פסקי דין על אברהם גולדנברג | פסקי דין על שחר גולדנברג | פסקי דין על משה רבהון

66072/07 א     12/10/2009




א 66072/07 אברהם גולדנברג, שחר גולדנברג נ' משה רבהון








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



12 אוקטובר 2009

ת"א 66072-07 רבהון נ' גולדנברג ואח'





מספר בקשה:4

בפני

כב' השופטת
כוכבה לוי


מבקשים

1
.
אברהם גולדנברג

2
.
שחר גולדנברג


נגד


משיבים

1. משה רבהון






פסק דין


בפני
בקשת הנתבעים לסילוק תביעה שטרית שהגיש כנגדם התובע – על הסף מהטעמים כדלקמן:

1.
שטר החוב שהוגש לביצוע במסגרת תיק הוצאה לפועל 1805699079 אינו עונה על הגדרת שטר באשר
אינו כולל שם נפרע! משכך., לא ניתן להגישו לביצוע במסגרת בקשה לביצוע שטר !

2.
הבקשה לביצוע שטר אינה מגלה עילת תביעה כנגד המבקשים .

3.
תיאור הבקשה לביצוע שטר שהוגשה בתיק הוצאה לפועל 1805699079 ותיאור שטר החוב שהוגש לביצוע בגידרה

:
אשר לבקשה לביצוע שטר חוב
– זו הוגשה נגד שני המבקשים שבכותרת.
אשר לעילת התביעה כנגדם:- זו אמורה לעלות מפרק ו לבקשה לביצוע סעיף 1.
ברם., מעיון בסעיף 1 כאמור עולה כי התובע נמנע מלפרט את עילת התביעה כנגדם. כל שנרשם הוא הזוכה אוחז בשיקים /שטרות בחתימת יד
ובערבות/בהסבת כמפורט בסעיף ב ו-ד לבקשה."
מעיון בסעיף ב לבקשה לא ניתן ללמוד על מהות העילה כנגד המבקשים – החייבים. הוא הדין בעקבות סעיף ד לבקשה הכולל את מספר השטר , סכום השטר ומועד פרעונו.

אשר לשטר החוב
:
שטר החוב חתום על ידי מאן דהוא כעושה השטר.- זהותו אינה ברור.
השטר כולל במילות המודפסות את המילים :ב15 נובמבר 2001 אני מתחייב לשלם נגד שטר זה לפקודת ה...........................עשרים אלף דולר ארה"ב".
מתחת מודפס :"התמורה קיבלתי ב.........
מקום התשלום.............."

לשון אחרת – שם הנפרע אינו מצויין, גם לא מהות התמורה .


בתחתית שטר החוב לידי המילים עושי השטר נרשם :גולדנברג
בועז

קניג מיכל

4.
טענות התובע: דרישת הכתב – לרבות הדרישה כי השטר יכלול את שם הנפרע היא חלק מהדרישה הכללית הקרוייה – "דרישת הכתב". לטענת בא כח התובע בסיכומיו – דירשה זו ניתן להלשים על ידי מסמך או מקור חיצוני " אפילו על דרך פירוש" – סעיף 8 סיפא לסיכומיו.
לטענת התובע המקור החיצוני להשלמת דרישת הכתב לענייננו הוא לתצהירם של הנתבעים בבקשת הרשות להתגונן – ובעיקר סעיפים 16-17 לתצהיר זה., המהווה הודאת בעל דין לשיטתו!.

מעיון בסעיף 17 לתצהיר התומך בהתנגדות עולה טענתו של שחר גולדנברג
כי השטר ניתן כביטחון לפירעון הלוואה . משכך מולו רק ורק הפרטים – מועד החתימה על השטר – מועד מתן ההלוואה – 15.10.2001 , סכום השטר , חתימת עושי השטר והערבים. עוד טען כי בין הצדדים הוסכם כי המשיב יהא רשאי למלא פרטים חסרים לאה אך ורק במידה וההלוואה לא תוחזר במלואה.
בסעיף 18 לתצהירו מוסיף המצהיר ומצהיר כי הצדדים הוסיפו וסיכמו כי השטר יעמוד בתוקפו עד לפירעון ההלוואה וכי מייד עם החזר ההלוואה למשיב – קרי , בתנאים בהם לא מתקיים התנאי למימוש השטר , יחזיר המשיב את השטר לחברה ולא יהיה בר תוקף!.

