פסקי דין על אחסאן אבו רנה | פסקי דין על יונה יהב | פסקי דין על ראש עיריית חיפה ויו"ר הועדה המקומית | פסקי דין על הועדה המקומית לתכנון ובניה בעיריית חיפה |

8720/09 רעפ     01/11/2009




רעפ 8720/09 אחסאן אבו רנה נ' יונה יהב, ראש עיריית חיפה ויו"ר הועדה המקומית, הועדה המקומית לתכנון ובניה בעיריית חיפה




החלטה בתיק רע"פ 8720/09



בבית המשפט העליון


רע"פ 8720/09



בפני
:

כבוד השופט ס' ג'ובראן


המבקש:
אחסאן אבו רנה



נ


ג


ד



המשיבים:

1. יונה יהב
, ראש עיריית חיפה ויו"ר הועדה המקומית



2. הועדה המקומית לתכנון ובניה בעיריית חיפה


בקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי בחיפה בע"פ 380-07-09 מיום 29.9.09, שניתן על-ידי כב' השופט ר' שפירא

בשם המבקש:
עו"ד מחמוד עואודה


החלטה



ביום 17.5.09 הוצא צו הריסה מינהלי בהתאם לסעיף 238א(א)(1)(2)(3) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, המתייחס לתוספת בנייה שנבנתה ללא היתר כדין, ברחוב לבונה 10 בחיפה, בגוש 12135 חלקה 10 (להלן: הצו).


הצו הוצא לאחר שהוגש ליו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה בחיפה תצהיר מיום 10.5.09, החתום על-ידי מהנדס אזורי במחלקה לפיקוח על הבנייה של עיריית חיפה, בו צוין, כי בכתובת רחוב לבונה 10 בחיפה, בחזית הצפונית, במפלס קומת עליית הגג של הבניין, בצמוד לפנטהאוז המערבי בנו, ללא היתר כדין, תוספת בניה בשטח של כ- 32 מ"ר על-ידי פירוק גג משופע מבטון וקירוי מרעפים ובניית קירות מעמודי פלדה, בטון ובלוקים המצופים מבחוץ באבן עם חלונות ודלת ממסגרת אלומיניום וזכוכית מעליהם יצקו גג שטוח מבטון. לתצהיר צורף דו"ח ביקור במקום וסקיצה המתארת את הבניה הבלתי חוקית.


או-אז, פנה המבקש לבית-המשפט לעניינים מקומיים בחיפה בבקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה המנהלי. לטענתו, בין היתר, הבניה נשוא הצו נבנתה לפני שנים עוד לפני שהמבקש רכש את זכויותיו בדירה. עוד טוען הוא, כי את הבנייה אותה ביצע הוא הרס והיא אינה קיימת עוד.


בית-המשפט לעניינים מקומיים בחיפה דחה, ביום 28.6.09, את הבקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה המנהלי (בב"ש 45/09).


על החלטת בית-המשפט לעניינים מקומיים ערער המבקש לבית-המשפט המחוזי בחיפה. בערעורו טען המבקש, כי בקשתו נדחתה על-ידי בית-המשפט לעניינים מקומיים מבלי שנבדקו טענותיו, כאשר הועדה המקומית לתכנון ובניה לא ציינה בפני
בית-המשפט, כי המעקה אותו בנה המבקש נהרס על-ידו. עוד הדגיש המבקש, כי שאר הבנייה נשוא צו ההריסה היתה קיימת מזה שנים רבות ולא בוצעה על-ידו.


מנגד, טענה הועדה המקומית לתכנון ובניה (להלן: הועדה המקומית), כי אין עילה לעיכוב ביצוע צו ההריסה, שכן הבניה נשוא הצו כללה בנייה בשטח כולל של כ- 32 מ"ר על-ידי פירוק גג משופע מבטון, קירוי מרעפים ובניית קירות מעמודי פלדה, בטון ובלוקים המצופים מבחוץ מאבן, עם חלונות ודלת ממסגרת אלומיניום וזכוכית, תוך יציקת גג מבטון עליהם. עוד טענה הועדה המקומית, כי אין ממש בטענות המבקש, לפיהן מדובר בבניית מעקה שנהרס, שכן מצו ההריסה ומהתצהיר עולה, כי המעקה כלל לא היה כלול בצו ההריסה.


בית-המשפט המחוזי (כב' השופט ר' שפירא) דחה, ביום 29.9.09, את הבקשה לביטול צו ההריסה המנהלי ואף את הבקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה המנהלי בקובעו, כי בצו ההריסה לא נפל כל פגם המצדיק את ביטולו.


מכאן בקשת רשות הערעור שבפני
, בגדרה שב המבקש על טענותיו כפי שהעלה בפני
בית-המשפט המחוזי. במסגרת בקשת רשות הערעור הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה המנהלי, זאת למרות שעיכוב ביצוע הצו, בהתאם לפסק-הדין של בית-המשפט המחוזי, הסתיים ממש בימים אלה.


לטענת המבקש, דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה המנהלי על-ידי בית-המשפט לעניינים מקומיים הייתה מסיבות לא מהותיות. תחילה עקב אי הגשת תצהיר לבקשה הראשונה ולאחר מכן גם הבקשה השנייה לעיכוב ביצוע נדחתה והפעם מהטעם היחיד שהבקשה הראשונה נדחתה. כמו-כן, בית-המשפט לעניינים מקומיים לא קיים דיון, לא נשמעו ראיות ולא ניתנה למבקש על הזדמנות להשמיע טענותיו. עוד טוען המבקש, כי בית-המשפט המחוזי הכריע בערעור מבלי להתייחס כלל לעובדה, כי לא התקיים דיון בבקשת המבקש. לטענת המבקש, יש לקיים דיון ענייני בבקשתו לעיכוב ביצוע צו ההריסה המנהלי וכן בבקשה לביטול צו ההריסה ולכן יש מקום לקבל את הבקשה וליתן רשות ערעור.


דין בקשת רשות הערעור להידחות וזאת ללא צורך בקבלת תגובת המשיבים.


עניינו של המבקש נדון בפני
שתי ערכאות. הכלל הוא, כי הרשות לערער ניתנה במשורה באותם מקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות כללית, החורגת מעניינם הפרטיקולארי של בעלי-הדין. במקרה דנן, הבקשה אינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הספציפי של הצדדים לה והמבקש לא הצביע על עילה, המצדיקה דיון בגלגול שלישי (ראו ר"ע 103/82
חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ
, פ"ד לו (3) 123).


נראה, כי עיקר טענות המבקש מופנות כנגד הממצאים העובדתיים שנקבעו על-ידי בית-המשפט לעניינים מקומיים. מעיון בפסק-הדין של בית-המשפט המחוזי עולה, כי טענות אלה נבחנו הן על-ידי בית-המשפט לעניינים מקומיים והן על-ידי בית-המשפט המחוזי ונדחו על-ידם. לפיכך, דינן להידחות.


אף לגופו של עניין, דין הבקשה להידחות.


סעיף 238א(ח) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבניה) מעניק לבית-המשפט סמכות לבקר חוקיותם של צווי הריסה מנהליים שהוצאו. וזו לשון הסעיף:

"(ח)
לא יבטל בית המשפט צו הריסה מינהלי אלא אם הוכח לו שהבנייה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין או שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת."


ברי, אפוא, כי הטוען לפגם בהוצאת צו ההריסה המנהלי, עליו הנטל להוכיח את הפגם בצו.


במקרה שבפני
נו, המערער לא הוכיח, כי הבנייה שבגינה הוצא צו ההריסה נבנתה כדין או כי ביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת. מטעם זה, לא מתקיימות העילות הקבועות בסעיף 238א(ח) לחוק התכנון והבניה ולא מצאתי כי נפל כל פגם בקביעותיהן של הערכאות הקודמות, לפיהן המבקש לא הוכיח טענותיו, לפיהן צו ההריסה המנהלי הוצא שלא כדין.


יתרה מכך. הלכה היא, כי בית-המשפט מוסמך לעכב ביצוע צו הריסה מנהלי אף אם לא נפל בו פגם המביא לבטלותו, אולם הדבר ייעשה רק במקרים חריגים (ראו רע"פ 5205/07
אוהרנסיאן תכפור נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים
(טרם פורסם, ניתנה ביום 5.9.07).


אכן, בית המשפט מוסמך לעכב את ביצועו של צו הריסה מינהלי, אך סמכות זאת צריכה להישמר למקרים חריגים ויוצאי דופן. ברם, המקרה שבפני
איננו נמנה על מקרים אלה. המבקש לא הוכיח כי בצו ההריסה המנהלי נפל פגם אחר, חריג ויוצא דופן, המצדיק את ביטולו.


לבית-המשפט לעניינים מקומיים הוגש תצהיר מפקח בנייה בעיריית חיפה, יורי קיפניס, מיום 16.4.09, לפיו הוא ביקר במקום ביום זה ומצא, כי בונים את הבניה האמורה ובמקום נמצאים חומרי בניה, פיגומים ופועלים. אף לאחר הוצאת צו הפסקת עבודה שיפוטי מיום 16.4.09, עבודות הבניה נמשכו. זאת ועוד, גם לפי דו"ח ביקור במקום מטעם מהנדס העיר עולה, כי מהנדסים אזוריים ביקרו במקום מספר פעמים מיום 7.4.09 ועד 7.5.09 וציינו בדו"ח הביקור, כי העבירות בוצעו בין תאריכים אלה, זאת למרות שביום 16.4.09 הוצא צו הפסקת עבודה שיפוטי בבית-המשפט לעניינים מקומיים. עוד צוין בדו"ח הביקור, כי יש לדרוש צו הריסה מיידי לאור הבניה ללא היתר. צו ההריסה המנהלי שהוצא מתייחס לאותה הבנייה ללא היתר.


בית-משפט זה כבר קבע, כי תכליתו של צו הריסה מנהלי הוא סילוק בניה בלתי חוקית מעל פני השטח "על אתר וכדי למנוע קביעת עובדות" (ראו ר"ע 273/86
פרץ נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה
, פ"ד מ(2) 445, 447). כידוע, צו הריסה מנהלי הוא אחד האמצעים החשובים לאכיפתם היעילה של דיני התכנון והבניה (ראו רע"פ 5635/93
הועדה המקומית לתכנון ולבניה תל-אביב-יפו נ' עורקבי
, פ"ד מח(2) 397, 404; רע"פ 5738/00
סלאמה נ' יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ולבניה בירושלים
(לא פורסם); ראו רע"פ 1288/04
נימר נימר נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה, ירושלים
(לא פורסם)).


לעניין זה יפים גם דברים דברי השופט י' זמיר שנקבעו ברע"פ 5635/93
הועדה המקומית לתכנון ולבניה תל-אביב-יפו נ' עורקבי
, פ"ד מח(2) 397, 403-404:

"הפיקוח על הבנייה מתמודד לא פעם עם אנשים הפורצים את גדר החוק ומקימים בניינים שלא כחוק, אם מטעמים של רווח כספי ואם מטעמים של מצוקה אישית... משום כך יש צידוק וצורך במכונה יעילה למלחמה כבנייה שלא כחוק. צו ההריסה המנהלי נועד להיות מכונה כזאת. אך די שחלק אחד של המכונה יעלה חלודה, כדי שהמכונה כולה תושבת".



במקרה שבפני
, אין מחלוקת, כי הבנייה שבנה המבקש נעשתה ללא היתר ושלא כדין. במעשה בנייה זה עשה המבקש דין לעצמו וזאת, כאשר הוא יודע, כי אין בידיו היתר כדין. המבקש לא הוכיח כי נפל כל פגם בצו ההריסה המנהלי, אשר יש בו כדי להביא לביטולו. במקרה דנן, הסוגיה העובדתית ברורה והוכחה עובדתית ולפיה חרג המבקש בבנייתו חריגה בסדר גודל משמעותי. משכך, אין מקום לבטל את צו ההריסה המנהלי שניתן ביום 17.5.09.


לאור הצורך באכיפה בתחום זה, הגעתי לכלל מסקנה, כי אין מקום להתערב בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי וראוי, אפוא, כי צו ההריסה המנהלי יישאר על כנו.


אשר-על-כן, בקשת רשות הערעור נדחית. ממילא מתייתר הצורך לדון בבקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה המנהלי.


ניתנה היום, י"ד בחשוון התש"ע (1.11.2009).




ש ו פ ט


_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

09087200_h01.doc

דפ

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il








רעפ בית המשפט העליון 8720/09 אחסאן אבו רנה נ' יונה יהב, ראש עיריית חיפה ויו"ר הועדה המקומית, הועדה המקומית לתכנון ובניה בעיריית חיפה (פורסם ב-ֽ 01/11/2009)