Google

אריה חברה לביטוח בע"מ - אשר לוי

פסקי דין על אריה חברה לביטוח בע"מ | פסקי דין על אשר לוי

5296/06 א     30/10/2009




א 5296/06 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' אשר לוי








בית משפט השלום בחדרה




30 אוקטובר 2009

ת"א 5296-06 לוי נ' אריה חברה לביטוח בע"מ




בקשה מס' 9

בפני

כב' השופט
חננאל שרעבי


מבקשת

אריה חברה לביטוח בע"מ


נגד


משיב

אשר לוי


החלטה


1.
בפני
י בקשה להבאת ראיות לסתור קביעת נכות עפ"י דין.

2.
המשיב נפגע לטענתו בתאונת דרכים ביום 16.1.06, ופציעתו בה היא נשוא התיק העיקרי.

3.
התאונה הוכרה כתאונת עבודה, והמוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") קבע את נכותו הצמיתה של התובע, באמצעות ועדה רפואית מטעמו, על שיעור של 15% בגין הגבלת תנועה בכתף ימין.

4.
המבקשת מבקשת להביא ראיות לסתור מהטעמים הבאים:

א.
בפני
הועדה הרפואית מטעם המל"ל, לא עמד תיקו הרפואי של המשיב, המלמד כי עברו של המשיב אינו נקי מפגיעות בכתף ימין, באופן שיתכן כי הפגיעה הנטענת הנוכחית בכתף ימין, היתה קיימת במשיב עובר לתאונה הנדונה, באופן מלא או חלקי.

ב.
המשיב לא גילה ביוזמתו את עברו הרפואי בכתף ימין, והגדיל לעשות בכך שבטופס התביעה לקביעת דרגת נכות שהגיש למל"ל, ציין כי מעולם לא סבל ממגבלות או חבלות בכתף ימין. על כן, לכאורה גם לא היתה לועדה הרפואית כל סיבה "לפשפש" בעברו הרפואי של המשיב.

5.
המשיב דוחה בתגובתו את טענות המבקשת, תוך שהוא מציין כדלקמן:

א.
תלונותיו של המשיב בעבר אודות כאבים בכתף ימין היו תלונות בודדות וקלות, שאינן מצדיקות הבאת ראיות לסתור.

ב.
המשיב אכן ציין בטופס התביעה לתביעת דרגת נכות כי לא סבל בעבר ממגבלות או כאבים דומים בכתף ימין, ותשובה זו היא אמיתית, כיוון שלא ניתן להשוות כל תלונה קודמת בגין כאב בכתף ימין, לשבר בכתף המלווה בקרע בגיד הכתף.

דיון והכרעה

6.
סעיף 6ב לחוק הפלת"ד קובע לאמור:
"נקבעה עפ"י כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זו גם לצורך התביעה עפ"י חוק זה".

על כן, לכאורה, משקבעה ועדת ערר מטעם המל"ל כי למשיב נותרה נכות בשיעור של 15%, בגין פגיעתו בתאונה נשוא כתב התביעה, מחייבת קביעה זו גם בתביעה הנדונה
.

7.
בבקשתה הנוכחית מבקשת המבקשת להביא ראיות לסתור לקביעה זו, עפ"י הסיפא לסעיף 6ב הנ"ל, הקובעת לאמור:

"... ואולם ביהמ"ש יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמין הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו".

8.
ההלכה לעניין תחולת הסיפא בסעיף 6ב נקבעה ע"י כב' המשנה לנשיא מרים בן פורת ברע"א עודא נ' רותם חברה לביטוח בע"מ, פד"י לט (4), 505, ושימשה בסיס לכל הפסיקה הרלבנטית בנושא לאחריה, כדלקמן:

"המטרה דלעיל להוציא את הדיון בדרגת הנכות אל מחוץ לכותלי ביהמ"ש כל אימת שזו כבר נקבעה בדיון קודם, היא שצריכה להוות את נקודת המוצא לפירושו של הסיפא לסעיף 6ב, דהיינו בשאלת הטעמים המיוחדים להבאת ראיות לסתור. בהקשר זה הכלל הוא שהקביעה הקודמת מחייבת אך ביהמ"ש מוסמך לסטות מכלל זה ולהתיר הבאת ראיות לסתור במקרה חריג, היינו בנסיבות יוצאות דופן המצדיקות זאת. מן הראוי: שהחריגים לכלל יעוצבו בדרך האינדיקציה תוך בדיקת כל מקרה נתון עפ"י נסיבותיו, ולא בדרך של קביעת רשימה סגורה מראש. אולם בקווים כלליים ניתן, לדעתי, להצביע על שני סוגי טעמים:

א.
טעמים משפטיים כגון: אם נראה לביהמ"ש, כי ההליך הקודם היה נגוע בפגם מהותי, כגון תרמית, קל וחומר - בטלות מדעיקרא (כגון עקב פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי);

ב.
טעמים עובדיים כבדי משקל וחדשים, כגון: אם חל שינוי מהותי במצבו של התובע או שנתגלתה נכות נוספת לאחר הקביעה הקודמת. נטל ההוכחה של הנסיבות יוצאות הדופן רובץ כמובן לפתחו של הטוען לקיומן".

9.
ע.א. 5779/90 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' אחמד, פד"י מה(4), 77, אומר ביהמ"ש כי:

"עפ"י נוסח הסיפא לסעיף 6(ב) לחוק, יש להתיר להביא ראיות לסתור רק אם ראוי הדבר למען עשיית צדק ומטעמים מיוחדים שירשמו.


נוסח זה מצביע על כך, שהתרת הבאת ראיות לסתור מיועדת למקרים מיוחדים וחריגים בלבד. כדוגמא למקרים כאלה יכול לשמש מקרה בו חל שינוי משמעותי במצבו של הנפגע מאז נקבעה נכותו ע"י הועדה הרפואית של המוסד ועד לדיון בבימ"ש. מקרה אחר הוא, כשלפני הועדה הרפואית לא היו עובדות רלבנטיות חשובות, הנוגעות למצבו הרפואי של הנפגע קודם לתאונה, ואשר לו היו בפני
ה בודאי היו מביאות לתוצאה שונה.

אין זו כמובן רשימה ממצה של המקרים בהם יתיר ביהמ"ש להביא ראיות לסתור, אלא בגדר הקדמה בלבד...".

10.
בר.ע.א. 863/93 התעשיה האוירית לישראל בע"מ ואח' נ' קמחי ואח', פד"י מז(4), 815, אומר ביהמ"ש כי:

"כפי שנקבע לא אחת, יקפיד ביהמ"ש עם המבקש להביא ראיות לסתור. הבאת ראיות לסתור תותר רק בנסיבות חריגות, שאם לא כן עשויה נפקותו וחשיבותו של סעיף 6(ב) להתרוקן מכל תוכן...".

11.
לנוכח המצב המשפטי דלעיל, נבחן את הבקשה דנן.

12.
הנימוק העיקרי לבקשה - עבר רפואי בכתף ימין
של המשיב לא הובא לידיעת הועדה הרפואית.
כאמור המבקשת טוענת כי למשיב עבר רפואי בכתף ימין, שהכיל תלונות על כאבים ומגבלות תנועה בכתף זו, שנים רבות עובר לתאונה הנדונה. עבר זה לא הובא לידיעת הועדה הרפואית, והמשיב אף לא הפנה את תשומת ליבה של הועדה לעבר זה.

13.
לאחר שבחנתי טענה זו של המבקשת, מצאתי כי יש בה ממש, ונימוקיי כדלקמן:

א.
עיון בתיקו הרפואי של המשיב מלמד כי אכן התלונן בעבר על כאבים ומגבלות תנועה בכתף ימין, כדלקמן (אלה רישומים שאני מצאתי בחומר הרפואי שהוגש לי, ואיני שולל קיומם של רישומים נוספים המתייחסים לכתף ימין):


1.
ב- 4.2.96 – נפל והחליק במקלחת וכתוצאה מכך נחבל גם בכתף ימין.
רישום תיק רפואי כירורגי, שם מצוין כי יש לו כאבים והגבלת תנועה בכתף ימין, והוא הופנה לפיזיותרפיה ולבדיקת אולטראסאונד של הכתף.


2.
ב- 7.2.96 – תיעוד על תלונות של כאבים חזקים בכתף ימין.

3.
ב- 16.2.96 – רישום על שיפור קל בכאבים בכתף ימין, אם כי עדיין מוגבל וקיבל חופש מחלה עד ה- 20.2.96.

4.
ב- 18.3.01 – תלונות על כאבים בכתף ימין.

5.
ב- 23.3.01 – אין שיפור (בכאבים בכתף ימין), ולכן הפניה לביצוע של צילום כתף ימין.

