פסקי דין על בני וקנין-ראש עיריית אשקלון לשעבר | פסקי דין על דוד כהן-חבר ועד עובדי עירית אשקלון | פסקי דין על דוד חלאוי-חבר ועד עובדי עיריית אשקלון ואח' | פסקי דין על שופן ויויאן

2595/03 עב     02/02/2005




עב 2595/03 בני וקנין-ראש עיריית אשקלון לשעבר, דוד כהן-חבר ועד עובדי עירית אשקלון, דוד חלאוי-חבר ועד עובדי עיריית אשקלון ואח' נ' שופן ויויאן




בעניין:

1



בתי המשפט


בבית הדין האזורי לעבודה
ב ב א ר – ש ב ע
עב 002595/03

בפני
:
כבוד השופטת אנגלברג-שהם יעל



11/05/2005




בעניין
:
1 . בני וקנין-ראש עיריית אשקלון לשעבר


ע"י ב"כ עוה"ד דוידוב אמיר

2 . דוד כהן-חבר ועד עובדי עירית אשקלון
3.
דוד חלאוי-חבר ועד עובדי עיריית אשקלון
4.
מאיר גבע-חבר ועד עובדי עיריית אשקלון
5 . אסתר יוסף-חברת ועד עוברי עיריית אשקלון
6 . תמר אוחנה-חברת ועד עובדי עיריית אשקלון
7 . אבי בוסקילה-חבר ועד עובדי עיריית אשקלון
8 . יעקב אטיאס-חבר ועד עובדי עיריית אשקלון
ע"י ב"כ עוה"ד לייבו אורלי









המבקשים


נ
ג
ד


שופן ויויאן


ע"י ב"כ עו"ד
כרמלי אריה
המשיבה


החלטה


בפני
נו שתי בקשות לדחייה/מחיקה על הסף בשל חוסר סמכות עניינית.

1.
הנתבעת 1 הינה רשות מקומית –עיריית אשקלון.

2.
המבקש 1 כיהן כראש עיריית הנתבעת 1 בזמנים רלבנטיים לתביעה, ואילו
המבקשים 8-2
כיהנו בזמנים הרלבנטיים לתביעה כחברי ועד העובדים בנתבעת 1.

3.
המשיבה עבדה כמנהלת מרכז מצפה הי"לה בנתבעת 1 (מרכז להשלמת השכלה לילדים מנותקים ממסגרת פורמלית של לימודים).

4.
ביום 21.8.01 פוטרה המשיבה מעבודתה ובגין כך הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה (תיק עב 2582/01).

5.
ביום 25.02.02 הגיעו הצדדים להסדר פשרה לפיו, המשיבה תמשיך לעבוד אצל הנתבעת 1 במעמד של עובדת קבועה (לעניין הליכי פיטורין).

6.
ביום 11.06.02 קיבלה המשיבה הודעה על הפסקת עבודתה בנתבעת 1, החל מיום 31.08.02.

7.
ביום 07.07.03 הגישה המשיבה תביעה זו לבית הדין בהתנגדות לפיטוריה.

8.
ביום 20.06.04 התקיים דיון מוקדם בתביעת במשיבה כאשר במסגרת הדיון הועלתה שאלת קיומה של סמכותו העניינית של בית הדין לדון בתביעת המשיבה כנגד המבקשים. בדיון נקבע כי המבקשים יגישו בקשות בכתב בנוגע לעניין הזה.

9.
ביום 04.07.04 הגיש המבקש 1 בקשה למחיקה/דחייה על הסף לתביעה אשר הוגשה נגדו על ידי המשיבה.
ביום 05.07.04 הגישו המבקשים 8-2 בקשה למחיקה/דחייה על סף לתביעה אשר הוגשה כנגדם על ידי המשיבה. המשיבה הגישה תגובותיה לבקשות המבקשים.

טענות המבקש 1

10.
המבקש 1 טען כי לבית הדין אין סמכות עניינית לדון בתביעת המשיבה מאחר ולא התקיימו שני תנאים המהווים בסיס לסמכות והם - יחסי עובד-מעביד ועילת תביעה.

עוד טוען המבקש 1 כי מעולם לא היה מעסיקה של המשיבה והאחרונה הועסקה על ידי הנתבעת 1, היא העירייה. מעבר לזה, טוען המבקש כי אין לראות בו גורם נפרד מהנתבעת 1 לצורך התביעה.

