פסקי דין על מהנדס מוני קובל | פסקי דין על אדריכל ישראל גודוביץ

1597/00 א     11/12/2000




א 1597/00 מהנדס מוני קובל נ' אדריכל ישראל גודוביץ




בעניין:
1. מהנדס מוני קובל

2. מהנדס שלמה קפלושניק
3. מהנדס מאיר שפק
4. מהנדס יעקב חי
המבקשים

- נ ג ד -
1. אדריכל ישראל גודוביץ

2. מהנדס שי וקסמן
3. פרופ' עדין שטרן
4. לשכת המהנדסים האדריכלים והאקדמאים
במקצועות הטכנולוגיים בישראל
המשיבים

החלטה

זוהי בקשה למתן צו מניעה האוסר על המשיבים לזמן את הועד המרכזי של הלשכה שנקבעה ליום 13.12.00. המבקש מס' 4, הוא יו"ר לשכת המהנדסים האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל, שהיא המשיבה 4 בבקשה זו.

המשיבים 1-3 הם חברי הנהלת המשיבה 4. ביוזמתם זומן הועד המרכזי של הלשכה לישיבה שנקבעה ליום 13.12.00, כאשר על הפרק שלילתן או צמצומן של סמכויות המבקש 4 כיו"ר המשיבה 4.
בבקשה שהגישו המבקשים, עולות שאלות משאלות שונות, כגון התוקף של הודעות ששלח המבקש 4 ,ל- 15 חברי הועד המרכזי אשר 3 מהם משמשים כחברי הועד הפועל, על פקיעת חברותם מהועד המרכזי.

נראה לי, שאין מקום לדון במסגרת בקשה זו בכל השאלות המועלות בתביעה ובבקשה.
שאלות אלה, צריכות להיות מוכרעות במוסדות המתאימים של העמותה כגון: ועדת הביקורת ובית הדין העליון של העמותה. כפי שנמסר לי, לא הוקמו בתי דין מקומיים של הסניפים המחוזיים ולא בית הדין העליון של הלשכה, ומן הראוי שהדבר יבוא על תיקונו בכל ההקדם.

השאלה היחידה שעלי להכריע בה היא, אם הועד המרכזי מוסמך לקבל החלטות הנוגעות לצמצום היקפן של סמכויות יו"ר העמותה.

לפי פרק י' סעיף 3 לתקנון העמותה, בנוסח שאושר לאחרונה ביום 29.1.92, הרי "הגדרת תפקידיהם של הנשיא והיו"ר תהיה בסמכות הועד המרכזי ותעשה על ידו".

ביום 9.12.97, נערכה הועידה השלישית של הלשכה וכאן המקום לציין, שבהתאם לפרק ט' סעיף 1 לתקנון "הועידה הארצית של הלשכה מהווה את האסיפה הכללית של הלשכה והיא הגוף הריבוני העליון של הלשכה, היא קובעת את מדיניותה ומחליטה בכל הענינים הנוגעים לפעולותיה". באותה ישיבה מיום 9.12.97, קיבלה הועידה החלטה בזו הלשון:
"יו"ר הלשכה הינו פונקציה נבחרת העליונה, האחראי בפני
הועידה על פעילות הלשכה והשגת יעדיה כפי שנקבעו ויקבעו ע"י הועידה. הועידה מחליטה לחזק את מוסד יו"ר הלשכה ולהעניק לו את מירב הסמכויות מאלו שלא יועדו למוסד אחר על פי התקנון".

החלטה זו לא באה לכלל ביטוי בתיקון התקנון.

טענת המשיבים היא, שהחלטה זו היא בעלת אופי דקלרטיבי גרידא ובכל מקרה, גם אם יש להחלטה זו משמעות משפטית, הרי היא עצמה משאירה בידי יו"ר הלשכה, רק סמכויות שלא יועדו למוסד אחר עפ"י התקנות ומאחר וכאמור התקנות מעניקות לועד המרכזי את הסמכות להגדיר את התפקידים של הנשיא ויו"ר העמותה, הרי אין בהחלטה זאת כדי למנוע מהועד המרכזי לקבל החלטות המצמצמות את סמכות יו"ר העמותה.

לדעתי, אין מקום לקבל את עמדת המשיבים.
הועד המרכזי הוא גוף ביצועי ואכן נאמר בסעיף 1 לפרק י' שהועד מוציא לפועל את החלטות הועידה הארצית.
מכוח סעיף 3 לפרק י', נמסרה בידי הועד המרכזי סמכות שהיא בעלת אופי חוקתי מובהק, דהיינו לקבוע את הסמכויות של יו"ר העמותה, בעוד שהיה מקום להעניק סמכות כזאת לגוף הריבוני העליון של הלשכה, קרי הועידה הארצית ולכן לדעתי יש לפרש סמכות זו על דרך הצמצום ולא על דרך ההרחבה ובכל מקרה, הפעלת הסמכות חייבת להעשות על פי החלטות הועידה הארצית כאמור בסעיף 1 לפרק י'.

לשון אחרת: אמנם ההחלטה של הועידה הארצית מיום 9.12.97 לא שללה מדעיקרא מהועד המרכזי את הסמכות להגדיר את תפקידיהם של הנשיא והיו"ר, אך בהפעלת סמכות זו, אין הועד המרכזי יכול לסתור את החלטות הועידה הארצית. והנה, בהחלטת הועידה הארצית נאמר במפורש שהועידה מחליטה "לחזק את מוסד יו"ר הלשכה" ומובן על כן שהועד המרכזי לא יכול במסגרת הסמכות הכללית שבפרק י' סעיף 3, לקבל החלטה הנוגדת את ההנחיה של הועידה הארצית ודוקא "להחליש" את מוסד יו"ר הלשכה.
בעת הועידה הארצית היו בידי יו"ר הלשכה סמכויות מסוימות וברור הוא שמשמעות החלטת הועידה היא, שלא ניתן לשלול או לצמצם סמכויות קיימות אלא רק להוסיף סמכויות או כלשון ההחלטה "לחזק" את מוסד יו"ר הלשכה.

לכך יש להוסיף, שאין גם סבירות בהחלטה שמטרתה להפוך את יו"ר העמותה לבעל תפקיד יצוגי, כאשר כבר קיים תפקיד יצוגי בקודקוד העמותה, והוא תפקיד הנשיא וכאן המקום להדגיש, שההחלטה שתפקיד הנשיא הוא יצוגי, נתקבלה באותה ישיבה של הועידה הארצית מיום 9.12.97. כשקוראים החלטה זו בסמיכות להחלטה "לחזק" את כוחו של יו"ר הלשכה, מקבלת החלטה שניה זו משנה תוקף.

אשר על כן, אני נעתר לבקשה לצו מניעה זמני במובן זה שאני אוסר על הועד המרכזי של הלשכה לקבל החלטה המצמצמת את סמכויותיו של יו"ר העמותה, כל עוד לא החליטה הועידה הארצית לשנות את הנחיותיה באשר לחיזוק כוחו וסמכויותיו של יו"ר העמותה.

אין באמור כדי לקבוע כל עמדה בטענות המשיבים באשר לאופן תפקודו של יו"ר הלשכה וכמובן שבמידה והועידה הארצית תרצה לגרום לפיטוריו או לצמצום סמכויותיו, היא תוכל לעשות כן.
כאמור, יתר השאלות שהועלו ע"י הצדדים, יש מקום להכריע בהן במוסדות הפנימיים של העמותה.
בנסיבות מתאימות, ניתן גם לפנות לרשם העמותות ע"מ שימנה חוקר, אך בטרם מוצו כל ההליכים הללו, אין מקום שביהמ"ש ידון בשאלות אלה.

בנסיבות המקרה, אינני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום י"ד בכסלו תשס"א, 11 בדצמבר 2000 בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק לב"כ הצדדים.
השופט ד"ר ד. ביין

סגן נשיא

י.ד. / h00159700a.1
1
בתי המשפט
בית המשפט המחוזי בחיפה

תא 001597/00
בש"א 17162/00
בפני

כבוד ס. הנשיא השופט ד"ר ד. ביין









א בית משפט מחוזי 1597/00 מהנדס מוני קובל נ' אדריכל ישראל גודוביץ (פורסם ב-ֽ 11/12/2000)