פסקי דין על אהרון גמליאלי | פסקי דין על מגשימים-כפר שיתופי להתיישבות חקלאית | פסקי דין על אמיר גוטמן | פסקי דין על מינהל מקרקעי ישראל |

3680/00 רעא     08/07/2007




רעא 3680/00 אהרון גמליאלי נ' מגשימים-כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ, אמיר גוטמן, מינהל מקרקעי ישראל




החלטה בתיק רע"א 3680/00
st1\:*{behavior:url(#ieooui) }




בבית המשפט העליון
בירושלים


רע"א
3680/00 - י"א


בפני
:

כבוד הרשם יגאל מרזל


המבקש:
אהרון גמליאלי



נ


ג


ד



המשיבים:

1. מגשימים-כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ



2. אמיר גוטמן



3. מינהל מקרקעי ישראל


בקשה למתן הוראות




החלטה



1.
לפני בקשה למתן הוראות בתיק זה, אם לעניין ביצוע בקירוב ואם לעניין החזרת ההליך לדיון לפני הרכב השופטים שדן בו. טרם תובא החלטתי בנדון, אתאר את השתלשלות העניינים בקצרה:

2.
בית משפט זה (כבוד השופטים: א' מצא, א' פרוקצ'יה, א' א' לוי), פסק ביום
22.09.2003, בהליך שבכותרת (להלן:
פסק הדין). בפסק הדין נתקבל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שביטל פסק בורר שניתן בין בעלי הדין (להלן: פסק הבורר), ולפיכך הושב פסק הבורר על כנו. בפסק הבורר האמור נקבע כי המבקש הינו חבר באגודה השיתופית "מגשימים" ומכוח חברותו זכאי הוא לסעד שביקש בנדון, והוא הקצאת נחלה בישוב מגשימים. במסגרת פסק הבורר אף חויבה המשיבה מכוח עיקרון השוויון, להסדיר את מצבו של המערער
כך שיהיה במעמד שווה לשאר חברי האגודה. יצוין עוד, כי במהלך הדיון בבית משפט זה טענה המשיבה 1 כי פסק הבורר אינו בר ביצוע מאחר שאין עוד ברשותה נחלות זמינות לחלוקה. בעניין זה נקבע בפסק הדין, כי "פסק הבורר קבע קביעות עובדתיות בעניין מצאי הנחלות באגודה שטרם הוקצה, והוא עשה כן על יסוד נתונים שהובאו בפני
ו במועד הרלוונטי. לא ניתן לערער על קביעות כגון אלה בבקשה לביטול פסק בורר, ואין להיזקק לטיעון זה כדרך עקיפה לקעקע את יסודות הפסק. אם חל שינוי במצב בשטח מאז ניתן פסק הבורר, האחריות לעניין זה רובצת כולה על האגודה, ועליה יהא למצוא את הפתרון המתאים על מנת לקיים חובתה על פי פסק הבורר" (פיסקה 14 לפסק הדין).

3.
משלא הסתייע ביצועו של פסק הדין – וממילא פסק הבורר – הוגשה על ידי המבקש בקשה לעניין בזיון בית המשפט. בדיון שנתקיים ביום 26.7.04 לפני כב' השופטת פרוקצ'יה נקבע כי "בתוך 30 יום יודיעו המשיבים מהו מנגנון האכיפה של פסק הדין שניתן בתיק זה לפיו יש להקצות נחלה למבקש בהתאם לפסק בוררות שניתן לו תוקף, ותוך מתן לוח זמנים קרוב ככל האפשר לצורך אכיפת הפסק, כאמור. לאחר קבלת הודעת המשיבים יוחלט בדבר המשך הטיפול בבקשה". בהמשך לתגובות שהוגשו, פסק הרכב השופטים (ביום 7.9.04), כדלקמן:

"מהודעותיהם של המשיבים 1,2 ו-3 מתאריכים 15.8.04 ו-31.8.04 עולה כי הם מודעים עתה לחובתם לקיים את חלקו האופרטיבי של פסק דינו של בית המשפט העליון בהליך זה. עם זאת, מהודעות אלה לא ברור מהו מנגנון האכיפה ומהו סדר הזמנים המתוכנן לצורך ביצוע הפסק, כאמור.


