פסקי דין על נעים אורי | פסקי דין על טלמור אלחנן | פסקי דין על אבנון עופר ואח' | פסקי דין על מפעל הפיס בע"מ

220140/02 א     04/01/2005




א 220140/02 נעים אורי, טלמור אלחנן, אבנון עופר ואח' נ' מפעל הפיס בע"מ




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
א
220140/02


בפני
:
כב' השופטת נועה גרוסמן
תאריך:
04/01/2005




בעניין:
1 . נעים אורי

2 . טלמור אלחנן
3 . אבנון עופר
4 . פרומר ראובן
5 . גודר דוד
6 . ניר שמואל
7 . ישראל חנן
8 . חיים טל
9 . שחר גדעון
10 . גרינברג זאב


ע"י ב"כ
עו"ד וקסלמן
תובעים / מבקשים

נ
ג
ד


מפעל הפיס בע"מ



ע"י ב"כ
עו"ד גב' וישינסקי
נתבעת / משיבה

החלטה

שבה ומתדפקת על דלתי, בקשת התובעים לגילוי מסמכים.
המחלוקת מתמצה עתה במסמכים אשר לגביהם נטענה טענת חיסיון.
בראשית, היה מכתבו של ב"כ התובעים אל ב"כ הנתבעת, להמצאת גילוי מסמכים ספציפיים מיום 13.8.03.
תצהיר גילוי המסמכים אשר מסרה הנתבעת ביום 28.1.04, מכיל רשימה של כ"ד מסמכים.
עד כמה שהבינותי מן הצדדים, במסגרת הליכי הביניים שקדמו לפולמוס דהיום, גולו המסמכים ג'-כ"ג.
מסמך א' מהווה כתבי בי-דין על נספחיהם וחזקה שהם ידועים לשני הצדדים.
מסמך ב' הוגדר כ"התכתבות פנימית – חסוי" וכנגד זה לא נטען דבר.
המחלוקת כאמור מתמקדת במסמכים הבאים:
"כ"ד. סקירת עמלת זכיינים מחו"ל מיום 21.12.99 – חסוי.

כ"ה.
סיכום סיור בנושא הפצה מתאריך 3.2.00 – חסוי.

כ"ו.
סיכום דיון מיום 20.2.00 – חסוי.

כ"ז. פרוטוקול ישיבת דירקטוריון מס' 756 מיום 9.3.00 – חסוי
".

התובעים טוענים, כי אין ממש בדרישת החיסיון.
לגירסתם, מסמכים אלו הם ממש לב ליבה של התובענה ואין סיבה להטיל עליהם חיסיון.
סבורים הם, כי מדובר בטענה מלאכותית שנועדה להסתיר אינפורמציה חיונית מעיניהם.
יש לבחון את המסמכים לגופם.
לא כל מסמך פנימי הוא בהכרח חסוי.
לא כל מסמך פנימי מכיל בהכרח יעוץ משפטי או סוד מסחרי, וגם אם כן, ניתן להורות כי המסמכים הללו יוגשו בכפוף למחיקת הקטעים הבעייתיים.
מנגד, סבורה הנתבעת, כי אין לחייב אותה לחשוף מסמכים פנימיים, המשקפים את מדיניותה העיסקית והמסחרית ואת חוות דעת יועציה המשפטיים, לנגד עיניהם של התובעים שהם זכיינים חיצוניים שלה.

הצדדים תמכו יתדותיהם כה וכה בפסיקה.
התובעים הביאו את ת.א. (ת"א) 2486/02 כרמלטון בע"מ נ' בנק דיסקונט, שם קבע כב' השופט מודריק, כי יש לחייב את הבנק לחשוף גם דיונים פנימיים והתייעצויות פנימיות בתוככי מערכותיו שכן משקל הראייה מסיג אחור את אינטרס ההגנה על סודיות הדיון הפנימי (פורסם ת"ק-מח' 2003(2) 598) וכן את ה.פ. 888/02 בשארי ואח'

נ' מינהל מקרקעי ישראל, ניתן מפי כב' השופטת גרסטל ביום 22.8.04 שם נקבע, כי נקודת המוצא העקרונית לעניין גילוי מסמכים והעיון בהם היא גילוי מירבי גם כאשר מדובר בתכתובת פנימית. החוק אינו מחייב חיסיון למידע פנימי שנכתב על ידי פקידי הרשות כל עוד אין המדובר במידע שנוגע ליעוץ משפטי.
ראה גם סעיף 9 לחוק חופש המידע התשנ"ח-1998.

אכן, הפסיקה קבעה, כי הנחת היסוד במצבי מחלוקת היא כי יש להעדיף את זכות העיון – ובמיוחד כאשר נתמכת היא על ידי אינטרסים כבדי משקל.
הכלל הוא, כי כל אדם שבידיו ראייה הדרושה למשפט חייב לגלותה על מנת שהאמת תצא לאור.
ראה רע"א 637/00 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' אברת – סוכנות ביטוח בע"מ, פד"י נ"ה 3, עמ' 661.

