פסקי דין על רן כהן שם טוב | פסקי דין על אליהו ולטמן |

13135/09 בש     14/10/2009




בש 13135/09 מדינת ישראל נ' רן כהן שם טוב, אליהו ולטמן




בעניין:

1



בתי המשפט



בית משפט השלום ירושלים
בש 013135/09

בתיק עיקרי: פ
003950/09

בפני
:
כב' השופט מ. בן-עטר
תאריך:
15/10/2009



בענין
:
מדינת ישראל







המבקשת

נ
ג
ד


1. רן כהן שם טוב

2. אליהו ולטמן





המשיבים

החלטה


1.
זוהי בקשה להארכת מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים נגדם בתיק העיקרי, שבו הם מואשמים בביצוע עבירות של סחיטה באיומים, תקיפה כדי לגנוב דבר, החזקת סכין שלא כדין, ותקיפה.

2.
אין למעשה מחלוקת כי היו קשרי עבודה בין המשיב 1, בעל עסק למכירת לחם בריאות במרכז העיר ירושלים, לבין המתלונן ביטון דוד (להלן – המתלונן), אף שהמשיב 1 טוען כי המתלונן היה עובד שכיר של המשיב 1, ואילו המתלונן טוען כי היה שותף עם המשיב 1במיזם של שיווק סנדוויצ'ים למוסדות במרכז העיר. קשר העבודה האמור הסתיים בחודש מאי 2009, או בסמוך לכך, עם טענות של כל צד לגבי חוב של האחר כלפיו.

3.
ביום 31/07/09 נכנס המתלונן לדירתו של המשיב 1, באמצעות מפתח שהיה ברשותו, פתח מגירות ודלתות ארון ונטל משם כסף (להלן – כניסת המתלונן לבית המשיב 1). כניסת המתלונן לדירת המשיב 1, שהיא הרקע לעבירות המיוחסות בכתב האישום, תועדה בשתי מצלמות נסתרות שהמשיב 1 הציב בדירתו, לטענתו לאחר שהבחין כי כסף נעלם מהדירה.

לטענת המתלונן "השארתי לו הודעה במשיבון רן אני הולך אליך הביתה לקחת כמה לירות אין לי איך לגמור את השוק. זה היה רגיל אצלנו" (הודעתו של המתלונן מיום 30/09/09 שעה 10:05, שורות 28-29).

לטענת המתלונן, הוא החזיק במפתח לדירת המשיב 1 ברשותו, בידיעתו ובהסכמתו של המשיב 1, שהחזיק במפתח לדירת המתלונן. המשיב 1 טען כי לא ידע כי היה ברשות המתלונן מפתח לדירתו של המשיב 1 וכי הוא לא החזיק במפתח לדירת המתלונן.

4.
על פי הנטען בכתב האישום:
א.
במהלך חודש אוגוסט 2009, או בסמוך לכך, קראו המשיבים למתלונן, הציגו בפני
ו את הסרט, שבו הוא נצפה נכנס לדירת המשיב 1 ונוטל משם דבר מה (שאין חולק כי הוא כסף) ודרשו ממנו סכום של 200,000 ₪ עבור המשיב 1 (להלן – המפגש הראשון). (הלכה למעשה, עובדה זו אינה מוכחשת על ידי המשיבים, אך לטענת המשיב 1, זה סכום שהמתלונן גנב ממנו, כשהוא מייחס למתלונן הן גניבה מביתו והן גניבה מהקופה בחנות – הודעת המשיב 1 מיום 04/10/09, שורות
111-123 – אם כי פרט לדברי המשיב 1 אין בחומר החקירה כל ראייה לגניבת כספים מהקופה בחנות ואין כל ראיה ביחס לסכום הנטען).

ב.
בסמוך לאחר המפגש הראשון התקשר המשיב 2 למתלונן במספר הזדמנויות שונות, שאל איפה הכסף ואיים עליו בפגיעה בו ובמשפחתו (להלן – האיומים הכלליים).

