פסקי דין על יצחק קורן | פסקי דין על ליוור ישראל |

5058/03 א     06/10/2009




א 5058/03 מדינת ישראל משרד הרווחה נ' יצחק קורן, ליוור ישראל בע"מ










בית משפט השלום בקריות




06 אוקטובר 2009

ת"א 5058-03 קורן נ' ליוור ישראל בע"מ




בקשה מס' 8


בפני

כב' השופט
דאוד מאזן

מבקשים

1.
מדינת ישראל –משרד הרווחה


באמצעות פרקליטות מחוז חיפה-אזרחי


נגד

משיבים

1.יצחק קורן
-
התובע

באמצעות עו"ד י.רובין

2. ליוור ישראל בע"מ
- הנתבעת

באמצעות עו"ד יוסף אפק ואח'



החלטה


האם ניתן לעיין בתסקיר שירות מבחן, שהוגש בעניינו של התובע בהליך פלילי , בהליך אזרחי שמנהל התובע נגד הנתבעים בקשר לתאונת
עבודה ? על שאלה זו אנסה להשיב.

העובדות הצריכות לעניין:


התובע יליד 1972, נפגע בתאונת עבודה בשירות הנתבעת ביום 15/7/00 , הגיש תביעה לנזקים שנגרמו לו בעקבות תאונת העבודה.


מדובר בבקשה לגילוי תסקיר של שירות המבחן לגבי התובע . התסקיר הוכן לצורך משפט פלילי שבו התובע
היה נאשם בעבירות אלימות במשפחה.


ביום 28.1.09 הגישה הנתבעת בקשה למתו צווים לגילוי מסמכים ובין היתר למתן צו למשרד הרווחה
שירות המבחן למבוגרים – המרכז
למניעת אלימות במשפחה למסור לה את תיקיו של התובע.


הנתבעת טענה כי מחומר שנמסר אליה עולה כי התובע מטופל באגף לשירותים חברתיים בעיריית נצרת עילית החל מדצמבר 2006 וכי משפחתו נתמכת כלכלית ע"י העירייה בשל מקורות הכנסה נמוכים. כמו כן עולה כי התובע הופנה למרכז למניעת אלימות במשפחה במסגרת שירות המבחן למבוגרים בעקבות עבירת אלימות נגד אשתו.


ביום 8.3.09 ניתן צו כנדרש וביום 6.4.09
הגישה מדינת ישראל-
משרד הרווחה
שירות המבחן למבוגרים (להלן:"משרד הרווחה
") בקשה לביטול הצו שניתן ביום 8.3.09 .


משרד הרווחה
טען כי הוראות סעיפים 191 ו- 191א לחוק סדר הדין הפלילי נוסח משולב תשמ"ב – 1982, הן הוראת אשר מונעות גילוי תסקיר מבחן לנתבעת באשר הנתבעת אינה נמנית עם הגורמים שיכולים לעיין בתסקיר והמנויים בסעיפים אלו. משרד הרווחה
טען כי חיסיון כאמור הינו חיסיון מוחלט ואינו נתון לשיקול דעתו של ביהמ"ש. כמו כן מדובר בתסקיר אשר הוכן לצורך
הליך לפילי ספיציפי והוא נכון בתקופה שבה הוא נערך ולכן גם תקנה 28 לתקנות סדר הדין הפלילי חלה והיא מונעת
למסור את התסקיר שלא לצורך ההליך המשפטי שבקשר אליו נמסר התסקיר. התקנה גם מורה על חיסיון מוחלט.


משרד הרווחה
טען כי בתיקי התובע מצוי מידע אינטימי ואישי ביותר אודותיו לרבות חומר רפואי פסיכולוגי וכיו"ב וגילויו מהווה הפרת החוק והתקנות ופגיעה בפרטיות התובע המוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו .


לחילופין, טען משרד הרווחה
כי גם אם לא מדובר בחיסיון מוחלט אלא בשיקול דעת , יש להעדיף את חיסיון התסקיר לאור מטרותיו בהיותו כלי חשוב במשפט הפלילי אך תועלתו במשפט האזרחי פחותה, בתסקיר קיים מידע שנמסר ע"י קרובי הנאשם, שכניו ואנשים אחרים, מידע אשר התובע עצמו אינו יודע עליו והוא הוכן לצורך אותו הליך פלילי ספיציפי שהתקיים נגדו, חשיפת התסקיר עלולה לגרום לחוסר מוכנות של אנשים לשתף פעולה ולמסור מידע לצורך עריכת התסקיר הם מפנים ל-
בג"צ 2754/94 יצחק לוי נ. שרת העבודה והרווחה ואח' פ"ד נ(4) 353
שבו ביהמ"ש סירב לבקשת נאשם לחשוף בפני
ו תסקיר שנערך לגביו). וכן חשיפה כזו עלולה לפגוע באינטרס הציבורי .



הנתבעת טענה כי בתסקיר יש מידע שיכול ללמד על מהימנות התובע כעד וכן על יכולתו הכלכלית וכושר השתכרותו, שני הדברים רלוונטיים לניהול ההגנה בתיק האזרחי מה גם שאם התובע בחר להגיש תביעת פיצויים כנגד המזיק, הוא מוותר על זכותו לפרטיות, בכל נושא רלוונטי לבירור טענותיו, בדיוק כפי שהוא נדרש לוותר על סודיותו הרפואית.


הנתבעת טוענת כי תיקו האישי של התובע בעיריית נצרת עילית – האגף לשירותים חברתיים התקבל אצלה בעקבות מתן צו מיום 8.3.09 , אשר כולל תסקיר שנערך ע"י מנהלת המרכז למניעת וטיפול באלימות במשפחה באגף לשירותים חברתיים בעיריית נצרת עילית וע"י סטודנטית לעבודה סוציאלית , לצורך תסקיר המבחן שהיה עליה להכין למשפט. בתסקיר זה יש מידע המשמש בסיס לתסקיר המבחן ולכן הטענה לגבי החיסיון אינה רלוונטית יותר.


התובע מתנגד להגשת התסקיר כראיה בביהמ"ש וטוען כי חשיפת התסקיר פוגעת בזכותו לפרטיות , כמו כן הוא טוען
מדובר במסמכים לא רלוונטיים לתיק הנוכחי וככל שקיימת טענה כי הוא מקבל תמיכה כלשהי מלשכת הרווחה, אין לו התנגדות כי פירוט התמיכה תפורט ותומצא על ידי לשכת הרווחה.


דיון והכרעה:

במאמרו המאלף של כבוד השופט יצחק עמית
: " קבילות ,סודיות ,חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי –נסיון להשליט סדר"
בספר אורי קיטאי, ערך
"תרשים זרימה" המהווה מורה דרך כיצד בית המשפט יבחן בקשה מסוג זה הדנה בשאלת גילוי וחיסיון ותרשים הזרימה שהופיע במאמרו מועתק להחלטתי במדוייק מפאת חשיבותו:



חומר

הראיות

רלוונטי

סודיות

אין חיסיון

לא קביל

חיסיון יחסי

חיסיון/ערך מוגן


יחסי

מוחלט

קבילות

קביל

אין

חיסיון

חיסיון
- סטטוטורי

- משפט מקובל
- סטטוטורי

- פסיקתי


לא רלוונטי







על פי "תרשים זרימה" זה אדון בבקשה שבפני
.

נושא גילוי המסמכים בהליך אזרחי מוסדר באופן מסורבל בתקנות 112 – 120 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד 1984 ( להלן:"התקנות").


לצורך ההכרעה בבקשת הנתבעת להתיר לה לעיין בתסקיר יש לבחון את מידת הרלבנטיות שלו לחזית המחלוקת. בשלב השני נבחן קיומו של חיסיון על המידע הכלול במסמכים: חיסיון מוחלט או יחסי. ככל שהחיסיון הוא יחסי, יש להגיע לשלב השלישי של הבחינה, לשקול את האינטרסים הנוגדים ולהכריע אם להורות על גילוי או לא (ר' החלטותיו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט י' עמית) בת.א. ((חי') 688/02, בש"א 15520/02, החסוי
משה בן הרואה נ' טארק בדיר ואח', (אתר נבו, ניתן ביום 10.12.2002), ת.א. (חי') 995/05 ליפניצקי אלכסיי נ' מיקוד אבטחה שמירה שירותים ונקיון בע"מ, (אתר נבו, ניתן ביום 30.11.06) (להלן: "ליפניצקי") וההפניות שם).


דיני הראיות מבוססים על הרצון לגלות את האמת אך לצידם יש אינטרסים נוספים הראויים להגנה. הגישה לגילוי מסמכים היא ליברלית. גם מסע דיג של מסמכים אצל היריב אינו אסור, ובלבד שהדיג יהיה קשור לתביעה גופא, ולא נועד לדוג במי היריב לצורך תביעה אחרת או לצרכים אחרים - רע"א 6546/94 בנק איגוד בע"מ נ. אזולאי הנרי, פ"ד מט(4) 54; רע"א 8290/01 איזוטופ בע"מ נ. דן רנט א-קאר בע"מ, דינים ס"ג 338; המ' (ב"ש) 1238/92 ק.ד. תכשיטי דורינה אילת בע"מ נ. בנק המזרחי, פ"מ תשנ"ד (3) 102. (
ראה גם מאמרו של כבוד השופט עמית: י.עמית, קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי – ניסיון להשלטת סדר, פורסם בספרו של אורי קיטאי,
248, להלן:"עמית")


הרלוונטיות של התסקיר:

השאלה החשובה,
האם חשיפת התסקיר תייעל את ניהול התיק ותעזור בגילוי האמת הנדרש לצורך תיק זה, דהיינו תשרת את שני האינטרסים שבבסיס הגילוי והעיון ( עמית, 248).


תנאי מקדמי למתן צו לגילוי מסמך מסויים הינו דרישת הרלוונטיות של המסמך לזירת המחלוקת, דבר אשר מסור לשיקול דעתו של השופט ע"פ השכל הישר ובהתאם לחזית המחלוקת.( עמית, 250), כאשר גישת הרלוונטיות היא גישה ליביראלית . כל מסמך שיש בו כדי לסייע לקו החקירה וכל מסמך
הכולל מידע המאפשר לצד לקדם את עניינו הוא רלוונטי. ( רע"א 6546/94 בנק איגוד נ. אזולאי, פ"ד מט(4)
54- (להלן:"עניין אזולאי".



פסק דין
מקיף בנושא הרלוונטיות, ניתן בהמ' (ב"ש) 1238/92 ק.ד. תכשיטי דורינה אילת בע"מ נ. בנק המזרחי, פ"מ תשנ"ד (3) 102. שם, מציע לנו כב' השופט הנדל, מעין 'מבחן אצבע' לבחינת נושא הרלוונטיות :


"רלבנטיות או שייכות לעניין הוא דבר שבהגיון. ... מסתבר שההגדרות אינן מקדמות בהרבה את הבנת מוסד הרלבנטיות, זה הוא עניין שבדרגה המסור לשיקול דעתו של השופט אשר נדרש לפעול בכוח הגיונו וכאדם סביר". (הרנון). "שאלות שהתשובות עליהן תורמות תרומה עניינית לפתרון הנקודות השנויות במחלוקת בין הצדדים". (השופט קדמי, על הראיות חלק שני, תשנ"א עמ' 954) מהות שאלת הרלבטיות בכל הקשר מחייבת בדיקת העובדות עפ"י העיקרון, הכלל מתעורר רק בתוך הפרט
…
המסמך חייב להתקשר לא רק לצד ולא רק למחלוקת בין הצדדים אלא למחלוקת בין הצדדים שהינה נשוא התביעה
.....מטרת המשפט האזרחי הינה פתרון סכסוך בין שני מתדיינים והצד עצמו אינו עומד למשפט ואין לצד השני זכות לעיון בכל חומר הקשור אליו. די לו במימי התביעה ואל לו לצלול בימו של התובע
…
"
(הדגשה לא במקור).

הרלוונטיות נבחנת תוך התייחסות לשאלות שניתן להפנות לעד או לבעל דין, במסגרת חקירה נגדית. לכאורה, שאלה המתייחסת ל"מהימנותו" של העד, היא רלוונטית "ואין בית המשפט נוטה להגביל השאלות המוצגות במסגרת זו, אם שאלות "ישירות" (כגון אלו המתייחסות לעברו להרשעותיו הקודמות של העד") ואם שאלות "עקיפות"
…
. כל זאת, בכפוף לכלל של סופיות דברי העד בעניינים צדדיים
–
קדמי
"על הראיות" חלק שלישי (מהד. משולבת ומעודכנת, התשנ"ט
–
1999) 1452-1453.

הקביעה אם התסקיר רלוונטי או לא במקרנו דומה לגישוש באפלה, כאשר ביהמ"ש לא עיין בתוכן התסקיר וההחלטה תינתן על סמך טענות הצדדים
ובהתאם לגישת הפסיקה הליבראלית בגילוי המסמכים.


הרלוונטיות של התסקיר לשאלת כושר השתכרותו של התובע
הינה מועטה ביותר לאור העובדה כי ניתן להסתפק באישור של משרד הרווחה
לגבי הסיוע הכלכלי שהתובע מקבל, אם בכלל ולצורך זה לא נדרשת חשיפת התסקיר.

אולם, שאלת מהימנות התובע כעד במשפט
היא עניין רלוונטי למשפט ( קדמי, על הראיות חלק שלישי ( מהד. משולבת ומעודכנת התשנ"ט- 1999, 1451.). חשיפת התסקיר יש ביכולתה לשפוך אור, על התנהלותו, התנהגותו ומהימנותו של התובע. והתסקיר ישמש
כראיה ככל ראיה אחרת במשפט וביהמ"ש בסופו של יום יכריע ע"פ מכלול הראיות שיובאו בפני
ו.

בנוסף, משרד הרווחה
לא טען להעדר רלוונטיות אלא כל שנטען הוא שהתסקיר הינו חסוי ולא ניתן לגלותו ומזה ניתן להסיק הסכמה שבשתיקה לרלוונטיות של התסקיר.


לאור הנ"ל אני יוצא מנקודת הנחה כי האמור
בתסקיר המבחן הינו רלוונטי לניהול התיק שבפני
י.

חיסיון התסקיר:

הוראות הדין הרלוונטיות לענייננו הן הוראות סעיפים 191, 191א לחוק סדר הדין הפלילי וכן ה תקנה 28 לתקנות סדר הדין הפלילי ותקנה 29 לתקנות המבחן (שירותי מבחן ), כמו כן הוראת סעיף 50א לפקודת הראיות נוסח חדש, תשל"א -1971, בדבר חיסיון דברים שנמסרים לעובד סוציאלי במסגרת עבודתו, שכן התסקיר נערך על ידי
קצין מבחן שהוא עובד סוציאלי בהכרשתו ובמקצועו.


לעניין סעיפים 191, 191א
, דעתי היא כי הוראות סעיפים אלו עוסקות בחיסיון יחסי . מדובר בקצין מבחן שהוא במהותו עובד סוציאלי והחיסיון הסטטורי הקבוע לגביו הוא חיסיון יחסי כעולה מהוראת סעיף 50 א לפקודת הראיות
המדברת על חיסיון יחסי, כאשר החיסיון מוסר ע"י ביהמ"ש אם מצא " כי הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק עדיף על הענין שיש שלא לגלותה". אין בחובת הוסדיות הקבועה בחוק סדר הדין הפלילי בדמות סעיפים 191 ו-191א לחוק כדי להפוך את החיסיון לדרגת חיסיון מוחלט, שכן הנאשם יכול לעיין בתסקיר זה בניסות מסויימות ועל פי החלטת בית המשפט, מכאן למדים שמדובר בחיסיון יחסי ולא מוחלט; והסרת החיסיון תיעשה ע"פ איזון אד הוק, בין האינטרסים הנוגדים של בעלי הדין( ראה פסק דינו של השופט עמית
בת.א. (חי) בבייב נ. אריה חברה לביטוח בע"מ ( פורסם בנבו) .



תקנה 28 לתקנות סדר הדין הפלילי וכן תקנות 29 ו- 30 לתקנות המבחו ( שירותי המבחן) תשי"ט 1959 הינן תקנות אשר מטילות חובת סודיות על עובד, אך חובת סודיות אין משמעה בהכרח חיסיון. "חובת סודיות המוטלת על אדם בביצוע תפקידו אינה עומדת בפני
דרישה חוקית למסור עדות או מסמכים במהלך הליך שיפוטי. סודיות לחוד וחיסיון לחוד, ונקודת המוצא היא של חובה כללי להעיד ולהציג מסמכים". עמית, 257.


