פסקי דין על פרסום פובליסיס אריאלי (2000) בע"מ | פסקי דין על אייל גלברג

169879/09 א     09/11/2009




א 169879/09 פרסום פובליסיס אריאלי (2000) בע"מ נ' אייל גלברג




בפני
כב' הרשם משה כהן
התובעת
פרסום פובליסיס אריאלי (2000) בע"מ
נגד

הנתבעים
אייל גלברג

<#2#>
נוכחים:

ב"כ התובעת עו"ד קצף

הנתבע בעצמו וב"כ עו"ד הראל

רו"ח ורד וידוצינסקי
החלטה
1. הובאה לפני בקשה לביטול צו עיקול זמני.

2. על מנת לקבל צו עיקול זמני על התובעת לעמוד בארבעה תנאים מצטברים. חשוב לציין שהחלטתי אינה קובעת את התוצאה הסופית בתיק ואין בה כדי להשפיע על ברור התביעה עצמה ואין היא מעשה מעשה בי דין עבור הצדדים משום שהבקשה להטלת צו עיקול זמני נבחנת על פי רמת הוכחה מזה של ברור התביעה.
3. כמו-כן רף ההכבדה הדרוש לצורך קבלת צו עיקול זמני הוא הרף הנמוך ביותר מבין אלה שקיימים בסעדים זמניים אחרים.
4. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בדבריהם ובמסמכים שהגישו הגעתי למסקנה שיש להותיר את צו העיקול הזמני על כנו.
5. התובעת ביססה כראוי את התנאי הראשון למתן צו עיקול זמני הקבוע בתקנה 362 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי והציגה ראיות מהימנות לכאורה בדבר קיום עילת תביעה נגד הנתבע. התביעה הוגשה בין היתר נגד הנתבע ביחד עם נתבעים אחרים אשר היו קשורים לחברה בשם שמיר תעשיות מזון בע"מ אשר הזמינה באמצעותם שרות מהתובעת ולא שילמה את התמורה בעדו. התביעה נגד הנתבע הוגשה בשל כך שהוא ידע לפחות לכאורה שהחברה נמצאת בסכנה קיומית וכי לא תוכל לשלם את התשלום עבור השהות שקיבלה מהתובעת והציג יחד עם אחרים מצגים שנראו כאלה שחברת סלטי שמיר תוכל לשלם את החוב.

6. הנתבע טען שהוא לא בעל מניות ומשום כך אין עילת תביעה נגדו. אולם התביעה נגד הנתבעים אינה רק בתביעה של המרת מסך אלא גם בשל היותו מנהל בחברה שקיבלה את השרות והוא אף חתם בשם החברה על מסמך שבו היא מציינת שהיא תוכל לפרוע את החוב.

