פסקי דין על אסתר גולן | פסקי דין על יצחק גולן | פסקי דין על גן יאשיה מושב עובדים של חיילים משוחררים להתיישבות חקלאית שיתופית

8502/06 רעא     12/10/2009




רעא 8502/06 אסתר גולן, יצחק גולן נ' גן יאשיה מושב עובדים של חיילים משוחררים להתיישבות חקלאית שיתופית




החלטה בתיק רע"א 8502/06

בבית המשפט העליון



רע"א
8502/06



בפני
:

כבוד השופטת א' פרוקצ'יה



המבקשים:

1. אסתר גולן



2. יצחק גולן



נ


ג


ד




המשיב:
גן יאשיה מושב עובדים של חיילים משוחררים להתיישבות חקלאית שיתופית


בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 12.9.06 שניתן על ידי כבוד השופטת
ר. חופרי-וינוגרדוב


בשם המבקשים:
עו"ד יעקב הרכבי



בשם המשיבה:
עו"ד אבי קליר


החלטה

1.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה (כב' השופטת ר' חופרי-וינוגרדוב) בה"פ 99/04, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשים לביטול פסק המשקם שניתן בעניינם.

2.
אלה העובדות הנדרשות לעניין: הצדדים למחלוקת הינם המבקשים, אסתר ויצחק גולן
(להלן:

גולן
) ומנגד המשיב, מושב גן יאשיה (להלן:
המושב
) המנהלים ביניהם הליכים משפטיים מאז 1988. גולן הנם חברי המושב, ובין הצדדים התגלעה מחלוקת, בגדרה הגיש המושב תביעה כספית נגד גולן בפני
רשם האגודות השיתופיות להחזר חוב המגיע לו, לטענתו, בסך 211,323 ש"ח נכון ליום 30.10.1988. הרשם מינה את עורך-דין יעקב שראל כבורר בסכסוך (להלן:
הבורר
).

3.
ביום 31.12.1991 נתן הבורר פסק בוררות, ובו קבע כי על גולן לשלם למושב סכום של 110,173 ₪. בענין הגרעונות ציין הבורר כי הצדדים הסכימו שלא לכלול אותם בגדר התביעה ולכן אינו דן בכך כלל, ולאגודה יש דרך אחרת לתבוע אותם אם תחליט לעשות כן. הבורר הבהיר כי הסך 110,173.10 ₪ התקבל לאחר שסך של 50,000 ₪ בודד כגרעון שהמושב רשאי לתבוע אותו במסגרת אחרת (להלן –

הגרעון
). כן מחק הבורר סכום נוסף של 20,000 ₪ בעקבות קבלה חלקית של טענות גולן (להלן:
הסכום הנוסף
). על פסק בוררות זה הוגש ערעור לרשם האגודות השיתופיות.

4.
רשם האגודות השיתופיות נתן את החלטתו בערעור ובה קבע בין היתר, כי הענין יוחזר לבורר כדי שיתן הבהרות בענין הגירעון ובענין הסכום הנוסף, מאחר שלדבריו, אין זה ברור כיצד קבע סכומים אלה. ביתר העניינים נדחו טענות גולן, ופסק הבורר אושר, למעט ענין ההבהרות באשר לסכום הגרעון ולסכום הנוסף, שבעניינם הוחזר כאמור הענין לבורר.


הבורר נתן החלטה מבהירה, המסבירה כיצד הגיע לקביעות בענין סכום הגרעון והסכום הנוסף.


גם על ההחלטה המבהירה ערערו גולן, והרשם החליט במכלול העניינים שהועמדו לפניו.

5.
הרשם קבע בהחלטתו לענין הגירעון כי הבורר שגה בקובעו באופן שרירותי כי סכום הגירעון עומד על 50,000 ₪, ודחה את הבהרות הבורר בענין זה משלא מצא להן ביסוס משפטי ועובדתי. הוא קבע, כי לא היתה בפני
הבורר גרסה עליה יכול היה לסמוך, ולא הובאו בפני
ו ראיות ממשיות בענין זה, ולכן קביעתו איננה מבוססת. עוד נקבע, כי הבורר טעה בכך שסבר כי אין עליו חובת הנמקה. מדובר בבוררות סטטוטורית, הכפופה לדין המהותי וקיימת חובת הנמקת הפסק על הבורר. משנדחתה קביעת הבורר בענין הגרעון, החליט הרשם למנות מומחה אשר האגודה תציג בפני
ו את המסמכים הרלבנטיים כדי שיקבע את גובה הגרעונות. כן קבע כי הכרעת המומחה תהיה סופית. לתפקיד המומחה מונה רו"ח בועז מקלר. אשר לסכום הנוסף, קבע הרשם כי הבהרות הבורר מספקות, ולפיכך הוא אישר את קביעותיו בענין זה, לפיהן יש להפחית סך 20,000 ₪ מהחוב.

6.
המשך ההליך בין הצדדים התנהל בפני
המשקם עמנואל סלמונוב, אשר הורה בהחלטה מיום 20.2.1997 לבצע באופן מיידי את החלטתו של הרשם בדבר מינויו של המומחה מקלר.

7.
ב-4.6.2000 נתן המשקם החלטה בענין המיסים והריבית. בהחלטתו, ציין המשקם כי הוגשה חוות דעת רו"ח מקלר אשר בגדרה דחה את טענות גולן בעניין חיובים שונים, והותיר להכרעת המשקם את שאלת גמר עדכון תוספת המיסים המוניצפליים ועדכון ריבית, בסוברו ששאלות אלה הינן שאלות משפטיות אשר מצריכות את הכרעת המשקם. בהחלטתו ציין המשקם את הדברים הבאים:

"אף העובדה שרו"ח מקלר הותיר להכרעתי את שתי סוגיות – זו של המיסים המוניציפליים, וזו של הריבית, בהיותן דורשות, לדעתו, הכרעה משפטית, אין בה כדי להועיל לחייבים, שהרי כב' הרשם בהחלטתו, סתם עליהן את הגולל. אשר על כן, הנני דוחה את תביעת החייבים כי יש לזכותם בגין גרעונות ריבית וגרעונות מיסים מוניציפליים".


8.
ב-22.1.04 ניתן פסק המשקם החלקי. במסגרתו פרט המשקם את חוב המבקשים, והורה כי יתרת החוב להסדר ליום ההסדר (31.12.03) היא בסך 175,825 ₪. המשקם הורה לחייבים גולן להודיעו בתוך 15 יום כיצד בדעתם להסדיר את יתרת החוב להסדר, כשבחלוף המועד שקצב יועבר אליו התיק לצורך מתן פסק משקם חלקי נוסף.


על פסק זה של המשקם הוגשה בקשת ביטול לבית המשפט המחוזי.


גולן בקשו לבטל את הפסק ולהחזיר את הענין למשקם בטענה כי נפלו טעויות בחשבונם אצל המושב, והמשקם סרב לערוך התחשבנות מתוקנת. עיקר ההשגה של גולן היא כי המשקם טעה בכך שקבע כי הרשם כבר הכריע בשתי הסוגיות – גרעונות הנובעים מריבית וממיסים מוניציפליים – ולכן הוא אינו רשאי להכריע בהן. לטענתם, זו טעות גלויה על פני הפסק, ומהווה הימנעות שלא כדין מדיון בנושא שהועלה בפני
ו. נטען, כי החלטת הרשם בענין זה לא היתה סופית, וכי הרשם היה מנוע מלדון בענין הגרעונות. המשקם היה צריך לדון בטענותיהם כטענות שהועלו בפני
ו לראשונה.

9.
המושב טען כי הרשם כבר הכריע בנושא המיסים המוניציפליים והריבית בפסק דינו ראשון, וכי משלא מימשו גולן את זכותם לתקוף את פסק הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, הפך הוא חלוט, והם מושתקים מלכפור בתוכנו. יש אפוא לראותם כמי שויתרו על כל טענה בנושאים אלה.

