פסקי דין על כלל גמל בע''מ | פסקי דין על ג'ון הריס

15365-12/08 תאמ     26/01/2009




תאמ 15365-12/08 כלל גמל בע''מ נ' ג'ון הריס








בית משפט השלום בחיפה

תא"מ 15365-12-08 הריס נ' כלל גמל בע''מ



26 ינואר 2009




בקשה מס' 2 – למחיקה על הסף

בפני

כב' השופט
יהושע רטנר

המבקשת / הנתבעת
כלל גמל בע''מ


נגד

המשיב / התובע
ג'ון הריס


החלטה



1.
בפני
בקשה לסילוק התביעה על הסף מחוסר סמכות עניינית.

2.
התובע היה בזמנים הרלוונטיים לתביעה עמית בקופת גמל הידועה בשם "תמר" (להלן: "הקרן").

3.
הנתבעת הינה חברה בע"מ העוסקת בניהול הקרן.

4.
לטענת התובע, הנתבעת פעלה שלא כדין ו/או התרשלה בכל הקשור למשיכת כספים שעמדו לזכותו בזמנו בקרן ובשל כך נגרם לו נזק. לפיכך טוען התובע, כי על הנתבעת לפצותו על נזקיו, שעומדים נכון ליום הגשת התביעה על 26,319 ש"ח.

5.
לטענת הנתבעת, הסמכות העניינית לדון בתביעה זו נתונה לבית הדין האזורי לעבודה. זאת על-פי סעיף 24 (א) (3) לחוק בית הדין לעבודה התשכ"ט – 1969 (להלן: "החוק"), אשר קובע:

"24
(א)
לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון –
.........
(3)
תובענות של חברים או חליפיהם או של מעבידים או חליפיהם נגד קופות גמל, כמשמעותן בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, או תובענות של קופות הגמל נגד חבריהן או חליפיהם או נגד מעבידים או חליפיהם הכל אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעבידים לקופות, לפי הענין וכן כל תובענה לקצבה הנובעת מיחסי עובד ומעביד;"



6.
כאמור, לטענת הנתבעת, תובענה זו נופלת בגדר סעיף (3) הנ"ל ועל-כן הסמכות הייחודית לדון בתביעה נתונה לבית הדין האזורי לעבודה, כאשר לבית משפט זה אין סמכות עניינית.

7.
התובע מתנגד לבקשה. לטענתו מדובר בתביעה בגין עוולה נזיקית ו/או בגין הפרת חוזה שאינה בגדר אף אחת מהחלופות הנ"ל. התובענה אינה נגד קופת גמל (חלופה ראשונה); התובענה אינה של קופת גמל כנגד חבר בה (חלופה שנייה); התובענה אינה לקיצבה הנובעת מיחסי עובד מעביד (חלופה שלישית). לפיכך טוען התובע כי לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בתביעה ואינה בסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה.

דיון
8.
סילוק תביעה על הסף הינו סעד קיצוני שיש לנהוג בו בזהירות רבה.

9.
על פני הדברים נראה שיש להעדיף את עמדת התובע בשאלת הסמכות העניינית על פני עמדת הנתבעת. עילת התביעה נובעת מעוולה נזיקית ו/או הפרה חוזית שהתובע טוען כנגד הנתבעת, בכל הקשור לפעולות שנעשו על-ידה בעניין ניהול הקרן. עילת התביעה אינה נובעת מעצם החברות של התובע בקרן וכפועל יוצא מזה הזכויות הכספיות העומדות לרשותו.

10.
ניתן להקיש ממצב בו עובד תובע מעביד בגין תאונה בעבודה, כאשר העובד מעלה כנגד המעביד טענות המקימות עילת תביעה בגין עוולה נזיקית, כגון רשלנות. אין מחלוקת כי ככל שזכויות העובד נובעות מיחסי העובד – מעביד עצמן, הערכאה הדיונית בעלת הסמכות העניינית הייחודית לדון ביחסי הצדדים הינה בית הדין האזורי לעבודה. עם זאת, כאשר עילת התביעה נובעת מעוולה נזיקית המיוחסת למעביד, הסמכות נתונה לבית משפט זה. כאמור, במקרה זה התובע אינו טוען כנגד הנתבעת כי זכויותיו נפגעו מעצם היותו עמית בקרן, ביחס לכספים שעמדו לרשותו בזמן הרלוונטי לתביעה. תביעתו נובעת מטענותיו לביצוע עוולה נזיקית ו/או להפרת חובה חוזית של הנתבעת, הקשורה לפעולות ניהוליות שהנתבעת עשתה אגב טיפול בבקשתו לשחרור כספים מהקרן, מבלי שהוא משיג על גובה הכספים העומדים לרשותו. נראה אם כן שבמצב זה יש לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בתביעה.

11.
בע"א 2618/03 פי.או.אס בע"מ נ' ליפקונסקי, פד"י נט (3) 497 נקבע כלהלן:

"
בית-הדין האזורי לעבודה הוקם בחוק בית הדין לעבודה, וסמכויות שיפוט ייחודיות הוענקו לו בחוק זה ובחוקים אחרים באופן מפורש (סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה; סעיף 22י לחוק ההתגוננות האזרחית, תשי"א-1951; סעיף 22 לחוק עוולות מסחריות). התכלית בבסיס הענקת סמכות ייחודית כאמור לבית-הדין האזורי לעבודה היא ריכוז כל ענייני העבודה בטריבונל הבקיא והמצוי בתחום זה (בג"ץ 221/69 פלוני נ' שר הבטחון [2], בעמ' 369; ע"א 4272/91 ברבי נ' ברבי [3], בעמ' 701; ראו גם ש' לוין תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד [44]
,
בעמ' 78-77). הסמכות הייחודית המפורשת אשר הוענקה לבית-הדין האזורי לעבודה אכן גרעה לא רק מהסמכות השיורית של בית-המשפט המחוזי על-פי סעיף 40 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] (בג"ץ 6163/92 אייזנברג נ' שר הבינוי והשיכון (להלן – עניין אייזנברג [4]), בעמ' 238), אלא גרעה גם מסמכותם של בתי-המשפט האזרחיים ככלל (ע"א 6636/01 ארגמן טורס בע"מ נ' הוברמן (להלן – פרשת ארגמן טורס בע"מ [5]), בפיסקה 10; בג"ץ 3134/93 י.א.ד. אלקטרוניקה בע"מ נ' שרת העבודה והרווחה [6], בעמ' 300). ההוראות שהסמיכו את בית-הדין האזורי לעבודה בסמכות ייחודית הן "חוק מיוחד" ו"חוק מאוחר" הגובר על סמכותו ה"כללית" של בית-משפט השלום לפי סעיף 28 לחוק בתי המשפט, תשי"ז-1957, המופיע כיום בסעיף 51(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] (ראו לעניין תיקון משנת תשל"ב לסעיף 129 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971, המאוחר לסעיף 76 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] מתשמ"ד, שחוקק בחוק בתי המשפט מתשי"ז: בג"ץ 1214/97 חלמיש נ' בית-הדין הארצי לעבודה (להלן – פרשת חלמיש [7]), בעמ' 670).
...

