פסקי דין על עו"ד ישראל ציגנלאוב | פסקי דין על עו"ד יוסף אבנרי | פסקי דין על מרדכי יונה | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי | פסקי דין על עו"ד יצחק מולכו |

8881/09 בשא     30/09/2009




בשא 8881/09 עו"ד ישראל ציגנלאוב, עו"ד יוסף אבנרי, מרדכי יונה נ' כונס הנכסים הרשמי, עו"ד יצחק מולכו




בעניין:

בתי המשפט
בבית המשפט המחוזי בירושלים
בש"א 8881/09

פש"ר 6105/09
לפני:
כבוד השופט יעקב צבן
-סגן נשיא







בעניין:
ישראל ציגנלאוב
, עו"ד
המנהל המיוחד מטעם הנאמן הזמני לנכסי מרדכי יונה

המבקש




ובעניין:
יוסף אבנרי
, עו"ד
המנהל המיוחד מטעם הנאמן הזמני לנכסי מרדכי יונה

המנהל המיוחד הנוסף





ובעניין:
מרדכי יונה
מרדכי יונה





ובעניין:
כונס הנכסים הרשמי
הכנ"ר





ובעניין:
עו"ד יצחק מולכו
המנהל המיוחד


החלטה


1.
בקשת המנהל המיוחד לנכסי מרדכי יונה
(להלן: "המבקש") להורות למנהל המיוחד להעביר לידיו העתקים מפרוטוקולי החקירה שערך למרדכי יונה
, בועז יונה ואייל יונה.

2.
לטענת המבקש, מסירת פרוטוקולי החקירה ייעל את ההליך ויחסוך זמן ועלויות בהם יצטרך לשאת אם ייאלץ לבצע החקירות בעצמו, במיוחד נוכח העובדה כי הנושאים אליהם נדרש המבקש, כבר נתבררו על ידי המנהל המיוחד. לכך מצטרפים נסיבותיהם האישיות של הנחקרים – מצבו הבריאותי של מרדכי יונה
, ריצוי המאסר של בועז יונה והעובדה כי אייל יונה הינו איש עסקים פרטי, שיקשו על הזמנתם לחקירה נוספת. עקרון הפומביות מחייב חשיפת דוחו"ת ואין נדרשים לשאלת הרלוונטיות של הדו"ח לצד המבקש לעיין בו. בעלי התפקידים שמונו על ידי בית המשפט הינם זרועו הארוכה, ולא חל חיסיון על המסמכים שנאספו על ידם. העובדה כי עומדת למבקש הזכות המהותית לחקור את הנחקרים מצדיקה דווקא היענות לבקשה ולא דחייתה.

לטענת המנהל המיוחד,
אין מקום בנסיבות העניין להורות על גילוי פרוטוקולי החקירה. המידע שנאסף על ידי המנהל המיוחד נוגע בעיקרו לעסקי החברות ולא לנכסי מרדכי יונה
שעליהם מופקד המבקש, ואין כל מניעה לכך שהמבקש יחקור בעצמו את הנחקרים לגבי עניינים המצויים בתחום טיפולו. לכך יש להוסיף כי המידע שנאסף על-ידי המנהל המיוחד בחקירות הינו חומר הצפוי לשמשו בעתיד לצורך תפקידו וחשיפתו עלולה לסכל את פעולותיו ולמנוע ממנו את היכולת לרדת לחקר האמת בחקירות עתידיות. כמו כן, בהמשך הדרך עשוי להתגלע ניגוד אינטרסים מהותי בין המנהל המיוחד למבקש, וחשיפת המידע בשלב שבו טרם הסתיימו חקירותיו ובדיקותיו של המנהל המיוחד בעניינים אלה, תפגע באינטרסים של נושי החברות עליהן הוא מופקד. מסירת המידע עלולה גם לפגוע בנכונותם של נחקרים עתידיים למסור מידע, ולכל הפחות היה על המבקש לפנות לנחקרים על מנת לקבל את עמדתם בסוגיה זו. פסקי הדין עליהם נסמך המבקש אינם רלוונטיים לענייננו, היות ואין מדובר בדו"ח סופי של המפרק שהינו מסמך פומבי אלא בחומר חקירה שלא גולה עדיין ולא נכלל בשום דו"ח ודרוש למנהל המיוחד להמשך בדיקותיו. בהתאם לפסיקה מידע כאמור הינו חסוי. לבסוף מציין המנהל המיוחד, כי לא נראה שהבקשה הוגשה בהסכמת כונס הנכסים הרשמי
(הנאמן הזמני לנכסים מרדכי יונה
) ובהסכמת המנהל המיוחד הנוסף לנכסי מרדכי יונה
, עו"ד אבנרי, ומטעם זה בלבד יש לדחות הבקשה.

דיון

3.
לא מצאתי מקום לדון בטענותיו של המנהל המיוחד בדבר הצורך בהסכמת הכנ"ר ועו"ד אבנרי לבקשה, היות וממילא דין הבקשה להידחות.