ברם, באותו

פסק דין
גם נאמר, כי הערך של גילוי האמת איננו מוחלט ולפיכך מכיר הדין במקרים מסוימים בחיסיון. עם זאת, הגישה כלפי החיסיון היא חשדנית, והיא תוכר רק במקרים חריגים.
ברע"א 4999/95

אלבריצי אינטרנשיונל ואח'
נ' מדינת ישראל, פד"י נ' 1, עמ' 39 נקבע, כי למרות נקודת המוצא הרחבה והגילוי המירבי הנחוץ בגילוי המסמכים, אין הזכות לעיון בלתי מוגבלת. לצידה עומדות טענות חיסיון שהדין והפסיקה מכירים בהן כאשר מדובר בעיון במסמכים פנימיים, יש להעניק להם חיסיון וזאת כדי למנוע חשש לגילוי תוכן מסמכי התייעצות וחשיפתם. יש לראות כחסויות התייעצויותיהם של חברי ועדה בינם לבין עצמם לצורך קבלת הכרעה ואף התכתבויות המכילות התייעצויות משפטיות הן חלק מחומרים פנימיים ודיונים פנימיים שאין להקנות זכות עיון בהן.

בבג"ץ רוני אלוני נ' מבקרת עיריית ירושלים, פד"י נ"ז 4, עמ' 577, ציינה כב' השופטת פרוקציה, כי היקפיה וסייגיה של זכות העיון, הנגזרת מזכות הטעון, תלויים אף הם בטיב ובנסיבות העניין וכן במהות הפנייה לה צפוי האזרח מהחלטת הרשות.

כן ראה: רע"א 8473/99 כ.א.ל. כרטיסי אשראי לישראל בע"מ נ' שגב ואח'
, פד"י נ"ה 1, עמ' 337.

על רקע הפסיקה הנ"ל, אני קובעת, כי מסמכים כ"ו, כ"ז המהווים סיכום דיון פנימי, וכן פרוטוקול ישיבת דירקטוריון (אשר לפי הנטען בפני
בישיבת יום 3.1.05 הוא מכיל גם יעוץ משפטי) הם מסמכים חסויים שאין לגלותם.
חרף הפתיחות הרחבה הנוהגת בגילוי מסמכים, עדיין יש להותיר מידה מסוימת של פרטיות.
השקיפות, עד כמה שהפכה מקובלת בימינו, אינה בלתי מוגבלת.
איש עסקים, רשאי להניח, כי צנעת עסקיו לא תחשף לכל עין מעוניינת עימה יבוא במגע עיסקי.
סוד שיחו עם פרקליטיו, ותהליך קבלת ההחלטות והדיונים שהוא מנהל עם יועציו, לא יגולו לכל בר-בי-רב.

אשר למסמכים כ"ד, כ"ה, סקירת עמלת זכיינים מחו"ל, וסיכום סיור, יש לעיין במסמכים לגופם כדי לעמוד על טיבם.
שמעתי מפי כל צד תאור של תוכן המסמכים.
בתאור בלבד לא סגי, כדי לעמוד על שאלה האם מדובר במסמך פנימי חסוי, המכיל מסקנות עסקיות סודיות, בבחינת סוד מסחרי, או במסמך שהוא אומנם עיסקי, אך תוכנו יכול להיות גלוי.
אני מורה, בדומה לדרך עליה המליץ בית המשפט העליון ברע"א 637/00 הנ"ל, כי מסמכים אלה יוגשו לעיוני במעטפה סגורה תוך 30 יום מקבלת החלטה זו.
אנוכי אעיין במסמכים ואכריע האם על פי תוכנם ראוי להשית עליהם חיסיון.

סיכום:

מן המקובץ לעיל, אני קובעת כי שניים מתוך ארבעת המסמכים שגילויים מתבקש הם בחזקת מסמכים פנימיים המכילים התייעצות וחוות דעת משפטיות ולפיכך הם חסויים.
אשר לשניים הנותרים, אבקש כי יוגשו לעיוני במעטפה סגורה תוך 30 יום מקבלת החלטה זו, כדי שאוכל לעיין בהם וליתן החלטתי.
בשלב זה, כל עוד לא הוכרע גורל המסמכים הנותרים, אין צו להוצאות.

אני קובעת לקדם משפט מתוך הנחה כי עד אז תוכרע סופית סוגיית המסמכים, ליום 3.4.05 בשעה 12:40.

ניתנה היום כ"ג בטבת, תשס"ה (4 בינואר 2005) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

גרוסמן נועה, שופטת







א בית משפט שלום 220140/02 נעים אורי, טלמור אלחנן, אבנון עופר ואח' נ' מפעל הפיס בע"מ (פורסם ב-ֽ 04/01/2005)