פסקי דין על "מבטחים" מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים | פסקי דין על | פסקי דין על התעשיה האווירית לישראל ואלתא תעשיות אלקטרוניות | פסקי דין על הסתדרות העובדים הכללית החדשה ארגון עובדי התעשיה האווירית ואח' |

6916/01 עב     29/06/2003




עב 6916/01 "מבטחים" מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים, בע"מ נ' התעשיה האווירית לישראל בע"מ ואלתא תעשיות אלקטרוניות בע"מ, הסתדרות העובדים הכללית החדשה ארגון עובדי התעשיה האווירית ואח'




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה


בית דין א. לעבודה ת"א

עב 6916/01


כבוד השופטת לאה גליקסמן
נ.צ. דב בן דב

בפני
:





התובעת


"מבטחים" מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים


בע"מ
בעניין:


נ
ג
ד

הנתבעים
התעשיה האווירית לישראל בע"מ ואלתא תעשיות אלקטרוניות בע"מ
הסתדרות העובדים הכללית החדשה – ארגון עובדי התעשיה האווירית

מדינת ישראל –משרד האוצר – הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון

יאיר שער



החלטה


1.
עניינה של תביעה זו הוא שיעור המשכורת הקובעת לפנסית נכות ושאירים (להלן
–
שיעור המשכורת הקובעת
) של עמיתי התובעת (להלן
–
מבטחים
), שהם עובדיה (או עובדיה לשעבר) של התעשיה האוירית לישראל בע"מ
או של אלתא תעשיות אלקטרוניות בע"מ
(להלן
–
התע"א)
.
כבר בשלב זה יש להבהיר, כי אין מחלוקת בין מבטחים לבין כל הנתבעים בהליך זה לעניין שיעור המשכורת הקובעת. עמדת מבטחים, התע"א, נציגות העובדים של התע"א ונתבע מס' 4, עמית מבטחים עובד התע"א לשעבר, היא זהה. המחלוקת היא בין הממונה על שוק ההון לבין כל הצדדים האחרים בהליך זה.

2.
המחלוקת בין הצדדים התעוררה לאחר שניתנה למבטחים הוראה, במכתב שנכתב על ידי סגן הממונה על שוק ההון, רו"ח רמי דיין, לחשב לעמיתיה עובדי התע"א את המשכורת הקובעת לפנסית נכות או שאירים

על בסיס מיצוע השכר בשלוש שנות החברות שקדמו לאירוע (להלן – הוראת הממונה). עד לקבלת הוראה זו, נהגה מבטחים לחשב את שיעור המשכורת הקובעת לפנסית נכות או שאירים של עמיתי התע"א על בסיס משכורת אחרונה ערב האירוע המזכה בפנסיה. על פי המוסכם בין הצדדים, הוראה זו חלה על עמיתים שזכאותם לפנסית נכות או שאירים נקבעה לאחר יום 1.8.2001.

3.
נקודות המחלוקת בין הצדדים, ככל שיש לפרטן לצורך החלטה זו, הן כמפורט להלן.

4.

לטענת מבטחים, התע"א, נציגות העובדים ונתבע מס' 4,

בסיכום דברים משנת 1979 (להלן – הסכם 79) נקבע כי במקרה של פרישה לפנסית נכות ושאירים, תחושב הפנסיה לעמיתים עובדי תע"א על בסיס משכורת אחרונה ערב האירוע. הסכמה זו לא שונתה בהסכמים מאוחרים יותר, ובכל מקרה בפועל, נהגו הצדדים על פי הסכמה זו מאז שנת 1979 עד שנת 2001. על פי תקנה 13(ב)(4)(א) לתקנות מבטחים, ככל שנקבע לפני יום 1.1.88 בהסכמה בין מבטחים לבין העובדים והמעסיק או בהסכם או בהסדר קיבוצי שמבטחים צד לו אופן חישוב השכר הקובע לפנסיה
–
יחושב השכר הקובע על פי ההסכם. תקנה זו, כמו כל תקנות הקרן, אושרה על ידי הממונה על שוק ההון
–
משרד האוצר. לפיכך, על פי תקנות מבטחים, כפי שאושרו על ידי משרד האוצר, הקובעות כי יש לחשב את השכר הקובע על פי הוראות ההסכמים שנחתמו לפני יום 1.1.88, זכאים עמיתי מבטחים עובדי התע"א לתשלום פנסית נכות ופנסית שאירים על בסיס משכורתם האחרונה ערב האירוע המזכה בפנסיה.

