פסקי דין על שמשון אלי | פסקי דין על זיוה אלי | פסקי דין על אליהוד יערי | פסקי דין על יעקב רובין | פסקי דין על א. מנוסביץ נכסים |

34722/03 א     18/11/2003




א 34722/03 שמשון אלי , זיוה אלי נ' אליהוד יערי, יעקב רובין, א. מנוסביץ נכסים




1
בתי המשפט
ת.א. 034722/03
בית משפט השלום תל אביב-יפו
בש"א 178745/03

18/11/2003
תאריך:
כב' השופטת ניב ריבה

בפני
:

1. שמשון אלי
2. זיוה אלי

בעניין:
התובעים (המשיבים)
נ ג ד

הנתבע 1 (המבקש)
הנתבע 2 (משיב פורמאלי
)
הנתבע 3 משיב פורמאלי
)
1. אליהוד יערי
2. יעקב רובין

3. א. מנוסביץ נכסים

החלטה

1. בפני
שתי בקשות שהגיש הנתבע מס' 1 אלי
הן מצטרפים יתר הנתבעים:
1.1 בקשה לדחיית התובענה על הסף;
1.2 בקשה לחייב את התובעים בהפקדת הוצאות ערובה.

2. התובעים הינם בעל ואשה, בני למעלה משבעים שנה, שהתגוררו החל משנת 1978, בשכירות מוגנת בדירה, שבבעלות הנתבעים, ברחוב בית הלל 19, בשכונת מונטיפיורי בתל אביב (להלן: "הדירה").

העובדות הצריכות לבקשה
3. בשנת 1994 הגישו הנתבעים תביעה לסילוק ידם של התובעים מהדירה (ת.א. (ת"א) 41748/94), מחמת עריכת שיפוצים בדירה ללא רשות הנתבעים, המהווה הפרת הסכם השכירות שבבסיס היחסים שבין הצדדים. 60221
בשל התנהגות התובעים, שלא אפשרה מתן עריכת בדיקת הדירה על ידי מומחה מטעם בית המשפט, על פי צו שניתן בתיק הנ"ל, נמחק כתב הגנתם של התובעים, מבלי לדון בזכויות התובעים כדיירים מוגנים, וניתן כנגדם, ביום 19.12.1996,

פסק דין
המאפשר את פינוי הדירה.
בעקבות מתן פסק הדין הוגשה בקשה לביטולו על ידי התובעים (כמשמעם בתיק דנן), אשר אושרה ביום 17.07.97. בר"ע שהוגשה על החלטה זו - מצד הנתבעים (בתיק דנן) - נדחתה, אך נקבע בה כי לאור התנהגות התובעים (כמשמעם בתיק דנן) לאורך כל ההליכים יש לחייבם בהוצאות בסך 6,000 ₪, כתנאי לביטול פסק הדין. גם על החלטה זו הוגשה בר"ע (הפעם מצד התובעים בתיק דנן) במסגרתה נתבקשו פטור מתשלום אגרה והפקדת ערבון. השופטת מיכל אגמון הפחיתה את הערבון של התובעים והעמידה אותו על סך של 3,000 ₪ (רע"א 2634/98, מיום 06.01.99). התובעים לא הצליחו לגייס את הסך הנדרש להפקדת הערבון ולפיכך נדחתה בקשת רשות הערעור של התובעים (ביום 20.04.99), ועמה נותר פסק הדין מיום 19.12.96 על כנו.
סמוך לאחר מכן בשנת 1999, פונו התובעים מהדירה, והבנין בו הייתה הדירה נהרס, בהתאם לצו הריסה שהוציאה עיריית תל אביב עוד באפריל 1993.

4. כעת עותרים התובעים לחלקם בדמי המפתח אשר שילמו עם כניסתם לדירה בשנת 1978, על פי חוק הגנת הדייר [ונסח משולב] התשל"ב 1972 (להלן: "החוק").

הבקשה לדחייה על הסף
5. הנתבעים טוענים כי מעת שניתן

פסק דין
סופי וחלוט כנגד התובעים לפינוי הדירה, הרי שהתובעים איבדו את זכויות הדיירות המוגנת לרבות השבת דמי מפתח, ככל שהייתה קיימת זכות כזו.

6. הנני מקבלת הבקשה.
מטרת חוק הגנת הדייר הוא איזון זהיר בין זכויותיו של בעל הבית במושכר (לרבות זכותו לקבלת החזקה) לבין זכויותיו של הדייר לקבל שווי ריאלי
והוגן של ערך החזקה המוגנת.
לאורה של מטרה זו קובע החוק בשורה של סעיפים, כי בעת שהדייר המוגן מפנה את המושכר, זכאי הוא לחלק מדמי המפתח הניתנים או העשויים לינתן מאת הדייר העשוי להחליפו, בין אם שולמו דמי מפתח בכניסה למושכר ובין אם לאו, בהתאם לנסיבות (ראה סעיפים 74-77 לחוק).
ברם, זכות זו ניתנת רק לגבי דייר יוצא, כמשמעו על פי סעיף 1 לחוק, דהיינו "הדייר המפנה מושכר שלא על פי

פסק דין
של פינוי".
משפונו התובעים על פי

פסק דין
של פינוי אין הם דיירים יוצאים כאמור בס' 74. ואין הם זכאים לחלקם בדמי המפתח.

7. בית המשפט רשאי למחוק כתב תביעה אשר אינו מראה עילת תביעה בהתאם לתקנת 100(1) לתקסד"א. המבחן הקובע אם גילה כתב התביעה עילה או לא הוא האם יהיה זכאי התובע לקבל את הסעד המבוקש על ידו, בהנחה שיוכיח את כל העובדות הכלולות בתביעתו (ראה ד"ר י. זוסמן, סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית, בעמוד 383). תקנה 100(1) מיועדת למנוע בזבוז זמן שהיה נגרם לבית המשפט על ידי ברור תובענה שתוצאתה ידועה מראש, ולעקור את התביעה מן השורש בטרם תשמע (ראה ד"ר י. זוסמן, סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית, בעמוד 384).
בענייננו, גם אם יוכיחו התובעים את כל העובדות הכלולות בתביעתם הרי שלא יהיו זכאים לסעד המבוקש על ידם, מתוך העובדות שפורטו לעיל.

8. לאור תוצאה זו מתייתר הדיון בבקשה להפקדת ערובה.

התוצאה
9. דין תובענה זו להימחק על הסף.
לאור מצבם הכלכלי של התובעים אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום כ"ג בחשון, תשס"ד (18 בנובמבר 2003) במעמד הצדדים.
ניב ריבה
- שופטת








א בית משפט שלום 34722/03 שמשון אלי , זיוה אלי נ' אליהוד יערי, יעקב רובין, א. מנוסביץ נכסים (פורסם ב-ֽ 18/11/2003)