טענות המבקשים 8-2

11.
המבקשים 8-2 טענו, כי מעולם לא התקיימו בינם לבין המשיבה יחסי עובד-מעביד ולא נוצרה מחויבות אישית המקימה עילת תביעה, על כן אין לבית הדין סמכות לדון בתביעה הנ"ל.

כן טוענים המבקשים, כי הם מהווים את ועד העובדים אשר הינו אורגן של ארגון העובדים, איך אינו בעל מעמד משפטי, אך המשיבה נמנעה מלתבוע את ועד העובדים והגישה תביעה אישית כנגד חברי הועד.

עוד טוענים המבקשים, כי על פי סעיף 24(א)(4) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 המשיבה רשאית לתבוע את "ארגון העובדים" – הסתדרות העובדים הכללית החדשה, אך לא בחרה באפשרות זו. יתר על כן, היה ולמשיבה טענות כנגד ארגון העובדים, מחובתה לפנות תחילה למוסדות הפנימיים של ארגון העובדים, לרשות השיפוט של ההסתדרות כפי שאכן עשתה בעבר (אך בחרה למחוק את תביעתה בפני
רשות השיפוט).

טענות המשיבה

12.
לטענת המשיבה, ראוי לצרף את המבקשים כצד לתביעה, מאחר שהם דרושים כדי לאפשר לבית הדין לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה כאמור גם בתקנה 18 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991.

לטענת המשיבה, הסמכות לצרף נתבע נוסף הינה רחבה, והיא חלה גם
על נתבע שאין בינו לבין התובע יחסי עובד – מעביד ובית הדין נוהג לאפשר צירוף כזה.


באשר למבקש 1 -
טענה המשיבה כי הטענות המפורטות בכתב תביעתה מבוססות גם על עילת התביעה של גרם הפרת חוזה, דהיינו, התנהגות חסרת תום הלב של המבקש 1 הביאה למצב בו העירייה הפרה את חוזה העבודה ופסק הדין עם המשיבה. על כן ברור כי התובענה נכנסת לגדרו של סעיף 24(1ב) לחוק בית הדין לעבודה תשכ"ט-1969.

עוד טוענת המשיבה, כי ניתן לראות במבקש 1 מעבידה של המשיבה בשל כך שהוא נתן התחייבויות למשיבה כאילו הוא יפעל להסדרת הסכסוך וליישובו, ומתוך הצגת המצג כי הוא השולט בהליך, בעובדים ובועדה. ממשיכה וטוענת המשיבה, כי המבקש עשה בעירייה כבתוך שלו, ובין היתר הוא מינה את מקורביו ואת קרובי משפחתו למשרות ולתפקידים בנתבעת 1.

באשר למבקשים 8-2 –
טענה המשיבה כנגד טענתם של המבקשים כי גם אם יש סמכות לרשות השיפוט לדון בתובענה שבין חברי הועד למשיבה, הרי שאין לפצל את הדיון ולהורות על התנהלותו גם כנגד המבקשים.

עוד טוענת המשיבה, כי לבית הדין סמכות לדון בתביעת המשיבה כנגד ועד העובדים מה עוד שצירופם של המבקשים עולה בקנה אחד עם עקרון יעילות הדיון ומיצוי ההליכים בבית הדין ומשפעלו המבקשים בעירייה בחוסר תום לב בקידום מקורביהם, מצדיקה התנהגותם
את צירופם לתובענה.

המצע המשפטי

13.
סעיף 24(א) לחוק בית הדין לעבודה תשכ"ט-1969 קבע:


"לבית-דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון -
(1)
בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי
עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד
ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]
;
(1א)

...
(1ב)
תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין
[נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה;
...
(4)
תובענות שבין עובד לארגון-עובדים הקשורות בחברות או בתחום-פעילותו של הארגון בעניני עבודה;"

בפסיקה נקבע -

"בבתי הדין לעבודה, מחיקה על הסף אינה יכולה ואינה צריכה לשמש דרך המלך, ועדיף בירור לגופו של עניין (ראה דב"ע מד/3-129 פרחיה נ' מדינת ישראל, פד"ע טז 375)".