10.
בית המשפט המחוזי דחה בהחלטתו את טענות גולן. הוא קבע, כי החלטת הרשם הינה בבחינת אישור פסק בבוררות סטטוטורית על פי סעיף 52(4) לפקודת האגודות השיתופיות. הביקורת השיפוטית על החלטת הרשם היא בבית המשפט הגבוה לצדק. בית המשפט המחוזי קבע כי היתה פתוחה בפני
גולן הדרך לפנות לבג"צ בבקשה להתערב בקביעת הרשם בענין הריבית והמיסים המוניציפליים אך הם לא עשו כן, ובכך ויתרו בהתנהגותם על כל טענה בענין זה. אין יסוד לטענה, כי העברת הענין למשקם שללה מגולן אפשרות לפנות לבג"צ בעניינים שבהם הרשם קבע קביעות סופיות. בנסיבות הענין, החלטת הרשם היא סופית ביחס לשני נושאים אלה, אשר לגביהם אושר פסק הבורר. נוצר בענין זה מעשה בית דין והשתק פלוגתא, כך על פי קביעות בית המשפט המחוזי.

11.
מעבר לנדרש, בחן בית המשפט המחוזי גם את הטענה כי החלטת המשקם שלא להתערב בקביעת הרשם מהווה טעות גלויה על פני הפסק במובן סעיף 28(3) ל

חוק ההסדרים במגזר החקלאי המשפחתי
, תשנ"ב-1992. הוא ציין, כי טענות גולן בענין זה נדחו מאחר שלא הוכחו. ככל שנפלה טעות בהחלטת הרשם בענין זה, היה על גולן לתקוף אותה במועד בפני
בג"צ, עוד בטרם הועבר הענין למשקם. משנדחו הטענות מחמת חוסר הוכחה, לא ניתן עוד לתקוף כיום את פסק המשקם בטענה של טעות על פני הפסק, כאשר נכשלו הטוענים בהוכחת טענותיהם בפני
הרשם. בית המשפט דן ביתר עילות הביטול שהועלו ולא מצא יסוד להתערבותו. בית המשפט דחה את בקשת גולן לבטל את הפסק.

12.
בבקשת רשות הערעור שלפני חוזרים גולן על הטענות אותן העלו בפני
בית המשפט המחוזי; לטענתם, פסק המשקם מיום 4.6.00 שגוי, ויש לתקנו. הדיון בפני
רשם האגודות השיתופיות לא הסתיים, מאחר שהוא מינה את רו"ח מקלר לבחינת טענות המבקשים, אך חוות הדעת לא הוגשה, וממילא הנושא לא נידון. עם העברת הדיון למשקם, נמנעה מגולן האפשרות לעתור לבג"צ כנגד החלטת הרשם. משכך, היה על המשקם, לגישתם של גולן, לדון בטענותיהם כטענות שהועלו בפני
ו לראשונה, ואין קביעת הרשם מחייבת אותו. לגוף הענין, לאגודה שיתופית אסור לחייב את חבריה בגירעונותיה. קביעת הרשם לפיה האגודה היתה מוסמכת לגבות מחבריה מיסים מוניציפליים עבור הועד המקומי היא קביעה שגויה, והמשקם היה מנוע מאימוצה ללא שיקול דעת עצמאי, וללא בחינת המצב המשפטי בענין זה. גם אם מבחינה משפטית היה מותר למושב לגבות מיסים כאמור, אסור היה לגבות מיסים באופן רטרואקטיבי, ובענין זה החלטות המשקם ובית המשפט קמא הן מוטעות, ויש לבטלן. גם הקביעה בענין הריבית הינה שגויה ויש לבטלה.

