
בחקירתה אישרה המבקשת מס' 1, כי מסרה את שטר החוב לשם קיום תנאי הסכם השכירות בין הצדדים.

5.
המבקשת מס' 1 חזרה על טענתה, כי המשיבה היא שביקשה ממנה לפנות את הנכס לפני תום השכירות, בשיחה טלפונית.

6.
המבקשת מס' 1 טענה בחקירתה, כי נאמר לה בעל-פה על ידי המשיבה ליצור קשר עימה באמצעות צדדים שלישיים (הגב' ג'ויס, המתווך והשכנה הגב' אסף).

7.
המבקשת מס' 1 טענה בחקירתה, כי הנזקים הנטענים על ידי המשיבה היו קיימים בדירה עוד בטרם החלו המבקשות להתגורר בה.

8.
המבקשת מס' 1 הוסיפה וטענה, כי סע' 2(ב) להסכם, המציין את אפשרות סיום החוזה טרם תום תקופת השכירות, לא נמחק כולו מן ההסכם גם אם לא צויין בו מספר הימים להודעה מוקדמת שכזו.

9.
המבקשת מס' 1 טענה, כי לא רק שלא התגוררה בדירה במשך 3 החודשים האחרונים לתקופת השכירות אלא שאדם אחר התגורר בה.

10.
המבקשת מס' 1 אישרה, כי לא שילמה את חשבון החשמל האחרון וזאת בשל העובדה כי שילמה, במקום המשיבה, את חשבון החשמל שהיה על שמו של הדייר הקודם, בסמוך לכניסתה לדירה.

11.
הצדדים סיכמו טענותיהם בעל-פה.

12.
ב"כ המבקשות ביקש לקבל את ההתנגדות וטען כי, בשלב דיוני זה, די למבקשות להראות טענות הגנה, ולו קלושות. ב"כ המבקשות טען כי טענות המבקשות לא התמוטטו בחקירה הנגדית.

13.
ב"כ המבקשות הוסיף וטען, כי המבקשות העלו טענות הגנה רבות וביניהן כי נתבקשו לעזוב את הדירה לפני תום תקופת השכירות המוסכמת, טענות קיזוז בדבר חובות של דיירים קודמים וכי עצם העובדה שהמשיבה נזקקה לטענות בדבר פרשנות חוזים ו/או הצגת תמונות המראות על נזקים לכאורה, מעידה על הצורך במתן רשות להתגונן.

14.
ב"כ המשיבה טען בסיכומיו כי הגנתן של המבקשות היא הגנת בדים מלאת סתירות.

15.
ב"כ המשיבה טען, כי טענות המבקשות נטענו באופן סתמי ואף חסר וכי גירסת המבקשת מס' 1 כי נתבקשה על ידי המשיבה עצמה לפנות את הדירה בתום תקופת השכירות, היא גירסה בלתי סבירה ובלתי הגיונית במיוחד לאור לשון החוזה.

16.
ב"כ המשיבה הפנה לפסיקה אודות כללי נטל הראיה בתביעה שטרית ובדבר החזקות הראייתיות העומדות לזכותו של האוחז בשטר.

דיון והכרעה

17.
כידוע,
המשפט
בסעיף 81א(ג)סיפא לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז–1967,
נקבע :

"לעניין הדיון בבית המשפט רואים את
ההתנגדות כבקשת רשות להתגונן בדיון מקוצר לפי תקנות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג- 1963."

18.
ההלכה היא כי בשלב זה של הדיון
"בית המשפט אינו נכנס לשאלת מהימנותם של דברי המצהיר. טענה שבא עליה תצהירו של נתבע, יניח בית המשפט כי אמת היא. ואם מגלה התצהיר הגנה אפשרית, תינתן לנתבע רשות להתגונן. וכל זאת כמובן אם לא נתברר לבית המשפט כי טענות הנתבע תלויות על בלימה או שחקירה הנגדית מתברר כי הגנתו היא הגנת בדים"
(מתוך ספרו של דוד בר-אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, הוצאת פרלשטיין-גינוסר, מהדורה שמינית, עמ' 199). (ההדגשה שלי – י.ב.).

19.
לטעמי, גירסתן הבסיסית של המבקשות לא התמוטטה בחקירה הנגדית ולא התבררה כ"הגנת בדים".

