פסקי דין על satofi s.a חברה זרה הרשומה בלוקסמבורג | פסקי דין על ניסים מקס סגרון | פסקי דין על חפציבה דיור ואחזקות | פסקי דין על חפציבה גלובל | פסקי דין על בועז יונה ואח' |

9393/07 א     04/11/2009




א 9393/07 satofi s.a חברה זרה הרשומה בלוקסמבורג, ניסים מקס סגרון נ' חפציבה דיור ואחזקות בע"מ, חפציבה גלובל בע"מ, בועז יונה ואח'




בעניין:

בתי המשפט
בבית המשפט המחוזי בירושלים
ת"א 9393/07


לפני:
כבוד השופט יעקב צבן
-סגן נשיא









בעניין:
1.

satofi s.a חברה זרה הרשומה בלוקסמבורג
2. ניסים מקס סגרון


ע"י עו"ד דורון טאובמן
התובעים


נ
ג
ד



1. חפציבה דיור ואחזקות בע"מ

2. חפציבה גלובל בע"מ
3. בועז יונה
4. בנק לאומי לישראל בע"מ

5. משרד המשפטים
6. רשם החברות
7. חפציבה חופים בע"מ




הנתבעים



הנתבעים הפורמאליים


החלטה

1.
התובעים, חב' סטופי ובעליה ניסים סגרון, הגישו ביום 8.8.07 (בסמוך לאחר קריסת חברות חפציבה) תביעה כנגד שתיים מחברות חפציבה – חפציבה דיור ואחזקות בע"מ
(להלן: "חפציבה דיור") וחפציבה גלובל בע"מ
(להלן: "חפציבה גלובל"), בועז יונה, בנק לאומי ואח'
.


רקע עובדתי
2.
בכתב התביעה נטען כי ביום 3.11.05 נחתם הסכם בין הנתבעת 7, חפציבה חופים בע"מ (להלן: "חפציבה חופים") לבין חב' סגרון ניסים בע"מ (להלן: "חב' סגרון") שבבעלות ניסים סגרון, לפיו לכל אחת מן מהחברות (חפציבה חופים וסגרון) יהיו 50% ממניות חפציבה חופים. כעבור זמן, ובעקבות טענות שעלו מצד ניסים סגרון כנגד התנהלות בועז יונה, ביקש ניסים סגרון לבטל את השותפות בחפציבה חופים. בהתאם לכך סוכם בין הצדדים כי חפציבה תרכוש את כל המניות של ניסים סגרון באמצעות רכישת חב' סגרון. ביום 21.12.06 נחתם הסכם פרידה בין חפציבה חופים לחב' סטופי שהחזיקה במלוא מניותיה של חב' סגרון, ובו סוכם כי תמורת כל מניות חב' סגרון תקבל חב' סטופי במישרין או באמצעות ניסים סגרון, סך כולל של 7,000,000$ ארה"ב, חלקו באמצעות דירות וחלקו בהמחאות דחויות. למרות שהתמורה לא שולמה במלואה לחב' סטופי, העביר, על-פי הנטען, בועז יונה את כל מניות סגרון מחב' סטופי לחפציבה דיור ואת כל מניות חב' חפציבה גלובל שהיו בבעלות חב' סגרון על שמו הפרטי. לטענת התובעים, היות והסכם הפרידה לא קוים, וכיוון שתוקפו הותנה בתשלום תמורתו, הסכם הפרידה בטל, והסכם השותפות המקורי ממשיך להתקיים. המשמעות המעשית הינה, כי חב' סטופי זכאית, על-פי הנטען, להשבת כל מניות חב' סגרון לידיה.

לאור האמור עותרים התובעים ל

פסק דין
הצהרתי כי הסכם הפרידה בטל. כפועל יוצא מבוקש סעד הצהרתי כי סטופי הינה בעלת המניות (100%) בחב' ניסים סגרון המחזיקה ב- 50% ממניות חפציבה חופים וב- 36.19% ממניות חפציבה גלובל. כן מבוקש להורות על ביטול השעבודים שהטיל בנק לאומי על מניות חב' סגרון וחפציבה גלובל. כמו כן, מבקשים התובעים ליתן צו לפיו ביטול ההסכם והשבת המניות לתובעים יגבר על כל הליך אחר שנפתח או שייפתח בעניין חדלות הפרעון של החברות ובועז יונה.

החלטה זו נוגעת לשאלה האם יש להמשיך בניהול ההליך בדרך של תביעה אזרחית, או שמא יש להורות על ניהולו במסגרת הליכי חדלות הפרעון.

