פסקי דין על אבי לוי |

10029/03 בש     14/12/2003




בש 10029/03 אבי לוי נ' מדינת ישראל






בבית המשפט העליון

בש"פ 10029/03

כבוד השופט י' טירקל

בפני
:

אבי לוי

העורר:

נ ג ד


מדינת ישראל

המשיבה:

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו
בת.פ. 6820/03, ב"ש 92741/03 שניתנה ביום 13.10.03
על ידי כבוד השופט ח' כבוב

בשם העורר: עו"ד שרון נהרי
; עו"ד גלית יפה
בשם המשיבה: עו"ד חובב ארצי
החלטה

1. על העורר, שהוא יליד 1979, הוגש בבית משפט השלום בתל אביב-יפו כתב אישום המייחס לו עבירות של סחר בסם מסוכן, החזקת סם שלא לצריכה עצמית והכשלת שוטר בשעת מילוי תפקידו. לפי הנטען בכתב האישום, בתמצית, עסק הנאשם יחד עם אחרים, בין השנים 2002 - 2003, בסחר בסמים מסוכנים מסוג mdma, קאנבוס ו- ) l.s.dלהלן - "הסמים"). העורר ואחרים רכשו את הסם מסוג קאנבוס באמצעות אדם אחר, חילקו אותו לשקיות במשקל של כ-50 גרם ומכרו אותו בתמורה לכ - 150 ש"ח, וכן מכרו טבליות סם מסוכן מסוג mdma. עוד נטען בכתב האישום, כי ביום 30.6.03 בשעה 22:20 לערך, אחר מעצרו של העורר, הובל העורר לפתח דירה החשודה כדירת מסתור של הסמים, שם סרב לפתוח את הדלת בציינו שאין זו דירתו ואין לו מפתח. השוטרים נאלצו לפרוץ לדירה, אולם, לאחר מכן, בחיפוש על גופו של העורר, התברר שהוא מחזיק אצלו מפתח לדירה. במעשה זה הכשיל העורר את השוטרים במילוי תפקידם. כמו כן נטען כי בעת מעצרו החזיק העורר על גופו סמים. בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כבוד השופט צ' קאפח), בהחלטתו מיום 7.10.03, ציווה לשחרר את העורר לחלופת מעצר בתנאים שקבע, שעיקרם "שהיית העורר במעצר בית מלא בקהילה הטיפולית 'שביל לחיים'". בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ח' כבוב), בהחלטתו מיום 13.10.03, ביטל את החלטתו של בית משפט השלום וציווה לעצור את העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

העורר ערר על ההחלטה.

2. בא כוח העורר בהודעת הערר ובטיעוניו לפני, טוען שיש לשחרר את העורר לחלופת מעצר במוסד גמילה, כפי שהורה בית משפט השלום. לטענתו, העורר מכור לסמים קשים מגיל 16 והתמכרותו היא שגרמה לו לעשות את מעשי העבירה המיוחסים לו. את טענתו סומך הוא, בין השאר, על תסקירי שירות המבחן, שהמליצו על שחרור העורר למוסד גמילה, שמהם עולה כי העורר סבל ממצוקה נפשית לפני מעצרו. לדבריו פנה העורר מיוזמתו לפני שנעצר למרכז גמילה "השיקמה" מתוך רצון כן לעבור תהליך של גמילה, הביע חרטה כנה מרגע מעצרו, היה מוכן לשתף פעולה עם המשטרה וביקש בעצמו חלופת מעצר במוסד גמילה ולא דווקא לשהות במעצר בית. כל אלה עומדים לזכותו של העורר. עוד מבקש הוא להתחשב בנסיבותיו האישיות של העורר - גילו הצעיר, העדר רישום פלילי ונישואיו לפני כשנתיים ימים - ולאפשר לו לשקם את חייו.

כנגדו טוען בא כוח המדינה כי נסיבות הפרשה אינן מצדיקות את שחרורו של העורר לחלופת מעצר במוסד גמילה. מדובר במספר רב של עבירות סחר בסמים בכמויות גדולות המעידות על מסוכנותו של העורר. עוד טוען הוא, כי לאור מעורבותו העמוקה של העורר בעבירות סמים מקומם של שיקולי השיקום הוא בגדר השיקולים לעונש ולא לפני לכן. טענה נוספת בפיו כי מחשבון הבנק של העורר הוצאו והועלמו כספים בסכום של 250,000 ש"ח וכי סביר להניח שהכסף הושג מכספי עסקאות הסמים, ומקורו איננו במתנות חתונה כטענת העורר.

3. ההכרעה אם לשחרר נאשם לחלופת מעצר במוסד גמילה אינה קלה. ככלל, אין דרכו של בית המשפט, לשחרר נאשם לחלופת מעצר כזאת, אלא במקרים חריגים (ראו: בש"פ 4068/03 ירון אלחרר נ' מדינת ישראל
, תקדין-עליון 2003(2) 1253; בש"פ 9276/02 מחאג'נה יאסר נ' מדינת ישראל
, תקדין עליון 2002(3) 45; בש"פ 5840/01 שריקי נ' מדינת ישראל
, פ"ד נה(5) 381; בש"פ 2625/99 מדינת ישראל
נ' ארג'ואן, תקדין-עליון 99(2) 73; בש"פ 3572/98 ג'ורנו נ' מדינת ישראל
, תקדין-עליון 98(2) 1186; בש"פ 6188/96 מדינת ישראל
נ' אסרף, תקדין-עליון 96(3) 6). אולם, בשל התקווה, שלעולם אין להתייאש ממנה, סבורני שיש להעניק לעורר הזדמנות נוספת. אכן, המעשים המיוחסים לעורר הם חמורים ביותר, אולם, לאור גילו של העורר, הרקע האישי והמשפחתי שלו ובעיקר בשל נכונותו להתחיל בהליך של גמילה ופנייתו לפני שנעצר למרכז גמילה "השיקמה" יש טעם לפתוח לעורר פתח לעלות על דרך הישר, שבסופה ייטיב, אולי, את דרכיו ולא יהיה לנטל על הציבור (ראו למשל, דברי בבש"פ 9889/02 פרדי מקמל נ' מדינת ישראל
, תקדין-עליון 2002(4) 105).

4. לפיכך אני מבטל את החלטתו של בית המשפט המחוזי ומקיים את החלטתו של בית משפט השלום לפיה ישוחרר העורר לחלופת מעצר במוסד גמילה בתנאים שקבע בית משפט השלום בהחלטתו מיום 7.10.03.

ניתנה היום, י"ט בכסלו תשס"ד (14.12.03).

ש ו פ ט

________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 03100290_m05.doc
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il
1
2
1









בש בית המשפט העליון 10029/03 אבי לוי נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 14/12/2003)