עם זאת הפסיקה הכירה בכך שניתן, על דרך פרשנות, "לגזור" חיסיון מתוך חובת הסודיות ובכך ליצור חיסיון יציר הפסיקה מחוץ לחסיונות הסטטוטוריים.
תקנות 29 ו- 30 לעיל וכן תקנה 28 לתקנות הסד"פ הינן הוראות אשר מטילות חובת סודיות סטטוטורית ללא הוראה מפורשת של חיסיון בצידן, לכן על ביהמ"ש לפרש ולקבוע אם יש להסיק
מחובת הסודיות גם חיסיון . כאשר ככלל כל חיסיון יציר הפסיקה הינו חיסיון יחסי וטרם יצרה הפסיקה חיסיון מוחלט. (עמית, 260)



מבלי להיכנס לעובי הקורה ולקבוע האם ניתן לגזור מחובת הסודיות שבתקנות 28 ו- 29 הנ"ל חיסיון, אני קובע כי ניתן בשני המקרים לעבור את המחסומים הקובעים בהם על מנת להורות על גילוי התסקיר, אנמק;


אם מדובר בחובת סודיות בלבד, הרי
הזכות לסודיות עומדת עד לנקודת הזמן שבה נדרשת ראיה על פי דין, כאשר הדין הכופה מבטל את הסודיות. הדין הכופה יכול ויהיה גם החובה לגילוי מסמכים על פי תקנות סדר הדין האזרחי. מקום בו בית המשפט מורה על גילוי מסמך, הדבר שקול לחובה ליתן עדות, וכידוע, הכל מצווים להעיד ולהציג מסמכים במשפט
- סעיף 1 לפקודת הראיות, תקנה 178 לתקנות סדר הדין האזרחי.

( תא 688/02 החסוי משה בן הרואה נ. טארק בדיר ואח' – פורסם בנבו).



ואם מדובר בהוראות חיסיון, החיסיון הינו יחסי,כאמור לעיל, והסרתו תיעשה דרך האיזון בין האינטרסים הנוגדים.



האיזון בין האינטרסים הנוגדים:



כאשר החיסיון הוא יחסי, רשאי ביהמ"ש להסיר את החיסיון לאחר בדיקת השיקולים השונים הצריכים לעניין, כל מקרה לגופו וע"פ נסיבותיו, על פי נוסחת האיזון הקבועה בפקודת הראיות: "הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק עדיף מן הענין שיש לא לגלותה". ( עמית, 264) "ואכן, הערך או האינטרס המוגן העיקרי שנזכר בפסיקה בהקשר של אי גילוי ראיה הוא הערך של הגנת הפרטיות המעוגן כיום בחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 ובסעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. כמו מרבית החסיונות הסטטוטוריים והפסיקתיים גם האינטרס של הגנת הפרטיות אינו מוחלט, והוא עשוי לסגת מפני האינטרס של גילוי האמת בהליך שיפוטי". עמית 265-266.


בעניין אפרופים ( רע"א 8551/00 אפרופים שיכון וייזום נ. מדינת ישראל, פ"ד נה(2) 102 ) נקבע ע"י כב' השופטת דורנר כי, תובע אינו יכול להישמע בטענה כי זכותו לפרטיות גוברת על חבותו לחשוף בפני
הנתבע ראיות, שהן רלוונטיות לבירור התובענה ונדרשות לנתבע לביסוס הגנתו, דהיינו די בכך שהבקשה לגילוי מסמכים עברה את התנאי המקדמי של רלוונטיות, שאז אין לתובע פתחון פה לטעון לפגיעה באינטרס המוגן של פרטיו.

כב' השופט עמית ב

פסק דין

בבייב
לעיל קובע
כי
"הפרופוזיציה לפיה תובע מנוע מלטעון לפגיעה בפרטיותו, היא רחבה מדי. שומא על בית המשפט לערוך איזון בכל מקרה ומקרה, בין זכותו של התובע לפרטיות לבין הצורך בגילוי נתונים ועובדות על מנת לעשות משפט צדק ולרדת לחקר האמת. עם זאת, "כאשר המידע הנדרש שייך לבעל הדין, בהתמודדות בין ערך ההגנה על הפרטיות לאינטרס קיומו של הליך שיפוטי תקין, מקבל האינטרס האחרון מישנה משקל, בהיות בעל הדין בעל ענין ישיר בתוצאות המשפט" –
ע"מ 3542/04 סלס נ. סלס (טרם פורסם)."


ככלל, " חיסיון צריך להתפרש על דרך הצמצום, והגישה כלפיו היא חשדנית, לאור הכלל הרחב של גילוי, בשל הערך של גילוי האמת". כפי שנאמר ברע"א ( חי) 637/00 גדעון יצחק נגד ד"ר גיל רוהלד ועו"ד מיכה רוהלד (פרסם בנבו):

במקום אחר אמרתי כי "הנחת היסוד במצבי מחלוקת כאלה חייבת להיות שיש להעדיף את זכות העיון
–
ובעיקר כאשר היא נתמכת על ידי אינטרסים כבדי משקל - על פני מניעתה; וכי אין להגביל את הזכות אלא במקרים קיצוניים ונדירים שבהם יש טעמים של ממש המצדיקים את ההגבלה" (רע"א 8473/99 כרטיסי אשראי לישראל נ' שגב ואח' דינים עליון, כרך נז, 302). הכלל הוא שכל אדם שבידיו ראיה הדרושה למשפט חייב
לגלותה על מנת שהאמת תצא לאור. אכן, הערך של גילוי האמת איננו מוחלט ולפיכך מכיר הדין במקרים מסוימים בחיסיון (ראו, לדוגמא, סעיפים 51-44 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א1971-). עם זאת, "הגישה כלפי החיסיון היא חשדנית. רק במקרים מיוחדים וחריגים יוכר החיסיון" (רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' גלעד פ"ד מט(2) 516, 522). ונאמר כי "הכלל הוא האמת והצורך בגילויה. החיסיון הוא החריג" (רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי ואח' פ"ד מט(4) 54, 62).

מדובר כאן בחסינות מקצועית שמקורה ביחסי אמון כאשר מטרת החיסיון הינה לתמרץ את השירות שניתן ע"י אנשי אמון בדרך של הגנה על סודיות המידע... המידע עצמו נהנה מחיסיון או מהגנה על אינטרס או על ערך הפרטיות. עמית, 285.


בהתאם לגישת הפסיקה שנסקרה לעיל, ראיתי לנכון לאפשר העיון בתסקיר מכמה טעמים, ראשית ,מאחר והתסקיר המקדמי שנערך בעיריית נצרת עילית לצורך הכנת התסקיר כבר מצוי בידי הנתבעת, סביר להניח שמהות התסקיר כבר ידועה לנתבעת.


שנית,
כל שנטען לגבי תוכן התסקיר שהוא נערך לצורך משפטו של התובע בגין עבירת אלימות במשפחה, הנזק הנפשי שיכול להיגרם לתובע מחשיפת פרטים
שכבר ידועים לו הינה מועטה לעומת הצורך בגילוי האמת.

שלישית
, לא שוכנעתי כי מידת הפגיעה בפרטיותו של התובע במקרה זה, באם ייחשף התסקיר עולה על הצורך בחקר האמת וגילויה. התובע הוא בעל עניין במשפט זה , גילוי המידע אודות התנהגותו, והתנהלותו אשר משליך על מהימנותו כעד הינו עניין חשוב ורב מעלה ובאיזון שנערך תגבר זכותו של הנתבע לנהל משפטו ביעילות תוך גילוי מירב העובדות הרלוונטיות לצורך חקר האמת.

לאור האמור לעיל,ועל מנת לערוך את האיזון הנובע מהיותו של החיסיון חיסיון יחסי ולא מוחלט, יש צורך שבית המשפט יעיין בתסקיר ולאור כך יחליט אם יש מקום לגלותו, הצעה שהצעתי קודם ולא נתקבלה בידי הפרקליטות , משכך אני מורה לפרקליטות להמציא העתק מתסקיר המבחן לעיון בית המשפט במעטפה סגורה, ולאחר עיון בה במסגרת קדם המשפט , אורה אם לחשוף את התסקיר או לא.




אם כך על המדינה לדאוג להתייצב לקדם המשפט הקבוע בתיק ולמסור לעיון בית המשפט את התסקיר במעטפה סגורה לצורך מתן החלטה.


המזכירות תשלח העתק מהחלטה זו לצדדים וכן לפרקליטות מחוז חיפה-המחלקה האזרחית.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום,
י"ח תשרי תש"ע, 06 אוקטובר 2009, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 5058/03 מדינת ישראל משרד הרווחה נ' יצחק קורן, ליוור ישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 06/10/2009)