5.
התע"א ונציגות העובדים העלו בכתבי ההגנה מטעמן טענות רבות נוספות

: הוראת הממונה ניתנה בהסתמך על פרשנות מוטעית של ההסכמים החלים על מבטחים והצדדים האחרים; העדר סמכות לרו"ח רמי דיין ליתן את "הוראת הממונה"; באישור תקנה 13(ב)(4)(א) על ידי הממונה על שוק ההון יש משום אישור לכל ההסכמים הבאים בגדרה של תקנה זו, ואישור התקנה כשלעצמו יוצר מניעות של הממונה לחזור בו מהאישור וליתן את הוראת הממונה; הממונה ידע או היה צריך לדעת על כל ההסכמים הקיימים בין הצדדים, לפני שאישר את תקנה 13(ב)(4)(א), ולחלופין היה צריך לבדוק אותם,
ולכן יש ליתן תוקף להסכמים אלה; הוראת הממונה פוגעת בזכויות מוקנות של עמיתי התע"א, בניגוד לחוק ההגנה על השקעות הציבור בישראל בנכסים פיננסיים, תשמ"ד – 1984;
הממונה השתהה בפעולתו ושיהוי זה כשלעצמו מונע ממנו ליתן את הוראתו, כיון שנוצרה הסתמכות על המצב המשפטי
–
העובדתי שהיה קיים עד למועד מתן הוראת הממונה; הוראת הממונה מהווה עוולה של גרם הפרת חוזה ועוולה של הפרת חובה חקוקה; הוראת הממונה נגועה באי סבירות קיצונית; ועוד.

6.
המדינה הגישה כתב הגנה וכן "תגובה לטענות הנתבעים 1, 2 ו- 4", ותמצית טענותיה, הרלבנטיות להחלטה זו,
היא כמפורט להלן:

7.
האפשרות שיש למבטחים לחתום על הסכמים פרטניים, המשנים מהזכויות הקבועות בתקנות, לא נועדה לייתר את התקנות, ואין בכוחה של תקנה

13(ב)(4)(א)
להתיר למבטחים לעקוף את מחויבותה כלפי כלל עמיתה, לרבות חובתה לנהוג כלפיהם בשוויון.

8.
אין כל בסיס לטענה כי הממונה ידע או היה עליו לדעת על קיומם של ההסכמים בין מבטחים לבין הצדדים
האחרים. מה גם, שחלק מההסכמים הנטענים נעשו, על פי הנטען, בהתנהגות, וחלקם אף סותרים הסכמים פורמליים כתובים. בכל מקרה, טענת מניעות אינה יכולה להיטען נגד רשות מינהלית אשר חייבת להפעיל את סמכויותיה שבדין, ובמיוחד כאשר מדובר בסמכויות שנועדו לשמור על אינטרס כלל העמיתים במבטחים, במובחן מסמכויות שנוגעות למערכת היחסים שבין הרשות לבין מבטחים בלבד.

9.
ההסדר המיוחד של העמיתים עובדי התע"א לעניין חישוב פנסית נכות ושאירים מפלה אותם לטובה, ביחס לעמיתי הקרן האחרים. להסדר המיוחד משמעות אקטוארית מרחיקת לכת, ותוצאתו של ההסדר המיוחד תהיה פגיעה בכלל העמיתים של הקרן, במיוחד לאור מצבה האקטוארי החמור של מבטחים.


10.
בקשה לסעד זמני של מבטחים, להמשיך לשלם לעמיתים עובדי התע"א פנסית נכות ושאירים על בסיס משכורתם האחרונה, נדחתה בהחלטת בית הדין מיום 10.12.2001.


11.
תצהיר מטעם מבטחים הוגש ביום 13.2.2003; תצהיר מטעם נציגות העובדים הוגש ביום 26.3.2003; תע"א הודיעה ביום 30.3.2003 כי אין בכוונתה להגיש תצהיר מטעמה; תצהיר מטעם המדינה הוגש ביום 17.6.2003.


12.
ביום 25.6.2003 התקיים דיון הוכחות ראשון בתובענה, והמצהירה מטעם מבטחים, גב' כמי צימרמן, נחקרה על
תצהירה.


13.

בהחלטה זו עלינו להתייחס למספר נושאים שהתעוררו במהלך דיון ההוכחות שהתקיים ביום 24.6.2003.
התנגדות מבטחים, תע"א ונציגות העובדים לחקירת
המצהירה מטעם מבטחים בעניין הליך קביעת פנסית נכות


14.
מבטחים, התע"א, נציגות העובדים ונתבע מס' 4 העלו התנגדות לחקירת ב"כ המדינה את המצהירה מטעם מבטחים בנוגע להליך
קביעת פנסית נכות לעמיתי מבטחים עובדי התע"א (פרוטוקול ע' 28 (מש' 12) עד ע' 31), ובמיוחד לשאלה האחרונה (ע' 31 ש'
11
–
15). לטענתם, עניין זה מהווה שינוי חזית, וחורג מהפלוגתאות כפי שהן עולות מכתבי הטענות של הצדדים. לטענתם, החקירה מהווה "דיג". אילו הטענה היתה נטענת, היו הצדדים מתגוננים בפני
ה.
ב"כ המדינה הבהירה כי אין כוונה לעשות שימוש בתשובות לשאלות לשינוי חזית. לטענת ב"כ המדינה, הועלה עניין זה בחקירה נגדית על מנת להוכיח את טענת הממונה כי למבטחים הסכמים גלויים והסכמים סמויים, כי נעשות פעולות "מתחת לשולחן", וכי מבטחים סוטה מהסכמים כתובים. על בית הדין בהחלטתו, שצריכה ליפול בין היתר על סמך שיקולים של מדיניות שיפוטית, לבחון בראיה רחבה יותר את התנהלות מבטחים, אשר סוטה מהסכמים כתובים. ב"כ המדינה הפנתה לסעיף 47 לכתב ההגנה, בו נטען כי מבטחים פועלת מחוץ לתקנונה ובהסתר.


15.
לאחר עיון נוסף בכתבי הטענות והתצהירים, ולאחר ששקלנו את טענות הצדדים אנו קובעים כמפורט להלן:

16.
אנו מקבלים את טענת מבטחים, התע"א ונציגות העובדים, שעניין אופן קביעת הליך פנסית הנכות וטענה כי מבטחים פעלה בניגוד לתקנות ו/או להסכמים בעניין ספציפי זה מהוה חריגה מהמחלוקות בהליך זה על פי כתבי הטענות.

17.
בהתייחס לסעיף 47 לכתב ההגנה אליו הפנתה ב"כ המדינה, הרי שהאמור בו הוא לעניין אופן התנהלותה של מבטחים בנוגע להסכמים שעניינן שיעור המשכורת הקובעת לפנסית נכות ושאירים של עמיתי התע"א, ולא באופן כללי ובנושאים אחרים.

18.
נכון, שהכרעת בית הדין בעניין הפרשנות שיש ליתן לתקנה 13(ב)(4)(א) תושפע גם משיקולים של מדיניות שיפוטית, ובין היתר השיקול האם יש לתת תוקף לסטיה מהוראות הסכמים כתובים (אם אכן במקרה הזה סטו הצדדים מהוראות הסכמים כתובים, ואין אנו מכריעים בשאלה זו כעת), כמו גם למשמעות שיש לטענה שמדובר בהסכמות "עלומות", שצד שלישי אינו יכול לדעת עליהם. אולם, איננו סבורים שמטעם זה, כאשר הדברים לא נטענו בכתבי הטענות באופן המאפשר לצדדים האחרים להגיב לטענות אלה, ניתן להרחיב את היריעה בדרך של חקירה נגדית לסטיה מהתקנות בנושאים ספציפיים אחרים
או מהוראות הסכמים כתובים אחרים.

19.
יובהר, כי האמור לעיל אינו מתייחס לחקירת ב"כ המדינה את המצהירה מטעם מבטחים בעניין האופן בו ניתן לברר מה הם ההסכמים שכרתה מבטחים בדרך של התנהגות (פרוטוקול ע' 30 ש' 16
–
25; ע' 31 ש' 1). עניין זה מהווה חלק ממסגרת הדיון על פי כתבי הטענות בהליך זה, דהיינו חלק מהטענה כי מבטחים פועלת בעניין נשוא הליך זה מכוח הסכמים עלומים.

20.
לפיכך, אנו קובעים כי בית הדין יתעלם בהכרעתו מהשאלות והתשובות בעניין פנסית נכות: ע' 28 לפרוטוקול, ש' 12
–
24; ע' 29 לפרוטוקול; ע' 30
לפרוטוקול, ש' 1
–
12; ע' 31 לפרוטוקול, ש' 2
–
15).
בקשת המדינה למחוק סעיפים מתצהירו של מר
ברנהולץ, המצהיר מטעם נציגות העובדים


21.
ב"כ המדינה ביקשה למחוק סעיפים אלה מתצהירו של מר ברנהולץ:

22.
סעיפים 4 ו- 16 לתצהירו של מר ברנהולץ
–
כי הם נעשו על דרך של הפניה לכתב ההגנה או לתצהיר מטעם מבטחים.