לפני שבית הדין בא לדון בבקשה למחוק/לדחות תביעה על הסף ינקוט הוא בזהירות יתרה, על מנת לא לשלול מתובע להביא את עניינו לדיון ולמימוש זכותו משפטית.

"על מנת שכתב התביעה יימחק על הסף חייב בית-הדין להיות בטוח ומשוכנע כי גם אם יוכיח התובע את כל אשר הוא טוען בכתב תביעתו, לא יהיה לו הדבר למועיל מאחר שאין באותה מסכת עובדות כדי ליצור עילת תביעה (ראה דב"ע נא/3-31 חיפה כימיקלים נ' כלפון, פד"ע כ"ב 518, 521)".

בנוסף לכך, בפסיקה נקבע –

" בית הדין איננו ערכאה לבירור השערות. בית הדין ימחוק תביעה, אם: (א) העובדות אינן מקימות עילת תביעה כלשהי, או (ב) כאשר התובעים לא עשו כל שביכולתם לבסס את עילת תביעה על עובדות ולכמת אותה (ראה דב"ע נב/3-217 אגודה ארצית של מנהלים ומורשי חתימה ש נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל)".

וקבע בית הדין הארצי –

"לצורך הכרעה בבקשת המחיקה על הסף מניחים שהתובע הוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו, ובוחנים אם על סמך עובדות אלו יהיה זכאי לקבל את הסעד המבוקש על ידו.
מכאן, לא מובן מדוע נשמעו ראיות בקשר לבקשת המחיקה, שכן העדר עילה המצדיקה מחיקת התביעה, הוא פגם המתגלה מקריאת כתב התביעה, ללא חקירה והבאת ראיות נוספות. נוסיף כי מחיקה על הסף איננה דרך המלך בבית-הדין לעבודה, ועדיף בירור לגופו של עניין" (דב"ע מד/3-129, פרחיה - מדינת ישראל, פד"ע טז,
ע' 375, בע' 379).(דב"ע מח/103-3 חיים גנאל נ. רשות הנמלים פד"ע כ' 443)

כבר נפסק –

" מתחילת דרכו פסק בין דין זה "כי בתי הדין לעבודה, סמכותם מוגדרת ועל כן מוגבלת. מאחר שסמכותו של בית הדין סייגים לה, ובתחום
המסויג סמכות ייחודית, יש לפרש את סעיפי החוק הקובעים את סמכותו העניינית, פרוש דווקני, כי על ידי הענקת סמכות לבית הדין לעבודה, מוצא עניין מסמכותם של בתי המשפט האחרים". ובהמשך נאמר, כי בית דין זה ינהג אפוא מידה ממיוחדת של "ריסון עצמי" בבואו לפרש את סמכותו העניינית" (ראהף דב"ע נג/3-67 ההסתדרות הכללית נ' ריקי בכר ואח'
פד"ע כו' 311, 313)".
דיון והכרעה

באשר למבקש 1

14.
המבקש 1 טען כי לבית הדין אין סמכות עניינית לדון בעניין זה, מאחר שלא התקיימו בינו לבין המשיבה יחסי עובד-מעביד.


מנגד טענה המשיבה כי יש להתייחס אל המבקש 1 כאל מעבידה הישיר, על כן התקיימו יחסי עובד-מעביד ביניהם וקיימת לבית הדין סמכות עניינית.

הלכה פסוקה היא כי סמכותו של בית הדין נגזרת ממיהות הצדדים ומעילת התביעה ודי בהעדרו של אחד מהם על מנת לשלול סמכותו של בית הדין לדון בתביעה.

טענת המשיבה כלפי המבקש 1 כפי שהיא מובאת בכתב התביעה נוגעת לטענה כי פעל בחוסר תום לב כאשר הבטיח לה כי לא תפוטר וכאשר לא מסר לידיה כתב מינוי של עובדת קבועה.