13.
מנגד, טוען המושב כי יש לדחות את טענות גולן, ולקיים את החלטת המשקם. הרשם הכריע בנושא המיסים המוניציפליים והריבית עוד בפסק דינו הראשון, ומאחר שהמבקשים לא מימשו את זכותם לתקוף

פסק דין
זה בבג"צ, הם מנועים מלתקוף כיום את החלטת המשקם, המאמצת את החלטת הרשם שהפכה חלוטה. המושב טוען, כי החלטת המשקם בדין יסודה, וכי אילו סברו גולן כי הרשם לא היה אמור לדון בשאלת הגירעונות הנוגעים לריבית ולמיסים המוניציפליים, היה עליהם להעלות ענין זה ביוזמתם בפני
הרשם, אך הם לא עשו זאת. משכך, יש לראותם כמי שוויתרו על טענה זו. הם אינם רשאים כיום לתקוף את פסיקת הרשם, שהחלטת המשקם מהווה אך ראי לה.

14.
דין בקשת רשות הערעור להידחות. כלל הוא כי בעניינים הנוגעים לביטול או אישור פסקי בוררות לא תינתן רשות ערעור דרך שגרה, והיא תישמר רק למקרים חריגים בהם
עולה שאלה בעלת אופי משפטי או ציבורי כללי, החורגת מעניינם המוגדר של הצדדים למחלוקת, או כאשר נדרשת התערבות משיקולי צדק ומניעת עיוות דין (רע"א 103/82

חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה),
פ"ד לו(3) 123 (1982);
לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד,
עמ' 177; ע"א 3505/00
רם, חברה לעבודות הנדסיות נ' אחים שורק בע"מ
(לא פורסמה, 11.7.00); רע"א 1370/02
בובליל נ' שלינגר
(לא פורסמה, 7.5.02)
; רע"א 10408/02
עו"ד

יערי נ' לינדר בע"מ
(לא פורסמה, 25.5.03);
רע"א 235/89
כוכבי נ' ארמה, בנין בע"מ
(לא פורסמה, 27.7.89)
). בהקשר זה עמד בית משפט זה לא אחת על כך שהיקף הביקורת השיפוטית על פסק משקם, בדומה לזו המופעלת על פסק בורר, הינה מצומצמת ביותר (רע"א 6726/96
אבו אברהם נ' בית נקופה
,

פ"ד נה(5) 166 (2001)
,
וכן ע"א 6330/99
יערי נ' כפר

ביאליק
, פ"ד נה(5) 100, 113-114 (2001)). הענין שלפנינו נסב כל כולו על שאלות הנוגעות לעניינם הפרטני של הצדדים להתדיינות, ואין בו מאפיין בעל אופי עקרוני כללי המצדיק מתן רשות ערעור.

15.
מעבר לנדרש אעיר, כי צדק בית המשפט המחוזי גם לגופו של ענין, כאשר קבע כי אין מקום להתערב בהחלטת המשקם, אשר אימצה את קביעת הרשם בענין הריבית והמיסים המוניצפליים. החלטת הרשם בענין זה הפכה סופית וחלוטה לאחר שלא הועמדה במבחן ביקורת שיפוטית של בג"צ במשך שנים רבות, וגולן מוחזקים כמי שאימצו אותה בהתנהגותם עוד קודם להעברת הענין למשקם. המשקם נשען על החלטת רשם שהיתה חלוטה וסופית, וסירב, בדין, לפתוח אותה לדיון מחודש. בנסיבות אלה, ולאור מעשה בית דין שנוצר ביחס להחלטת הרשם, המאשרת את פסק הבורר (וענין הריבית והמיסים בכלל זה) לא היה מקום להתערב בפסק המשקם, כבקשת גולן.


דין בקשת רשות הערעור להידחות.


המבקשים ישלמו למשיב שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.


ניתנה היום, כ"ד בתשרי תש"ע (12.10.09).



ש ו פ ט ת

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

06085020_r03.doc

יט

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il






רעא בית המשפט העליון 8502/06 אסתר גולן, יצחק גולן נ' גן יאשיה מושב עובדים של חיילים משוחררים להתיישבות חקלאית שיתופית (פורסם ב-ֽ 12/10/2009)