23.
סעיפים 5
–
8 וההסכם שצורף לו (נספח א')
–
המהווים שינוי חזית, ובמיוחד כאשר ההסכם נספח א' לא גולה בתצהיר גילוי מסמכים.


24.
ב"כ נציגות העובדים (ונתבע מס' 4) טען:

25.
אין בסעיפים 5
–
8 משום שינוי חזית. טענת נציגות העובדים היא כי משרד האוצר ידע שיש בין מבטחים לבין התע"א ונציגות העובדים הסכמים מיוחדים המקנים לעמיתי התע"א זכויות שאינן חלות על עמיתים אחרים, שלגביהם לא נחתמו הסכמים מיוחדים, ולחלופין
–
יכול היה לדעת. ההסכם נספח א' לתצהיר ברנהולץ וסעיפים 5
–
8 לתצהירו, הם ראיה לטענה זו. בהסכם נספח א', החתום על ידי האוצר נכתב במפורש כי "שכר קובע לפנסיה" הוא השכר הקובע לפנסיה בהתאם לתקנות הקרן או ההסכמים הישימים. מכאן, כי משרד האוצר יודע על קיומם של הסכמים מיוחדים, ועל חובת הקרנות לפעול על פי הסכמים אלה.

26.
למסמך יש חשיבות רבה, שכן הוא מעיד על כך שהאוצר נוהג בחוסר תום לב. תחילה, נותן אישור למצב הקיים (של קיום הסכמים מיוחדים) באשרו את תקנה 13(ב)(4)(א) המאשרת את תוקפם של הסכמים קיימים; לאחר מכן, מביע את ידיעתו של קיומם של הסכמים אחרים ואת הסכמתו להם, בחתימה על ההסכם נספח א'; ובמועד מאוחר יותר
–
משנה את מדיניותו.

27.
כפי הנראה המסמך לא גולה בתצהיר גילוי מסמכים משום "שלא היה בתודעתו של המצהיר". אין לנציגות העובדים שום עניין להסתיר מסמך זה, שכן הוא לטובתה.


28.
ב"כ התע"א טען כי ההסכם נחתם בזיקה להחלטת הממשלה מס' 5156 שהיא נספח ב' לתצהירו של העד.


29.
ב"כ המדינה השיבה כי בהסכם נספח א' לא פורט מה הם "ההסכמים הישימים", ואין לדעת אם ההסכם השנוי במחלוקת בהליך זה הוא חלק
מ"ההסכמים הישימים" כמשמעם בהסכם נספח א'. אם הטענה היא כי בהסכם נספח א' יש מתן תוקף להסכמים נשוא הליך זה, ודאי שמדובר בטענה חדשה, המהווה שינוי חזית.


30.
לאחר עיון נוסף בכתבי הטענות מטעם הצדדים ובתצהירו של מר ברנהולץ, אנו מקבלים את בקשת המדינה למחוק את סעיפים 4, 5
–
8 ו- 16 מתצהירו של מר ברנהולץ.


31.
סעיפים 4 ו- 16:
"המצהיר חייב בתצהירו להביא את כל אותן העובדות שהוא מבקש להוכיחן;
אין לערוך תצהיר על ידי אזכור והפנייה אל מסמך אחר, כגון "כל העובדות המפורטות בכתב התביעה הן נכונות". תצהיר כזה הוא פסול ולא יתקבל" .
זוסמן,סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית, ע' 717.

לאור האמור, מתקבלת הבקשה למחיקת סעיפים 4 ו- 16 לתצהיר.


32.
סעיפים 5
–
8 וההסכם נספח א':

33.
באשר לטענה שההסכם נספח א' לא גולה בהליך גילוי המסמכים:

כידוע, בית הדין רשאי, מטעמים מיוחדים, להתיר לצד להסתמך גם על מסמכים שלא גולו בתצהיר גילוי המסמכים מטעמו. במקרה הנדון, לאור חשיבותו של המסמך,
לאור העובדה שהמסמך גולה בתצהיר העדות מראש, שלושה חודשים לפני דיון ההוכחות ובטרם הגישה המדינה את ראיותיה,
ולאור העובדה שלא נעשה ניסיון להשתמש במסמך תוך הפתעת הצד שכנגד, לא היינו רואים בפגם זה גורם מכריע, שהיה מביא למחיקת הסעיפים וההסכם נספח א' מהתצהיר. כאמור, המסמך גולה למדינה עוד בטרם הגישה את תצהיר העדות מטעמה, כך שהרציונל להליך של גילוי מסמכים
–
מניעת הפתעת הצד שכנגד ומתן אפשרות להגיב על מסמכים
–
מתקיים, גם אם באיחור מה.

34.
באשר לטענה שהאמור בסעיפים 5 ו- 8
ונספח א' מהווה שינוי חזית:

אנו
מקבלים טענה זו של המדינה. עיון בכתב ההגנה וכתב התביעה שכנגד מטעם נתבעים 2 + 4 מעלה כי לא נטען בו כי הממונה על שוק ההון ידע על ההסכמים נשוא הליך זה או על הסכמים מיוחדים אחרים, אלא כי לנוכח אישור תקנה 13(ב)(4)(א) יש לראות את הממונה כמי שידע או שהיה עליו לדעת על ההסכמים עליהם חלה התקנה הנ"ל, וכי הימנעותו מבדיקת ההסכמים מהווה רשלנות ויוצרת מניעות למתן הוראה הסותרת את אישור התקנון על ידו. לא נטען בכתבי הטענות כי היתה ידיעה בפועל של תוכן ההסכמים המיוחדים הקובעים שיטת חישוב שכר קובע לפנסיה השונה משיטת החישוב על פי התקנות, או של ההסכמים נשוא הליך זה, ובודאי שלא נטען כי במועד מאוחר יותר ניתנו אישור ו/או הסכמה להסכמים מיוחדים הקובעים שיטת חישוב משכורת קובעת לפנסיה באופן החורג מהתקנות.

35.
לפיכך, במסגרת כתבי הטענות הקיימים, יש למחוק את סעיפים 5
–
8 ונספח א' לתצהירו של מר ברנהולץ.


36.
למען הסר ספק, יובהר כי שקלנו את האפשרות החלופית שהוצעה על ידי ב"כ נתבעים
2 + 4 -
הותרת הסעיפים וההסכם נספח א' כחלק מהתצהיר ומתן
אפשרות למדינה להגיב עליהם בתצהיר משלים מטעמה. זאת, על מנת לקדם את הדיונים בהליך. אולם, הניסיון הוכיח, לא פעם, כי הדרך הנראית קצרה, מתגלה בדיעבד כדרך ארוכה ומסורבלת, כאשר עקב דילוג על השלבים וההליכים המקובלים בהליך נגרמים אי בהירות באשר לנושאים השנויים במחלוקת, אי הצגת כל המסמכים והטענות הרלבנטיות בפני
בית הדין, ועוד. לכן, איננו מוצאים לנכון להותיר סעיפים אלה ואת ההסכם נספח א' על כנם במסגרת כתבי הטענות הקיימים.


37.
כללו של דבר:


מתקבלת בקשת המדינה למחוק את סעיפים 4, 5
–
8, 16 ונספח א' לתצהיר מר ברנהולץ.


38.
הערת סיום:

כאמור, תצהירו של מר ברנהולץ הוגש כבר בחודש מרץ 2003. אף כי פורמלית, מועד הדיון בו נחקר המצהיר על תצהירו נחשב כמועד הגשת התצהיר, נראה לנו כי מן הראוי היה שהמדינה היתה מעלה את טענותיה לעניין מחיקת הסעיפים
במועד מוקדם יותר, עוד לפני הגשת תצהיר העדות מטעמה, ולכל הפחות לפני מועד הדיון בהוכחות.
העלאת הטענה רק לפני מתן עדותו של מר ברנהולץ גרמה לכך שלא ניתן היה למצות את הדיון שנקבע ליום 25.6.2003 לשמיעת ראיות הצדדים, וכן היא עשויה להביא להתמשכות ההליכים.

ניתנה היום, 29.6.2003, בהעדר הצדדים.

_____________________
_____________

מר דב בן דב

לאה גליקסמן
, שופטת







עב בית דין אזורי לעבודה 6916/01 "מבטחים" מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים, בע"מ נ' התעשיה האווירית לישראל בע"מ ואלתא תעשיות אלקטרוניות בע"מ, הסתדרות העובדים הכללית החדשה ארגון עובדי התעשיה האווירית ואח' (פורסם ב-ֽ 29/06/2003)