שהעלה התובע , כי על אף העובדה שלא השלים את שטר החוב על פי סעיף 19 לפקודת השטרות בטרם הוגש לביצוע
וזאת מכח החוק והפסיקה. – סעיף 9ד לסיכומים.
אשר למועד ההשלמה – טוען התובע כי עומד לו הזכות להשלים השטר "במועד מאוחר יותר שבו חפץ לגבות כספו". – סעיף 10 לסיכומים.
ברם., בענייננו ., הגם שאין חולק כי חפץ לגבות את כספו , שהרי הגיש שטר החוב לביצוע – לא מילא
ולא השלים את שטר החוב!.
אשר לאבחנת המקרה דנן מ

פסק דין
חביבזאדה – טוען התובע – להבדיל מהמקרה שם – במקרה דנן נתבקשה השלמת השטר "בשלב ראשוני" של הדיון.
שנית- במקרה שם נדון שיק שלא נרשם בו שם נפרע – זאת להבדיל משטר חוב."שטר חוב מעיד על חוב של הלווה למלווה ועל ערבותם של הערבים לחוב הנובע מן השטר".

5.
התביעה
העיקרית – תביעה בעילה שטרית!
על פי סעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל "שטר חוב" כמשמעותו בפקודת השטרות ניתן לביצוע כמו

פסק דין
של בית משפט.

81א. (א) שטר חליפין, שטר חוב ושיק כמשמעותם בפקודת השטרות (בחוק זה - שטר) ניתנים לביצוע כמו

פסק דין
של בית משפט."

6.
שטר חוב – מהו?
על כך משיב סעיף 84 לפקודת השטרות לאמור :

"84.
(א)
שטר חוב הוא הבטחה ללא תנאי ערוכה בכתב מאת אדם לחברו, חתומה בידי עושה השטר, בה הוא מתחייב לפרוע לאדם פלוני או לפקודתו, או למוכ"ז, עם דרישה, או בזמן עתיד קבוע או ניתן לקביעה, סכום מסויים בכסף
. "

על פי סעיף
90 לפקודה :
"90
(א) הוראות פקודה זו בדבר שטרי חליפין, חוץ מן ההוראות המנויות בסעיף זה, יחולו, בשינויים המחוייבים לפי העניין, על שטרי חוב, בכפוף להוראות פרק זה "

מכאן ולמרות טענות התובע ., תחולנה הוראות סעיף 19 לפקודה על שטר חוב ללא הבחנה בין שטר חוב לצ'ק. לאמור :
שם הנפרע - הזכאי להיפרע משטר החוב ,הינו פרט מהותי. שאם לא כן אין בפני
נו התחייבות לתשלום "מאת
אדם לחברו".
המחזיק בו ., יש לו רשות לכאורה להשלים פרט חסר זה, וזאת תוך זמן סביר ובדיוק לפי הרשאה שניתנה . ו"זמן סביר" לענייננו – מורה סעיף 19 לפקודת השטרות – "הוא עניין שבעובדה".

7.
השאלה אם כך היא האם המסמך שהוגש לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל כ

פסק דין
- עונה על הגדרת "שטר חוב".

8.
למקרה והתשובה שלילית באשר מסמך חסר הוא ., השאלה- האם ניתן הוא להשלמה על פי סעיף 19 לפקודת השטרות. זאת בין היתר בשים לב לעובדה כי הנתבעים הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף , הסומכת על השטר גופו, ואילו התובע בתצהיר התשובה לבקשת הנתבעים אישר לקונית כי נתן הלוואה לבועז גולדנברג ומירב קניג – עושי השטר – זאת מבלי לפרט את מהות ההלוואה , תנאיה , זמן פרעונה , תשלומים שקיבל על חשבון ואת יתרת החוב לשיטתו , ומבלי שצירף את מסמכי ההלוואה ומבלי שפירט עובדות חיוניות נוספות נוכח העובדה כי
את
הערבים על פי שטר החוב, תובע הוא למעשה- זאת להבדיל מבקשה לביצוע כנגד הלווים בעצמם!.
בעניינים אלה סתם התובע
ולא פירש! הוא הדין בהתייחס לבקשה לביצוע שטר החוב, בבחינתה לאור הוראות החוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות!.
במשמע., שלא פירט את סכום הלוואה קרן , מועד ההלוואה מתי הגיע זמן פרעון ההלוואה ., אלו סכומים קיבל על חשבון מה יתרת החוב קרן על פי ההלוואה , האם יש יתרת פיגורים? האם צברה ריבית בשיעור כלשהו ומהו?

9.
ככלל מורה פקודת השטרות וההלכה הפסוקה כי :
"מסירת מסמכים חסרים, שכיחה ביותר בשטרי בטחון. במקרים אלה, מסמך נסמר על מנת "להבטיח" את מקבלו בגין הפרה אפשרית בעתיד. בשעת מסירת המסמך לא ניתן לרוב, לדעת את סכום החיוב, ולכן החייב עשוי למסור לנושה מסמך לא שלם.
...
כל עוד מסמך אינו מקיים את התנאים הנדרשים בסעיף 3(א)
לפקודה, הוא איננו שטר, והמחזיק בו אינו זכאי לתבוע את החתום עליו בעילה שטרית."
ש' לרנר בספרו דיני שטרות (הוצאת לשכת עורכי הדין, תשנ"ט-1999, עמ' 197-198).

10.
הסוגייה העיקרית לעניין סמכותו של אוחז בשטר חוב להשלימו גם לאחר

שהוגש לביצוע טרם הוכרעה על ידי בית המשפט העליון. להערכתי גם אינה

דורשת הכרעה בשלב זה של הדיון זאת מהנימוקים להלן .
גם אם אניח כי במקרים מסויימים יהיה רשאי התובע להשלים את שטר החוב בנסיבות שתוארו לעיל , וגם לאחר שהוגש לביצוע ובטרם התבררו המחלוקות בין הצדדים,
הרי שאינני סבורה שהמקרה דנן הוא המקרה הראוי. ולהלן אפרט:
כפי שמורה סעיף 19 לפקודת השטרות מפורשות , הסמכות להשלמת השטר היא
"תוך זמן סביר" ו"זמן סביר " הוא "שאלה שבעובדה". במשמע., שעל המבקש – התובע לענייננו, לבסס תשתית עובדתית לסבירות בקשתו להשלמת המסמך, בנסיבות החריגות של חלוף הזמן הניכר למן עשיית השטר , שנת 2001 ועד לאחר הגשת ההתנגדות מטעם הנתבעים.(-ולא נוכחתי בכל דרך אחרת זולת טענה סתמית – כי נרשם תאריך אחר – וגם בעניין זה אפרט להלן –)!.
לשון אחרת ., על התובע לפרט פירוט ממשי של עיסקת היסוד., הזכות להשלים את השטר – לגירסתו על פי עיסקת היסוד, מתי קמה לו זכות זו הן עובדתית והן מכח עיסקת היסוד. והכל על מנת להצביע על סבירות לעניין מועד ההשלמה!. ולא כל שכן נוכח חובת תוך הלב המוטלת עליו. ראו לדוגמא פסק דינה של כבוד השופט מיכל אגמון. ולהלן אצטט:
סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 מחייב תום לב בקיום חוזה. סעיף 61(ב) לאותו חוק מחיל את הוראותיו: "ככל שהדבר מתאים לענין ובשינויים המחוייבים, גם על פעולות משפטיות שאינן בבחינת חוזה ועל חיובים שאינם נובעים מחוזה". היינו, על התובעת היה להשלים את השטר בתום לב. מדובר בצדדים קרובים לשטר, (ובעניין שבפני
, מקל וחומר , כאשר עסקינן בערבים לשטר החוב , בנסיבות הן החייבים העיקריים עזבו את הארץ והותירו אחריהם חובות- כך לגרסת התובע בתצהירו- הערה שלי – כ.ל.) הם הצדדים לעיסקה המקורית, ועל כן חלה חובה זו ביתר שאת.