7. לחברה אין אפשרות לפעול ואין היא גוף שיכול לפעול אלא באמצעות המנהלים שלו. הנתבע שהיה מנהל בחברה שקיבלה את השרות היה זה מי שחתם על מסמך שהוגש לעיוני בשם החברה שבו החברה ביקשה לפרוע את חובה עד לחודש 12/05 וזאת לאחר שהחוב לא נפרע מראשיתו והחברה באמצעות מנהליה ביקשה לפרוס את החוב לשלשה תשלומים ובגין כך נתנו שלשה שיקים, כאשר הגיע מועד הפרעון של השיק הראשון בקשה החברה באמצעות מנהליה שלא לפרוע את השיק הראשון והתחייבה לפרוע את החוב בתשלום אחד בסוף חודש 12/05. הנתבע היה אחד משני המנהלים שהיה חתום על המסמך שבו התחייבה הנתבעת לשלם את החוב והצהירה שיש ביכולתה לפרוע את החוב. בפועל החברה לא שילמה את החוב ובסוף 12/05 היא הוציאה אזהרה לעסק חי. מצבה הכלכלי של החברה שלא איפשר לה לשלם כפי שהיא התחייבה והצהירה באמצעות מנהליה לא התחיל רק עם הוצאת אזהרה לעסק חי אלא כפי שהדבר עולה לפחות לכאורה המצב החל עוד לפני כן שהרי החברה עצמה לא שילמה את החוב ובקשה פריסה והיא אף ביקשה לא לפרוע את השיק הראשון והרקע לכך היה מצבה הכלכלי הקשה. מי שידע על המצב לאשורו הם לפחות מנהלי החברה ולענייננו מדובר בנתבע שלא היה יכול להצהיר את מה שהצהיר במסמך שנערך ביום 3/11/05. לא בכדי הנתבע בחקירתו הנגדית הרחיק את המסמך הנ"ל והאמור בו מידיעתו למרות שהוא חתם עליו. איני מקבל את טענת הנתבע לפחות לכאורה בשלב המקדמי הזה של הדיון שהוא לא ידע ואינו יכול לאשר את מה שכתוב במסמך מיום 3/11/05, שהרי מה שכתוב במסמך מדבר בעד עצמו והוא משמש בשלב הזה כראיה לכאורה לאמור בו. מאחר והנתבע חתם על המסך שבו החברה שרכשה את השרות יכולה לפרוע את החוב והדבר התברר לכאורה כלא נכון הרי שבכך הוא הציג את המצג שווא והוא צריך לשאת בתוצאה בגין אי פרעון החוב על ידי החברה שבשמה הוא הצהיר את מה שהצהיר. לא ניתן להפיל את הנזק על התובעת בלבד ולהתיר למנהל החברה שרכשה את השרות ללא כל אחריות לתוצאה שנגרמה מהצהרתו.

8. התנאי הנוסף להטלת צו עיקול זמני קבוע בתקנה 374 (ב) לתקסד"א ועל פיו נדרשת התובעת להציג ראיות מהימנות לכאורה בדבר קיום עילת תביעה. התובעת ביססה כראוי את התנאי הזה באמצעות הראיות ולפיהן לנתבע יש נושים לפחות רשומים ולא הוצג בשלב זה בסיס לכך שלא קיימים יותר עיקולים לנתבע. כמו-כן, באותו חודש שבו יצאה אזהרת עסק חי בחודש 12/05 שיעבד הנתבע בסכום לא מבוטל נכס לחברת הביטוח כלל. כמו-כן, לאחרונה בלבד בחודש 2/09 שיעבד הנתבע להוריו זכויות בנכס מקרקעין וכן בחודש 3/09 הוא העביר מניות להוריו. יש באמור לעיל כדי לבסס כראוי את יסוד ההכבדה הדרוש. טענות הנתבע ולפיהן הוא עשה את ההעברות הנ"ל על מנת להבטיח פרעון חובות שונים לנושים שונים אין בה כדי לבטל את יסוד ההכבדה משום שהנתבע אינו יכול לבחור את הנושים השונים ולהחליט בעצמו את מי להבטיח ולמי להקדים ומי לפרוע את החובות ואם כך זה קורה הרי שלצורך כך יש צורך בפני
ה לבית משפט לקבל את הסעד המתאים במקרה הנוכחי קבלת סעד של עיקול זמני.

9. תנאי נוסף למתן צו עיקול זמני קבוע בתקנה 362 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי על פיו יש לבחון את תום הלב של התובעת ועליה להראות שהצו צודק בנסיבות הענין וכי הוא מידתי. לטעמי בנסיבות הענין מוצדק להטיל צו עיקול זמני וזאת לנוכח מה שציינתי לעיל על מנת להבטיח בבוא היום לכשינתן פסק הדין ואם ינתן שיהא לתובעת ממי וממה להפרע. כמו כן הצו הינו מדתי בכך שהתובעת הפקידה כתב התחייבות עצמית ערבון וערבות צד ג' להבטחת זכויותיו של הנתבע למקרה הצורך.