הנימוקים עליהם משתית המבקש את בקשתו אינם רלוונטיים לענייננו, שכן אין מדובר בדו"ח סופי שהוגש לבית המשפט. יש לאבחן המקרים שנדונו בת.א. 1847/94 יוחנן וינגרטן ואח'

נ' י' מולכו, נאמן על נכסי אבי פרומר ומפרק החברות גמביט המלך בע"מ,
(ניתן ביום 27.11.94, פורסם באתר נבו), ובעא
2907/90 אריאל מיכלמן

נ' שלמה זיו,
פ"ד מו (4) 725, שם התייחסו בתי המשפט לדוחו"ת שהוגשו על ידי בעלי תפקידים לבית המשפט, ולגביהם נקבע כי אין מקום להורות על חיסיונם או על חיסיון המסמכים ששימשו להם יסוד, גם אם מדובר בדו"ח חקירה פרטית בהתאם לסעיף 288 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983, נוכח עקרון הפומביות (על ההבחנה בין גילוי דו"ח חקירה סופי לחיסיון החומר המשמש להכנתו בטרם פרסום הדו"ח ר' המ' (תל-אביב-יפו) 1097/97 גאולה השקעות נ' חיים אלקלעי, תק-מח 97 (4) 316, פיסקה 23).

בהחלטה קודמת (בשא 7097/07), ציינתי כי החקיקה והפסיקה אינן מטילות חובה על מנהל מיוחד למסור מידע, והשאלה הנה האם יש מניעה למסור מידע זה או שמא העברת המידע פוגעת באינטרס של מי מהצדדים. בפש"ר (ת"א) 1773/03 פז חברת הנפט בע"מ נ' עו"ד איל בן זקן (לא פורסם) הבהיר בית המשפט קיומה של זהות (לצורך עניין זה) בין פשיטת רגל והקפאת הליכים, לסעיף 59 ג' לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980,
הקובע כי לא יגלה כונס נכסים מידע שנתקבל במהלך חקירותיו אלא במידה נדרשת או בהוראת בית המשפט. הוראת בית משפט לא ניתנה. לפיכך נבחן מהי "המידה הנדרשת" במקרה שלפנינו.

4.
האינטרסים העומדים על כף המאזניים במקרה שלפנינו הינם עקרון הפומביות וייעול ההליכים מחד, והאינטרס הציבורי שנועד לאפשר עבודתו של בעל התפקיד לטובת נושי החברה, מאידך. במסגרת האינטרס הציבורי יש לשקול את העיקרון לפיו לא ייחשף חומר חקירה, כאשר חשיפה זו עלולה לפגוע באינטרס הציבורי החשוב, לפיו יפעל בעל התפקיד ללא חשש שדעות ומסקנות שנוצרו במהלך החקירה יגיעו לידי גורמים חיצוניים (ר' פרשת פז הנ"ל בעמ' 3; המ' פרשת גאולה השקעות הנ"ל, פיסקה 23). במקרה שלפנינו המנהל המיוחד טרם מיצה חקירותיו ויש חשש כי חשיפת החומר תסכל את האפשרות לרדת לחקר האמת בחקירות עתידיות או את האפשרות לעשות בחומר שימוש בעניינים שידונו בניגוד לאינטרס של המבקש. כן יש לשים על כף המאזניים את הפגיעה בזכויותיהם הדיוניות והמהותיות של הנחקרים, אשר חקירתם לא הייתה מתרחשת אלמלא הוראותיהם הייחודיות של דיני חדלות הפירעון, וזאת כאשר בעל התפקיד סבר שאין לעשות בו שימוש. במסגרת זו קיים גם החשש, שמא מסירת המידע תפגע בנכונות של נחקרים עתידיים למסור מידע. לצד כל האמור, אין בטענה לפיה לא ייגרם כל נזק בחשיפת המידע כדי להצדיק היעתרות לבקשה (ור' לעניין זה גם פרשת פז, שם).

נימוקים אלו, בצירוף העובדה כי דחיית הבקשה לא תמנע מהמבקש את האפשרות לקבלת המידע באופן עצמאי ובצירוף העובדה כי לא נתקבלה הסכמת הנחקרים לגילוי פרוטוקולי החקירה (הגם ששיקול זה אינו עולה כקביעה מפסק הדין בעניין פז, אולם הוא חשוב וראוי שינתן לו משקל), גוברים על הנימוקים התומכים בקבלת הבקשה.

התוצאה

5.
דין הבקשה להידחות.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ב בתשרי התש"ע (30 בספטמבר 2009), בהעדר/מעמד הצדדים.

יעקב צבן
, שופט, סגן נשיא
קלדנית: מלכה צידון







בשא בית משפט מחוזי 8881/09 עו"ד ישראל ציגנלאוב, עו"ד יוסף אבנרי, מרדכי יונה נ' כונס הנכסים הרשמי, עו"ד יצחק מולכו (פורסם ב-ֽ 30/09/2009)