א 005753/01 ירושלים שדות ים מרצפות שיש קיסריה נ' 1. א.מ. תורג'מן בע"מ 2. אברהם תורג'מן
התובע – לא צירף תצהיר מפורט ולא ביסס ולא הניח תשתית עובדתית מספקת לעניין זה . במשמע ., שלא הרים הנטל להוכיח כי עומד הוא בדרישות השלמה תוך "זמן סביר" כטענתו. כבר מסיבה זו היה מקום לקבל הבקשה ולהורות על דחיית התובענה על הסף .

11.
אלא שלא זאת אף זאת ., שטר החוב נשוא ההליך דנן הוגש כאמור בחסר לביצוע כנגד הערבים שחתמו עליו!.
התובע, משה רבהון
, בתצהירו הדל שהוגש בתמיכה לבקשה להשלמת שטר החוב מציין כי את שטר החוב נשוא החלטה זו קיבל "בגין" הלוואה שנתן לעושי השטר , עליו חתמו כערבים המבקשים!.
בנסיבות אלו הרי הוא "מלווה" כהגדרת החוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות לאמור "- מי שנותן הלוואה, למעט תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א- 1981;"

12.
בבחינת התביעה השטרית, האם עומדת היא בדרישות החוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות , התשובה לצערי היא שלילית ב"
ש
" רבתי.
על פי סעיף 2 לחוק .
"חוזה הלוואה בין מלווה ללווה טעון מסמך בכתב."
וגם אם יבקש התובע לומר כי שטר החוב מהווה ה"מסמך בכתב" כדרישת סעיף 2 כאמור , הרי שהמחוקק דוחה טענה ממן זה ונוקב בדרישות רבות בהן חייב לעמוד הסכם בכתב כאמור לאמור :
"3(ב) חוזה הלוואה יכלול גילוי מלא של הפרטים האלה:
(1) שמות המלווה והלווה, ומעניהם המלאים;
(2) סכום ההלוואה;
(3) הסכום שקיבל הלווה בפועל;
(4) שיעור הריבית, ביחס לסכום ההלוואה, בחישוב שנתי המביא בחשבון גם ריבית דריבית, בהתאם למועדי פרעון ההלוואה;
(5) בהלוואה בריבית משתנה - מרכיבי הריבית המשתנה, העקרונות לשינוי שיעור הריבית, מועד השינוי או האירועים שבעקבותיהם ישונו השיעורים;
(6) בהלוואה צמודה למדד או לבסיס אחר -
(א) סוג ההצמדה ושיעורה, ובסיס ההצמדה ומועדו;
(ב) הרכיבים שעליהם חלה ההצמדה;
(7) ציון כל התוספות שאינן מנויות בפסקאות (4) עד (6), תוך פירוט סכומיהן;
(8) שיעור העלות הממשית של האשראי
;
(9) תקופת ההלוואה, וסכומי התשלומים לפרעון ההלוואה ומועדיהם, בפירוט סכום ההלוואה והריבית בכל תשלום לפי הידוע בעת חתימת חוזה ההלוואה;
(10) הצעדים, על פי הדין ועל פי החוזה, שרשאי המלווה לנקוט בשל אי- תשלום במועד, לרבות העמדת הלוואה לפרעון מיידי, והתנאים לנקיטת צעדים אלה;
(11) שיעור ריבית הפיגורים בחישוב שנתי המביא בחשבון גם ריבית דריבית, לפי הידוע בעת חתימת חוזה ההלוואה
;"

ובאשר לתביעה שטרית , ועל אחת כמה וכמה לדעתי כאשר הנתבעים הם הערבים על פי שטר חוב – כך לדעתי - מפרט הוא דרישות רבות בהן שומה על תובע כאמור לעמוד:
"8.