ג.
ביום 15/08/09 נפגשו המשיבים עם המתלונן ליד חנות "המשביר" במרכז העיר ירושלים. המפגש התקיים ברכב הסעות בו נהג המתלונן. המשיב 2 דפק בידיו על לוח השעונים ברכב והמשיבים צעקו "איפה הכסף". המתלונן, אשר חש מפוחד ומאוים, אמר למשיבים כי ידאג לשלם את הכסף (להלן – המפגש במשביר).


המשיב 2 הורה למתלונן לנסוע והכווין אותו לעבר יער ירושלים, ומשהגיעו ליער, הורה המשיב 2 למתלונן לצאת מהרכב, ולאחר שהמתלונן יצא מהרכב, שלף המשיב 2 סכין קפיצית, תפס את המתלונן בחולצתו ואיים עליו "אתה רוצה שאני אחזיר אותך בחתיכות?". כמו כן, המשיב 2 אמר למתלונן לרוקן את כיסיו והמשיב 1 ערך חיפוש על גופו של המתלונן ולקח מידו סכום של 1,900 ₪ (להלן – האירוע ביער ירושלים). (המשיבים אינם מכחישים את עצם המפגש במשביר אך מכחישים את התיאור הנטען של המפגש, וטוענים כי לא איימו ולא הפחידו, וכי המתלונן אמר כי משתחררת לו תכנית חסכון בסך 59,000 ₪ ביום 29/09/09, וכי יעביר כסף זה למשיב 1. המשיבים מכחישים כי נסעו עם המתלונן ליער ירושלים ומכחישים את אירוע יער ירושלים ואת עצם הימצאותם ביער ירושלים עם המתלונן).

ד.
ביום 29/09/09 התקשר המשיב 2 אל המתלונן ושאל "מה עם הכסף". המתלונן השיב כי בכוונתו לפנות למשטרה והמשיב 2 השיב "אנחנו בדרך אליך" (להלן – השיחה מיום 29/09/09).

ה.
ביום 30/09/09 התקשר המתלונן למשיב 2 (לאחר שכבר הגיש תלונה במשטרה ובהנחיית המשטרה) כדי "שיסגרו את העניינים", והשניים קבעו להיפגש באותו ערב (להלן – השיחה הראשונה מיום 30/09/09). המשיב 2 חזר אל המתלונן ושאל אם יש בידיו כסף, אחרת לא יעלה למבשרת, והמתלונן השיב בחיוב (להלן – השיחה השניה מיום 30/09/09).

ו.
ביום 30/09/09, בשעה 19:30 או בסמוך לכך, בחניון במחלף הראל נפגשו המתלונן והמשיבים. המשיבים דרשו כסף מהמתלונן. המתלונן הראה להם כי יש בכיסו סכום כסף אך אמר כי אינו יכול לשלם להם את הסכום המבוקש על ידם. המשיב 1 צעק לעבר המתלונן "אני אתן לך סטירה, אני אזיין את האמא שלך יא בן זונה". המשיב 2 הושיט ידו לעבר כיסו של המתלונן והמתלונן חסם אותו בידו. אז המשיב 1 סטר למתלונן בחוזקה בפני
ם ואיים עליו "אני אזיין אותך אני עכשיו עולה לאשתך" ו"אני אפתח לך את התחת" (להלן – המפגש במבשרת).

5.
לענין מעורבותו של המשיב 2 בענין, טענו המשיבים כי הוא עורב בענין על ידי המשיב 1, שהראה לו את הסרטים שתעדו את כניסת המתלונן לדירת המשיב 1, עקב יחסי חברות שבין המשיב 2 למתלונן, כשנטען כי המשיב 1 הכיר את המשיב 2 דרך המתלונן, בעת שהמתלונן עבד בחנות של המשיב 1 (הודעת המשיב 1 מיום 04/10/09, שורות 128-131; הודעת המשיב 2 מאותו יום, שורות 18-26).

המתלונן, לעומת זאת, טען כי ההיכרות היתה בין שני המשיבים בינם לבין עצמם (הודעתו של המתלונן מיום 30/09/09 שעה 09:05, שורות 37-40 ושורות 79-80).