טענות הצדדים
3.
לטענת המנהל המיוחד, לאור צו הקפאת ההליכים החל על חפציבה גלובל ולאור הצו למינוי מפרק זמני שניתן כנגד מרבית חברות חפציבה, ובכללן חפציבה דיור וחפציבה חופים, בהתאם לסעיף 350(ב) לחוק החברות, התשנ"ט-1999 וסעיף 267 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983, אין להמשיך או לפתוח בשום הליך נגד החברות, אלא ברשות בית המשפט הדן בהליכי חדלות הפירעון של החברות, ובתנאים שיקבע. בנוסף, ביום 8.1.09 ניתן צו פשיטת רגל כנגד בועז יונה ולפיכך בהתאם להוראת סעיף 20(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980, אין לפתוח בתובענה או בהליכים משפטיים אחרים נגדו, אלא ברשות בית המשפט הדן בפשיטת הרגל ובתנאים שיקבע. בהתאם להלכה הפסוקה, משחברה נכנסת להליכי חדלות פרעון, מרוכזים כל ההליכים המנוהלים על ידי החברה, נגדה או בעניינה בפני
בית המשפט של חדלות הפרעון. הרציונל הוא ניהול מהיר ויעיל של כל ההליכים שיש בהם כדי להשפיע על מצבת נכסיה וחובותיה של החברה בפני
ערכאה אחת הבקיאה ומעורה בפלוגתאות השונות בהליכי חדלות הפרעון. אין בעצם העובדה שהתובענה הובאה בפני
אותו מותב שדן בהליכי חדלות הפרעון, כדי להכשיר את ההליך. במקרה זה, אין מדובר בזכות קניינית לה טוענים התובעים אלא בזכות כספית, ולכן דרך המלך הינה הגשת תביעת חוב. הדברים מקבלים משנה תוקף במקרה זה, בו טענות התובעים עולות ונדונות בהקשרים אחרים במסגרת הדיונים המתקיימים בפני
בית המשפט של חדלות פרעון, ולכן ראוי שכל טענותיהם תידונה במסגרת אחת על מנת למנוע הכרעות סותרות. לחילופין, מבקש המנהל המיוחד להורות כי התובענה תוגש כבקשה למתן הוראות במסגרת התיק העיקרי של חדלות הפרעון.

לטענת התובעים,
הוראות סעיפים 267 ו- 350(ב) אליהם הפנה המנהל המיוחד, מותירות בידי בית המשפט שיקול דעת להתיר את ניהול התובענה בנפרד מהליכי חדלות הפרעון. במקרה דנן, התובענה ממילא נדונה בפני
המותב שדן בהליכי חדלות הפרעון, ולכן מתקיים הרציונל העומד בבסיס הוראות החקיקה בעניין זה. בנסיבות העניין, מן ההכרח שבירור התובענה יתקיים בנפרד מהליך חדלות הפרעון, שהרי הסעד המבוקש הינו סעד הצהרתי בשאלת זהות בעלי המניות בחפציבה גלובל וחפציבה חופים וכל התנהלות אחרת תפגע בזכויות התובעים. תביעה לסעד הצהרתי אינה יכולה להידון כתביעת חוב. תכלית עיכוב ההליכים לשם הגנה על השוויון בין הנושים אינו מתקיים מקום בו מדובר בתביעת חפצא שנועדה להכריע בזהות הבעלים. טעם נוסף לבירור התביעה בנפרד מהליכי חדלות הפרעון, הוא העובדה כי התובענה מצריכה בירור עובדתי מקיף כולל העדה של הגורמים הרלוונטיים המעורבים. הגם ששיקול זה כשלעצמו אינו מצדיק העברת הבירור להתדיינות אזרחית, הוא מצטרף לשיקולים האחרים ומוסיף להם משקל. הסעד הנתבע הוא סעד קנייני. המניות בעינן עומדות, ולכן אין כל טעם להשבת שוויין הכספי, ולא השבתן בעין. בכל מקרה, השיקולים הנ"ל מצדיקים בירור התובענה בהליך נפרד, אף אם תתקבל גישת המנהל המיוחד לפיה מדובר בזכות כספית גרידא. זאת ועוד, חב' ניסים סגרון טרם פורקה ולכן יש לדחות את טענת המנהל המיוחד כי נוכח הבקשה לפירוקה לא ניתן לדון בזכויותיה במסגרת של תובענה רגילה. למרות האמור, מסכימים התובעים כי הדיון בתובענה יידחה עד לאחר שייערך דיון בשעבודי בנק לאומי וחב' אלקטרה בנכסי חפציבה גלובל, שם נמצאת התמורה מהם מקווים התובעים להיפרע.

בנק לאומי,
תומך בעמדת התובעים בשאלה זו, למעט הסייג לגבי בועז יונה, לגביו עילת התביעה, לדידם, אישית, ולכן המקום לבררה הוא במסגרת הליכי פשיטת הרגל.

דיון
4.
הצדדים אינם חלוקים על הוראות החוק וההלכה הפסוקה לפיהן משחברה או אדם נכנסים להליכי חדלות פרעון, מרוכזים כל ההליכים נגדם או בעניינם בפני
בית המשפט של חדלות הפרעון. הראציונאל העומד מאחורי הוראה זו הינו הרצון להגן על נושי חברה הנמצאת בחדלות פרעון, כך שהאינטרסים של כלל הנושים יתבררו במסגרת הליך אחד (בפני
המפרק או בית משפט של פירוק), ובכך יימנע מצב בו יתנהל מאבק בין התובעים וקיימת הסכנה שנושים אחדים יטלו את כל רכוש החברה המתפרקת (ע"א 400/88 אורה סוקול נ' כלנית ניהול ואחזקה בע"מ, פ"ד מה (2) 866 (להלן: "סוקול"), פיסקה 5). יחד עם זאת, אין מדובר בכלל נוקשה ושיקול הדעת נותר בידי בית המשפט, הרשאי ליתן רשות לנהל ההליך בנפרד מהליכי פשיטת הרגל ולקבוע לכך תנאים (ר' סעיפים 267 לפקודת החברות, 350(ב) לחוק החברות ו- 20(ב) לפקודת פשיטת הרגל). השאלה היא האם בנסיבות העניין יש להורות על ניהול ההליך בנפרד מהליכי חדלות הפרעון.

ראשית איני מקבל את גישת התובעים לפיה שאלה זו מאבדת ממשקלה היות וממילא אותו מותב ידון בעניין, בין בכובעו כבית משפט של חדלות פירעון ובין בכובעו כבית משפט אזרחי. משמעות ההוראה בדבר העברת הדיון לבית משפט של חדלות פרעון אינה "
ביבוא ההליך האזרחי "
as is where is
" אל בית המשפט של פשיטת רגל"
אלא בהעלאתו לדיון לפי סדרי הדיון המיוחדים לערכאה זו, תוך שמירת זכויותיהם המהותיות של כל הצדדים (פשר (ת"א) 1074/06
נורית סרור נ' משה סרור, (ניתן ביום 12.11.07, פורסם באתר נבו), פיסקה 5).

המנהל המיוחד אינו חולק על העובדה כי אם היה מדובר בתביעה לזכות קניינית או מעין קניינית המקנה לבעליה מעמד עדיף לעומת כלל הנשייה הרגילה, ראוי היה להורות על בירורה בתביעה עצמאית (ור' לעניין זה רע"א 851/99
t. van .doosselaere
ואח'
נ'
depypere
ו-4 אח',
פ"ד נז (1) 800, פיסקה 12). אלא שלדידו מדובר בזכות אובליגטורית אשר בהתאם לה יש לברר את זכות התובעים להשבה כספית של מניותיהם. זכות זו ראוי לברר, לדידו, בדרך של תביעת חוב. המבקשים לעומת זאת, רואים בזכות זכות קניינית להשבת מניותיהם בעין.

לטעמי, אין באבחנה זו כדי להכריע בשאלה שלפנינו. אף אם מדובר בזכות אובליגטורית אין המסקנה המתבקשת בהכרח כי מדובר בחוב בר תביעה שיש לתובעו במסגרת של תביעת חוב. הסעד הנתבע במקרה זה אינו כספי במהותי כי אם סעד הצהרתי, מקדמי, שנועד להכריע במהות הזכויות. "השאלה אם נכס מסוים שייך לפושט הרגל אם לאו, אינה נכללת בתחום העניינים המועברים להכרעת הנאמן משאינה נוגעת ל "חובות בני תביעה" אשר לגביהם מעוכבים הליכים משפטיים כדי שהנאמן ידון ויכריע בהם במרוכז. סוגיה כזו תידון, דרך כלל, במסגרת תביעה משפטית רגילה" (ע"א 1516/99 מרים לוי ו-3 אח' נ' נזיה חיג'אזי ו-6 אח', תק-על 2001 (2) 709, פיסקה 8; ור' לעניין זה גם רע"א 5306/04 אוסאמה ביאעה ואח'
נ' אחים בולוס-חברה לבנין ושיכון (1978) בע"מ (בפירוק), תק-על 2005 (1) 3530 (להלן: "אוסאמה"), פיסקה 4. במקרה האחרון אזכר בית המשפט את פרשת סוקול הנ"ל, בה נקבע כי
בנסיבות העניין מן הראוי שהעניין יובא בפני
בית משפט של חדלות פרעון, הגם שמדובר בסעד של אכיפה ולא בסעד כספי (פרשת סוקול, פיסקה 6). לבסוף ציין בית המשפט בפרשת אוסאמה כי הדרך הראויה לברר עניינים שלא ניתן להביאם בגדר תביעת חוב הינה במסגרת הליך של בקשה למתן הוראות בפני
בית המשפט שעל הפירוק, או לחלופין במסגרת הליך בפני
בית המשפט האזרחי נגד החברה שבפירוק, לאחר קבלת רשות לכך (שם, בפיסקה 4).

