פסקי דין על נציג ציבור - דוד רותם | פסקי דין על נציג ציבור - משה שמילוביץ | פסקי דין על ברנדה לנדס | פסקי דין על "אורנים" מכללה אקדמית לחינוך - התנועה הקיבוצית

1120/06 עב     11/10/2009




עב 1120/06 נציג ציבור - דוד רותם, נציג ציבור - משה שמילוביץ, ברנדה לנדס נ' "אורנים" מכללה אקדמית לחינוך - התנועה הקיבוצית








st1\:*{behavior: }
בית דין אזורי לעבודה בחיפה



11 באוקטובר 2009

ע"ב 1120-06
לנדס נ' "אורנים" מכללה אקדמית לחינוך



בפני

כב' השופטת
דלית גילה
נציג ציבור - דוד רותם
נציג ציבור - משה שמילוביץ

התובעת
ברנדה לנדס
ע"י ב"כ עו"ד דרור רכס ואח'


נ ג ד

הנתבעת
"אורנים" מכללה אקדמית לחינוך - התנועה הקיבוצית
ע"י ב"כ עו"ד דן שפר


פסק-דין
רקע
1.
זו תביעתה של גב' ברנדה לנדס
(להלן: התובעת), מורה במקצועה, כנגד מעבידתה לשעבר, "אורנים" מכללה אקדמית לחינוך - התנועה הקיבוצית
(להלן: אורנים), לתשלום זכויות שונות, מכח הסכמי העבודה הקיבוציים לעובדי הוראה, החלים עליה - לטענתה - או לפיצוי בגין אי קיום האמור בהסכמים אלה.

2.
המחלוקת העיקרית בין הצדדים נעוצה בסיווג המקצועי של התובעת, האמנם היתה משך כל תקופת העסקתה באורנים במעמד של "עובד הוראה" - כטענתה - או, שמא, עבדה במעמד שהשתנה מדי כמה שנים, בהתאם לתפקיד אותו מילאה, ולכן היתה זכאית לזכויות שונות זו מזו במהלך שנות עבודתה, לפי הסכמים ייחודיים לכל תפקיד ותפקיד - כטענת אורנים.

3.
טענת הגנה מרכזית היא, כי התובעת מנועה מלטעון בדיעבד, כ-25 שנים ויותר לאחר מעשה, לזכויות שונות מאלה שקיבלה באופן שוטף, ועילות תביעה כאלה - התיישנו.

4.
נקדים ונאמר, כי המועד בו הוגשה התביעה - 4.4.06 - עם טענות ביחס לזכויות שונות, הנובעות מעבודה בשנים 1998-1973, הכביד ביותר על בירור טענותיה של התובעת, כמו גם האופן בו נוסחה תביעתה, בה נשזרו טענות מטענות שונות, ללא אבחנה מספקת בין המצוי לבין מה שרצוי היה שיהיה, לדעת התובעת. לטעמנו, המועד לברר את מעמדה של התובעת, והזכויות הנילוות אליו, מכח הסכם קיבוצי, זה או אחר - היה צריך להיות "בזמן אמת", או, לכל המאוחר, תוך 7 שנים מהשיבוץ כעובדת הוראה באורנים, בשנת 1998. משבחרה התובעת להמתין שנים רבות לפני שפנתה לערכאות לברור טענותיה - אין לה להלין, אלא, על עצמה, בלבד, על שלא יבדקו כעת טענותיה לגופן, רובן אם לא כולן, עקב התיישנות זכות התביעה.

5.
להלן עיקרי העובדות הרלבנטיות, שברובן אינן שנויות במחלוקת:

א.
התובעת
הועסקה ע"י הנתבעת כמורה לאנגלית, דרמה ותיאטרון - משך כ-29 שנים, בהפסקות ובחלקיות משרה משתנה, משנת 1973 (שנה"ל תשל"ד) ועד יום 31.8.05 (תום שנה"ל תשס"ח), מועד סיום שנת-הלימודים בה הגיעה לגיל פרישה.

ב.
באורנים קיימות שתי חטיבות לימוד, אשר תנאי ההעסקה של המורים העובדים בהן שונים זו מזו - מחד, קיימת "החטיבה האוניברסיטאית", ומאידך, "חטיבת המכללה". אופיה של כל חטיבה שונה וכפועל יוצא מכך גם התנאים והזכויות הנילוות שיש למורים המלמדים בכל אחת מהן.


ג.
מתחילת העסקתה באורנים עבדה התובעת שנים רבות בחטיבה האוניברסיטאית. חטיבה זו פועלת מכח החלטת ממשלה, שבאה לידי ביטוי בהסכם ייחודי לשילוב אקדמי בין אוניברסיטת חיפה לבין אורנים [נספחי א' לתצהיר גב' מירה הס, מטעם אורנים, נ/9 (להלן: הסכם השילוב)]. תנאי העסקה בחטיבה זו הינם בהתאם למקובל באוניברסיטת חיפה, לפי תנאי הסגל האקדמי, אבל, הסכם השילוב משאיר אוטונומיה מינהלית וכספית לכל מוסד והעובדים בחטיבה האוניברסיטאית יכולים להיות עובדי אורנים או עובדי אוניברסיטת חיפה; התובעת היתה עובדת אורנים.

ד.
כשהועסקה התובעת בחטיבה האוניברסיטאית נקראה לעבודה באמצעות

"זימון להוראה"
, לפיו היתה במעמד של
"מורה מן החוץ"
[נספחי נ/10 (בטעות נרשמו כ-נ/11, עמ' 45 לפ'); וכן נ/9, נספח ג']. עפ"ר נקבעה שם עבודה מ-1 באוקטובר עד 30 ביוני, בשנה הבאה, קרי - 9 חודשים, ונרשם בזימון:
"בשכר העבודה האמור כלול תשלום עבור הזכויות הסוציאליות המגיעות לך. בהתאם למוסכם ובהסתמך על סעיף 28 לחוק פיצויי פיטורים תשמ"ג 1963, כלולים במשכורתך האמורה גם פיצויי פיטורין"
.

ה.
בפועל, עבדה התובעת 8 חודשים והחודש התשיעי שולם "חלף פיצויי פיטורים"

. נטען שההסדר קיבל אישור שר העבודה, באמצעות עו"ד מטסרו, אך, אישור כזה לא הוצג.

ו.
לאחר שהועסקה במעמד "מורה מן החוץ", מיום 1.11.73 עד 30.9.76, הפסיקה התובעת את עבודתה באורנים, מיוזמתה, ונסעה עם משפחתה לאנגליה למשך כשלוש שנים. הצדדים מתייחסים לתקופה זו כאל חל"ת [ראו: אישור מדור השכר של אורנים, על שנות העבודה והיקפי המשרה - נספח א' לתצהיר התובעת, ת/4].

ז.
עם שובה מחל"ת נקלטה התובעת בחטיבה האוניברסיטאית באורנים, הפעם, בדירוג אקדמאי של "מורה", הגבוה מדרגת "מורה מן החוץ", למשך 5 שנים (משנה"ל תש"ם), ובתקופה זו עבדה 12 חודשים בשנה. התובעת היתה אותה עת בעלת תואר ב.א., בלבד, על-כן, הדרגה ניתנה לה לתקופת ביניים, בה היתה אמורה לסיים לימודי תואר שני, לשם קבלת הדרגה דרך קבע, ברם, היא לא עמדה במשימה זו במועדה.

ח.
משכך, ובהתאם לכללים הנוהגים בקשר לסגל אקדמי, המאפשרים מתן דרגת "מורה", ללא תואר מ.א., לתקופת ביניים שלא תעלה על 5 שנים - חזרה התובעת להיות מועסקת במעמד של "מורה מן החוץ", על פי בקשות מתחדשות מדי שנה, בתנאי העסקה החלים על מעמד כזה באוניברסיטת חיפה; זאת - עד השלמת לימודי התואר שני, באומנות התיאטרון, שהתובעת סיימה רק ביום 25.5.98 [ת/4, נספח ב'].

ט.
מיום 1.9.98 הועסקה התובעת בחטיבת המכללה, בדירוג "עובד הוראה", לפי אישור משרד החינוך, ובמקביל עבדה עוד 3 שנים, חלקית, גם בחטיבה האוניברסיטאית [נ/9, נספחי י"ז]. מהמועד האמור עבדה 12 חודשים בשנה בחטיבת המכללה וזכויותיה שולמו וחושבו בהתאם להסכמים הקיבוציים של עובדי ההוראה.

6.
התובעת טוענת

, שהיה צריך לנהוג עימה אחרת, מלכתחילה, וגם בתקופה שעבדה רק בחטיבה האוניברסיטאית היו אמורים לחול עליה הסכמים קיבוציים של עובדי ההוראה, מכוחם היתה זכאית לקביעות תוך שנתיים; הנתבעת טוענת, שבכל אחת מהחטיבות תנאי עבודה שונים וכל עוד לא מונתה התובעת למשרה של עובד הוראה, בחטיבת המכללה, נהנתה מתנאי העבודה של הסגל האקדמי ואין לאפשר לה
"ליהנות משני העולמות"
[ס' 5 לסיכומי הנתבעת].

דיון והכרעה
7.
כאמור, טענתה העיקרית של התובעת היא - שהיתה אמורה לקבל "קביעות" כעובדת הוראה
"כבר בסוף שנת העבודה השניה שלה, שנת 75-74 (שנת הלימודים תשל"ה) או לכל המאוחר בשנה שלאחריה, שנת הלימודים תשל"ו"
[ס' 15.7 לסיכומיה]. אם נכונה טענה זו - היה על התובעת לדרוש את העברתה למעמד "קבוע", על כל המשתמע ממעמד זה, לדעתה, כבר אז, בשנים 1975 - 1976, או תוך 7 שנים מיום היווצרות העילה, לטענתה, קרי, עד שנת 1983, לכל המאוחר. אבל, התובעת המתינה עוד למעלה מעשרים שנה עד שהביאה את הסוגיה להכרעה משפטית. יצויין, כי לא ראינו שהתובעת פנתה בבקשה למעבידתה, ברוח התביעה, תוך כדי עבודתה, אלא, רק בשלהי התקופה, בשנת 2005 [ראו ההתכתבות: ת/4, נספחים ז'-י"ב].

8.
התובעת מטיחה בסיכומיה טענות קשות כלפי אורנים וזועקת, כי זכויותיה "נגזלו", כאשר אורנים

"טוותה רשת תלת שכבתית של 3 מעגלים שוטים שכל מטרתה לשלול מן התובעת זכויות של עובדת הוראה קבועה ..."
[ס' 18 לסיכומי התובעת]. צר לנו על התבטאות זו - בכל הכבוד לתחושה הסובייקטיבית של התובעת ובא-כוחה, נדמה, כי הללו מתעלמים לחלוטין מאחריותה של התובעת לכך שזכויותיה לא בוררו לאשורן, כגרסתה עתה, בעוד מועד. איננו מקבלים את הצגת הדברים ע"י התובעת, כביכול רק עם פיטוריה, סמוך לגיל פרישה, יכלה לעמוד על זכויות שהגיעו לה בעבר ולא ניתנו, בזמנן. כשם שבררה את מצבה לעת פרישתה יכלה לברר את ענייניה עם המעסיקה, או עם הארגון היציג, כבר בתחילת הדרך או במהלכה.
9.
כך, למשל, בין יתר הזכויות שהתובעת תובעת היום, בדיעבד, אנו מוצאים דרישה לתשלום ריטרואקטיבי של

"אבדן משכורת בחודשי הקיץ"
בגין העובדה,

ש
"אורנים לא שילמה לה משכורת בחודשי הקיץ בשנים 76-74 ו- 85-97 ..."
[ס' 47 לסיכומיה]. עובדה זו, מן הסתם, היתה בידיעתה האישית של התובעת משנת עבודתה הראשונה, משמע, מקיץ 1974, היינו, למעלה מ-30 שנה לפני הגשת תביעתה! מובן, שהתובעת לא היתה צריכה להמתין לפיטוריה, בשנת 2005, כדי לתבוע תשלום עבור חודשים אלה, ככל שסברה שהינה זכאית לכך.

ההסכמים הקיבוציים
10.
לדעתנו, נתפס ב"כ התובעת לטעות בסיסית, ביחס לתחולת ההסכמים הקיבוציים של עובדי ההוראה, ובשל כך סבר שהם חלים על התובעת בכל תקופת העסקתה באורנים - ולא היא. כאמור בהסכמים עליהם נסמכת התובעת [ת/4, נספחי ג'], הם חלים על העובדים המדורגים בדרוג עובדי הוראה. הדברים כתובים "ברחל בתך הקטנה", החל בהסכם הקיבוצי מיום 11.5.93, בו נכתב ב"הואיל" האחרון:

"והואיל והצדדים ניהלו ביניהם משא ומתן בדבר

שכר ותנאי עבודה של העובדים בשירות המעסיקים המדורגים בדירוג עובדי הוראה ..."
[ת/4, נספח ג1]; ועבור להסכם הקיבוצי הנוסף, מיום 11.8.05, בו נכתב בסעיף מס' 3, שכותרתו
"תחולה"
, כך:
"הסכם זה יחול על כל העובדים המועסקים בשירות המעסיקים והמדורגים בדירוג עובדי הוראה ...".


11.
המורים בחטיבה האוניברסיטאית באורנים אינם מדורגים בדירוג "עובדי הוראה", הם מוצמדים לתנאי הסגל האקדמי באוניברסיטת חיפה, מכאן, שלא חלים עליהם ההסכמים של עובדי ההוראה. כל עוד הועסקה התובעת בחטיבה האוניברסיטאית, לפי דרוג סגל אקדמי - היא לא היתה זכאית לתנאי העבודה הקבועים בהסכמים הקיבוציים של עובדי ההוראה.

12.
על האבחנה הרלבנטית עמד מפורשות מר יהודה בדיחי, סגן מנהל האגף להכשרת עובדי הוראה במשרד החינוך והתרבות, מאז 1978, ומי שאחראי לתקצובן של כל המכללות והמוסדות להכשרת עובדי הוראה בישראל - ובהן גם אורנים, הנתבעת - אשר הובא כעד מטעם התובעת; וכך העיד מר בדיחי [עמ' 5, ש' 31-17]:
"הנתבעת

היא

מכללה

אקדמית

בה

יש

שני

תתי

מוסדות

תחת עמותה

אחת

-

מוסד

אחד

-

חטיבת המכללה

שיש

לה

זיקה

ישירה אל

האגף

במשרד

החינוך,

ככל

מכללה

אקדמית

להכשרת

עובדי הוראה.

המוסד

השני -

נקרא

חטיבה

אוניברסיטאית

שהיא

תחת חסות

אוניברסיטת

חיפה,

אך, עובדיה

הם

עובדי

אורנים. הקשר שלנו

לחטיבה

זו

הוא

בתקצוב,

אנו

מתקצבים

אותה

במשרות

של תקנים

אקדמאים

מוקצבים

מראש

ולפי

העלויות

של

תקנים אקדמאיים

שנקבעו

ע"י

ות"ת (הועדה

לתכנון

ותקצוב

של

המועצה להשכלה

גבוהה).
התקציב

שאנו

מתקצבים

לוקח

בחשבון

גם

עלויות

עבור

זכויות סוציאליות.
אשר

לתקצוב

תקנים,

הוא

אינו

נעשה

שמית

ולא

מכוון

לעובד

זה

או אחר,

אלא

לפי

פרופיל

ממוצע של

דרגת

מרצה

בכיר

ברמה 10

לפי סולם

ות"ת.

היינו, זה

סולם

אוניברסיטאי

לא

שייך

לעובדי הוראה.
יש

להבדיל

בין

סולם

עובדי

הוראה

שמתוקצב

לכל

המכללות האקדמיות

שלנו

של

עובדי

הוראה לבין

המכללות

האקדמיות הכלליות

המתוקצבות

לפי

ות"ת.
נכון

שבאורנים

יש

לנו

את

חטיבת

המכללה, שאנו

מתנהגים

איתה כמו

כל

מכללה

אקדמית להכשרת

עובדי

הוראה, ואת

החטיבה האוניברסיטאית

שמתנהגים

איתה

כמו

מכללה

אחרת כללית שמתוקצבת

ע"י

ות"ת."

13.
למשמע דברים אלה לא יכול להישאר ספק, כי עובדי אורנים, המשובצים להוראה במסגרת החטיבה האוניברסיטאית, אינם מדורגים בדירוג עובדי-הוראה, אלא, בסולם שכר אחר,
לפיכך, לא חלים עליהם ההסכמים הקיבוציים של עובד ההוראה. מטעם זה, הניתוח המשפטי בסיכומי התובעת שגוי ואין לקבל את מסקנותיו, גם בהתעלם ממגבלת הזמן וההתיישנות.

יוער - אין כל קשר בין תיקצוב אורנים ע"י משרד החינוך, לבין הזכויות המגיעות לתובעת. כפי שהעיד מר בדיחי, התיקצוב אינו שמי, אלא, הוא נעשה על-פי מפתח של "פרופיל משרה"; בחטיבה האוניברסיטאית לפי סולם ות"ת, היינו - הסולם האוניברסיטאי, ואילו בחטיבת המכללה לפי קריטריונים ותבחינים של משרד החינוך והתרבות [ראו: דבריו שצוטטו לעיל וכן בעמ' 6, ש' 20-10; ובחקירה הנגדית - עמ' 8, ש' 6-2]. לפיכך, מהעובדה שהועבר לאורנים תקציב זה או אחר אין ללמוד דבר לעניין התשלומים שהיו אמורים להשתלם לתובעת.

14.
לא זו אף זו - ההסכמים הקיבוציים הנזכרים חלים על עובדי

"המעסיקים"
- אלה כוללים את מדינת ישראל, מרכז השלטון המקומי ושלוש הערים הגדולות. אורנים אינה חלק מהמעסיקים החתומים על ההסכמים הקיבוציים של עובדי ההוראה והוראות הסכמים אלה תקפות באורנים רק ככל שאומצו, הלכה למעשה, בהתנהגות או בקביעה מפורשת אחרת. התובעת לא הראתה כל הוראה המחילה על עובדי אורנים, בחטיבה האוניברסיטאית, את הוראות ההסכמים הקיבוצים הללו. נהפוך הוא - בכל הזימונים לעבודה, שקיבלה התובעת בשנים בהן הועסקה בהוראה, במשרה חלקית, בחטיבה האוניברסיטאית, בין אם חתמה עליהם ובין אם לאו, נרשם שתנאיה יסוכמו עם הנהלת אורנים [נ/9, נספחי י"ג-י"ד]; ובחלקם אף נכתב מפורשות, כי
"זכויות וחובות המורים בחטיבה האקדמית וכן תנאי ההעסקה וזכויות אחרות הן בהתאם למקובל באוניברסיטת חיפה"
[ראו: נספחי נ/10].
מכאן, שהיה ברור לתובעת, או, למצער, היה צריך להיות נהיר לה, כי תנאי העסקתה אינם כשל "עובדי הוראה", כי אם, כשל אנשי הסגל האקדמי, בהתאמה לנתוניה האישיים.

15.
בתקופה בה הועסקה רק בחטיבה האוניברסיטאית, במשרה חלקית או מלאה, אכן, זכתה התובעת לתנאי הסגל האקדמי, דבר שהתבטא הן בשכרה השוטף, שכלל תוספות ייחודיות לסגל באוניברסיטה, כגון

"תוספת קמפוסים"
ועוד [ראו: התלושים - ת/4, נספחי א'20-2], והן בתשלום קרן השתלמות דולרית עם יציאה לשבתון בחו"ל [דברי התובעת - עמ' 31, ש' 30-21]. היא גם נשאה בתשלום "דמי חבר" לארגון הסגל באוניברסיטה [עדות גב' הס, עמ' 42]; ללמדנו, שהתובעת היתה מודעת להצמדה לסגל האקדמי, לפיה נקבעו תנאי עבודתה.

16.
לאחר שעברנו על כל החומר שבתיק ושמענו את העדים, מתקבל הרושם, כי בעיותיה של התובעת נעוצות בכך שלא קיבלה תואר מ.א. משך זמן רב ולימודיה נמתחו על פני 25 שנים. בשל המועד בו הועלו טענותיה של התובעת כנגד העובדה שלא שובצה בתפקיד של "עובד הוראה" עד שקיבלה את התואר השני, איננו נכנסים לשאלה - האם ניתן היה להעניק לה תפקיד כזה, לפני שנת 1998, אם לאו. די לנו בכך שמבחינת המצב העובדתי, אין מחלוקת, שהתובעת לא היתה משובצת בתפקיד עם דירוג "עובד הוראה" באורנים עד שנת 1998, היא השנה בה השלימה את לימודי המוסמך ואורנים קיבלה אישור של משרד החינוך להעסיקה כ"עובדת הוראה", בחטיבת המכללה, על כל המשתמע מכך [נ/9, נספח י"ט].

17.
גם אם נקבל כנכונים את דברי העדה מטעם התובעת, גב' בלוסום ויזן [ת/1], כי התובעת עבדה בכל השנים בהן עבדה בחטיבה האוניברסיטאית גם בחטיבת המכללה [עמ' 4 ש' 20-8], אין בכך כדי להועיל לתובעת, הואיל ולשם קבלת תנאים של "עובדי הוראה" היה עליה להיות מועסקת בדירוג עובדי הוראה וכזאת קרה רק משנת 1998 ואילך. גב' ויזן אישרה, כי אינה יודעת אם היו הבדלים בדירוג [שם, ש' 20, 27] והזמן לתקוף את הקביעה, כי התובעת נמצאת בדרוג המוקבל לסגל האקדמי ולא בדרוג "עובדי הוראה" חלף עבר זה מכבר. בהתחשב בעובדה שהיו זמנים בהם קיבלה התובעת, באופן שוטף, את תנאי השכר והנלווים לו של הסגל האקדמי, ספק בעיננו, האמנם היתה מעדיפה לקבל אז את התנאים של עובדי ההוראה. לא צריך להכביר מילים על כך, שאין להתיר לעובד ללקט את "הצימוקים" משני דירוגים שונים ולקבל שכר ותנאים נילווים של דירוג אחד, יחד עם תנאי "קביעות" של דירוג אחר.

18.
למעלה מן הצורף נוסיף, כי שוכנענו שהתובעת לא היתה יכולה לקבל אישור להיות מועסקת כעובדת הוראה "קבועה" באורנים, כל עוד לא השלימה את לימודיה לתואר שני [נ/9, נספחי י"ח; חוזרי משרד החינוך והתרבות - נ/1, נ/2; עדות מר בדיחי, למיטב זכרונו, בנקודה זו, אינה גוברת על הוראות כתובות]. מכל מקום, איננו רואים בעין יפה את העובדה שהתובעת קיבלה בשתיקה, שנים רבות, את ההטבות שבאו עם היותה מדורגת בדירוג הסגל האקדמי, בחטיבה האוניברסיטאית, וטרונייתה על השיוך באופן זה רק בדיעבד, לאחר עשרות שנים.