12. סמכותו הייחודית של בית-הדין האזורי לעבודה בעניינים מסוימים, מחד, וסמכותם הכללית והשיורית של בתי-המשפט האזרחיים – המעוגנת בעקרון שלטון החוק – מאידך, מגבשות איזון כדלקמן: עניינים שבסמכות הייחודית של בית-הדין האזורי לעבודה יידונו אך ורק בבית-הדין לעבודה, אך לא יידונו בבית-הדין לעבודה אלא עניינים אלה. זהו המפתח לחלוקת הסמכויות בין בתי-המשפט האזרחיים לבין בית-הדין האזורי לעבודה.
"הסמכויות הכלליות הייחודיות של בית-דין אזורי לעבודה בעניינים אזרחיים נקבעו ופורטו בסעיף 24(א) לחוק. מסגרת הסמכויות הכלליות הורחבה במשך השנים, ונוספו עליהן אף סמכויות ספציפיות בחוקים שונים. מטרת ומדיניות המחוקק היו, והינם [כך], לרכז בידי בית הדין לעבודה באופן ייחודי, בין השאר, את הסמכויות הנוגעות ליחסי העבודה האינדיבידואליים והקיבוציים וכן את נושאי הביטחון הסוציאלי במובנו הרחב של המונח. ריכוז הסמכויות כאמור פירושו הפקעת סמכויות אלה ממערכת בתי המשפט האזרחיים. בשים לב לכך, קו הפרשנות של בית הדין לעבודה בפסקי-דין רבים היה מאז ומתמיד כי יש לפרש את מסגרת הסמכות שלו באופן דווקני..." (דב"ע נג/3-254 הוצאת ספרים יבנה בע"מ – דוידזון
(להלן – פרשת
הוצאת ספרים יבנה בע"מ [29]
)
, בעמ' 433; ראו גם
מ' גולדברג
דיני עבודה
(להלן – גולדברג
[45]
),
בעמ' 20).
"בתי-הדין לעבודה, סמכותם מוגדרת ועל-כן גם מוגבלת. מאחר וסמכותו של בית-הדין לעבודה סייגים לה ובתחום המסוייג סמכותו ייחודית, יש לפרש את סעיפי החוק הקובעים את סמכותו העניינית פירוש דווקני כי על-ידי הענקת סמכותו לבית-דין לעבודה מוצא הרי עניין מסמכות בתי-המשפט האחרים" (דב"ע ל/3-8 ליבוביץ – עזבון המנוחה יוהנה פולק (להלן – עניין ליבוביץ [30]), בעמ' 131; ראו גם ע"ע 294/99 לוי – התאגדות לחינוך גופני הפועל 1991 אשדוד [31]; השוו עב"ל 214/96 פשס – המוסד לביטוח לאומי [32]).
......
סמכותו הייחודית של בית-הדין האזורי לעבודה
13. ככלל, הסמכות העניינית של בתי-משפט נקבעת על-פי הסעד הנתבע ולא על-פי עילת התביעה. כך לדוגמה לבית-משפט השלום סמכות לדון בתביעה בגין הפרת חוזה שהסעד המבוקש בה הוא הצהרה על זכויות שימוש במקרקעין, ואילו לבית-המשפט המחוזי סמכות לדון באותה עילה אם הסעד הנתבע הוא הצהרה על זכות הבעלות במקרקעין. לבית-המשפט המחוזי סמכות לדון בתביעה בְעילה של הפרת חוזה שהסעד הנתבע בה הוא סך כספי העולה על הסכום המפורט בסעיף 51(א)(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב]; אותה תביעה בדיוק תהיה בסמכותו של בית-משפט השלום אם התובע הגביל את הסעד הנתבע לסכום נמוך יותר.
14. המצב שונה בעניין הסמכויות האזרחיות של בית-הדין האזורי לעבודה. סמכותו מוקנית, בנושאים שונים, על-פי מבחנים משתנים. נפרט את הוראות החוק תוך הדגשת המבחן. סמכותו של בית-הדין האזורי לעבודה אינה נקנית על-פי הסעד, אלא על-פי עילת התביעה בחלק מהעניינים, ועל-פי עילת התביעה וזהות הצדדים כאחת בחלק מהעניינים. "
12.
בהקשר של תביעה זו, סעיף 24 (א) (3) לחוק קובע שני מבחנים מצטברים על מנת שתוקנה לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בתביעה והם:


א.
זהות הצדדים. מצד אחד חבר בקופת גמל ומצד שני קופת גמל;


ב.
עילת התביעה. על עילת התביעה לנבוע מהחברות בקופה.

13.
נראה שהתנאי הראשון מתקיים. הגם שהנתבעת עצמה אינה קופת גמל, הרי שהיא גוף מאושר לניהול גופת גמל ודינה זהה לעניין זה. עם זאת, נראה שהתנאי השני לא מתקיים. עילת התביעה אינה נובעת מהחברות בקופה, כי אם ממעשים המיוחסים לנתבעת מעבר לכך. נראה אם כן שאין סמכות ייחודית לבית הדין לעבודה והסמכות נותרה בבית המשפט האזרחי.

14.
ודוק: הגם שהתובע היה עמית עצמאי בקרן, תביעתו אינה נובעת ממעמדו ככזה, אלא ממעשים שהוא מייחס לנתבעת שגרמו לו לנזק לטענתו. ניתן להעלות על הדעת גם תביעה כספית של אדם שאינו עמית בקופת גמל, נגד הקופה, בטענה כי התנהלותה הסבה לו נזק כספי. כפי שמקרה האחרון אין סמכות ייחודית לבית הדין לעבודה, כך לא בכל מקרה בו התביעה מוגשת ע"י עמית בקרן, תהא סמכות ייחודית לבית הדין לעבודה. יש לבחון ממה נובעת עילת התביעה.

15.
זכות הגישה לערכאות נתפסת כיום כזכות יסוד. ככזו יש ליתן לה תחולה רחבה, כאשר הכלל המנחה הוא, שנתונה לכל אדם זכות גישה לבית משפט. כאשר יש ספק האם הערכאה אליה פונה אדם מוסמכת לדון באותה תביעה שהוגשה, נראה כי הספק פועל לטובת התובע.

16.
אשר על כן, אני דוחה את הבקשה. הנתבעת תשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 900 ₪ בצירוף מע"מ כדין.
התשלום ייעשה
תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

17.
הנתבעת תגיש כתב הגנה תוך 30 יום מהיום.

ניתנה היום,
א שבט תשס"ט, 26 ינואר 2009.





הוקלד על ידי רוית .א.







תאמ בית משפט שלום 15365-12/08 כלל גמל בע''מ נ' ג'ון הריס (פורסם ב-ֽ 26/01/2009)