פסקי דין על יהלומי פבריקנט סלנט | פסקי דין על אליעזר לבבי יהלומים 1985 | פסקי דין על אברמוב שלום

31055/05 א     23/03/2006




א 31055/05 יהלומי פבריקנט סלנט בע"מ, אליעזר לבבי יהלומים 1985 בע"מ נ' אברמוב שלום




בעניין:

4



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו



ת.א.
031055/05

בש"א 154395/06
בפני
:
כב' השופטת אגי זהבה
- ס. נשיא

23/03/2006



בעניין:
1. יהלומי פבריקנט סלנט בע"מ

2. אליעזר לבבי יהלומים 1985 בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד גרוס ואח'


הנתבעים שכנגד 1-2


3. שומרה חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד לויתן ואח'



הנתבעת שכנגד 3

להלן: המבקשים




-נ
ג
ד-



אברמוב שלום



ע"י ב"כ עוה"ד
אשר ואח'
התובע שכנגד
להלן :המשיב










החלטה


1.
בפני
שתי בקשות להורות על מחיקת כתב התביעה שכנגד, בהתאם לתקנה 59 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"). הבקשות הוגשו בנפרד והדיון בהן יעשה במאוחד.

2.
רקע עובדתי

התביעה הינה תביעת שיבוב אשר הוגשה ע"י
delvag luftfahrtversicherungs ag

(להלן: "דלווג"), אשר ביטחה את המבקשים 1 ו-2 (להלן : "המבקשים") על פי פוליסת ביטוח יהלומים, בשל ארוע של גניבת יהלומים שהופקדו על ידי המבקשים בידי המשיב לשם ליטוש.

התביעה הוגשה כנגד המשיב וכנגד שומרה חברה לביטוח בע"מ (להלן: "שומרה"), בעילה של כפל ביטוח.


דלווג שלמה למבוטחיה בגין גניבת היהלומים הסך של 1,855,310 ₪ אותם היא תובעת מן המשיב ומשומרה.


המשיב הגיש ביחד עם כתב ההגנה, תביעה שכנגד נגד המבוטחים של דלווג, הם המבקשים 1 ו-2, ונגד שומרה כמבטחתו. בתביעה שכנגד טוען המשיב כי המבקשים 1 ו-2 הבטיחו לו, טרם מסירת היהלומים לידיו, כי היהלומים מבוטחים על ידם, וכי הפוליסות כוללות סעיף ספציפי בדבר ויתור על זכות השיבוב כנגדו. משהפרו המבקשים 1 ו-2 התחייבויותיהם אלה, הרי שהוא עותר לחיובם במידה ויימצא אחראי כלפי דלווג בתביעה העיקרית. עוד עותר המשיב בתביעתו לתשלום תגמולי ביטוח מאת שומרה אשר ביטחה את המשיב בזמנים הרלבנטיים לתביעה.


3.
טענות הצדדים

טוענים המבקשים כי התביעה שכנגד הוגשה כנגד שלושה נתבעים כאשר אף אחד מהם אינו תובע בתביעה העיקרית: המבקשים 1 ו-2 כלל אינם צדדים להליך העיקרי, והמבקשת 3 אינה תובעת בתביעה העיקרית אלא נתבעת גם כן. לטענתם, על פי תקנה 52 לתקנות סדר הדין האזרחי, אמנם אין הכרח שהתביעה והתביעה שכנגד יהיו נוגעות לאותו עניין, אך המכנה המשותף של שתיהן חייב להיות זהות בעלי הדין, ולפחות אחד מן התובעים בתביעה העיקרית צריך להיות נתבע שכנגד. בענייננו, תנאי זה איננו מתקיים,
מכאן, שאין מדובר ב"תביעה שכנגד" על פי תקנה 52 לתקנות ומבוקש להורות על מחיקת התביעה שכנגד בהתאם לתקנה 59 לתקנות.


4.
המשיב טוען כי העדר הזהות של בעלי הדין במקרה דנן הינה עניין טכני בלבד. לטענת המשיב, דלווג משמשת כחליפתם של המבקשים 1 ו-2 מכח סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981. כך, אמנם התובעת אינה הנתבעת שכנגד אך מבחינה מהותית המבקשים 1 ו-2 יכולים היו להיות התובעים המקוריים, אך מכח המחאת זכות בינם לבין דלווג הוחלפו הזהויות.