ב

פסק דין
דב"ע נא/3-156 סימס יעקב נ' בנימין יוחננוף נקבעו הכללים -

"א.
אין לבדוק קיום עילת תביעה באופן כללי, אלא עילת תביעה שהיא בסמכותו של בית הדין.
ב.
כדי שתקום סמכות צריך שיתקיימו: א) יחסי עובד-מעביד ב)העילה תהיה במישור יחסי עובד-מעביד.
ג.
המנהל הוא ה-
alter ego
של החברה, אין הוא חב אישית אלא אם כן חרג מסמכותו או התחייב אישית.
ד.
מעמדו המשפטי של המנהל אינו מזוהה עם החברה, ובהעדר חוזה עבודה ישיר עימו, לא ניתן לומר כי המנהל הנו המעביד, לכן אין התביעה בסמכותו של בית הדין."

15.
בכתב תביעתה, אין המשיבה טוענת כלל כי בינה לבין המבקש 1 שוררים יחסי עובד – מעביד, טענה זו עלתה לראשונה בתגובתה לבקשה ואף זאת בלשון רפה. משנבחנות הטענות על פי האמור בכתב התביעה, טענתה זו במסגרת תגובתה לבקשה אין לה על מה שתסמוך ואין תביעתה כלפי המבקש 1 נכנסות לגדר הוראות סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969.

16.
לעניין היותו

של המשיב 1 צד דרוש לתובענה,

אין די בכך שעדותו חיונית לתביעת המשיבה. לצורך כך, די בהזמנתו להעיד בפני
בית הדין. גם העובדה כי אין המבקש מכהן כיום כראש העיר, משליכה על טענת המשיבה לעניין היותו צד דרוש. תביעת המשיבה
כלפי המבקש 1 נוגעת להפרת התחייבותו הוא (לטענתה) ואין היא טוענת כלפיו לגרם הפרת חוזה. גם משום כך, אין עילה מצוייה בסמכותו של בית הדין אלא בתביעה נגדו כאורגן של העירייה. משכך, לא מצאנו כי עולה מכתב התביעה שלמשיבה כל עילת תביעה כלפי המבקש 1 בגין גרם הפרת חוזה ו/או כל עילה אחרת המצויה בסמכותו העניינית של בית הדין ודין התביעה כנגדו להמחק.

באשר למבקשים
8-2

17.
המבקשים טענו, כי אין סמכות לבית הדין לדון בעניין דנן שכן וועד עובדים מהווה אורגן בארגון העובדים ואינו בבחינת ארגון העובדים עצמו, על כן אם יש למשיבה טענות נגד ארגון העובדים, קודם כל עליה למצות את כל ההליכים בתוך הארגון, לפני הגשת תביעה לבית הדין.

מנגד טענה המשיבה, כי המבקשים הינם צדדים דרושים, על כן ישנה סמכות לבית הדין לדון בתביעה זו ואין לפצל הדיון בשל עקרון יעילות הדיון.


סעיף 24(א)(4) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 קובע:

"לבית-דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון -

(4)
תובענות שבין עובד לארגון-עובדים הקשורות בחברות או בתחום-פעילותו

של הארגון בעניני עבודה;"

18.
תביעת המשיבה כנגד המבקשים, חברי וועד העובדים בנתבעת 1, הוגשה כנגדם כתביעה אישית, כאשר התביעה והסעדים המבוקשים בה מכוונים אליהם באופן אישי, להבדיל ממעמדם כאורגן "ועד עובדים". יתר על כן, אין ועד העובדים בבחינת "ארגון העובדים" כהגדרתו בחוק.

היה וקיימות למשיבה טענות נגד המבקשים בתפקידם כאנשי ארגון העובדים הרי שהינה רשאית להגיש תביעה נגד ארגון העובדים, אך זאת לאחר שהתקיים בירור בעניין במסגרת הארגון על פי כללי הארגון.

19.
יתר על כן, מטענות הצדדים עולה כי התובעת הגישה תביעה לרשות השיפוט ובכך הכירה למעשה בחובתה לעשות כן, אך בחרה למחוק תביעתה ולהגישה לבית הדין.


