פסקי דין על עו"ד אליעזר יצחק | פסקי דין על נגאר באהי אמסלם | פסקי דין על קריגר יצחק | פסקי דין על סבן יהונתן | פסקי דין על מיכאל אילוז ואח' |

3358/99 רעא     20/06/2000




רעא 3358/99 עו"ד אליעזר יצחק, נגאר באהי אמסלם נ' קריגר יצחק, סבן יהונתן, מיכאל אילוז ואח'








ב
בית המשפט העליון



רע"א 3358/99


בפני
: כבוד הרשם אמיר זולטי

המ

בקש: עו"ד אליעזר יצחק

(בבקשת הצטרפות) המבקשת
(בבקשת רשות הערעור): נגאר באהי אמסלם

נגד

המשיבים
:
1. קריגר יצחק
ואח'
2. סבן יהונתן
ואח'
3. מיכאל אילוז ואח'
4. לוי יצחק ואח'
5. גבריאל קדוש ואח'
6. עירית נהריה
7. הועדה המקומית לתכנון ובניה נהריה

בקשה להצטרף כמשיבים

בשם המבקש: עו"ד א. מיכלין

בשם המבקשת: עו"ד י. ברינט

בשם המשיבים 1: עו"ד אדיב מחול

בשם המשיבים 2: עו"ד ר. שלו

בשם המשיבות 6-7: עו"ד ג. ברנס


החלטה

בפני
בקשה להצטרפות לבקשת רשות ערעור.

1. המשיבים רכשו מן המבקשת בבקשת רשות הערעור, נגאר באהי אמסלם
(להלן: "אמסלם") מקרקעין במתחם עין שרה בהרצליה. בעקבות הליכי תכנון שננקטו בהתייחס למקרקעין האמורים חלו שינויים ממשיים בהיקף המקרקעין שהיו בידי אמסלם ובעקבות זאת נתעוררו מחלוקות באשר לאופן יישום ההסכם בין הצדדים. המחלוקות באשר לאופן אכיפת ההסכם נדונו בעבר בבית המשפט העליון, במסגרת ע"א 8658/96. בפסק הדין בערעור זה החזיר בית המשפט העליון (כב' השופטים ט. שטרסברג-כהן, י. טירקל וי. גולדברג) את ההליך לבית המשפט המחוזי בחיפה בצרוף הנחיות. ביום 21.3.99 ניתן

פסק דין
חלקי שעניינו אופן חלוקת החלקות במתחם. ביום 20.4.99 התיר בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ד' ביין) למשיבים לתקן את כתבי התביעה שהגישו. אמסלם מבקשת לערער על החלטה זו. לטענתה, ההיתר שניתן הוא גורף ואין הוא מתחשב בכך שהתיקונים המבוקשים מתייחסים, בין היתר, לתביעות שהוכרעו במסגרת פסק הדין החלקי (שהפך חלוט) ולתביעות כספיות שהתיישנו. בקשת רשות הערעור הוגשה ביום 20.5.99. ביום 16.8.99 הגיש המבקש בקשה להצטרף כמשיב לבקשת רשות הערעור. המבקש נמנה בשעתו עם הנתבעים בת.א. 248/95 (שהוגש על ידי קבוצת משיבים מס' 1) אולם נמחק, בהסכמה, מכתב התביעה. כעת, עם תיקון כתב התביעה שב המבקש וצורף כנתבע. לפיכך הוא מבקש להצטרף לבקשת רשות הערעור שהגישה אמסלם ולתמוך בטיעוניה לעניין ביטול ההחלטה נשוא בקשת רשות הערעור.

2. אמסלם והמשיבים 2-7 לבקשת רשות הערעור אינם מתנגדים לבקשה. קבוצת המשיבים מס' 1 (שהיא שצירפה, כאמור, את המבקש כנתבע לכתב התביעה המתוקן שלה) מתנגדת לצירוף המבוקש. לטענתה, היה על המבקש להגיש בקשת רשות ערעור משלו במועד הקבוע בדין לשם כך. משלא עשה כן, אין הוא רשאי להצטרף עתה להליך, בלא שניתן הסבר להשתהותו. עוד טוענת קבוצת משיבים זו, כי גם אם יצורף המבקש כמשיב להליך אין הוא רשאי לטעון נגד ההחלטה נשוא בקשת רשות הערעור, כך שצירופו מיותר.

3. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, החלטתי לקבל את הבקשה. מעיון בכתבי הטענות ובהחלטה נשוא בקשת רשות הערעור עולה, לכאורה, כי המבקש לא נטל חלק בדיונים שקדמו למתן ההחלטה. הוא הפך למעשה "צד" רק עם מתן ההחלטה. אילו היה נוטל חלק מלכתחילה בהליכים ונמנע מהגשת בקשת רשות ערעור במועד מטעמו אפשר שהדבר היה עומד לו לרועץ (וראו: בש"א 218/00 דיירי מבנה עופרים נ' החברה להגנת הטבע בע"מ, לא פורסם). לא זו הסיטואציה שבפני
. אין בפני
מידע באשר למועד המצאתה של החלטה זו למבקש וממילא אין ביכולתי לקבוע אם, ועד כמה, התמהמה המבקש בהגשת בקשת רשות ערעור שיכול היה להגיש (וראו: י.זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995, בעריכת ד"ר ש. לוין), בעמ' 805). לפיכך, איני מוצא מקום לשקול נתון זה לחובתו (ודאי לא באופן המכריע את הכף כנגדו). מה גם שנוכח גישתו של בית משפט זה לקיומו של הליך תלוי ועומד כעילה להארכת מועד, ניתן למחול גם על איחור בהגשה, ככל שהיה כזה (וראו: המ' 359/78 (ע"א 580/76) רינה פלקון נ' שם טוב כהן, פ"ד לב(2) 401, 402; ע"א 7044/93 אסתר גורה נ' מרדכי גורה, לא פורסם; בש"א 623/95 הפניקס נ' חטיב, לא פורסם; בש"א 5019/95 סהר נ' הדסי, לא פורסם). בהתאם לכללים הנהוגים לעניין צירוף בעל דין כמשיב להליכי ערעור (וראו: תקנה 425 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- וכן בש"א 3973/91 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית ואח', פ"ד מה (5), עמ' 457) קיימת הצדקה לצירופו של המבקש כמשיב בהליך. המבחן שנקבע בבש"א 3973/91 הנ"ל הוא מבחן משולש:

"ראשית - האם מי שמתבקשים לצרפו או בעל דין המבקש את הצירוף או תומך בו, עלול להיפגע ישירות מתוצאות ההכרעה במחלוקת נשוא הערעור אם לא יוחלט על הצירוף המבוקש.
שנית, במידה וקיים סיכון כאמור - האם מן הראוי כי תוצאות ההכרעה במחלוקת נשוא הערעור - כולן או לפחות חלק מהותי מהן - יכבלו גם אותו אדם במעשה בי-דין. התשובה לשאלה זו היא בדרך כלל פועל יוצא של מידת הזדהות עניינו של האדם שמתבקשים לצרפו עם העניין נשוא הסכסוך הנדון בערעור.
שלישית, בהנחה שהתשובה לנ"ל חיובית - האם שיקולים של יעילות וסדר הדיונים מצדיקים הצירוף האמור. כך ניתן, למשל, לשקול אם צירופו של צד בשלב הערעור עלול, כשלעצמו, להביא להחזרת הדיון לערכאה הראשונה ואם יש הצדקה אובייקטיבית לכך לפי מבחני יעילות הדיון. עיקרו של דבר, לבית המשפט עומדת לעולם הסמכות לסרב לבקשת צרוף אשר יהיה בו כדי לסרבל את הדיון או להכביד עליו במידה מופרזת."


דומה שאין ולא יכולה להיות מחלוקת על שני הרכיבים הראשונים של המבחן: המבקש מצא עצמו נתבע בהליך, ששמו נגרע ממנו בהסכמה בעבר. שלילת יכולתו לטעון את טענותיו לעניין זה תפגע בו. אין גם ספק שמן הראוי שתוצאות בקשת רשות הערעור יחולו גם עליו. מנגד, הסרבול והעיכוב שייגרמו להליך אינם רבים: המבקש מצהיר, כי הוא מצטרף, למעשה, לנימוקי בקשת רשות הערעור שהעלתה אמסלם. כך שההכבדה הקיימת (אם וככל שהיא קיימת) אינה רבה. גם העובדה שהמבקש (שיוגדר פורמלית כמשיב) תומך בעמדתה של אמסלם אינה מונעת את צירופו להליך (וראו: ע"א 5586/98
icts intenational n.v

נ' לונג השקעות בע"מ, לא פורסם; ע"א 3066/97, 3319/99, 3329/99 הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה נ' חב' מסיקה ברוך בע"מ, לא פורסם).

בסיכומו של דבר - אני מאשר את צירופו של המבקש כצד לבקשת רשות הערעור.

ניתנה היום, י"ז בסיון תש"ס (20.6.00).


אמיר זולטי
, רשם




העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
99033580.
o03






רעא בית המשפט העליון 3358/99 עו"ד אליעזר יצחק, נגאר באהי אמסלם נ' קריגר יצחק, סבן יהונתן, מיכאל אילוז ואח' (פורסם ב-ֽ 20/06/2000)