10. תנאי נוסף להטלת צו עיקול זמני מחייב לשקול את מאזן הנוחות של שני הצדדים. אני סבור שהנזק שעלול להגרם לתובעת אם לא יוטל צו העיקול במיוחד בנסיבות כפי שפטרתי לעיל יהיה גדול יותר מהנזק שיגרם לנתבע עם הטלת הצו. בפרט שזכויותיו של הנתבע מובטחות על ידי הבטחונות שהתובעת הפקידה ובפרט שעלול להגרם מצב שבו התובעת לא תוכל לגבות את החוב ולא יהיה לה ממה וממי להפרע ובפרט שלנתבע יש אפשרות בכל עת להגיש בקשה להמרת העיקולים ובמיוחד במידה ויוכח שעיקול מסוים לא תפס דבר, הרי שדינו להיות מוסר משום שאין בו טעם ויש בו רק כדי להכביד על הנתבע מבלי שיהיה בכך תועלת לתובעת.
11. הנתבע העלה טענה של שיהוי שיש בה כדי לפגום לכאורה בתום הלב של התובעת וכן יש בו לכאורה כדי לבטל את יסוד ההכבדה משום שהוא יכול להצביע על כך שהסעד הינו דחוף ובהול אולם טענת שיהוי כשלעצמה אין בה כדי לבטל צו עיקול זמני במיוחד שיש נימוקים אחרים כבדי משקל שמצדיקים הטלת העיקול הזמני. במקרה הנוכחי טענת השיהוי נחלשת לנוכח העובדה שטענות ההברחה שנטענו על ידי התובעת התבררו סמוך למועד הגשת התביעה וסביר שהגשת בקשה והגשת כתב תביעה לוקחים חודשים אחדים ואין בכך כדי להצביע על שיהוי שפוגם בתום הלב של התובעת או כדי לבטל את יסוד ההכבדה שנראה לכאורה בברור במקרה הנוכחי ולכן איני מקבל את טענת השיהוי שהעלה הנתבע.

12. לנוכח האמור לעיל אני סבור שהתובעת עמדה בדרישות לצורך מתן צו עיקול זמני ועד כאן אין מקום לבטול צו העיקול. יחד עם זאת, הובאה היום טענה בתחילת הדיון מטעם הנתבע שיש בה כדי לפגוע בתנאי הראשון למתן צו עיקול זמני דהיינו קיומן של ראיות לכאורה בדבר קיום עילת תביעה. הנתבע הציג היום תדפיס מרשם החברות של התובעת על פיו סטטוס הוא חברה שהיא מחוסלת עקב מיזוג. לא ברורה לי בשלב זה המשמעות המשפטית של הערה הרשומה בתדפיס רשם החברות ונפלה מחלוקת בין הצדדים האם משמעות ההערה היא שהחברה אבדה את האישיות המשפטית שלה או לאו. לענין זה הסכמו הצדדים שהם יגישו תגובה ותשובה לתגובה ובקשו גם שנקיים דיון היום לגבי שאר הטענות וכך נעשה.

13. לפיכך ב"כ התובעת יגיש תגובה לבקשה לענין האמור בסעיף 12 לעיל וזאת בתוך 7 ימים מהיום וב"כ הנתבע יגיש תשובה לתגובה בתוך 7 ימים מיום קבלת התגובה של התובעת.

14. הוצאות הדיון של היום ישקלו בתום ברור הענין שצויין בסעיף 12.
<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ב חשון תש"ע, 09/11/2009 במעמד הנוכחים.
משה כהן
, רשם
הוקלד על ידי: איריס שלומוב
3
בית משפט השלום בתל אביב - יפו
ת"א 169879-09 פרסום פובליסיס אריאלי (2000) בע"מ
נ' גלברג ואח'
09 נובמבר 2009









א בית משפט שלום 169879/09 פרסום פובליסיס אריאלי (2000) בע"מ נ' אייל גלברג (פורסם ב-ֽ 09/11/2009)