לעניין זה קבעה הפסיקה
כי–

"ארגון עובדים אינו נציגו של כל עובד ועובד, אלא נציג כל העובדים. פועל הוא מכוח ההכרה ביחסים קיבוציים בתחום יחסי עבודה ומשפט עבודה, וההכרה בקיבוץ בעל קיום משלו ונציגות משלו. עם זאת לא נמנע בית-הדין מלהתערב למניעת אפליה, ולא נסגרה הדרך לפיקוח שיפוטי על היחסים - לזכות ולחובה - שבין עובד לבין ארגון עובדים שהוא חבר בו, ככל המתחייב מחוקת אותו ארגון. כן לא נסגרה הדלת לתביעת עובד נגד ארגון העובדים שהוא חבר בו, בעילה שהארגון אינו מקיים חובותיו כעולה מחוקת הארגון, בתנאי שמובן מאליו שקודם מיצו את האפשרויות אשר בחוקה, לשם השגת המבוקש" (ראה דב"ע לו / 7-4 אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ נ' גיא חרות ואח'
פד"ע ח 197 וכן דב"ע מט/46-3, משה שני נ' ועד עובדי מערך הניסויים - רפאל פד"ע כ 404).

20.
אין למעשה מחלוקת, כי על פי תקנון ועדי העובדים ועל פי החוקה, קמה חובה להפנות את הסכסוך לרשות השיפוט בהסתדרות.


בפרק 11 לתקנון ועדי העובדים נקבע כי:
"כל טענה ו/או תביעה ו/או חילוקי דעות באשר לפירוש או ישום האמור בתקנון זה תעשה בדרך של פניה לרשות השיפוט כקבוע בחוקת ההסתדרות, תקנות רשות השיפוט של ההסתדרות כפי שיהיו בתוקף מעת לעת"

פרק י"ג לחוקת ההסתדרות קובע, בסעיף 1(א)(1) כי:
"לרשות השיפוט בהסתדרות תהיה הסמכות הבלעדית לדון ולפסוק
בתביעות המתייחסות לחברי ההסתדרות, גופיה, ארגוניה, מפעליה ומוסדותיה, נציגיה, שלוחיה ועובדיה"

סעיף 1(ב) לפרק י"ג קובע כי:
"פרק זה בחוקה יחשב להסכם בוררות המתייחס לחברי ההסתדרות, גופיה, ארגוניה, מפעליה, מוסדותיה, נציגיה ועובדיה".


בית הדין לעבודה אינו בא במקום
הרשויות המוסמכות מכח חוקת ההסתדרות.
בסמכותו של בית הדין להפעיל ביקורת שיפוטית וזאת רק לאחר מיצוי ההליכים שנקבעו בחוקה, ובמקרה הנדון, לא יכול להיות חולק כי ההליכים לא מוצו.
(ר'
גם דב"ע ל"ה/1-5 מרקוביץ' ואח'
נ. ההסתדרות הכללית, פד"ע ו' 197 וכן דב"ע מ"ד/3-5 איגוד המשפטנים נ. ההסתדרות הכללית, פד"ע ט"ז 62).

21.
באשר לטענה בדבר יעילות הדיון -
לא ניתן באיצטלא של יעילות הדיון לכאורה להמנע מהחובה לבירור הליכים ומיצויים בבוררות מוסכמת ואין העובדה כי מדובר במספר נתבעים כדי להביא לביטול החובה למיצוי הליכים על פי החוקה.

22.
לא מצאנו גם בכתב התביעה כל בסיס לטענה כי המבקשים פעלו בחוסר תום לב. כתב התביעה אינו מפרט כל טענה בעניין זה למעט טענה סתמית כי המבקשים פעלו משיקולים זרים.

אחרית דבר

23.
אשר על כן, דין הבקשות להתקבל. תביעות המשיבה כנגד המבקשים תמחקנה.

המשיבה תשא בהוצאות המבקש 1 בסך של 1,000 ₪ ובהוצאות המבקשים 8-2 בסך של 1,000 ₪. הסכומים ישולמו בצירוף מע"מ כחוק.

הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום מתאריך המצאת ההחלטה.

ניתנה היום כ"ג בשבט, תשס"ה (2 בפברואר 2005) בהעדר הצדדים.

___________________
___________________
__________________
נציג עובדים-



יעל אנגלברג-שהם
נציג מעבידים-

שופטת








עב בית דין אזורי לעבודה 2595/03 בני וקנין-ראש עיריית אשקלון לשעבר, דוד כהן-חבר ועד עובדי עירית אשקלון, דוד חלאוי-חבר ועד עובדי עיריית אשקלון ואח' נ' שופן ויויאן (פורסם ב-ֽ 02/02/2005)