20.
המבקשת מס' 1 עמדה על גירסתה כי המשיבה היא שביקשה מהמבקשות לעזוב את הדירה לפני תום תקופת השכירות ואף פירטה, בתצהירה, את כל מהלך העניינים העובדתי בנושא זה, בצורה ברורה וסדורה.

21.
גם טענותיהן האחרות של המבקשות, בדבר הפרות שונות של המשיבה את הסכם השכירות בין הצדדים, לא התמוטטו במבחן החקירה הנגדית.

22.
ההלכה בעניין זה היא כי: "בין צדדים קרובים דינו של שטר כדין חוזה. כל טענת הגנה העומדת לצדדים קרובים כנגד חבות על פי שטר, עומדת להם גם כנגד חבות על פי חוזה. על כן רשאי היה עושה השטר להעלות כנגד הנפרע את הטענה כי הסכום בו הוא חייב על פי עסקת היסוד נמוך מסכום השטר. טענה זו - שאינה טובה כלפי אוחז כשורה - טובה היא כלפי צד קרוב או כלפי אוחז "סתם". אמת, השטר מעניק עילה עצמאית לאוחז. אך קיים קשר פנימי בין השטר לבין עסקת היסוד. קשר זה מאפשר לעושה השטר לטעון להגנתו בתביעה על פי השטר, כי חבותו השטרית פחותה היא לאור עסקת היסוד.
ושוב: הגנה זו עומדת לחייב רק כלפי אוחז "סתם". היא אינה עומדת לחייב כלפי אוחז כשורה.
בפרשה שלפנינו, העותר והמשיבים הם צדדים קרובים. כל הגנה העומדת למשיבים כנגד זכות העותר על פי עסקת היסוד (ההסכם השני) עומדת להם גם כנגד התביעה השטרית. על כן רשאים המשיבים לטעון, כנגד החבות על פי השטר, כי אין הם חייבים בסכום השטר, אלא בסכום נמוך יותר, המשקף את הפיצויים בהם עליהם לשאת בשל הפרת החוזה.".
(דנ"א 258/98 - צמח ויקטור נ' רחל שלשבסקי ו-3 אח', תקדין-עליון 98 (4) 43 – ההדגשה שלי – י.ב.).

23.
לעניין טענתו של ב"כ המשיבה כי כל טענותיהן של המבקשות בנוגע לבקשת המשיבה מהן, אינן אלא טענות בעל-פה ואין בידן יפוי כוח או מסמך אחר בכתב, הרי שההלכה בענין זה, בכל הנוגע לדיון בבקשת רשות להתגונן, היא כפי שסוכמה בע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ ואח', תקדין-עליון 2006(2), 1474:
"מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ראו ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518, 524; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהד' שביעית, 1995), בעמ' 675 (להלן: זוסמן)). לפיכך נפסק כי גם מי שההגנה שבפיו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה נגדו קטנים, יקבל מתן רשות להתגונן. לעומת זאת מי שהגנתו "הגנת בדים" תידחה בקשתו למתן רשות להתגונן (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל (לא פורסם, ניתן ביום 1.11.04) (להלן: עניין אלפי); ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ, פ"ד מב(1) 721). הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן אינו בא במקום המשפט עצמו. אשר על כן במסגרת הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן אין בית המשפט רשאי לקבוע עובדות או לקבוע מהימנות עדויות ואף טענה שהעלה הנתבע בעל-פה כנגד מסמך בכתב יכולה לבסס הגנה לכאורה (זוסמן, בעמ' 675-676, 678). ".
(ההדגשות שלי – י.ב.).

24.
לאור כל האמור לעיל, אני מתיר למבקשות להתגונן בפני
התביעה השטרית שהגישה כנגדם המשיבה.

25.
התביעה תידון בסדר דין מהיר והצדדים יפעלו בהתאם לאמור בתקנה 214ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

26.
הוצאות הדיון בבקשה ושכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪ בתוספת מע"מ ישולמו בהתאם לתוצאות הדיון בתיק העיקרי.

ניתנה היום י"א בתשרי, תש"ע (29 בספטמבר 2009) בלשכתי, בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים


יניב בוקר
- רשם


002374/08בשא139 יפעת קשתי






בשא בית משפט שלום 2374/08 לוי מן אסתר, לוי הלית נ' כהן רינה (פורסם ב-ֽ 29/09/2009)