ראיות לכאורה
6.
המשיב 1 מודה בקיומן של ראיות לכאורה רק ביחס לסטירה, שלפי הנטען בכתב האישום סטר למתלונן במהלך המפגש במבשרת.

המשיב 2 אינו מודה בקיומן של ראיות לכאורה לענין כלשהו.

בטיעוניהם לענין ראיות לכאורה, מבחינים המשיבים בין המפגש במבשרת, שלגביו קיימות ראיות מעבר לעדות המתלונן, לבין כל יתר האירועים הנטענים בכתב האישום, שלגביהם הראיה היחידה אשר קיימת, לטענתם, היא עדותו של המתלונן, והם מצביעים על בעייתיות הדבר נוכח עברו הפלילי העשיר.

כן טוענים כי המתלונן העליל עלילה נגד המשיבים כדי להשתחרר מהחוב שהוא חייב למשיב 1.

7.
המפגש במבשרת הוקלט בהקלטה סמויה (מבחינת המשיבים) והוא תועד בזכרונות דברים שנרשמו על ידי שלושה שוטרים שתצפתו על המפגש. בזכרונות הדברים של התצפיתנים יש התייחסות להנפות ידיים מאיימות מצד המשיב 1 כלפי המתלונן וסטירת המתלונן בפני
ו על ידי המשיב 1. לפי תמליל ההקלטה אכן איים המשיב 1 על המתלונן באיומים, שכללו את אלה שצוינו בכתב האישום.

עם זאת, אין בזכרונות הדברים של התצפיתנים התייחסות להושטת ידו של המשיב 2 לעבר כיסו של המתלונן.

8.
נכון הוא כי עדות המתלונן היא הראיה העיקרית לגבי האיומים הכלליים, ההתרחשויות במהלך המפגש במשביר, האירוע ביער ירושלים, והשיחה מיום 29/09/09. אולם, קיימים חיזוקים למיוחס למשיבים בראיות אחרות, ואפרט:

א.
האיומים שהשמיע המשיב 1 כלפי המתלונן במפגש במבשרת, כפי שתועדו בהקלטה של השיחה, ותנועות הידיים של המשיב 1 כלפי המתלונן והאלימות הפיזית שבאה לידי ביטוי בסטירה שסטר למתלונן מחזקים את הראיות לפחות נגד המשיב 1.

התנהלותו של המשיב 1 במהלך אותו מפגש, שהראיות לכאורה לגביו הינן בעוצמה חזקה, הינה התנהלות עבריינית ופלילית המתיישבת יותר עם גרסה הכללית שבכתב האישום, מאשר עם התמימות שביקש בא כוחו המלומד של המשיב 1 לייחס לה.

ב.
האמור בס"ק א' לעיל מתחזק לאור המתועד בזכרון הדברים של השוטר שי בן עוזרי מיום 30/09/09, לפיו אמר לו המשיב 1 כי "הוא (המתלונן – מ.ב.ע) צריך למות", לאחר שהשוטר שאל אותו אם הוא לא מתבייש להרביץ לבן אדם מבוגר.

ג.
גם תוכן הדברים שהוחלפו בין המשיבים, בעת שהושארו לבדם ברכב משטרה או שב"ס, כפי שתועדו בהקלטה סמויה וכפי שבאים לידי ביטוי בתמליל ראשוני של ההקלטה אשר מצוי בתיק החקירה (להלן – תמליל השיחה בין המשיבים), מצביע על העדר תמימות, ויש בו אף רמיזה, אם לדבר בלשון המעטה, לתיאום גרסאות. בענין זה ראה, למשל, את דברי המשיב 1 שמופיעים בתחילת התמלול:

"לא אמרתי כלום עליך. אין באוטו האזנה? כל מה שאמרת לי לעשות עשיתי. אמרתי מה שאמרת שאתה חבר שלו אני לא יודע שיש לך עבר פלילי. לא יודע כלום"

.

