Google

עו"ד יובל שטנדל - חב' בזק בינלאומי בע"מ, אורי יוגב, משה הבא

פסקי דין על עו"ד יובל שטנדל | פסקי דין על חב' בזק בינלאומי | פסקי דין על אורי יוגב | פסקי דין על משה הבא |

5035/09 דנא     08/11/2009




דנא 5035/09 עו"ד יובל שטנדל נ' חב' בזק בינלאומי בע"מ, אורי יוגב, משה הבא




החלטה בתיק דנ"א 5035/09



בבית המשפט העליון


דנ"א 5035/09



בפני
:

כבוד הנשיאה ד' ביניש


העותר:
עו"ד יובל שטנדל



נ


ג


ד



המשיבים:

1. חב' בזק בינלאומי בע"מ



2. אורי יוגב



3. משה הבא


עתירה לדיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון
מיום 6.5.2009,
בע"א 458/06,
שניתן
על
ידי
כבוד
השופטים:
א' רובינשטיין
,
ס' ג'ובראן
,
י' דנציגר

בשם העותר:
בעצמו

בשם המשיבים:
עו"ד ד"ר אבי וינרוט; עו"ד אריאל דינובצקי;

עו"ד שגיא שיף



החלטה


בפני
י עתירה לדיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון מיום 6.5.09 בע"א 458/06, שבו נדחה ערעורו של העותר על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, שדחה את בקשתו לאשר את תביעתו כנגד המשיבים כתובענה ייצוגית. פסק הדין נשוא העתירה ניתן מפי השופט
ס' ג'ובראן
, אליו הצטרפו השופטים
א' רובינשטיין
ו
י' דנציגר
(זאת, למעט עניין הוצאות המשפט שלגביו נותר השופט
א' רובינשטיין
בדעת מיעוט).

1.
התובענה הייצוגית אותה ביקש העותר לאשר מבוססת על טענות בדבר פרסומים מטעים שפרסמה המשיבה 1 (להלן:
המשיבה
) בנוגע לתעריפי השיחות הבינלאומיות המוצעים על ידה. בקשתו של העותר לאישור תביעתו כתובענה ייצוגית הוגשה בשנת 1997 ונסמכה על הוראות בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 שבוטלו בשנת 2006 עם חקיקתו של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן:
חוק תובענות ייצוגיות
). נוכח הוראת המעבר הקבועה בסעיף 45(ב) לחוק תובענות ייצוגיות הוראות החוק חלות גם ביחס לבקשתו של העותר לאישור תובענה ייצוגית. שתי הסוגיות העיקריות שלגביהן נסבה המחלוקת בין הצדדים היו קיומה של עילת תביעה אישית לעותר והיותו של ההסדר הדיוני של תובענה ייצוגית הדרך היעילה ביותר לבירור ההליך, כנדרש בהתאם להוראת סעיף 8(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות. בפסק דינו קבע השופט
ג'ובראן
כי במקרה דנן לא התקיים התנאי הקבוע בסעיף 8(א)(2) הנ"ל, ולפיכך הוא לא נדרש להכריע בשאלת קיומה של עילת תביעה אישית לעותר.

2.
השופט
ג'ובראן
קבע בפסק דינו כי התנאי האמור אינו מתקיים כיוון שבנסיבות העניין ההליך של תובענה ייצוגית לא יביא לייעול וקיצור ההליכים, וזאת משום שהליך זה אינו פוטר את התובעים הפוטנציאליים מהצורך להראות עבור כל אחד ואחד מהם בנפרד כי התקיים קשר סיבתי בין הפרסום המטעה לבין דרך התנהגותו והנזק שנגרם לו. בהקשר זה קבע השופט
ג'ובראן
, בהסתמך על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, כי אמנם הייתה הטעייה מצידה של המשיבה, והוא אף היה מוכן להניח מבלי להכריע בעניין, כי התובעים נפגעו בשל תוספת התשלום שנדרשו לשלם למשיבה לאחר הפרסום המטעה. אולם, השופט
ג'ובראן
הוסיף וקבע כי רכיב הקשר הסיבתי מחייב כל אחד מהטוענים לפגיעה כתוצאה מהפרסום של המשיבה להראות כי ההטעיה היא הסיבה או אחת הסיבות לנזק זה. קביעה זו התבססה על ההלכה שנקבעה בבית משפט זה בדנ"א 5712/07
ברזני נ' בזק, חברה ישראלית לתקשורת בע"מ
, פ"ד נז(6) 385 (2003) (להלן: עניין
ברזני
), שלפיה בהעדר הסתמכות בפועל של התובע על הפרסום המטעה שגרם לו נזק אין מתקיים הקשר הסיבתי הנדרש לצורך גיבוש עילת תביעה (ראו עניין
ברזני
, בעמ' 411, 415-414). עוד הוסיף השופט
ג'ובראן
וקבע כי המקרה דנן אינו מהווה את המסגרת מתאימה להידרש להצעות שונות שהועלו בעניין
ברזני
בנוגע ליישום דוקטרינת הקשר הסיבתי בתובענות ייצוגיות, וציין בהקשר זה כי אין בערעור שהוגש על ידי העותר הצעות מעשיות ומשביעות רצון למנגנון על פיו ניתן יהיה לקבוע או לכל הפחות להעריך אלו צרכנים הושפעו מן הפרסום ומהי מידת הנזק שנגרמה לתובעים בשל הפרסום. בנוסף ציין השופט
ג'ובראן
כי חוק תובענות ייצוגיות לא יצר מהפכה בהסדרת אישורי התובענה הייצוגית ואין בו הוראה המתייחסת במפורש לכוונה לשנות את המצב המשפטי בנוגע להוכחת דרישת הקשר סיבתי במקרים כגון המקרה דנן. כן קבע השופט
ג'ובראן
כי העותר יישא בשכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ש"ח לטובת המשיבים. השופט
דנציגר
הצטרף, כאמור, בהסכמה לפסק דינו של השופט
ג'ובראן
. השופט
א' רובינשטיין
הצטרף לתוצאה אליה הגיע השופט
ג'ובראן
בכל הנוגע לדחיית ערעורו של העותר, אך לשיטתו "רק בדוחק חמקה המשיבה מרשת התובענה הייצוגית"; ולפיכך, סבר השופט
רובינשטיין
כי לא היה מקום לפסוק הוצאות במקרה דנן.

3.
בעתירתו לדיון נוסף טוען העותר כי המקרה דנן הוא מקרה מתאים ליישום מספר עקרונות מנחים בתחום התובענות הייצוגיות בהקשרים צרכניים. לטענתו בפסק הדין נשוא העתירה לא נדונה השאלה העקרונית של היחס בין סעיף 8(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות לסעיף 20(ג) לחוק, המאפשר מתן סעד אחר לטובת הקבוצה או לטובת הציבור כאשר הסעד של פיצוי כספי לחברי הקבוצה אינו מעשי. בהקשר זה טוען העותר כי סעיף 20(ג) לחוק תובענות ייצוגיות נועד לכאורה לרפא פגמים, כדוגמת קושי נצפה בהוכחת קשר סיבתי בין מעשה ההטעיה לנזקו של כל חבר בקבוצה המיוצגת. לטענת העותר פסק דינו של השופט
ג'ובראן
מאיין למעשה כל סיכוי של ממש להוכחת קשר סיבתי המצדיק אישור תובענה ייצוגית. בהקשר זה טוען העותר כי אין מקום לדרוש את קיומו של קשר סיבתי בין ההטעיה של כל צרכן וצרכן בקבוצה המיוצגת לבין הנזק ובדרישה מעין זו יש כדי לשלול את הגיון התובענה הייצוגית. בנוסף מעלה העותר טענות שונות הנוגעות, בין היתר לחיובו בהוצאות, לדרך הפרשנות הראויה של חקיקה בתחום הצרכני ולאופיו שלו כמייצג.

4.
המשיבים מתנגדים לקיום דיון נוסף בפסק הדין נשוא העתירה. לטענתם, עתירתו של העותר אינה אלא ניסיון לערער על פסק הדין נשוא העתירה ואינה במהותה עתירה לדיון נוסף. לטענת המשיבים במקרה דנן לא מתקיימים התנאים שנקבעו בדין לקיום דיון נוסף ופסק הדין נשוא העתירה אינו סותר פסיקה קודמת של בית המשפט העליון. בהקשר זה טוענים המשיבים כי בכל הנוגע לסוגיית הוכחת הקשר הסיבתי הנדרש בתובענה ייצוגית צרכנית עולה פסק הדין נשוא העתירה בקנה אחד עם ההלכה שנפסקה בעניין
ברזני
. כן מציינים המשיבים כי בפסק הדין נשוא העתירה לא נדונה כלל שאלת היחס בין סעיפים 8(א)(2) ו-20(ג) לחוק תובענות ייצוגיות; ומשכך אין מקום לקיום דיון נוסף בעניין זה.

5.
דין העתירה לדיון נוסף להידחות. השאלה המרכזית שנדונה בפסק הדין נשוא העתירה הייתה האם על מנת לעמוד בתנאי הקבוע בסעיף 8(א)(2) בדבר התאמת התביעה לבירור בהליך של תובענה ייצוגית יש לדרוש את קיומו קשר סיבתי בין הפרסום המטעה לבין הנזק שנגרם לכל אחד מהתובעים הפוטנציאליים. הכרעתו של בית משפט זה בעניין זה בפסק הדין נשוא העתירה עולה בקנה אחד עם פסק הדין בעניין
ברזני
, כך שלמעשה לא נקבעה בפסק הדין נשוא העתירה הלכה חדשה בעניין זה. שאלת היחס בין סעיפים 8(א)(2) ו-20(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, אליה מתייחס העותר בעתירה דנן, כלל לא נדונה בפסק הדין נשוא העתירה, ולפיכך ברי כי אין מקום לערוך דיון נוסף לגביה. יתר טענותיו של העותר הן טענות ערעוריות מובהקות, שאף הן אינן מצדיקות את קיומו של דיון נוסף. מן המקובץ עולה כי אין מתקיימים במקרה דנן התנאים הקבועים בסעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לקיום דיון נוסף ב

פסק דין
של בית המשפט העליון.


אשר על כן, העתירה נדחית. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.


ניתנה היום, כ"א בחשון התש"ע (8.11.2009).






ה נ ש י א ה



_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

09050350_n02.doc

דז

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il








דנא בית המשפט העליון 5035/09 עו"ד יובל שטנדל נ' חב' בזק בינלאומי בע"מ, אורי יוגב, משה הבא (פורסם ב-ֽ 08/11/2009)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים