פסקי דין על סמארה אימן | פסקי דין על נועם אלי דיין

185/06 א     08/02/2009




א 185/06 סמארה אימן נ' נועם אלי דיין








בית משפט השלום במסעדה

ת"א 185-06 סמארה אימן
נ' דיין


08 פברואר 2009



בפני

כב' השופט
מרדכי נדל


התובעת



סמארה אימן


נגד


הנתבע

נועם אלי דיין




פסק דין

מונחת בפני
תובענה בסך
52,670 ₪ ולפיה,
בתאריך 8.12.05 נכרת בין התובע לנתבע הסכם מכר
ולפיו, מכר הנתבע לתובע רכב מסוג טויוטה מספר רישוי
-
4801436 תמורת סך של
173,000 ₪.

מחירון הרכב ביום עריכת ההסכם, לגרסת התובע היה בסך
192,000 ₪ והוסכם ביניהם כי הנתבע
יקזז לתובע
ממחירון הרכב סך של
19,000 ₪ בגין הצמיגים, הקילומטרג' והטסט.

התובע שילם לנתבע את התמורה במלואה, קיבל את הרכב והעביר אותו על שם
בת זוגו.

ביום 19.12.06, יום לאחר קניית הרכב ולאחר בדיקה שערך התובע התברר לגרסתו, שהרכב היה רכב השכרה לשעבר והיה רשום על שם חברת "דורנט ישראל בע"מ"
שהינה חברה לניהול
עסק של השכרת רכב.
התובע טוען כי התקשר לנתבע
והודיע לו על אי גילויה של עובדה זו וכיוון שמדובר ברכב השכרה ונמכר לו רכב שאינו תואם את דרישותיו והתובע טוען, כי הנתבע הסתיר מידע חשוב ממנו אזי, יש לפצותו בהפחתה ממחירון הרכב בשיעור של 19%, פיצויים בגין הטעייה והוצאות אחרות.

הנתבע מצידו מציין כי מדובר ברכב שנרכש על ידו ביום
27.3.04 מיוסי ליברמן "יודפת הגלילית בע"מ"
בסך של
185,000 ₪.
הרכב נרכש על ידי "יודפת הגלילית בע"מ" מחברת "דורנט
1991
בע"מ" ואין מדובר ברכב השכרה אלא בעסקת ליסינג.

לגרסת הנתבע הוא לא הסתיר מהתובע כל עובדה לגבי הרכב
ועל התובע גם היה לבדוק עובדה זו טרם הרכישה.
כך או אחרת
הסכומים הנתבעים לגרסת הנתבע מוגזמים וחסרי בסיס.

במסגרת דיון ההוכחות, שהתנהל ביום
4.12.08
הסכימו הצדדים כי כל הנספחים שהוגשו כנספחים לתצהירים יחשבו כאילו הוגשו
לביהמ"ש
וכל אחד מהם עמד על טיעוניו בתצהיריו.

התובע
ציין
בעדותו
"הנתבע לא אמר לי שהרכב מחברת ליסינג, הסתכלתי על רישיונות של הרכב שקניתי, ראיתי את הפרטים, למחרת בבוקר אני מנקה את האוטו ופתאום מופיע פתק ... הבהרתי לנתבע ואמרתי לו שאני לא מעוניין ברכב ליסינג"
( עמ' 4 לפרוטוקול , שורות
21-23 ).

הנתבע בעדותו באותו יום,
אמר "לא זכור לי שהתובע ביקש שהרכב לא יהיה מליסינג, הוא היה אצלי בבית לפחות
4 פעמים לטובת הקנייה הזאת. ההסכם נחתם ב -
8.12.05".
(עמ'
5
לפרוטוקול
שורות
5-6).

עד ההגנה מר יוסי ליברמן ציין בעדותו באותו יום, כי מכר לנתבע את האוטו, הוא מנכ"ל חברת
"יודפת הגלילית בע"מ"
וכי הרכב נרכש
מחברת "דורנט " שמתעסקת בעסקאות רכב בליסינג . לדבריו "לשאלתך
אם הרכב
הושכר לכמה שוכרים אני משיב
שלא.
הרכב לא הושכר לנו, קנינו אותו בתשלומים.
אם רשום ליסינג היא חברה להשכרת רכבים,
אני הלכתי
לחברת דורנט שיממנו
לי את
רכישת הרכב ... הרכב הוא טויוטה שנת
2002 , הרכב לא היה משכרה, אני הייתי יד ראשונה... אם הרכב היה השכרה
לא היו נותנים לי רכב במקום, לכן רכשתי רכב חדש במקום הרכב שנהרס טוטלוס, אם זה היה רכב השכרה והיתה תאונה נותנים לכם רכב במקום"
( עמ'
6 לפרוטוקול, בין השורות
1-16) .

מדובר
אם כן, במחלוקת עובדתית
ומשפטית.

באשר לעובדות אזי, אין חולק
בין הצדדים כי העסקה שולמה במלואה ואין גם חולק כי הופחת ממחיר המחירון סך של
19,000 ₪ בגין בלאי הצמיגים, מספר הקילומטרים והטסט.

השאלה שבמחלוקת היא האם הפר התובע את חובתו בגילוי העובדה, כי מדובר ברכב שנרכש מחברת ליסינג
(לגרסת התובע חברת השכרה ) ואם מדובר בחוסר תום לב מצידו אשר יורד לשורשי העסקה.

עיון בהסכם המכר שנערך בין הצדדים
(זכ"ד מיום
8.12.05)
מעלה כי נרשם באותו זכ"ד
"היום ה -
8.12.05 בשעה
18.00 נמכר טויוטה לנדקרוזר , צבע כחול, פרדו, מודל
2002
שמספרו
4801436 לשביעות רצונו של
היימן לאחר שבוצעה בדיקה במכון סקיפר בעכו. סכום העסקה
173,000 ₪. לאחר העברת הבעלות שום צד לא יוכל לבוא בדרישות לצד השני , כל הקנסות או דוחו"ת שיהיה לרכב עד לתאריך הנ"ל חלות על המוכר, במידה ויהיו קנסות או דוחות חדשים יכולו
(כך במקור – מ.נ)
על הקונה".

חוק המכר מציין
בסעיף
1 לו כי מכר הוא הקניית נכס תמורת מחיר. הוראות החוק
יחולו על מכר
של מטלטלין
ובשינויים המחויבים גם על מכר של מקרקעין וזכויות
( סעיף
4 לו) .

סעיף
5 קובע , כי
פרטים של חוזה מכר
שלא נקבעו בהסכם
בין הצדדים יהיו לפי הנוהג שהצדדים להסכם ראו אותו כמקובל עליהם בעסקאות קודמות שביניהם ובאין נוהג כזה , לפי הנוהג שצדדים סבירים רואים אותו כחל בעסקאות מאותו סוג.

נזקקו הצדדים לביטויים או לתניות שנוהגים להשתמש בהם בהליכות סחר, יפורשו הביטויים והתניות בהתאם למשמעות הנוגעות להם בסחר הנדון.

סעיף
6 קובע, כי חיוב הנובע מחוזה מכר, יש לקיימו בדרך מקובלת ובתום לב.

סעיף 7 קובע , כי המוכר חייב למסור לקונה את הממכר ולהעביר לו את הבעלות בו, דבר שנעשה בעניינינו.

סעיף
11 דן באי התאמה, כאשר סעיף קטן
4 מתייחס
לנכס שמבחינת סוגו,
תיאורו, איכותו או תכונותיו אינו מתאים לדגם או לדוגמא שהוצגו לקונה, זולת אם הוצגו ללא קבלת אחריות או התאמה, במקרה שבפני
נו נשאלת השאלה האם עסקת ליסינג מגיעה כדי אי התאמה
ואם אכן מדובר בחברת השכרה.

במקרה שבפני
אין מדובר בחברת השכרה
כפי העולה מעדותו של עד ההגנה והדבר גם לא הוכח על ידי התובע, לא בעדות ולא באופן אחר.

השאלה העולה היא עתה, האם מדובר באי התאמה במובן זה שאמור היה הנתבע לגלות לתובע?

לגרסת הנתבע בעדותו
אזי,
לא זכור לו שהתובע ביקש שהרכב לא יהיה מליסינג
, כאשר התובע טוען טענה הפוכה.

סעיף
12 לחוק המכר, תשכ"ח
-
1968 קובע, כי אין הקונה זכאי להסתמך על אי התאמת הממכר כאמור בסעיף
11
(להלן : "אי התאמה" ) אם ידע
עליה בעת
גמירת החוזה.
כאמור, מדובר בטענות הפוכות .
סעיף
13
קובע כי על הקונה לבדוק את הממכר
מיד לאחר קבלתו
ועל המוכר לתת לקונה, לפי דרישתו הזדמנות
נאותה לבדוק את הממכר לפני המועדים האמורים בסעיפים קטנים א' ו – ב' .

כאמור, בין הצדדים נערך הסכם ובו מצוין מפורשות, כי
בוצעה בדיקה במכון
סקיפר בעכו
ולאחר הבדיקה
נערך ההסכם.
היינו,
הקונה
- התובע
בדק את הרכב
ומצא אותו לשביעות רצונו והנתבע
\ המוכר אפשר לתובע לעשות כן.
יתר על כן, באותו זכרון דברים מיום
8.12.05 גם נרשם כי לאחר העברת הבעלות שום צד לא יוכל לבוא בדרישות לצד השני
, הבעלות הועברה יום לאחר מכן היינו ,
הנתבע
מצידו אפשר לתובע גם לבדוק את הרכב וגם ביצע את הנדרש ממנו על פי חוק המכר בנושא העברת הנכס והבעלות בו.
אם מצא התובע לנכון לבדוק את הרכב במכון , בוודאי ובוודאי שיכול היה לעשות את הבדיקה הנדרשת ממנו במשרד הרישוי
- בדואר
באשר
לבעלות הקודמת ואז יכול והיה מבטל או לא חותם
על אותו זכרון דברים שכן, היה מגיע למסקנה שהרכב בוצע באמצעות עסקת ליסינג שלא לטעמו.

כיוון שלא עשה
כן על אף שהתאפשר לו הדבר אין לו אלא להלין
על עצמו.

אשר על כן, דין התביעה להידחות
והתובע ישא בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד
בסך
3,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק כלפי הנתבע.














ניתן היום,
י"ד שבט תשס"ט, 08 פברואר 2009, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 185/06 סמארה אימן נ' נועם אלי דיין (פורסם ב-ֽ 08/02/2009)