ד.
כן ראה את הדברים בהמשך עמ' 1 לתמליל השיחה בין המשיבים:

"אלי: הוא מת
רן: עוד שנה עוד שנתיים".

ה.
בהודעתה אמרה בתו של המתלונן, ביטון דניאל:

"שאלה: האם את היית עדה ושמעת את תוכן השיחה בין אבא שלך לבין אלי או רן?
תשובה: אני חושבת שהוא דיבר עם אלי באותו היום. לא שמעתי את תוכן השיחה אבל הבנתי מאבא שלי שהוא איים עליו כי אני שמעתי את אבא שלי אומר לאלי שבאים עוד פעם הוא יתקשר אליו אז הוא יפנה למשטרה וניתק את הטלפון"

.

דברים אלה מחזקים את דברי המתלונן, שכן אם מצב הדברים היה כנטען על ידי המשיבים, לכאורה לא היתה כל סיבה לאמירת הדברים בדבר פניה למשטרה.

יצוין בהקשר זה כי נראה כי ב"כ המשיב 2 נתפס לטעות כשטען כי קיימת סתירה בין עדותה של הבת דניאל לעומת עדותו של המתלונן עצמו, שלפי הנטען על ידי ב"כ המשיב 2, העיד כי הבת דניאל שמעה את האיומים (עמ' 18 לפרוטוקול הדיון, שורות 15-17 – נראה כי נפלה בפרוטוקול פליטת קולמוס ברישום מספר השורה בהודעת המתלונן שאליה הפנה ב"כ המשיב 1). עדותו של המתלונן לא היתה כי בתו שמעה את האיומים, אלא שהיא שמעה שהוא אמר לאלי שהוא החליט ללכת למשטרה (הודעת המתלונן מיום 29/09/09 שעה 09:05, שורות 108-109).

9.
מנגד:

א.
אף שלגבי כל האירועים עד למפגש במבשרת מוצג המשיב 2, על פי עדות המתלונן והנטען בכתב האישום, כמי שהשמיע את האיומים כלפי המתלונן והיה המבצע הישיר של הפעילות הפלילית הנטענת, התמונה העולה מהמפגש במבשרת, שלגביו הראיות הינן החדות ביותר במידה בולטת, לאור הקלטת המפגש וזכרונות הדברים של תצפיתני המשטרה, היא שונה.

לא רק שאין כל ראיה להפעלת כל אלימות על ידי המשיב 2 במפגש זה, ואין כל ראיה לכל פעולה מאיימת של המשיב 2 באותו מפגש (המתלונן עצמו מעיד רק על הושטת ידו של המשיב 2 לעבר כיסו של המתלונן, אך אפילו ענין זה אינו מגובה על ידי זכרונות הדברים של תצפיתני המשטרה), או להשמעת איום כלשהו על ידו, אלא שהדברים שאמר במהלך המפגש מעידים על פייסנות שאינה מתיישבת עם דמות של סחטן: כשהמשיב 1 משמיע (לכאורה) איום כלפי המתלונן, אומר המשיב 2 "די חלאס"; ובהמשך הוא אומר "חלאס תעשו מה שאתם רוצים"
ו-"אתם רוצים להגיע לפשרה?".

ב.
גם הנטען בכתב האישום באשר לשיחה השניה מיום 30/09/09, לפיו שאל המשיב 2 את המתלונן אם יש כסף, שאם לא כן לא יגיע למבשרת ציון, אינו מתיישב עם דמות של סחטן, כפי שטענו באי כוח המשיבים (ודוק: בעדות המתלונן – שורות 114-115 להודעה מיום 04/10/09 שעה 09:05 – אומר המתלונן כי המשיב 2 השאיר לו הודעה שאומרת "תביא את הכסף או שאנחנו עולים אליך למבשרת", שזו האמירה הצפויה מסחטן, ולא – שלא יבוא אם אין כסף).

ג.
הסרטים שתיעדו את כניסת המתלונן לדירת המשיב 1 מעלים קושי גדול ביחס לגרסת המתלונן בכל הנוגע לכניסתו לדירה. לכאורה, התנהלותו בדירה אינה התנהלות של אדם הנמצא בדירה ברשות ובידיעת הבעלים.

עסקינן איפוא במתלונן שלכאורה נכנס לדירת המשיב 1 ללא רשות וגונב משם כסף, באדם שהתנהלותו אינו נורמטיבית (וכך עולה גם מגליון הרשעותיו), דבר העלול להשליך על מהימנותו (יצוין, במאמר מוסגר, כי גם למשיב 2 גליון הרשעות "נכבד").

10.
לאור כל האמור ולאחר שנתתי את דעתי למכלול הראיות בחומר החקירה, ובשים לב למבחן החל לבחינת קיומן של ראיות לכאורה (דהיינו – ראיות בעלות פוטנציאל להביא להרשעת המשיבים בסיום המשפט, לאחר עיבודן של הראיות, בחינתן בחקירות וקביעת אמינותן ומשקלן), אני מוצא כי קיימות ראיות לכאורה ביחס לשני המשיבים, אך בעצמה נמוכה, בייחוד לגבי המשיב 2.

נתוני איכון
11.
ב"כ המשיבים טענו למחדל של המשטרה באי-קבלת איכונים לגבי הטלפונים הסלולרים של המשיבים והמתלונן ביום 15/08/09 לשם בחינת הימצאותם ביער ירושלים, והוסיפו וטענו כי מחדל זה צריך לפעול לטובת המשיבים.

עיון בתיק מעלה כי עוד ביום 01/10/09 ביקשה המשטרה צווים מתאימים לגבי מספרי הטלפון הסלולרי של שני המשיבים (לא מצאתי כי נתבקש או ניתן צו לגבי הטלפון הסלולרי של המתלונן) ואף ניתן צו באותו יום, שהיה יום ה' בשבוע, אך למחרת היה ערב חג סוכות, שהסתיים ביום 10/10/09, שהיה יום שבת.

אוסיף כי אף שאיכון הטלפונים הסלולריים של המשיבים או המתלונן ביער ירושלים יפעל לחיזוק חומר הראיות, נראה כי העדר נתון המצביע על איכונים ביער ירושלים, לא יוכל לפעול לטובתם של המשיבים. הסיבה לכך היא שלא עולה מחומר הראיות השעה, שבה ארע, לפי הנטען, האירוע ביער ירושלים, והמתלונן אף לא נחקר בענין השעה.

בהעדר שעה כאמור, לא ניתן יהיה לסתור את הטענה בדבר התרחשות אירוע יער ירושלים בדרך של הצבעה באמצעות נתוני האיכון על הימצאותם של המשיבים (או מי מהם) במקום אחר בשעה שבה, לפי הנטען, הם היו אמורים להימצא ביער ירושלים.

בנסיבות האמורות, נראה כי המחדל שקיים בענין הוא אי-חקירתו של המתלונן על השעה שבה נמצאו המתלונן והמשיבים באזור יער ירושלים.

עילת מעצר
12.
עילת המעצר שנטענה בבקשה היא מסוכנות. אכן עולה מסוכנות מעצם המעשים המיוחסים, ושלגביהם נקבע, כאמור, כי קיימות ראיות לכאורה.

13.
ניתן להוסיף, כפי שכבר צוין קודם במאמר מוסגר, כי למשיב 2 גליון הרשעות ארוך, אם כי רובו ככולו בתחום הסמים והרכוש. אף תלוי ועומד נגד המשיב 2 עונש מאסר מותנה לתקופה של 10 חודשים, שיהיה בר-הפעלה אם יורשע המשיב 2 בתיק דנן בעבירה מסוג פשע.

14.
המשיב 1, לעומת זאת, נטול הרשעות קודמות.