6.
ב- 26.3.01 – רישום על חבלה בכתף ימין לאחר נפילה, שארעה כשבועיים קודם לכן.

7.
ב- 8.6.01 – תלונות על כאבים בכתף ימין. ביצע טיפולים פיזיותרפיים והפניה לאורטופד.

ב.
נסיונו של ב"כ המשיב להמעיט מערך עברו הרפואי של המשיב בכתף ימין, לא שיכנע אותי.
ב"כ המשיב בתגובתו הדגיש כי "לא ניתן להשוות כל תאונה קודמת בגין כאב בכתף ו/או מכה יבשה לשבר בכתף המלווה בקרע בגיד הכתף" (ס' 6 לתגובתו).

עם כל הכבוד, הודעה הרפואית שקבעה את הנכות מציינת כי צילום מיום 25.1.09 איננו מלמד על קיומו של שבר בעצם הבריח, ורק בדיקת אולטראסאונד שביקשה הועדה הרפואית לעררים, לימדה על קרע בגיד הכתף.

משכך, לא מן הנמנע כי תלונותיו של המשיב בעבר על כאבים ומגבלות תנועה בכתף ימין, כמפורט לעיל, גרמו או תרמו לאותו קרע
כאמור, ומן הראוי היה כי תלונות אלה יהיו בפני
הועדה הרפואית שקבעה את הנכות.

אין זה נכון לומר, כפי שציין ב"כ המשיב בתגובתו, שמדובר על שני סוגי פציעה שונות, ולכן לא היה צריך המשיב להזכיר את עברו הרפואי.

14.
לו היה המשיב מפנה תשומת לבה של הועדה הרפואית על תלונות בעברו המתייחסות לכתף ימין, סביר להניח כי הועדה הרפואית היתה יוזמת צילום תיקו הרפואי המלא, בוחנת אותו ומתייחסת אליו בממצאיה. דא עקא, שהמשיב לא הפנה תשומת לבה של הועדה לעברו הרפואי האמור, על אף שהיתה עליו חובה לעשות כן.

מה שבטוח הוא, שתיקו הרפואי של המשיב, הכולל רישומים אודות עברו המתייחס לכתף ימין, לא היה מונח בפני
הועדה הרפואית.

15.
כאמור, כפי שצויין בפסיקה שצוטטה לעיל, יש הצדקה להביא ראיות לסתור, אם ביהמ"ש סבור כי עובדות רפואיות רלבנטיות, הנוגעות למצבו הרפואי של הנפגע קודם לתאונה, לא היו בפני
הועדה, באופן שיתכן והיו מביאות לתוצאה שונה.

16.
לנוכח כל אלה, אני מקבל הבקשה לראיות לסתור שהגישה המבקשת.

17.
לנוכח קבלת הבקשה, ועל מנת לקבוע את נכותו הרפואית של המשיב כתוצאה מהתאונה, ככל שנותרה כזו, אני ממנה כמומחה מטעם בית-המשפט בתחום האורטופדי את דוקטור מריו אייכנלבט, אורטופד מרח' גלוסקין 16, רחובות, 76273. טלפונים: 08-9466176;
08-9464943).
המומחה האמור יבדוק את המשיב (התובע בתיק העיקרי) ויקבע אם נותרה לו נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה, תוך התייחסות לעברו הרפואי של המשיב.

18.
הצדדים יפנו למומחה הרפואי האמור לאלתר, ישלחו לו חומר רפואי רלבנטי ומותר עפ"י תקנות המומחים, וחווה"ד של המומחה תוגש לביהמ"ש תוך 45 ימים מהיום.

19.
המבקשת תישא בשלב זה בשכ"ט המומחה הרפואי האמור.

20.
אני קובע התיק לקדם משפט ליום 24.1.10 בשעה 08:30.

עד 14 ימים לפני מועד הדיון יגיש התובע תחשיבי נזק מטעמו, עם העתק במישרין לב"כ הנתבעת, שתעשה כן עד 7 ימים מתום מועד הדיון.
5129371
5467831
המזכירות תעביר החלטתי זו לב"כ הצדדים, ולמומחה הרפואי הממונה, ד"ר מריו אייכנבלט, לפי כתובתו דלעיל
.

ניתנה היום,
י"ב חשון תש"ע, 30 אוקטובר 2009, בהעדר הצדדים.






ה. זיוית






א בית משפט שלום 5296/06 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' אשר לוי (פורסם ב-ֽ 30/10/2009)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים