פסקי דין על אורן דואדי | פסקי דין על חברת "אירודיים אילת | פסקי דין על הדר חברה לבטוח גבעתיים |

5290/06 א     12/10/2009




א 5290/06 אורן דואדי נ' חברת "אירודיים אילת בע"מ, הדר חברה לבטוח בע"מ גבעתיים








בית משפט השלום בפתח תקווה



12 אוקטובר 2009

ת"א 5290-06 אורן דואדי
נ' חברת "אירודיים אילת בע"מ
ואח'






בפני

כב' השופטת
שירי רפאלי


תובעים

1
.
אורן דואדי


נגד


נתבעים

1. חברת "אירודיים אילת בע"מ
2. הדר חברה לבטוח בע"מ גבעתיים






פסק דין


לפני תביעת התובע כנגד הנתבעות, יחד ולחוד, לתשלום פיצוי בגין נזק גוף שנגרם לו בעת רחיפה במתקן רחיפה שהיה בבעלות הנתבעת 1. ביום 28.7.09 ניתן

פסק דין
חלקי בו התקבלה תביעת התובע במישור החבות, בניכוי אשם תורם בשיעור של 20%. נותר להכריע בשאלת הנזק.

רקע עובדתי

התובע יליד שנת 1968. באוגוסט 1995, כשהיה בן 28 שנים, נפגע בכתף ימין בעת שביצע רחיפה במתקן הנתבעת 1 באילת, במהלך חופשה. התובע הובהל לבית החולים יוספטל, שם אובחנה פריקת כתף. הכתף שוחזרה בטשטוש וקובעה למשך 3 שבועות. לאחר מכן ביצע התובע פיסיותרפיה.

בעת האירוע היה התובע מתמחה בראיית חשבון. שכרו הממוצע היה אז כ -
3,540 ₪ (ברוטו) וכ – 2750 נטו (ראה תלושי שכר).

אין חולק, כי המשיך לעבוד במקצועו באופן רצוף וכי כיום, בחלוף כ – 14 שנים מהפגיעה, מכהן התובע כסמנכ"ל כספים בחברת בניה גדולה, כששכרו הממוצע הינו כ - 33,000 ש"ח.


ביום 9.5.02 הגיש התובע את כתב התביעה דנן. לכתב התביעה צירף חוות דעת של האורטופד ד"ר מ. לוינקופף, שקבע כי לתובע נותרה עקב הפגיעה נכות צמיתה בשיעור של 20%. ד"ר לוינקופף הסתמך בכך על דברי התובע, לפיהם הוא סובל מפריקות חוזרות של הכתף בתדירות של אחת לשלושה חודשים.

ביום 24.6.02 הגישו הנתבעות כתב הגנה. לתמיכת ההגנה צורפה חוו"ד רפואית של ד"ר
ח. מיכלס ז"ל, אורתופד, אשר קבע כי לתובע לא נותרה כל נכות בגין הפגיעה, בציינו כי: "גם באם מופיעות מדי פעם הפרעות בכתף הרי שאלה אינן גורמות להפרעה תפקודית או למגלבה קבועה כלשהי ביחוד בעיסוקו כרואה חשבון. לא סביר שאדם המתלונן על פריקות המפריעות בצורה כלשהי לחיי היום יום לתפקוד הכללי לא יפנה לטיפול רפואי, פיזיוטרפי או טיפול אחר כלשהו במשך 7 שנים וביחוד בגילו לא ישאף לשיפור מצבו".

נוכח הפערים בין חוות הדעת, מינה בית המשפט את פרופ' מ. רופמן כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורטופדיה. בחוות דעתו מיום 27.7.04 קבע פרופ' רופמן כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור של 20%, בציינו כדלקמן: "בעקבות החבלה הנדונה נותרה נכות אורתופדית קבועה שכן נראה כי לאחר החבלה בשנת 1995, סבל מכאבים והגבלה תפקודית וחשש מפני נקיעה חוזרת. מציין כי אירעו נקיעות שהצליח להחזיר באופן ספונטני, ומצב כזה אינו מאפשר לי לקבוע קיום "נקיעות חוזרות" ואולם בשנת 2002 אכן אירעה נקיעה חוזרת בכתף ימין, נקיעה ללא חבלה, וכזו שהצריכה שחזור בחדר המיון תוך כדי שמוש בסדציה, וכאן כבר מדובר במצב של "נקיעה חוזרת" מה עוד שכעת בבדיקה באופן קליני נתן לראות אי יציבות תחתונה ומבחן "חשש" חיובי".
בתשובותיו לשאלות הבהרה ציין המומחה כי
הנכות שקבע מתבססת על קיומן של נקיעות חוזרות וכי לעניין זה די לו בשתי נקיעות שהוכחו. עוד הבהיר כי קיים ניתוח שיש בו כדי להקטין את הנכות: "נכון שמדובר בניתוח פשוט יחסית עם סיכויי הצלחה טובים מאד ואז ברור שאם הניתוח הצליח לא תשאר נכות. עם זאת אני ממליץ לנתח רק אם יש בעיה בחיי היומיום או הפרעה תפקודית. לא הייתי ממליץ לנתח רק בשל הרצון לשחות... או רק בגלל הפרעה מזערית בתפקוד היומיומי, וזאת כיוון שבכל ניתוח ישנן גם סכנות לסיבוכים". יצויין כי בסופו של יום לא נחקר המומחה על חוות דעתו.

אין חולק, בספטמבר 2002 פנה התובע לחדר המיון בשל נקיעת כתף ונזקק לשחזור בטשטוש. פעם נוספת פנה לחדר המיון באוקטובר 2004. אין תיעוד רפואי לגבי נקיעות אחרות מאז התאונה ועד עתה. התובע טוען כי בנוסף סבל מאירועי נקיעה תכופים נוספים אך הצליח לטפל בהם בעצמו.

חישוב הנזק



אשר להפסד שכר בעבר
. אין חולק כי שכרו של התובע לא נגרע סמוך לאחר התאונה, כעולה מתלושי השכר שצירף. התובע טוען כי נוכו לו בגין הפגיעה ימי חופשה, ומפנה לתלוש ספטמבר 1995. עיון בתלוש זה מלמד על ניכוי של 7.5 ימי חופשה. מקובל עלי להניח כי ניכוי זה בוצע בהקשר לפגיעה ולקיבוע הכתף, ולפיכך אני פוסקת לתובע פיצוי גלובלי בגין הפסד זה בסך של 3,000 ₪ נכון להיום.

לא הוכחו לי כל הפסדי שכר לאחר מכן, מאז התאונה ועד היום. אין כל הוכחה להיעדרות מעבודה בגין הפגיעה, קל וחומר הפחתת שכר. התובע טוען כי קידומו נפגע, אולם טענה זו לא הוכחה ואף הוכח כי בפועל התקדם בצורה מרשימה ובמקביל האמיר שכרו באופן משמעותי ביותר.

לא הוכחה לי כל הפרעה תפקודית ממשית בגין הפגיעה בכתף, בתקופה שמאז התאונה ועד היום, ודאי לא כזו שהיה בה כדי לגרום להפסד שכר. התרשמתי כי טענות התובע בדבר פריקות חוזרות תכופות הינן מוגזמות במידה ניכרת. כאמור, אין חולק כי רק פעם אחת נזקק התובע לקבל טיפול רפואי בשל נקיעת כתף, זאת בספטמבר 2002. פניות אחרות לרופאים ולטיפול בהקשר לנקיעות כתף הן מועטות ביותר. התובע העיד, כי אף אחת מהנקיעות הנוספות עליהן הוא מעיד לא אירעה בעבודה (עמ' 10 לפרוטוקול). לדבריו, בכולן טיפל בעצמו ללא צורך בפני
ה לרופא. כשנשאל כמה אירועים כאלה היו, ענה: "לא ספרתי". להוכחת אירועים אלה הביא התובע לעדות את אשתו ואביו, אך מצאתי את עדויותיהם בעניין הנקיעות כוללניות ונעדרות פרטים, מה גם שלפי עדויותיהם, המדובר היה באירועים ספורים בלבד (שלושה ארבעה במהלך כל השנים).

לא הוכח, לי, איפוא, כי עד היום סבל התובע מנכות תפקודית ממשית בגין פגיעתו. אין פלא על כי התובע בחר שלא לבצע את הניתוח עליו המליץ המומחה למקרים של הפרעה תפקודית כזו.

לאור האמור עד כאן, סבורני כי לא הוכחו הפסדי שכר לעבר מעבר לניכוי מספר ימי חופשה מיד לאחר התאונה, ואני מעמידה את הפיצוי בראש נזק זה על סכום של 3,000 ₪.