15.
לענין המשיב 1 ניתן להוסיף ולציין, על פי זכרון דברים של השוטר הראל אסף מיום 05/10/09, כי עוד לפני הגשת תלונתו של המתלונן התקבל מידע מודיעיני בדבר פריצה לדירתו של המשיב 1, ובעקבות כך פנו ממשטרת ישראל אל המשיב 1, על מנת לברר את הענין, ואף שהמשיב 1 הכחיש כי פרצו לדירתו, הוא הוזהר שלא לחבור לגורמים עבריינים ושלא לעשות כל מעשה פלילי, אם יתברר כי כן פרצו לדירתו. אולם, הדבר לא הרתיע את המשיב 1 מלבצע (לכאורה) את אשר מיוחס לו בכתב האישום.

חלופת מעצר
16.
על אף חומרת המעשים המיוחסים למשיבים, נוכח עצמתן המופחתת של ראיות לכאורה, ובשים לב למחדל החקירה בנוגע לשעת האירוע ביער ירושלים, מחדל המשליך על האפשרות כי נתוני האיכון, שיתקבלו ביחס לטלפונים הסלולריים של המשיבים, יפעלו לטובת המשיבים, אני מוצא כי יש לשחרר את המשיבים לחלופה שתכלול מעצר בית מלא באיזוק אלקטרוני ותחת פיקוח של מפקח שיאושר על ידי בית המשפט, אי-יצירת קשר עם המשיב, אשתו או מי מילדיו, וערבויות כספיות.

17.
אציין כי נקבע דין אחד לשני המשיבים, אף שקבעתי כי עצמת הראיות לכאורה פחותה ביחס למשיב 2 מאשר ביחס למשיב 1, שכן פוטנציאל המסוכנות של המשיב 2, נוכח עברו הפלילי, גדול מזה של המשיב 1, אשר נטול הרשעות קודמות, והדברים מתקזזים זה נגד זה.

18.
נוכח המשקל שהיה לעוצמה המופחתת של ראיות הלכאורה ומחדל החקירה בענין שעת האירוע ביער ירושלים, לא מצאתי מקום לקבל תסקיר מעצר.

19.
לאור כל האמור, אני מורה על הארכת מעצרו של כל משיב עד לתום ההליכים נגדו בתיק העיקרי, אך מוסיף ומציין כי כל משיב יוכל להשתחרר לחלופה בתנאים ובערובה כדלקמן:

א.
כל משיב יתייצב בכל עת שיידרש לדיון במשפט, לדיון בערעור ולנשיאת עונשו ויימנע משיבוש הליכי משפט.
ב.
כל משיב יודיע על כל שינוי בכתובתו.
ג.
כל משיב יימנע מליצור בדרך כלשהי, בין במישרין ובין בעקיפין, קשר כלשהו עם המתלונן, אשתו וילדיו.
ד.
כל משיב יימצא במעצר בית מלא במקום שיוצע ויאשור על ידי בית המשפט ושלא יהיה בתחום המועצה המקומית מבשרת ציון, באיזוק אלקטרוני ותחת פיקוח של מפקח שיאשור על ידי בית המשפט.
ה.
להבטחת קיום תנאי השחרור יפקיד כל משיב סך 8,000 ₪ בקופת בית המשפט, יחתום על התחייבות עצמית בסך 20,000 ₪ וימציא שני ערבים שיחתמו ערבות על סכום זהה.

שחרור המשיבים ייעשה רק לאחר אישור מקום מעצר הבית והמפקחים על ידי בית המשפט, והסדרת האיזוק האלקטרוני והערבויות הכספיות.

משיב שישוחרר ויפר את תנאי השחרור, ייעצר מיד.

ניתנה היום, כ"ו בתשרי, תש"ע (14 באוקטובר 2009), במעמד ב"כ המבקשת (עו"ד הילה בן עזרי) ב"כ המשיב 1 (עו"ד אריאל עטרי), ב"כ המשיב 2 (עו"ד ארנון איתן) והמשיבים עצמם.



מוריס בן-עטר, שופט




ציפי.ח.

ב"כ המשיב 1:

אנחנו מבקשים כי מקום מעצר הבית יהיה בביתו של מר אריה זליג ת"ז 031939671 שברח' ליש 402/32 ירושלים כאשר הפיקוח ייעשה על ידו ו/או על ידי גב' סיון צדוק ת"ז 43551993 ודני סעדיאן ת"ז 303664940.

ב"כ המשיב 2:

אנו מציעים מעצר בבית בבית בת זוגתו של המשיב גב' חגית מוריה ת"ז 024030520 מרח' הנופך 242/42 ירושלים כאשר הפיקוח ייעשה רק על ידה, עבודתה היא מן הבית.

ב"כ המבקשת:

אבקש לחקור את המפקחים המוצעים.

מר זליג אריה, לאחר שהוזהר כחוק
משיב לשאלות ב"כ המבקשת
ש. המשיב 1 ישהה אצלך בבית
ת. נכון
ש. אתה עובד
ת. כרגע אני בתאונת עבודה
ש. אתה נשוי
ת. כן, עם שתי ילדות
ש. מי לוקח את הילדים לגן או לבית ספר
ת. עד עכשיו עשיתי זאת אך כשאני אצטרך לפקח על המשיב אשתי תעשה את זה
ש. יש למשיב מקום לישון אצלך
ת. בסלון, בסמוך לחדרי
ש. אתה מבין את המשמעות של הפיקוח על מעצר הבית
ת. מבין

שאלת בית המשפט –

ש. מה המשמעות
ת. להיות איתו במשך 24 שעות בבית, או אני או כל מפקח אחר שאושר
המשך תשובות לב"כ המבקשת
ש. ומה אם הוא יוצא מהבית
ת. להודיע למשטרה
ש. יש לך עבר פלילי
ת. לא
ש. מתי אתה אמור לחזור לעבודה
ת. ביום 1/1/2010, אם לא תוארך חופשת המחלה
ש. זה תהליך שיכול לקחת זמן, אולי יותר משנה אז תישאר איתו בבית
ת. אם צריך, כן

ב"כ המשיב
1:

אין לי שאלות

גב' סיון צדוק לאחר שהוזהרה כחוק
משיבה לשאלות ב"כ המבקשת
ש. את עובדת
ת. כן
ש. כמה שעות
ת. 6-7 שעות ביום
ש. את מבינה את המשמעות של הפיקוח במעצר בית
ת. כן
ש. מה המשמעות
ת. להיות איתו בבית 24 שעות ולא לצאת
ש. לפקח על מה
ת. עליו, שלא ייצא מהבית
ש. ואם הוא ייצא
ת. מתקשרים למשטרה
ש. יש לך עבר פלילי
ת. לא

ב"כ המשיב
1:

אין לי שאלות

מר דני סעדיאן לאחר שהוזהר כחוק
משיב לשאלות ב"כ המבקשת
ש. מה קרבתך למשיב 1
ת. חברים
ש. אתה עובד
ת. כן. במרכז העיר
ש. יש לך ילדים
ת. כן.
ש. מי דואג לסידורי הילדים וליוויים והסעתם
ת. יש אשתי ויש גם מטפלת
ש. אתה מבין מה משמעות הפיקוח
ת. כן
ש. מה המשמעות
ת. לשמור עליו להיות צמוד אליו ולוודא שלא ייצא מהבית
ש. ואם הוא ייצא מהבית
ת. אני אתקשר למשטרה
ש. יש לך עבר פלילי
ת. לא

ב"כ המשיב
1:

אין לי שאלות

גב' חגית מוריה, לאחר שהוזהרה כחוק
משיבה לשאלות ב"כ המבקשת
ש. מה קרבתך למשיב 2
ת. הוא בן זוג שלי, אנחנו אמורים להתחתן
ש. כמה זמן הוא בן הזוג שלך
ת. מאז שיצא מבית הסוהר בפעם האחרונה, בערך חודשיים אחר כך, מאז שהוא השתקם הוא איתי, משהו כמו לפני שנתיים
ש. את עובדת
ת. כן
ש. איפה
ת. בבית
ש. יש לך ילדים
ת. שלושה, הגדולה שלי בת 20, ויש ילד בן 16 וילדה בת 14.
ש. מי יטפל בהם
ת. הם מטפלים בי, הם כבר גדולים
ש. ובקניות לבית
ת. עד עכשיו אני והילדים עשינו ביחד ומהיום יוסף שושן שהוא חבר טוב שלנו ונמצא כאן בבית המשפט, אני דיברתי עם עו"ד ארנון ונבקש שגם הוא יהיה מפקח, ואם הוא יאושר הוא יהיה בבית כשאני אעשה את הקניות.
ש. את מבינה מה משמעות הפיקוח
ת. ברור – אם הוא ייצא מהבית חו"ש אני מיד מזמינה משטרה
ש. יש לך עבר פלילי
ת. כן. בעקבות גניבה מסופר מרקט שהיתה לפני כ-10 שנים. בית המשפט לא הרשיע אותי אבל הטיל עלי לבצע שרות לתועלת הציבור.

ב"כ המשיב 2:

אין לי שאלות.
אבקש שגם מר יוסף שושן יאושר אף הוא כמפקח למשיב 2, בעל ת"ז 01000512.

מר יוסף שושן, לאחר שהוזהר כחוק
משיב לשאלות ב"כ המבקשת
ש. אתה מבין את המשמעות של הפיקוח
ת. אני הבנתי שאם הוא יוצא מהבית אני מתקשר למשטרה ומודיע
ש. מה הקשר שלך אל המשיב 2
ת. אני ידיד שלו ושל חברתו
ש. יש לך עבר פלילי
ת. לא

ב"כ המשיב :

אין לי שאלות.

ב"כ המבקשת:

אין התנגדות לאישור המפקחים בתנאי שלא יעלו נתונים שונים בעניין עברם הפלילי לעומת למה שעלו מעדויותיהם. ככל שתהיה לנו השגה בעניין, נגיש בקשה לבית המשפט עד מחר בשעה 11:00 ממילא אני משערת שלא ניתן יהיה להשתחרר בשל האיזוק האלקטרוני.

ב"כ המשיב 1:

אבקש לאשר למשיב 1 להגיע למשרדי לפגישות לאחר העברת הודעה בכתב
לפרקליטות ולאיזוק האלקטרוני, כמובן בליווי אחד מן המפקחים.

ב"כ המשיב 2:

אני מצטרף לבקשת חברי בענין המשיב 2.

ב"כ המבקשת:

אין התנגודת.

החלטה

בהמשך להחלטה קודמת שניתנה היום, אני מאשר את מקום מעצר הבית של המשיב 1 בביתו של מר זליג אריה שברח' ליש 402/32 ירושלים, ואני מאשר את המפקחים מר אריה זליג, גב' סיון צדוק ומר דני סעדיאן, כאשר בכל רגע נתון צריך אחד מהם להימצא בבית יחד עם המשיב 1.

אני מאשר את מקום מעצר הבית של המשיב 2 בבית חברתו גב' חגית מוריה שברח' הנופך 242/42 בירושלים, ואני מאשר את המפקחים גב' חגית מוריה ומר יוסף שושן, כאשר בכל רגע נתון צריך אחד מהם להימצא עם המשיב 2.

אישור של כל מפקח בשלב זה כפוף לכך כי לא תוגש הודעה מהפרקליטות עד מחר בשעה 11:00 כי בדיקת עברו הפלילי העלה לגביו נתונים שונים מאלה עליהם העיד היום.

שחרור המשיבים יכול להיעשות בפני
קצין משטרה או איש שב"ס שהוסמך לכך.

השחרור ייעשה רק לאחר הסדר האיזוק האלקטרוני והערבויות הכספיות, ובכל מקרה, לא יבוצע שחרור לפני השעה 13:00 מחר (15/10/09).


משיב שישוחרר ויפר את תנאי השחרור, ייעצר מיד.

ניתנה היום, כ"ו בתשרי, תש"ע (14 באוקטובר 2009), במעמד הצדדים.


מוריס בן-עטר, שופט



אתי.ה.






בש בית משפט שלום 13135/09 מדינת ישראל נ' רן כהן שם טוב, אליהו ולטמן (פורסם ב-ֽ 14/10/2009)