פסקי דין על ש"י גיל פרוייקטים בע"מ | פסקי דין על בן חמו אברהם | פסקי דין על בן חמו מיכל |

1463/07 א     08/11/2009




א 1463/07 ש"י גיל פרוייקטים בע"מ נ' בן חמו אברהם, בן חמו מיכל




בעניין:

1



בתי המשפט



בית משפט השלום קרית גת
ת.א
001463/07


בפני
:
כבוד השופט ישראל אקסלרד
תאריך:
08/11/2009




בעניין
:
ש"י גיל פרוייקטים בע"מ



ע"י ב"כ עוה"ד
אוירבך שגיא

התובעת


נ
ג
ד


1. בן חמו אברהם

2. בן חמו מיכל


ע"י ב"כ עוה"ד
קדוש אשר

הנתבעים



החלטה

1.
עניינה של החלטה זו היא טענת התיישנות שטענו הנתבעים במסגרת כתב הגנתם.
2.
התובעת (להלן:"המשיבה") הינה חברה עסקית שבבעלותה מקרקעין שונים.
3.
בתאריך 30.4.99 ערכו התובעת והנתבעים חוזה ולפיו מכרה התובעת לנתבעים מגרש בשטח 240 מ"ר המצוי ברח' אביי 16 באשדוד, הידוע כחלק מגוש 2023 חלקה 54 מגרש 53 דרום (להלן: "המגרש" ו/או "החוזה").
4.
באותו יום, היינו ב – 30.4.99 חתמו הנתבעים, בנוסף לחוזה, על התחייבות בלתי חוזרת כלפי התובעת כדלקמן:
א.
זכויות הבניה המוקנות לנתבעים עפ"י החוזה הינן בניית שטח עיקרי של 160 מ"ר וכן 33 מ"ר לטובת שטחי שירות (להלן: "זכויות הבניה עפ"י החוזה").
ב.
עבור כל מ"ר נוסף מעבר לזכויות הבניה עפ"י החוזה ישלמו הנתבעים לתובעת סך של 110 $ (להלן: "התשלום בגין הבניה הנוספת").
ג.
התשלום בגין הבניה הנוספת ישולם לידי התובעת במועד בו יגישו הנתבעים בקשה לבניה נוספת (להלן: "ההתחייבות") (ההדגשה שלי – י.א.).
5.
בתאריך 14.2.01 קיבלו הנתבעים היתר בניה על המגרש בשטח של 251.05 מ"ר עבור שטח עיקרי.
6.
לטענת התובעת, בהתאם להתחייבות, חייבים הנתבעים לשלם לידי התובעת סך של 10,015.50$ בגין שטח הבניה הנוספת בשיעור של 91.05 מ"ר. בהתאם לשער הדולר נכון ליום קבלת ההיתר, סכום החוב עמד על סך של 41,063 ₪ ובצירוף ריבית והצמדה נכון ליום הגשת התביעה, עומד חובם של הנתבעים לתובעת על סך של 61,285 ₪, כך על פי כתב התביעה.
7.
לטענת הנתבעים, בסעיף 2 להסכם המכר שנחתם בין הצדדים ביום 30.4.99 נרשם במפורש כי "התובעת (המוכר) מוכר בזאת לקונה (הנתבעים) והקונה רוכש בזאת מהמוכר את מלוא זכויותיו במגרש מס' 53 .
8.
הנתבעים טוענים, כי זכויותיו של המוכר במועד עריכת ההסכם כללו את כל זכויות הבניה שעל המגרש ע"י הת.ב.ע המאושרת נכון למועד עריכת ההסכם ולפיכך אין ולא יכולה להיות כל עילה בגין הבניה שבוצעה ע"י התובעת בהיתר כדין ובהתאם להוראות הת.ב.ע.
9.
עוד טוענים הנתבעים, כי התובעת למעשה רימתה ו/או הטעתה ו/או הציגה מצג שווא בפני
הם כי הת.ב.ע המאושרת לבניה הינה לשטח עיקרי של 160 מ"ר ו – 30 מ"ר נוספים לממ"ד, מחסן, מרפסת בניה – שטחי שירות וזאת בעוד הת.ב.ע המאושרת לבניית 296.98 מ"ר בחלוקה של שטח עיקרי ושטחי שירות. לדידם, התובעת, למעשה, מכרה להם אותו מגרש פעמיים, פעם אחת בהסכם המכר ופעם נוספת כנספח להסכם (קרי, בכתב ההתחייבות) בו נגזלו מהמכר – המגרש אחוזי בניה ונמכרו פעם שנייה ע"י הנתבעת.
10.
בנוסף טוענים הנתבעים, כי המגרש כמות שהוא כולל את כל הזכויות הצמודות לו, לרבות אחוזי בניה, והתובעת אינה יכולה תוך הטעיה ומרמה להוציא מהמגרש אחוזי בניה ולמוכרם פעם נוספת בנפרד.
11.
במסגרת כתב הגנתם עוררו הנתבעים טענת מקדמית של דחייה ו/או מחיקה על הסף מחמת התיישנות. לטענתם, התובעת לא פנתה מאז נחתם הסכם המכר בדרישה כלשהי לשלם לה סכום נוסף כלשהו ו"נזכרה" לעשות זאת לאחר מועד תום מועד ההתיישנות ו/או על גבולו.
12.
בהחלטה מיום 5.4.09 אפשרתי לתובעת להשיב לטענת ההתיישנות.
13.
בהשיבה לטענת ההתיישנות טענה המשיבה כי תחילת מועד "מרוץ ההתיישנות" מתחיל ביום מועד הגשת הבקשה לקבלת היתר (ולא ביום חתימת ההסכם), מועד אותו ניתן לראות כמועד התגבשות עילת התביעה.
14.
לעומת זאת, הנתבעים טוענים בתגובתם לטענת ההתיישנות, כי עילת התביעה לטענת המשיבה בעניין ההתיישנות מבוססת על כתב ההתחייבות מיום 30.4.99, אשר הינו חלק בלתי נפרד מהסכם המכר כולו וכל ניסיון להפריד בין השניים הינו ניסיון מלאכותי ובלתי ניתן לעשייה.