(א) הגיש מלווה תובענה בבית משפט נגד לווה, או הגיש נגדו בקשה ללשכת הוצאה לפועל לביצוע

פסק דין
או לביצוע שטר, והכל בקשר לחוזה הלוואה, יצרף לכתב התביעה או לבקשה העתק של פסק הדין או של החוזה, לפי הענין.
(ב) בתובענה או בקשה כאמור בסעיף קטן (א) יציין המלווה את הסכום שתשלומו נדרש ואת אופן חישובו, וכן פרטים אלה:

(1) כל הפרטים שיש לגלותם לפי סעיף 3(ב);
(2) התשלומים ששילם הלווה לפרעון ההלוואה ומועדיהם, בפירוט סכום ההלוואה והריבית בכל תשלום;
(3) יתרת החוב במועד הגשת התובענה;
(4) התשלומים שבפיגור, וסכומי הריבית וריבית הפיגורים ביחס אליהם שנצברו עד למועד הגשת התובענה;

(5) כל סכום שמועד פרעונו הוקדם, וסכום הריבית ביחס אליו שנצבר עד למועד הגשת התובענה;"

13.
במקרה דנן ., כאמור , לא מצא לנכון התובע בתביעתו לפרט כל פרט בקשר עם ההלוואה נשוא תביעתו . לא כל שכן – לא הצביע כי עומדת היא בדרישות החוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות .

14.
בנסיבות אלה אני סבורה כי דין התביעה השטרית כפי שהוגשה להימחק על הסף באשר אינה מגלה עילה אם בכלל כלפי הנתבעים!.

15.
בעניין זה ניפסק בפרשת ארנון בס על ידי בית המשפט המחוזי כי "אין להתייחס לדרישות סעיף 8 כדרישות פרוצדורליות, וכי בנסיבות, משלא הוכחה עסקת היסוד ומשלא צורף הסכם הלוואה, אין עילה לחייב את המשיב בסכום הנקוב בשיקים", והוא הדין בהתייחס לשטר חוב..
בעניין זה ניפסק כי" אופיה הנשכני, הבוטה, של ההלוואה החוץ-בנקאית, ואופיו הבעייתי של השוק האפור... לא רק מצדיקים אלא גם מחייבים הקפדה על כל תגיהן ודקדוקיהן של הוראות החוק" (ע"א 9044/04
מיסטר מאני ישראל בע"מ נ' צוניאשוילי (לא פורסם)
[פורסם בנבו]),
ואומץ ברע"א 2132/09 אברם אריה נ ארנון בס פסק דינו של כבוד השופט רובינשטיין – פורסם באתר נבו.
במקרה הנ"ל מצא לנכון בית המשפט אף שלא לפסוק ולחייב בהשבה זאת בנסיבות בהן "לא הוכחה עסקת היסוד (לרבות גובה הקרן והחשש שמא חלק מהסכום, למצער, נפרע)
"
בענייננו ., ובשלב זה של הדיון ., לא נוכחתי לא בפרטי עיסקת ההלוואה , ובוודאי שלא בקיומו של חוב !.
הנטל לעניין זה על התובע רובץ ,אלא שעד לשלב מתקדם זה פתר עצמו מלעמוד בו.


16.
לסיכום
ממכלול הנימוקים דלעיל
אני קובעת
כדלקמן:
1.
התביעה כפי שהוגשה אינה מגלה עילה כלפי הנתבעים!.
2.
שטר החוב שהוגש לביצוע הוא שטר חסר – חסר פרט מהותי!.
3.
המועד הסביר להשלמתו הוא עניין שבעובדה אלא שהנטל לעניין זה רובץ על התובע.
4.
התובע נמנע מלעמוד בנטל זה בתצהיר התגובה שהגיש לבקשה לביצוע , ולא זאת אף זאת אלא שפתר עצמו בלא כלום מלהתייחס ולעמוד בדרישות החוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות!.
5.
התוצאה היא שניתן בזאת

פסק דין
המורה על מחיקת התביעה על הסף.
מחייבת את התובע בהוצאות כל אחד מהנתבעים בסך של 10,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק , ריבית חוקית והפרשי הצמדה למדד עד לתשלום בפועל.



משהוריתי על מחיקת התובענה
, מורה על סגירת תיק הוצאה לפועל

1805699079
!

המזכירות תשלח העתק פסק הדין בדואר רשום לצדדים.


ניתן היום,
כד' תשרי תש"ע, 12 אוקטובר 2009, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 66072/07 אברהם גולדנברג, שחר גולדנברג נ' משה רבהון (פורסם ב-ֽ 12/10/2009)