המבחן בשאלת דרך הדיון בתובענה יהיה "קיומה של השפעה אפשרית של התביעה על קופתה ומצבה של החברה, ואי-לכך, מניעת מצב בו יצטרכו נאמני החברה להשקיע זמן ומשאבים בהתגוננות בערכאות השונות, דבר אשר יבוא על חשבון ניהול מטבי של ענייני החברה..." (פש"ר (ת"א) 1739/02 לייט דזיין בע"מ נ' אשר פויכטונגר בע"מ, (ניתן ביום 18.11.02, פורסם באתר נבו)). לעניין זה נאמר שם כי
"אין כל חשיבות לשאלה כיצד מנסחים התובעים את תביעותיהם ואת הסעדים המבוקשים בהן". המקרים בהם יעשה בית המשפט שימוש בסמכותו להורות על ניהול ההליך בנפרד מהליכי חדלות הפרעון הינם, בין היתר "כאשר עסקינן בתביעות מורכבות עובדתית הדורשות חקירה של עדים רבים, או במקרים אחרים אשר המכנה המשותף לכולם הינו חוסר יכולת של בעלי התפקיד לדון בתביעת חוב רלוונטית מטעם התובעת (אם בסעד כספי עסקינן), או בחוסר יכולתו של בית משפט של חדלות פרעון לדון ולהכריע בעניין על דרך בקשה למתן הוראות, אותה יכול כל צד מעוניין להגיש כנגד הנאמן או המפרק" (שם, שם).

בתביעה זו, המבקשים לא תבעו סעד כספי, אלא סעד הצהרתי בדבר זכויותיהם במניות חב' סגרון המוחזקות כיום על ידי חפציבה. השאלה העיקרית (בהנחה שהסכם הפרידה תקף) הינה האם שימרה סטופי את בעלותה במניות, או שמא הועברו אלה לחפציבה, ודינה כדין נושה בלתי מובטח אשר עליו להגיש תביעת חוב. לשאלה זו יש לכאורה השפעה ישירה על קופת הכינוס, והראיה היא כי במסגרתה נתבקשו סעדים זמניים כנגד החברות הנתבעות וכנגד בועז יונה. לא נעלמה מעיני העובדה כי מדובר בתביעה הדורשת בירור עובדתי, כולל חקירת עדים. אולם, הצדדים הצהירו בפני
כי אין מדובר בבירור מורכב, ולכן העניין יכול להתברר בגדר בקשה למתן הוראות. נראה כי דרך זו אף עדיפה על התובעים אשר ביקשו כהסדר דיוני לברר תחילה את תוקף שעבודי בנק לאומי ואלקטרה. התובעים רשאים יהיו להגיש בקשה למתן הוראות בקשר לשעבודי בנק לאומי ואלקטרה, ובמידה וימצאו לנכון להמשיך לברר תביעתם בקשר למניות סגרון יגישו בקשה מתאימה.

לאור כל האמור, דין התביעה להתברר במסגרת הליכי חדלות הפרעון.


התוצאה
5.
התביעה נמחקת.
התובעים רשאים להגיש כל בקשה בקשר למימוש זכויותיהם בדרך של בקשה למתן הוראות בתיק חדלות הפרעון.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ז בחשון התש"ע (4 בנובמבר 2009), בהעדר הצדדים.

יעקב צבן
, שופט, סגן נשיא
קלדנית: מלכה צידון







א בית משפט מחוזי 9393/07 satofi s.a חברה זרה הרשומה בלוקסמבורג, ניסים מקס סגרון נ' חפציבה דיור ואחזקות בע"מ, חפציבה גלובל בע"מ, בועז יונה ואח' (פורסם ב-ֽ 04/11/2009)