אשר לאובדן כושר השתכרות לעתיד
. התובע עותר לכך שיפסק לו פיצוי לפי חישוב אקטוארי, בהתבסס על נכות תפקודית בשיעור 20%, כשיעור נכותו הרפואית במלואה, ועל שכרו הנוכחי. איני מקבלת את חישוב התובע לעניין הפיצוי בגין אובדן כושר השתכרות לעתיד. מאידך, איני מקבלת את גם עמדת הנתבעות, לפיה לא הוכחה אפשרות של פגיעה תפקודית עתידית כלשהי. אמנם, כפי שבואר לעיל, עד עתה מידת ההפרעה התפקודית שנגרמה לתובע בשל נכותו היתה מזערית, אם בכלל. יתכן בהחלט, כי גם בעתיד לא תגרום הנכות הרפואית בה מדובר לפגיעה מהותית בכושרו של התובע להשתכר, בפרט נוכח מקצועו (מנהל ורואה חשבון) אשר ברי כי אינו מחייב מאמצי כתף, וניתן למלאו בהצלחה גם אם מעת לעת קיימת הפרעה בתנועתה. ואולם, אין להוציא מכלל אפשרות כי עת יתבגר התובע, תוחמר גם השלכת הפגיעה וההפרעה התפקודית הגלומה בה, מה גם שנקיעות חוזרות, כשלעצמן, יש בהן כדי להחמיר את מצב הכתף. כמו כן יש לקחת בחשבון אפשרות של החלפת מקצוע למקצוע שיש בו הפעלה של הכתף, אם כי הסבירות לכך נמוכה נוכח מעמדו של התובע והצלחתו. נתון נוסף שיש לקחת בחשבון הוא אפשרות הניתוח, אותו יוכל התובע לבצע באם ההפרעה התפקודית תתגבר. לדברי המומחה, מדובר בניתוח פשוט וקל והוא ממליץ עליו במקרה כזה, כשלדבריו הניתוח עשוי לסלק כליל את הנכות הרפואית ולחלופין להקטינה משמעותית. על פי הפסיקה, בנסיבות כגון אלה שלפנינו, לאור עדות המומחה בעניין מהות הניתוח וסיכויי ההצלחה, יש לקחת את אפשרות ביצוע הניתוח
בחשבון בעת קביעת הפיצוי המגיע בגין פגיעה עתידית אפשרית בכושר השתכרות. סוף דבר, לטעמי, הסיכוי לפגיעה מסויימת בעתיד בכושרו של התובע לעבוד ולהשתכר קיים אמנם, אך אינו גבוה, ואף אם תהיה פגיעה שכזו, ספק אם מדובר בפגיעה משמעותית, מה גם שניתן יהיה אז להקטינה או אף לאיינה באמצעות ניתוח פשוט. לאור מרכיבים רבים של אי ודאות בעניינו של התובע, סבורני כי יש מקום לפסוק לו פיצוי גלובלי ולא אקטוארי, ואני מעמידה פיצוי זה על סך של 150,000 ₪.


אשר לעזרת צד ג' לעבר ולעתיד
. בכתב התביעה תבע התובע פיצוי בסך של 1,200 ₪ בגין עזרת צד ג' בעבר, אך לא הוכחה הוצאה כזו בפועל. בנסיבות שתוארו לעיל לעניין הסיכוי להחמרה בהפרעה בכתפו של התובע, מחד, והאפשרות לבצע ניתוח מאידך, איני סבורה כי הוכח על ידי התובע צורך מיוחד בעזרת צד ג' בעתיד. למרות זאת, ולאור סיכוי כלשהו להפרעה גדולה יותר עת יזקן, אני רואה לפסוק לתובע פיצוי גלובלי בגין עזרת צד ג' בעבר ובעתיד בסך של 10,000 ₪.

אשר להוצאות לעבר ולעתיד
. צורפו קבלות בדבר הוצאות בעבר בסך של 812 ₪ (למעט הוצאות שהן בבחינת הוצאות משפט שיפסקו בהמשך). אין חולק בדבר הוצאות אלה,. הוצאות נוספות לא נתבעו, אך מתוך הנחה כי לא כל הוצאותיו של התובע בזמן אמת תועדו בקבלות, אני מעידה את הפיצוי בראש נזק זה על סכום גלובלי בסך של 3,500 ₪. אשר להוצאות רפואיות בעתיד, לא הוכח לי צורך מיוחד בהוצאות רפואיות כאלה, מה גם שאם יגרמו הוצאות הן יהיו מכוסות אל נכון במסגרת חוק בריאות ממלכתי. למרות זאת, ולמקרה שיגרמו לתובע הוצאות כלשהן שלא יכוסו, אני פוסקת לו פיצוי גלובלי בגין הוצאות רפואיות בעתיד בסך של 2,500 ₪.

אשר לכאב וסבל
, סבורני כי נוכח שיעור הנכות הצמיתה וכן הסבל שהיה כרוך בפגיעה בכתף במועד בו אירעה, יש להעמיד את הפיצוי בגין ראש נזק זה על סכום של 85,000 ₪.

סך כל הפיצוי עד כאן – 250,500 ש"ח.

בהפחתת 20% אשם תורם, יעמוד הפיצוי על סך של 200,400 ש"ח.

אני מחייבת איפוא, את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 200,400 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בסך של 30,000 ₪ בצירוף מע"מ, וכן ישיבו לו את הוצאות המשפט שהוציא, לרבות שכ"ט המומחים שנשא בו, לפי קבלות, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הוצאת כל הוצאה ועד התשלום בפועל.



ניתן היום,
כ"ד תשרי תש"ע, 12 אוקטובר 2009, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 5290/06 אורן דואדי נ' חברת "אירודיים אילת בע"מ, הדר חברה לבטוח בע"מ גבעתיים (פורסם ב-ֽ 12/10/2009)