לצורך בירור ועמידה על פרטי הביצוע כנדרש, יועבר הענין בשלב זה לטיפולו של כב' רשם בית המשפט העליון, השופט עודד שחם. עם ביצוע הפסק כנדרש, יוחזר התיק להרכב זה למתן החלטה, אשר במסגרתה יישקלו, בין היתר, טיעוני הצדדים בשאלת הוצאות ההליך על פי פקודת בזיון בית המשפט".

4.
בהמשך לכך נתקיימו מספר דיונים הן לפני כב' הרשם ע' שחם והן לפני, בניסיון להביא את העניין לסיומו על דרך של אכיפת ביצוע פסק הבורר, כלומר, הקצאת נחלה למבקש. ככלל, טענת המשיבה היתה כי אין בעת הזו נחלות שטרם הוקצו במושב מגשימים, אותן ניתן להקנות למבקש כפי שנקבע בפסק הבורר ובפסק הדין ועל כן יש הכרח בהליכי תכנון של הקרקע במושב על מנת ליצור למבקש נחלה. בהמשך לכך, קבע כב' הרשם שחם לאחר דיון במעמד הצדדים (מיום 23.9.04) לוח זמנים והוראות לביצוע פסק דינו של בית המשפט, ולפיו:
א.
עד ליום 1.12.04, ועד בכלל, באחריות המשיב 1 להגיש תכנית לשינוי יעוד לחתימת המינהל.
ב.
התכנית תחתם על ידי המינהל ותוגש לגוף התיכנוני המוסמך עד ליום 22.12.04, ועד בכלל.
ג.
בהמשך לאישור התכנית בידי מוסד התכנון, ומילוי התנאים הנדרשים על ידי המינהל, הליך ההקצאה יסתיים עד ליום 10.7.05, ועד בכלל. אין בהחלטה זו משום נקיטת עמדה לגופם של התנאים האמורים, או הכרעה בכל טענה של הצדדים לעניין זה, אם וככל שיש טענה כזו.
ד.
מובהר, כי בית המשפט לא יאריך מועדים אלה, אלא אם יובאו בפני
ו טעמים מיוחדים לכך.
ה.
המשיב 1 יעביר במישרין העתק מכל מכתב, מסמך או בקשה שיישלחו או יוגשו לידי באי כוח המבקש. כמו כן, ימסור המשיב 1 לבית המשפט עידכון, עד ליום 10.11.04, בדבר התקדמות ההליכים הנדרשים מצד משיב 1 למימוש ההקצאה למבקש. העתק מן העידכון האמור יישלח לצדדים האחרים במקביל על ידי המשיב 1.
ו.
מובהר, כי המועדים שנקבעו בהחלטה זו אינם גורעים מחובת הצדדים כולם לפעול במהירות המירבית ובשקידה הנדרשת לשם השלמת ביצועו של פסק הדין במועד המוקדם ביותר האפשרי.

5.
למרות החלטה זו, לא נסתיים העניין, בעיקר נוכח מחלוקת בין בעלי הדין באשר לתשריט שגובש על ידי המשיבה ושלטענת המבקש, אינו מהווה ביצוע מלא של פסק הדין בעיקר בכל הנוגע לכך שהמבקש יקבל נחלה שווה לזו של חברים אחרים במושב. כב' הרשם ערך דיון נוסף
במעמד הצדדים
ביום 13.01.05, וקבע המשך התהליך לקידום ביצועו, על דרך של הצעת חלופות לתשריט מטעם המשיבה וקביעת לוחות זמנים הן לעניין החתימה על התכניות, הן לעניין אישור מוסדות התכנון, והן לעניין הקצאת הנחלה למבקש.