פיצויי פיטורים
19.
למרות שלא קיבלנו את טענות התובעת לעניין ההסכמים הקיבוציים של עובדי ההוראה - יש ממש בטענותיה בדבר רציפות תקופת עבודתה באורנים, לצרכי פיצויי פיטורים. לטענתה, היא זכאית לקבל הפרשי פיצויי פיטורים בגין תקופות העסקתה משנת 1973 ועד 1998.
הנתבעת סבורה, כי לא התקיימו בתובעת התנאים לקבלת פיצויי פיטורים עבור שנים אלה, המנויים בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן: החוק). עם זאת, העלתה אורנים טענות חלופיות, בהקשר זה, למקרה שעמדתה הראשונית לא תתקבל, ובהן - שהתובעת קיבלה

"לפנים משורת הדין"
פיצויי פיטורים בשנים בהן עבדה רק 8 חודשים בשנה, בתשלום שכר חודש תשיעי, על-כן, אינה זכאית לכפל תשלום; שלא היה צורך באישור שר העבודה להסדר האמור, שכן, התשלום עבור פיצויי פיטורים היה תשלום נפרד ולא חלק מהשכר (שכר חודש תשיעי, ללא עבודה) ולמרות זאת - ניתן אישור שר העבודה והרווחה לכך שהשכר כולל גם פיצויי פיטורים; ועוד כהנא וכהנא טענות חלופיות, המצויות בס' 49 לסיכומי אורנים. לא ניתן לקבל טענות עובדתיות חלופיות ומכל מקום - לדעתנו, תפיסת אורנים, בקשר לרכיב זה, שגויה מעיקרה, ונרחיב להלן.

20.
המחוקק יצר בחוק זיקה בין העובד לבין מקום עבודתו והיקנה חשיבות לשירות

"במקום עבודה אחד"
[ס' 1 לחוק]. בכל התקופה הרלבנטית עבדה התובעת באורנים, גם אם עברה מתפקיד לתפקיד בין חטיבותיה ובכל אחת מהן היו תנאי עבודתה שונים. העובדה שבעת שעבדה בחטיבה האוניברסיטאית היתה התובעת מדורגת בדרוג הסגל האקדמי, לפי הסכם השילוב, לא הפכה את התובעת לעובדת של אוניברסיטת חיפה, זו נותרה בעלת סמכות פיקוח אקדמית, בלבד, בכל הנוגע לחברי הסגל בחטיבה זו, שהם עובדי אורנים. כזכור, איפשר הסכם השילוב מצב בו יעבדו בחטיבה האוניברסיטאית באורנים גם מרצים שהם עובדי אוניברסיטת חיפה, אבל, לא זה היה מעמדה של התובעת - היא היתה ונשארה בכל השנים בהן לימדה באורנים, בחטיבה האוניברסיטאית או בחטיבת המכללה, עובדת של אורנים.

21.
עלינו לבדוק, אפוא, האם צודקת אורנים בטענתה, שהתובעת לא עמדה בתנאי החוק, כיוון שבשנים בהן היתה במעמד של "עובד מן החוץ" לא השלימה שנת עבודה מלאה, שרק בסופה קמה הזכות לפיצויי פיטורים, מכח סעיף 1(א) לחוק, וההפסקה בין שנה לשנה היתה כזו העולה על שלושה חודשים, לכן, נפגעה רציפות העבודה - כאמור בסעיף 2(9) לחוק.

22.
יאמר מייד - אנו סבורים, כי בנסיבות שנגלו לעינינו לא מדובר במצב בו היתה כוונה להפסקת העבודה

"תוך ניתוק יחסי עובד ומעביד"
, כלשון סעיף 2(9) לחוק, ומטעם זה אין משמעות לעובדה אם ההפסקה היתה בת 3 או 4 חודשים, בפועל, בין שנת-לימודים אחת לזו שאחריה.

23.
ראשית - בזימונים להוראה נכתב שתקופת העבודה המיועדת היא של 9 חודשים, קרי, ההפסקה המתוכננת עד לשנת הלימודים הבאה, בה קיבלה התובעת זימון חוזר, לא עלתה על שלושה חודשים, כנדרש בסעיף הנ"ל.

24.
שנית - גם אם נקבל את הצהרת גב' הס, שלא נסתרה, כי התובעת עבדה רק שמונה חודשים ועם זאת

"קיבלה שכר עבור חודש אחד נוסף בו לא עבדה"
[נ/9, ס' 14], התנהגות הצדדים מראה, כי היתה להם כוונה מלאה להמשיך את יחסי העבודה בשנים העוקבות, שלאחר מכן. הדבר נלמד משניים: האחד - מכך שלאחר שלוש שנים בהן עבדה התובעת כמורה מן החוץ, 1975-1973, יצאה התובעת לשלוש שנות הפסקה המכונות במסמכי אורנים
"חל"ת"
, משמע - חופשה ללא תשלום. אורנים לא טענה להפסקת עבודה והתחלת עבודה מחדש עם חזרתה של התובעת מחו"ל. עצם השימוש במינוח חל"ת פירושו שיחסי העבודה לא הסתיימו, אלא, רק הושעו, בשל כך, כשחזרה התובעת לארץ קיבלו אותה חזרה להמשך העבודה באורנים, במתכונת שהיתה מקובלת אז - לפי הכללים הנהוגים בחטיבה האוניברסיטאית, מול תקנון הסגל האקדמי באוניברסיטת חיפה, ובהתחשב בעובדה שהתובעת היתה רק בעלת תואר ראשון; השני - מעצם העובדה שהעסקת התובעת כמורה מן החוץ, לפי בקשה חוזרת ונשנית של אורנים, נמשכה שנים ארוכות, ברצף, עד שהתובעת השלימה את לימודיה לתואר השני - דבר שארך כ-25 שנה והעיכוב בהשגתו היה המכשול בקידומה של התובעת להעסקה בקביעות בדרוג גבוה יותר, בחטיבה האוניברסיטאית, או בחטיבת המכללה.

25.
כאשר הפסקת העבודה היא ללא ניתוק יחסי עובד-מעביד אין הגבלה על תקופת ההפסקה, לפי החוק. עובדה מוסכמת היא, כי כשחזרה התובעת מהחל"ת היא הועסקה במשך 5 שנים מלאות, היינו - 12 חודשים בשנה, ברציפות, במעמד אקדמי של "מורה", ולו לתקופת ביניים, מתוך מחשבה שתשלים בהקדם את לימודי התואר השני. תקופה זו ודאי ענתה על תנאי החוק לתשלום פיצויי פיטורים - הן מבחינת משך השירות והן בהעדר הפסקות - ולא שמענו שאורנים שילמה לתובעת
פיצויים כאלה כאשר לא ניתן היה להמשיך את המינוי של התובעת לפי דרגה זו והיא חזרה להיות מועסקת במעמד של "מורה מן החוץ". התובעת גם לא דרשה פיצויי פיטורים באותה נקודת זמן. אין זאת, אלא, ששני הצדדים סברו שיחסי העבודה ביניהם נמשכים, בכפוף לאילוץ של אי מתן מעמד קבוע לתובעת עד שתהיה ברשותה
תעודת לימודי מוסמך. לאור כל המצטבר, אנו סבורים, כי יש לראות בכל השנים בהן הועסקה התובעת באורנים, בשתי החטיבות גם יחד, תקופת עבודה רצופה אחת, לצרכי החוק, וכפועל יוצא מכך - התובעת זכאית להשלמת פיצויי פיטורים, בהתאם להוראות החוק. לעניין התשלום מבדילות ההוראות בין תקופה בה בוצעה עבודה, בפועל, לבין תקופה בה לא נותקו יחסי העבודה, אך, העובד לא ביצע עבודה. לנושא זה נתייחס בהמשך.

26.
לפני שנעבור לחישוב הכספי יש להסיר מן הדרך מספר טענות של הנתבעת ותחילה נדגיש, כי לא היה מקום לטעון להתיישנות הזכות לפיצויי פיטורים, בגין השנים 1973 - 1998, מאחר שהעילה לתשלום פיצויי הפיטורים מתגבשת רק עם ניתוק יחסי העבודה - בענייננו, ביום 31.8.05 - ואז נבדקת רציפות ההעסקה באותו מקום עבודה, כאמור לעיל.
מטעם זה, גם אין לא היה ראוי לבוא בטענות על "שיהוי", בקשר לעילה זו.

27.
בנוסף - לא היה מקום שהנתבעת תטען, בו זמנית, שהשכר שקיבלה התובעת בהיותה במעמד "מורה מן החוץ" כלל פיצויי פיטורים, כאמור בסעיף 28 לחוק, ואורנים קיבלה לשם כך את אישור שר העבודה, כדרישת החוק, ויחד עם זאת לומר שהשכר לא כלל פיצויי פיטורים ואלה שולמו

"לפנים משורת הדין"
בדמות שכר חודש נוסף, ללא עבודה, כ"חלף פיצויי פיטורים". מעבר לעובדה שאין לקבל טענות עובדתיות סותרות - והללו אינן מתיישבות זו עם זו - הרי, בחלק מהזימונים להוראה צויין, כי השכר כולל
"גם פיצויי פיטורים"
וזאת, כביכול -
"בהסתמך על סעיף 28 לחוק ..."
[נ/10]. לא ניתן, אפוא, לטעון ברצינות - בד בבד -
גם שהשכר לא כלל פיצויי פיטורים, ולכן לא נדרש אישור שר העבודה, לפי סעיף 28 לחוק, וגם שההסדר קיבל את אישור שר העבודה, כחוק [ס' 49ג' לסיכומי אורנים].

28.
אשר ל"אישור" הנטען, נשאלת השאלה - באיזה הסדר מדובר? האם זה הכולל בשכר השוטף פיצויי פיטורים, או זה בו משולם שכר חודש תשיעי עבור 8 חודשי עבודה? לזה כמו לזה לא הוצג לנו אישור כלשהו מאת שר העבודה, או מי מטמו. בתצהיר מטעם אורנים לא היתה כל התייחסות לנקודה זו ותשובתה של גב' הס, בחקירה הנגדית, כי נהגו לשלוח לעו"ד מטסרו מחיפה וקיבלו ממנה אישור [עמ' 46, ש' 20] - נאמרה בעלמא, ללא תימוכין בכתב.

29.
טוב עשו שלא חזרו בסיכומי אורנים על הטענה בתצהיר גב' הס, כי התובעת -

"לא פוטרה מעבודתה בשנת 2005. החוזה המיוחד עם התובעת לשנת תשס"ה הסתיים ביום 31 באוגוסט 2005 ולא חודש לשנה נוספת עקב הגיעה של התובעת לגיל פרישה"
[נ/9, ס' 18]. עם סיום עבודתה של התובעת באורנים, בנסיבות האמורות, לאחר כ-29 שנות עבודה רצופה, כמשמעותה בחוק - קמה לה הזכות לקבל פיצויי פיטורים עבור כל התקופה, בדרך שהתותווה בהוראות השונות של תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ד-1964 (להלן: התקנות).

30.
תקנה 7 לתקנות קובעת, כי יש לערוך את חישוב לפי השכר האחרון, באופן יחסי לחלקיות המשרה. מאחר שהתובעת הועסקה רוב הזמן במשרה חלקית, כעולה מדו"ח מדור השכר [ת/4, נספח א'], יש לשים לב לחלקיות זו, בממוצע שנתי, כמופיע שם.

31.
מובן, כי ככל שהיו שנים בהן עבדה התובעת גם בחטיבה האוניברסיטאית וגם בחטיבת המכללה, יש להביא בחשבון את חלקיות משרתה בשתי החטיבות, במצטבר, ובלבד שהשיעור עבור שנה נתונה לא יעלה על 100% משרה.


32.
בשלוש השנים בהן שהתה התובעת בחל"ת לא נותקו יחסי העבודה בין הצדדים, לפיכך - תקופה זו אינה קוטעת את רציפות השירות, אבל, לצורך חישוב סכום פיצויי הפיטורים,
יש להחיל עליה את הוראת תקנה 10(3), הקובעת, שלא יובאו במניין תקופות של חופשה שלא בשכר, כאמור בסעיף 2(5) לחוק, לתקופה

"העודפת על 14 יום לשנת עבודה"
; מכאן, שיש להוסיף 14 יום לחישוב תקופת העבודה, המזכה בתשלום, בגין כל שנת חל"ת.

33.
אשר לשנים בהן עבדה התובעת במעמד של "מורה מן החוץ", בהן עבדה רק 8 חודשים בשנה - מכח תקנה 10(5) אין להביא בחשבון תקופת הפסקה, כאמור בסעיף 2(9) לחוק,
"העודפת על 7 ימים לשנת עבודה""
; מכאן, שיש להוסיף 7 ימים לחישוב תקופת העבודה, המזכה בתשלום, בגין כל שנה בה נפסקה עבודת התובעת בשל תום הזמן שנקצב ב"זימון להוראה", כאשר הצדדים התכוונו שיחודש בשנה שלאחריה.

34.
המשכורת הקובעת לחישוב פיצויי הפיטורים היא זו של חודש העבודה האחרון - 8/05. משום מה, התייחסה התובעת בחישוביה למשכורת חודש 5/05 [ת/4, ס' 23.1] ואילו תלוש השכר לחודש 8/05, לא הוצג במהלך המשפט וצורף רק לסיכומיה [נספח ח', שם], עם טענה לשכר קובע שונה מאשר זה שהוצהר עליו [ס' 45.1 לסיכומי התובעת]. מטעם זה לא נוכל לקבל את
החישובים הכספיים של התובעת, מה גם, שהחישובים בסיכומיה מבוססים על שנות עבודה מלאות ולא נוכו בהם החודשים בהם לא עבדה התובעת, בפועל, והתקנות אינן מחשיבות אותם כתקופה המזכה בפיצוי, גם אם אין הם קוטעים את רצף הההעסקה. על-כן, תערוך אורנים את חישוב פיצויי הפיטורים בהתאם להנחיות למעלה.

35.
שני הצדדים מסכימים, כי בחישוב הסכום המצטבר לפיצויי פיטורים, בגין כל שנות העבודה, לרבות אלה בהן העוסקה התובעת במעמד של "עובד הוראה", יש להפחית את הסכומים שהופקדו כפיצויים ב"מבטחים" [ס' 45, סיפא, לסיכומי התובעת; ס' 49ד' לסיכומי אורנים].


36.
בשל חילוקי דעות של ממש, בדבר עצם הזכות לפיצויי פיטורים בשנות ההשלמה, דלעיל - איננו רואים לנכון לחייב את אורנים בתשלום פיצויי הלנת פיצויי פיטורים והסכום שיתקבל לפי החישוב הנ"ל ישולם לתובעת בצרוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית, מיום ניתוק יחסי העבודה - 31.8.05 - ועד יום התשלום המלא בפועל.


פיצוי בגין אבדן פנסיה
37.
נפתח בדברי בית-הדין הארצי, שהובאו בעניין ד"ר נחום מנחם[1]
:
"הזכות לפנסיה אינה דבר המובן מאליו. לא כל עובד, באשר הוא, זכאי לפנסיה והזכות לכך הינה פועל יוצא מהוראות מיוחדות בחוק, בהסכמים קיבוציים, בחוקות פנסיה למיניהן או בחוזה העבודה האישי. הוראות אלה - ככל שהן קיימות - קובעות, בין השאר, את התנאים המוקדמים הנדרשים לצורך זכאות לפנסיה. מציאות החיים וההוראות הנורמטיביות החלות אצל כל מעסיק מלמדות שההוראות המזכות בפנסיה לא חלות בהכרח על כל העובדים ואפשר שיתקיימו קבוצות של עובדים אצל מעסיק נתון שהסדרי הפנסיה אינם חלים עליהם. מציאות זו אינה דבר יוצא דופן."

38.
התובעת מנסה לבסס את תביעתה, ברכיב זה, על כך שלא בוטחה בביטוח פנסיוני לפי ההסכמים הקיבוציים של עובדי ההוראה. בסיס זה נשלל, לא רק בשל המועד המאוחר בו הוגשה התביעה - לאחר שהתיישנה כל עילת תביעה להפרשה פנסיונית, זו או אחרת, בחודשים שקדמו לחודש 8/98, הוא החודש האחרון בו לא בוטחה התובעת בביטוח פנסיוני - אלא, גם משום ששוכנענו שלעובדי אורנים, העובדים בחטיבה האוניברסיטאית - כמו התובעת, עד 9/98 - היו תנאי העסקה אחרים. התובעת לא הצליחה להצביע על מקור נורמטיבי, המעניק לה זכות לפנסיה, כל עוד עבדה בחטיבה האוניברסיטאית, באורנים, והיתה מדורגת בהתאמה לדרוג הסגל האקדמי של אוניברסיטת חיפה.

39.
בכל התקדימים אליהם היפנה ב"כ התובעת, הקובעים את ההלכה, כי ניתן לתבוע פיצוי בגין אי העברת תגמולים, לא היתה מחלוקת על בסיס הזכאות. בענייננו - על מנת שתקום לתובעת העילה של

"אבדן תשלומי פנסיה"
, כלשונה, היא צריכה, כנדבך ראשון, לשנות את המעמד בו הועסקה משך שנים רבות, משנת 1973 עד 1998. שכן, אין חולק, שמשנת 1998 ואילך הועסקה התובעת באורנים עם זכויות פנסיוניות שנצברו ב"מבטחים" עד מועד הפסקת עבודתה. משהתיישנה עילת התביעה לשינוי המעמד, קודם לשנת 1998 - הואיל והתביעה הוגשה רק בחודש אפריל 2006 - לא ניתן לעקוף את הוראות חוק ההתיישנות על-ידי העלאת טענה לתשלום "פיצוי" בגין אי ביטוח פנסיוני, בתקופה שהעילה לגביה התיישנה.

40.
הזכות לביטוח פנסיוני נובעת ממעמד מסויים כעובד, שהתובעת לא היתה בו עד שנת 1998. לפיכך, למעשה, כדי לדון בשאלה - האם מגיע לתובעת פיצוי על אי ביטוחה הפנסיוני בשנים 1998-1973, כטענתה, יש לדון תחילה בשאלה, האמנם היתה זכאית באותן שנים להיות
במעמד שונה מהמעמד בו היתה ולפיו שולמו לה זכויותיה, אם לאו.

41.
דיון כזה לא יוכל להתקיים לפנינו בשל חלוף תקופת ההתיישנות של תביעה כזו, כאמור. מכאן - שלא רק עילת התביעה לקבל קביעות כעבור שנתיים מתחילת ההעסקה באורנים, קרי, בשנת 1975 - התיישנה, אלא, גם עילת התביעה המבקשת להסתמך על שינוי מעמד, בשנים מסויימות, לשם קבלת פיצוי בגין אי תשלום פנסיוני באותן שנים. דינה של תביעה כזו להידחות על הסף, בשל התיישנות, בהיותה מותנית בקבלת דירוג אחר מהדירוג שבו היתה מדורגת התובעת, במהלך עבודתה, והזמן לתקוף את הדירוג שנקבע לה, ובהתאם לו לראות האם מגיעות לה זכויות פנסיוניות שלא קיבלה, חלף עבר שנים רבות קודם להגשת התביעה. אשר על כן - אנו דוחים
את התביעה ברכיב זה.

קרן השתלמות
42.
התביעה ברכיב זה [שלא הובהר כיצד צמחה לסכום הנתבע בסעיף 23.3 לתצהיר התובעת] נסמכה על המחשבה, כי ההסכמים הקיבוציים של עובדי ההוראה חלו על התובעת קודם לשנת 1998. משקבענו לעיל, כי לא זה המצב המשפטי - יש לדחות תביעה זו, בהעדר מקור נורמטיבי לנתבע בה.

43.
למען שלמות התמונה נזכיר, כי היה זמן, בתקופה בה היתה התובעת מדורגת בדרוג המקביל לדרוג הסגל האקדמי, שהיא נהנתה מקרן השתלמות דולרית ומניצול שבתון בחו"ל, זכויות שלא נתונות לעובדים המדרוגים בדרוג עובדי הוראה וזכאים לקרן השתלמות "רגילה".

"אובדן" משכורת בחודשי הקיץ
44.
הואיל והתובעת מתייחסת ברכיב זה למשכורות שהיו אמורות להשתלם לה, לטענתה, בשנים 1976-1974 וכן 1997-1985, והקיץ האחרון, בגינו היא תובעת היום תשלום, הסתיים באוגוסט 1997 - היה על התובעת להגיש תביעתה, ברכיב זה, לכל המאוחר, עד 31.8.04. התובעת פנתה לבית-הדין, כזכור, רק בשנת 2006, כשנתיים אחרי המועד האחרון לתביעה כזו. גם תביעה לפיצוי בגין אי תשלום, ככל שהיתה קיימת עילה כזו, התיישנה באותו מועד. על כן
- דין התביעה ברכיב זה
להידחות אף היא.

עוגמת נפש
45.
לצערנו, עם כל הההבנה לתחושותיה הסובייקטיביות של התובעת, אין לקבוע שמגיע לה פיצוי בגין "עגמת נפש", שכן, סעד זה, כמו סעדים נוספים שנתבעו, מבוסס על הנחה ראשונית, שהתובעת קופחה במעמדה, הנחה שלא ניתן לאשש, בשל הזמן הרב שחלף מיום היווצרות העילה, ככל שהיתה, ועימו באה התיישנות זכות התביעה. משכך - עומדת לאורנים חזקת התקינות ונשמט הבסיס גם מהתביעה לפיצוי על "עוגמת נפש".

סיכום
46.
התובעת התמהמהה עם הפנייה לערכאות, לברור זכויותיה, ובשל כך התיישנה זכות התביעה בשאלה הבסיסית - האמנם היה הצריך להעניק לתובעת דרוג שונה בשני העשורים הראשונים לעבודתה באורנים. כל טענות התובעת לסעדים כספיים, הנסמכות על הדרישה לשינוי מעמדה, שאין לבררה עתה, עקב התיישנות - נדחו.

47.
נדגיש, כי לא שוכנענו שהיה ממש בטיעוני התובעת, שהיה צריך להעניק לה דירוג עובדי הוראה קודם למועד בו אושר הדבר ע"י משרד החינוך, אף לולא נדחתה תביעתה בשל המועד בו הוגשה. זאת - במיוחד - בשל העובדה, שעד המועד בו שובצה התובעת כעובדת הוראה בחטיבת המכללה באורנים, בשנת 1998, נהנתה התובעת מתנאי ההעסקה לפי הדרוג של הסגל האקדמאי, באוניברסיטת חיפה, על הזכויות הנילוות אליו, שהוענקו לה כמו לשאר עובדי אורנים בחטיבה האוניברסיטאית. יש לזכור, כי הדרוג של התובעת הושפע מהמועד בו קיבלה תואר מוסמך, 25.5.98, כ-25 שנים לאחר התחלת הלימודים.

48.
התקבלה תביעת התובעת, כי יש לראות את כל שנות העסקתה באורנים כתקופת עבודה רצופה, באותו מקום עבודה, המזכה אותה בהשלמת פיצויי פיטורים. על הנתבעת לערוך את החישוב בהתאם לעקרונות שנימנו בסעיפים 36-29 של פסק-דין זה.

49.
בנסיבות העניין, ומשמדובר בתביעת גמלאית - כל צד ישא בהוצאותיו.

50.
זכות ערעור לבית-הדין הארצי לעבודה, בירושלים, תוך 30 יום מקבלת פסק-דין זה.


ניתן היום, 11 באוקטובר 2009 (כ"ג בתשרי תש"ע), בהעדר הצדדים.
המזכירות תשלח העתק לב"כ הצדדים, בדואר רשום.










דוד רותם
נציג עובדים

משה שמילוביץ
נציג מעבידים

דלית גילה

, שופטת

[1]

עע 101/06
ד"ר נחום מנחם - הטכניון מכון טכנולוגי לישראל [31.12.06, במאגר ממוחשב], ס' 9 לפסה"ד.







עב בית דין אזורי לעבודה 1120/06 נציג ציבור - דוד רותם, נציג ציבור - משה שמילוביץ, ברנדה לנדס נ' "אורנים" מכללה אקדמית לחינוך - התנועה הקיבוצית (פורסם ב-ֽ 11/10/2009)