עוד טוען המשיב כי הרקע העובדתי בתביעה העיקרית ובתביעה שכנגד זהה, ודווקא הפרדת הדיון היא שתגרום לסרבול ההליכים ולעיכוב הבירור של התביעה העיקרית, ולפגיעה ביעילות.


5.
דיון

זכותו של הנתבע לטעון לקיזוז ולתבוע בדרך של תביעה שכנגד, מוסדרת בתקנה 52 לתקנות:


"52. רשות הנתבע לקיזוז ולתביעה שכנגד.

נתבע רשאי לקזז כל זכות ותביעה שלו כנגד תביעתו של התובע, או להגיש אותן בתביעה שכנגד, בין שהן על נזק ממון ובין אם לאו; כוחם של הקיזוז או התביעה שכנגד ככוח תובענה שכנגד, ובית המשפט יכול ליתן בהם

פסק דין
סופי הן על התביעה המקורית והן על התביעה שכנגד".


וכך בספרו של זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 286:


"אין זה מן ההכרח, שהתביעה והתביעה-שכנגד יהיו נוגעות לאותו עניין, או יהיו תולדה מאותה העיסקה;... המכנה המשותף הוא: זהות בעלי הדין. הדיון בשתי התביעות נערך ביחד, כדי למנוע ריבוי משפטים בין אותם האנשים".


6.
עיון בכתב התביעה ובכתב התביעה שכנגד מעלה כי אכן מן הבחינה הפורמאלית גרידא, אין זהות בין בעלי הדין, והנתבעים בתביעה שכנגד אינם התובעים בתביעה העיקרית, אף שניתן לראות את דלווג, התובעת בתביעה העיקרית כמי שנכנסה לנעלי המבקשים 1-2, הם הנתבעים בתביעה שכנגד, מכח הוראות סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981.

ההכרעה צריכה ליפול לא על ידי בחינת הפן הפורמלי, אלא על פי בחינה עניינית, קרי: המטרה העומדת מאחורי התקנת תקנה 52 לתקנות. המטרה היא ללא ספק, מניעת ריבוי התדיינויות בין אותם בעלי דין, יעילות הדיון וחסכון בזמנו של בית המשפט וזמנם של הצדדים. הדיון בתביעה העיקרית ובתביעה שכנגד יסוב סביב אותה מסכת עובדתית, קרוב לוודאי שיתייצבו לעדות אותם עדים בשתי התביעות, והמטרה של חסכון בזמן שיפוטי וייעול הדיון תושג לא בהפרדת התביעות, אלא דווקא בדיון בהן במאוחד. לכאורה, יאמר הפורמליסט, כי יש להורות על מחיקת כתב התביעה שכנגד שהוגש במסגרת תובענה זו, בהעדר זהות מוחלטת בין בעלי הדין ואזי תוגש על ידי התובע שכנגד תביעה נפרדת ויתבקש איחוד הדיון. בכך, לא תושג במלואה המטרה של ייעול וחסכון במשאב השיפוטי.

(ראה גם ע"א 360/74 גביש חברה לבנין ועבודות עפר בע"מ נ' חליל אבו עבייד, פד"י
כט (1) 293).


7.
אשר על כן, הבקשות למחיקת התביעה שכנגד נדחות. אין צו להוצאות.


כתב תשובה לתביעה שכנגד יוגש מטעם המבקשים תוך 30 יום.


בנסיבות העניין מועד הדיון יידחה ליום 24.5.06 בשעה 9:10

ניתנה היום כ"ג באדר, תשס"ו (23 במרץ 2006) בהעדר הצדדים.


אגי זהבה
, שופטת

ס. נשיא
הקלדה: פנינה ש.






א בית משפט שלום 31055/05 יהלומי פבריקנט סלנט בע"מ, אליעזר לבבי יהלומים 1985 בע"מ נ' אברמוב שלום (פורסם ב-ֽ 23/03/2006)