15.
התביעה, יש לציין , הוגשה ביום 4.12.07.

דיון
טענת התיישנות
1.
סעיף 5 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, קובע, כי התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה היא, בשאינו מקרקעין – שבע שנים. בסעיף 6 לחוק נקבע, כי תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה.
2.
המונח "עילת תובענה" נבחן כאן בהקשר לדיני ההתיישנות, והנטייה הרווחת הינה לפרש הסדר התיישנות בצמצום, בדרך שלא תמנע, מעבר לסביר, את סגירת שערי בתי המשפט בפני
בעל דין התובע את זכויותיו (ע"א 244/81 פתאל נ' קופת חולים, פ"ד לח(3) 673, 678 ע"א 242/66 יעקובסון נ' גז, פ"ד כא(1) 85).

3.

איתור המועד הנכון להתגבשות עילת תביעה לצורך בחינת תחילת מרוץ ההתיישנות נגזר מהמגמות שמוסד ההתיישנות ביקש להשיג, תוך ניסיון לאזן בין ההגינות כלפי המזיק לבין ההגינות כלפי הניזוק (ת"א (ירושלים) 164/93 כהן פרי ו-3 אח' נ' רמט בע"מ, תק-מח 97(4), 802, עמ' 803, ע"א 165/83 בוכריס נ' דיור לעולה בע"מ, פ"ד לח (4) 558).
4.

המבחן המקובל ל"עילת תובענה" לצורך התיישנות הוא קיומה של עילת תביעה קונקרטית בידי התובע במובן זה שמתקיימות כל העובדות החיוניות הנדרשות לביסוס תביעה שניתן להצליח בה ולזכות בסעד המבוקש (ההדגשות שלי – י.א) (תא (ת"א) 45686/05
יצחק תשובה נ' לאה ומיכאל גורבן
). במקרה דנן, על פי כתב התביעה, התגבשה עילת התביעה הקונקרטית של התובעת כנגד הנתבעים רק עם הגשת הבקשה למתן היתר לבנייה נוספת, שאחרת לא ניתן היה לדעת האם חרגו הנתבעים באחוזי הבניה, ובכמה.
5.
בכתב ההגנה לא פורטה טענת ההתיישנות כדבעי, היא לא מפרטת על שום מה התיישנה התביעה, ולא צוינו במסגרתה מועדים כלשהם אשר בהם החל מרוץ ההתיישנות כטענת הנתבעים. אם טענת הנתבעים כי מרוץ ההתיישנות החל בתאריך ההסכם, הרי טענה זו אינה נכונה, כאשר על פי כתב ההתחייבות הבלתי חוזרת, המועד לתשלום התמורה הנוספת הוא במועד מאוחר יותר, הוא מועד הבקשה לבנייה נוספת.
6.
הבקשה לדחייה על הסף בטענת ההתיישנות נדחית.
7.
הנתבעים ישלמו לתובעת הוצאות הבקשה בסך 1,500 ₪ + מע"מ.
ניתנה היום כ"א בחשון, תש"ע (8 בנובמבר 2009) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
מותר לפרסום מיום 8/11/09.



ישראל אקסלרד
, שופט
001463/07א
140 לירז+






א בית משפט שלום 1463/07 ש"י גיל פרוייקטים בע"מ נ' בן חמו אברהם, בן חמו מיכל (פורסם ב-ֽ 08/11/2009)