6.
בכך לא נסתיים העניין, שעה שאמנם גובש תשריט שהיה מקובל על המבקש אולם נתגלעה מחלוקת בין בעלי הדין בשאלה על מי מוטלת האחריות להגיש תכנית לשינוי היעוד של קרקע במושב, באופן שיתאפשר להקצותה למבקש בתורת נחלה. בהמשך לכך קבע כב' הרשם שחם (ביום 29.03.05), כי הגשת התכנית היא באחריות המשיב 1 ובמחדלו עיכב את ביצוע פסק הדין. עוד נקבע כי בשל מחדלו זה ישא בהוצאות המבקש בבקשתו למתן הוראות. עוד נקבע כי התוכנית תיחתם עד ליום 15.05.05 והליך ההקצאה יסתיים עד ליום 30.09.05.

7.
הועדה המקומית לתכנון ולבניה דנה בתוכנית שהובאה לפניה בנדון ביום 21.06.05 והחליטה כדלקמן: "יש למצוא לנחלה מיקום אחר ולא על חשבון שטחי ציבור וזאת לאור ההרחבות שאושרו לישוב בהסתמך על שטחי הציבור הקיימים". על רקע זה פנה המבקש לבית משפט זה ביום 21.10.05 תוך שהוא טוען כי
פניותיו למשיב 1 לפעול בהקדם למילוי דרישות הועדה הושבו ריקם, ובנסיבות בהן למעלה משנתיים ימים מעכב המשיב 1 במחדליו את ביצוע פסק הדין מתבקש בית המשפט להורות למשיב 1 לשלם לו פיצוי כספי, או לחילופין למנות כונסי נכסים שיפעלו לביצוע פסק הדין. המשיב התנגד לבקשה זו וטען כי עשה כל שלאל ידו לשם השלמת הליכי התכנון ומשנודעה לו החלטתה של הועדה המקומית לתכנון ולבניה, ביקש להיפגש עם המבקש לדון בחלופות תכנוניות אחרות.

8.
במצב דברים זה נקבע ההליך לדיון לפני (עם סיום כהונתו של כב' הרשם שחם כרשם בבית משפט זה). בדיון הוצגו שתי חלופות אפשריות לנחלה למבקש, חלופות המחייבות הליכי תכנון ושינוי יעוד. לאחר מגעים שונים, הסכים המבקש לאחת מן החלופות, שגם המנהל הסכים לה, תוך שהוא טוען כי שוויה נמוך משווי של נחלה רגילה. בהחלטתי מיום 9.1.06 קבעתי, כי באחריותו של המשיב להגיש התכנית לחתימת המנהל, ולאחר מכן למוסדות התכנון המוסמכים. נקבע כי הליך ההקצאה כולו יושלם עד ליום
1.8.06 ועד בכלל. כן נרשמה (בהחלטתי מיום
ביום 20.02.06) הסתייגות המבקש לעניין שווי הנחלה על פי החלופה שנבחרה, והוחלט כי היא תידון לגופה לאחר סיום הליכי ההקצאה.

9.
ביום 01.08.06 הוגשה הודעה מטעם המשיב 3 במסגרתה הודיע כי לא יוכל לסיים את הליך ההקצאה עד ליום 01.08.06. הטעם לכך היה כי המנהל חתם אמנם על התוכניות שהוגשו לו, אולם הועדה המקומית לתכנון ולבניה לא אישרה את התכנית שהוגשה ולכן קיים פגישה עם הצדדים בניסיון למצוא מענה לציפיותיהם. לפיכך ביקש מבית המשפט שהות נוספת לשם השלמת הליכי התכנון. בפגישה שנתקיימה הוצע לפעול בשתי חלופות: להגיש לוועדה המקומית תכנית מתוקנת או להמשיך לקדם בוועדה המחוזית את התכנית שלא אושרה בוועדה המקומית. בתגובה לכך (ביום 02.08.06) הגיש המבקש בקשה להורות על תחליף ביצוע של פסק הדין כך שישולם לו פיצוי כספי חלף ביצוע בעין. בבקשה נטען כי זמן רב חלף למן פסק הדין ועד לאותה העת לא נמצא פתרון לאכיפת פסק הבורר למרות מאמצים מטעם המבקש. מצב זה, כך נטען, בעייתי במיוחד נוכח גילו המתקדם של המבקש. האשם באי קידום ראוי של אכיפת פסק הדין נעוץ היה לשיטת המבקש, בהתנהלות המשיב, שהיא לשיטתו רשלנית ומכוונת לסיכול תוצאת פסק הדין. המשיב התנגד לבקשה זו ולאמור בה תוך שהוא טוען כי הוא עושה כל שלאל ידו לשם השלמת הליכי התכנון וההקצאה והעיכוב בנדון הינו פועל יוצא של מורכבות הליכי התכנון בנדון. בהמשך לכך קבעתי (
ביום 11.09.06) כי:

