פסקי דין על יאיר לוי | פסקי דין על הלניטה קורפוז | פסקי דין על מדינת ישראל משטרת ישראל | פסקי דין על מדינת ישראל משטרת ההגירה | פסקי דין על מדינת ישראל משרד הפנים |

7983/09 עעמ     19/10/2009




עעמ 7983/09 יאיר לוי, הלניטה קורפוז נ' מדינת ישראל משטרת ישראל, מדינת ישראל משטרת ההגירה, מדינת ישראל משרד הפנים




החלטה בתיק עע"ם 7983/09


בבית המשפט העליון


עע"ם 7983/09 - א'


בפני
:

כבוד השופט
י' דנציגר


המבקשים:

1. יאיר לוי



2. הלניטה קורפוז



נ


ג


ד



המשיבים:

1. מדינת ישראל משטרת ישראל



2. מדינת ישראל משטרת ההגירה



3. מדינת ישראל משרד הפנים


בקשה למתן צו ביניים

בשם המבקשים:
עו"ד מ' פוקרא
בשם המשיבים:
עו"ד ו' חלאוה

החלטה


לפניי בקשה למתן צו ביניים אשר יאסור על גירושה של המבקשת 2 (להלן:
המבקשת
) ממדינת ישראל.

1.
המבקשת, אזרחית פיליפינית, נכנסה לישראל 22.6.2001. לטענת המבקשת, בשנת 2007 נפטרה מעסיקתה החוקית ומאז היא שוהה בישראל באופן בלתי חוקי. המשיבים, לעומת זאת, טוענים כי כבר מיום 30.11.2004 שוהה המבקשת בישראל באופן בלתי חוקי.

2.
ביום 29.9.2009 נעצרה המבקשת וביום 1.10.2009 הובאה לפני בית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין (להלן:
בית הדין
). הדיון התקיים בשפה האנגלית וצויין בפרוטוקול כי המבקשת דוברת את השפה ברמה מספקת. בדיון אמרה המבקשת כי יש לה חשבון בבנק הדואר, שבו כ-500 ₪. עוד ציינה "אני מבינה שמחזירים אותי לארצי ואני רוצה לטוס לאחר שאמשוך את כספי". בית הדין אישר את צו המשמורת בלא שינוי לאחר שציין כי "חזקה על המוחזקת שידעה כי אשרתה פגה וכי שהייתה הממושכת הינה שלא כדין". לבסוף הורה בית הדין ליחידת עוז ללוות את המבקשת לסניף הדואר הקרוב על מנת שתוכל לסגור את חשבונה בבנק הדואר ולמשוך את היתרה. מועד גירושה של המבקשת נקבע ליום 8.10.2009.

3.
ביום 7.10.2009 בשעות הערב הגישה המבקשת, באמצעות בא כוחה, בקשה לשופטת התורנית בבית המשפט לעניינים מנהליים ובה ביקשה לבטל את צו ההרחקה ו/או את צו המשמורת שהוצא נגדה. השופטת ד' גנות ציינה בפתח החלטתה כי לפניה "בקשה למתן צו ביניים" אשר הוגשה בסביבות השעה 18:00. בבקשה טענה המבקשת לראשונה כי רק ביום 6.10.2009 נודע לה כי עומדים לגרש אותה מישראל ועוד טענה כי היא מקיימת קשר זוגי עם המבקש 1. השופטת גנות ציינה כי המבקשת לא הסבירה את הסתירה בין דבריה כפי שנרשמו בפרוטוקול בית הדין מיום 1.10.2009 (לפיהם היא מבינה שמחזירים אותה לארצה) לבין טענתה כי רק ביום 6.10.2009 נודע לה לראשונה כי עומדים לגרש אותה, וכי סתירה זו מצביעה על חוסר תום לב ומעלה חשש כי טענותיה אינן אמת. בנוסף, צויין כי המבקשת צירפה מסמך בלתי קריא לחלוטין אשר ככל הנראה נושא את הכותרת "תצהיר". כמו כן הצביעה השופטת גנות על השיהוי שחל בפני
ית המבקשת לבית המשפט, תוך שנראה כי מועד הגשת הבקשה נועד להעמיד את בית המשפט בפני
עובדה מוגמרת כדי למנוע את גירושה. לדבריה, התנהלותם של המבקשת ובא כוחה - כמפורט בהחלטה - עולה כדי ניצול הליכי משפט. סופו של דבר, נדחתה הבקשה.

4.
למחרת היום, 8.10.2009 הוגשה לבית משפט זה הודעת ערעור על החלטתה של השופטת גנות וכן בקשה למתן צו ביניים. יצויין כי גירוש המבקשת היה קבוע לאותו יום בשעות הערב. באותו יום החלטתי ליתן צו ארעי האוסר על גירושה של המבקשת מהארץ עד להחלטה אחרת, וכן הוריתי למשיבים להגיב לבקשה לצו ביניים.


המבקשת טוענת בבקשתה כי היא מנהלת חיים משותפים עם המבקש 1 מזה כשנה וחצי והם נחשבים לזוג לכל דבר ועניין ובכוונתם להתחתן. עוד טוענת היא כי ביום 6.10.2009 נודע לה לראשונה כי עומדים לגרש אותה לפיליפינים. כן נטען כי מיד לכשיתאפשר הדבר, בכוונת המבקשת לפנות למשרד הפנים ביחד עם המבקש 1 על מנת להסדיר את מעמדה בישראל. המבקשת מדגישה את הזכות לחיי משפחה כזכות יסוד.

5.
המשיבים טוענים כי החלטתו של בית המשפט לעניינים מנהליים ניתנה אך ביחס לבקשה למתן צו ביניים ולא הכריעה את גורל העתירה לגופה ולכן אין למבקשת זכות ערעור על ההחלטה אלא היה עליה לפנות בבקשת רשות ערעור, וכבר מטעם זה דין הבקשה להימחק על הסף.


עוד טוענים המשיבים כי החלטתו של בית המשפט לעניינים מנהליים מנומקת וסבירה ובדין יסודה. לטענת המשיבים, המבקשת שוהה באופן בלתי חוקי מזה כחמש שנים בישראל ללא שפעלה להסדרת מעמדה בעילה זו או אחרת. גם בדיון בבית הדין לא טענה כי היא מבקשת להסדיר את מעמדה או כי היא מקיימת מערכת זוגית כלשהי עם אזרח ישראלי. היא אף ציינה בבית הדין כי היא מבינה שמחזירים אותה לארצה וכי היא מבקשת למשוך את כספה. לטענת המשיבים, המבקשת לא הציגה תשתית ראייתית לקיומה של מערכת יחסים כאמור וודאי שאין מקום, על יסוד טענה קלושה זו, להימנע מהרחקת המבקשת מישראל. כמו כן לא ניתן הסבר מניח את הדעת לסתירה בין דברי המבקשת בבית הדין לבין טענותיה כפי שבאו לידי ביטוי לראשונה בבית המשפט לעניינים מנהליים, דבר המצביע על חוסר תום לב ומעלה חשד באשר לאמינות טענותיה. לבסוף טוענים המשיבים כי נוכחות המבקשת בישראל אינה חיונית לבירור טענותיה וכי הרחקתה מישראל לא תגרום נזק בלתי הפיך למבקשת, שכן היה ועתירתה תתקבל, היא תוכל לשוב לישראל.

6.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. בראש ובראשונה, איני מוצא לנכון להכריע, במסגרת בקשה זו, בטענת המשיבים כי למבקשת אין זכות ערעור על החלטתה של השופטת גנות מאחר שמדובר היה בהחלטה בעניין הבקשה לצו ביניים בלבד. שאלה זו תוכרע, במידת הצורך, על ידי רשם של בית משפט זה.

7.

אשר לבקשה לגופה, הלכה היא כי על המבקש סעד זמני בשלב הערעור רובץ הנטל להראות שסיכויי הערעור טובים ושמאזן הנוחות נוטה לטובתו כך שאי-מתן הסעד הזמני יגרום לו נזק בלתי הפיך [ראו: עע"ם 3692/08

קדאלי נ' משרד הפנים

(לא פורסם, 14.5.2008)]. בענייננו, ומבלי לקבוע מסמרות בעניין, נראה כי סיכויי הערעור אינם גבוהים, בהתחשב בעובדה שהמבקשת שוהה בישראל באופן בלתי חוקי לפחות שנתיים (לטענתה) אם לא יותר (לטענת המשיבים), ובמשך כל התקופה הנ"ל לא פנתה להסדרת מעמדה בישראל. לכך יש להוסיף כי הטענה לקיום מערכת יחסים זוגית עם המבקש 1 עלתה לראשונה בשלב הגשת העתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים ולא נזכרה ולו במילה בפרוטוקול הדיון בבית הדין, עובדה מתמיהה כשלעצמה.

8.
אשר למאזן הנוחות, כבר נפסק כי הנזק הנגרם כתוצאה מדחיית בקשה למניעת הליכי הרחקה מן הארץ בשלב הערעור אינו בלתי הפיך, שכן אם יתקבל הערעור

יוכל המבקש לשוב לישראל [עע"ם 6336/09
אויאנג ריו נ' שר הפנים
(לא פורסם, 23.8.2009); עע"ם 2881/09
לין יוהנג נ' משרד הפנים
(לא פורסם, 15.5.2009)]. המבקשת אינה מצביעה על נסיבות חריגות בעניין זה.

9.
נוכח כל האמור לעיל, הבקשה לצו ביניים נדחית. יצויין כי הצו הארעי מיום 8.10.2009 מבוטל בזאת.


ניתנה היום, א' בחשון תש"ע (19.10.2009).




ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

09079830_w02.doc

חכ

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il








עעמ בית המשפט העליון 7983/09 יאיר לוי, הלניטה קורפוז נ' מדינת ישראל משטרת ישראל, מדינת ישראל משטרת ההגירה, מדינת ישראל משרד הפנים (פורסם ב-ֽ 19/10/2009)