"לאחר עיון בחומר שלפני, ובכלל זה בהבהרת המבקש מיום 27.8.06, באתי למסקנה כי בעת הזו יש לשוב ולהאריך את מועד הביצוע של החלטתי מיום 16.1.06. כפי העולה מהודעת המשיבים 2-1 מיום 8.8.06, תוגש לוועדה המקומית התכנית לפיה חלקה א' תהא בגודל 3 דונם בשטח הציבורי והיתרה כחלקה ב' בשטח הסמוך לבית העלמין. תכנית זו עומדת, על פניו, בחלופה לה הסכימו ב"כ המבקש (כאמור בהחלטתי מיום 16.1.06) וכפי החלטתי מיום 12.2.06. ער אני לכך כי קידומה של חלופה זו נתקל עד לעת הזו בקשיים בלתי מבוטלים, אולם בשים לב לעמדת משיב מס' 3, כמו גם להיות חלופה זו פשוטה יותר למימוש מאשר פנייה לוועדה המחוזית לשם קידום חלופה אחרת, שוכנעתי כי יש, אפוא, ליתן ארכה נוספת לביצוע חלופה זו, על-ידי משיבים 2-1, ואין מקום למתן הוראות נוספות. התוצאה היא, על כן, כי המועד לביצוע החלטתי מיום 16.1.06 מוארך בזאת במובן זה שהתכנית תוגש לוועדה המקומית עד ליום 1.10.06 וההקצאה כולה תסתיים עד ליום 1.12.06. המשיבים ימסרו הודעת עדכון לבית המשפט הן עם הגשת התכנית, הן עם הדיון בה ואישורה על-ידי הוועדה המקומית והן עם סיום הליכי ההקצאה. נוכח עיכובי העבר יש לצפות כי לא יהא צורך בהארכות נוספות. המזכירות תביא לפני תיק זה עד ליום 1.12.06. בהתאם להודעות שימסרו וביצוע האמור לעיל, תידון הבקשה מיום 2.8.06 למתן הוראות ובכלל זה מתן הוראות לעניין ביצוע בקירוב של פסק הדין".

10.
למרות החלטתי זו, לא נסתיימו הליכים התכנון וההקצאה. המשיב הודיע על התפתחויות שונות המתייחסות להקצאת הנחלה ביניהן הודעת הועדה כי קיים נוהל חדש וכי אדריכל הועדה יוכל לפעול להשלמתו רק בשלב מאוחר יותר. המבקש עמד על בקשתו לביצוע פסק הדין בקירוב (בשווה כסף), תוך טענה כי המשיב אינו פועל כנדרש ואינו מגיש את התכנית לאישורה של הועדה המחוזית לתכנון ולבניה. משהודיע משיב 1 (ביום 7.1.07) כי התכנית הועברה לאישורה של הועדה המחוזית, נקבע על ידי (ביום 22.01.07) כי בשים לב להליכי התכנון והתקדמותם לא בשלה העת להורות על ביצוע בקירוב כבקשת המבקש. עם זאת, נתן ארכה להשלמת כל הליכי התכנון וההקצאה במלואם עד ליום 01.06.07. עוד צוין בהחלטה, כי "באין נסיבות יוצאות דופן , לא תינתן ארכה נוספת".

11.
למרות כל האמור לעיל, לא נסתיים העניין. המשיב הודיע לבית המשפט (ביום 03.06.07) כי התכנית הוחזרה לוועדה המקומית לצורך השלמת תיקונים, וזו פועלת להשלמת ההערות האחרונות ובימים הקרובים תוחזר התכנית לאישור הועדה המחוזית. משיב 3 הודיע בהתאמה כי ההליך התכנוני טרם הסתיים ולכן אין הוא יכול עדין להתחיל לפעול להקצאת הנחלה. המבקש, מצידו, הגיש ביום 07.06.07 בקשה למתן החלטה בבקשה לתחליף ביצוע או להחזרת ההליך לדיון בפני
הרכב שיתן דעתו למצב הדברים.

12.
לאור השתלשלות העניינים שלעיל, ולאחר עיון בחומר שלפני, שוכנעתי כי אין מנוס מהשבת העניין לפני הרכב השופטים של בית משפט זה על מנת שייתן הוראות בנדון. העובדות בהליך זה מדברות בעד עצמן: בעוד שבפסק הדין מיום 22.9.03 נקבע באופן חלוט כי על המבקש לקבל נחלה במושב, כנחלות אחרות, וכי על משיב 1 להתמודד עם הבעיה שנוצרה לטענתו עקב כך שאין נחלות פנויות להקצאה, הרי שעד לעת הזו, קרוב ל-4 שנים ממועד מתן פסק הדין, טרם בוצע פסק הדין. מצב דברים זה הינו בלתי סביר על פי כל קנה מידה והוא עומד בניגוד לעקרון היסוד לפיו יש לקיים פסקי דין במהירות ראויה (ראו והשוו בג"ץ 8060/03
קעאדן נ' מינהל מקרקעי ישראל

(לא פורסם, 26.4.06)). אמת, בתיק זה התעוררה בעיה אובייקטיבית בכל הנוגע להיעדר נחלות פנויות להקצאה וכנובע מכך, להכרח בהליכי תכנון מחדש של קרקעות בישוב, על פי החלופה שנבחרה, בין היתר תוך שינוי יעוד של קרקע ציבורית. מטבע הדברים הליכי תכנון מעין אלו אינם יכולים להסתיים תוך זמן קצר מאוד. עם זאת, פרק זמן של 4 שנים בנדון, לשם הקצאת נחלה אחת למבקש, אינו סביר על פניו בכל קנה מידה ומתעורר החשש, מהשתלשלות העניינים כולה, ובכלל זה פרקי הזמן שנדרשו בכל פעם לפעולה מטעם המשיב, כי לא אצה לו הדרך לסיים עניין זה. מבלי לקבוע מסמרות בעניין אחרון זה, ברי הוא כי המצב שנוצר בעניין ביצועו של פסק הדין
בהליך זה, אינו יכול להיוותר על כנו. בנסיבות אלו, ונוכח העובדה כי החלטת ההרכב מיום 7.4.04 העבירה את ההליך לרשם בית משפט זה לשם אכיפת פסק הדין, אין מנוס מהחזרת התיק לפני הרכב השופטים לשם קבלת הוראות לעניין המשך הטיפול בהליך זה, לרבות בקשת המבקש לביצוע בקירוב של פסק הדין על דרך של פיצוי כספי.

13.
התיק יועבר אפוא לדיון לפני הרכב.


ניתנה היום, כ"ב
בתמוז תשס"ז (8.7.2007
(
.






יגאל מרזל
, שופט




ר ש ם

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

00036800_l35.doc

טו

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il








רעא בית המשפט העליון 3680/00 אהרון גמליאלי נ' מגשימים-כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ, אמיר גוטמן, מינהל מקרקעי ישראל (פורסם ב-ֽ 08/07/2007)