Google

איברהים עיסא מחמד בריג'ית - ד"ר אברהם מטלון ואח'

פסקי דין על איברהים עיסא מחמד בריג'ית | פסקי דין על ד"ר אברהם מטלון ואח'

5034/03 א     07/05/2007




א 5034/03 איברהים עיסא מחמד בריג'ית נ' ד"ר אברהם מטלון ואח'




בעניין:

1



בתי המשפט


בית המשפט המחוזי בירושלים
ת"א
5034/03


בפני
:
כב' השופט יוסף שפירא


07/05/2007





בעניין:
איברהים עיסא מחמד בריג'ית

ע"י ב"כ עו"ד סאדר





המבקש


נ
ג
ד



ד"ר אברהם מטלון ואח'






המשיבים

החלטה

התובעים הגישו תביעה לביטול עסקה במקרקעין בטענה שהיא בוצעה באמצעות יפוי כח בלתי חוזר שהינו מזויף.
משטרת ישראל חקרה את התלונה שהוגשה בעקבות כך, ובמסגרת חקירתה קיבלה חוות דעת של מומחה לכתבי יד (מר אמנון בצלאלי), אשר קבע כי אכן יפוי הכח זויף.

האם ניתן לקבל את חוות דעתו כראיה בתיק זה, תוך הזמנת המומחה להחקר על חוות דעתו
?
זו השאלה העולה מבקשת הנתבעים 2-4 לבטל את זימונו להעיד מטעם התובעים.

טיעוני המבקשים

1.
אכן אין מחלוקת כי מדובר במומחה, ועדותו מתבקשת בתחום מומחיותו, אלא שזימונו כפי שנעשה, אינו כדין, מאלה הטעמים:

א.
המומחה לא הוזמן במועד הקבוע בתקנות.
ב.
המשפט בעיצומו, ובמהלכו הוגשו מסמכים רבים ביניהם כאלה הנושאים חתימת המנוח שהיה בעל המקרקעין.
ג.
מטעם התובעים העיד מומחה לכתב יד – מר חג'ג', ויתכן שיהא צורך להעיד עדים שכבר העידו כגון מר אמיר יופה.
ד.
הזמנת העד תאריך הדיונים, וזאת כשצו מניעה תלוי ועומד בנדון, והמונע מנתבעים 2-4 מלהשלים את העסקה.

תשובת המשיבים
2.

א.
הנוטריון (ד"ר אברהם מטלון) הודה בחקירתו במשטרה ואף בעדותו בבית המשפט, כי החתום על יפוי הכח מעולם לא התייצב בפני
ו.
ב.
הנתבע יוסף עמרם העיד כי יפוי הכח המקורי הוחזר למוכר, ועדות זו תמוהה באשר מדובר בקרקע לא מוסדרת, וההעברה לא בוצעה.
ג.
בידי העד אמיר יופה היתה חוות דעת שהוכנה עבור הימנותא ולא היתה ערוכה כחוות דעת, והנתבעים התנגדו להגשתה, אולם הסכימו להעידו.
ד.
הבקשה לזימון המומחה נעשתה ברגע שנודע להם על קיומה של חוות הדעת, וב"כ נתבעים 9, 10 הודיעום כי מר בצלאלי הגיש את חוות דעתו רק ביום 20.8.06.

דיון
3.
אמנם הדיון מתנהל בתיק זה בעצלתיים מזה זמן רב, יחסית לתיקים אחרים בבית משפט זה, ולא אחת הבעתי את דעתי על התנהלות התובעים, ודחיית הדיונים אף ביוזמתם באשר לא רצה להם הדרך בבירור התביעה. יחד עם זאת, במהלך המשפט נפתחה חקירה משטרתית גלויה, במהלכה נעצר אף ב"כ נתבעים 2-4 שייצגם בתחילת הדיון (עו"ד א' צחי), והייצוג הוחלף.

נראה כי יש ממש בטענת הנתבעים 2-4 שהשקעתם בעסקה מתעכבת לאור צו המניעה, יחד עם זאת, אין בשל כך לחסום בפני
התובעים מלממש את זכות היסוד להביא עדים.
תקנה 129 לתקנות סדר הדין האזרחי – תשמ"ד 1984 (להלן: "התקנות") קובעת:

"(א) רצה בעל דין להביא עדות בענין שבמומחיות, שאינו ענין שברפואה, לביסוס טענה מטענותיו, יגיש לבית המשפט חוות דעת של מומחה לאותו ענין לא יאוחר מהמועד שנקבע להגשת תצהירי העדות הראשית מטעמו, זולת אם קבע בית המשפט או הרשם אחרת; לא ניתנו הוראות בענין הגשת עדויות בדרך של תצהירי עדות ראשית ונקבע מועד לשמיעת ראיות - תוגש חוות הדעת לא יאוחר מתשעים ימים לפני ישיבת ההוכחות הראשונה, זולת אם קבע בית המשפט או הרשם אחרת."

הנה כי כן, התובעים לא עמדו במועדים הנקובים בתקנה 129 לתקנות, ואולם מועדים אלה ניתנים להארכה, אף ללא טעמים מיוחדים, כעולה מהתקנה.
השאלה הינה האם יש מקום, לגופו של עניין, לאפשר את העדתו של המומחה, בלא שחוות הדעת ניתנה לתובעים, אלא כעד. עמד על כך א' הרנון בספרו דיני ראיות, חלק שני, תשמ"ה, בציינו:

"30.5 הדרכים לקבלת עדות מומחה
(א)
עדות בעל פה וחוות דעת בכתב
"עד 1954 לא היה, בדרך כלל, הבדל בין עד מומחה ובין עד אחר, מבחינת הדרך בה נמסרה עדותו; עליו היה להופיע אישית בבית המשפט, להעיד בשבועה או בהן-צדק ולהיחקר על ידי הצדדים. אולם בשנת תשי"ד הוכנסה לפקודת העדות סידרת הוראות חדשה, שהתירה להגיש חוות דעת של מומחה בכתב. התיקונים האלה לא ביטלו את ההסדר הקודם של עדות מומחה בעל-פה, אלא באו להוסיף עליו את האפשרות של ראיה בכתב. הוראות אלו מצויות כיום בסעיפים 22-20 ו-24-26 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971.
"בית המשפט רשאי, אם אין הוא רואה חשש לעיוות דין, לקבל כראיה, בכתב, חוות דעתו של מומחה בשאלה שבמדע, שבמחקר, שבאמנות או שבידיעה מקצועית (להלן – חוות דעת), ותעודה של רופא על מצב בריאותו שלא דם (להלן – תעודת רופא)".
פקודת הראיות מבחינה איפוא בין חוות דעת ובין תעודת רופא, אם כי רוב ההוראות חלות באותה מידה על שני המסמכים. ההבדלים העיקריים הם בצורה, שבה צריך לערוך את המסמכים, ובמועדי ההגשה לבית המשפט."
(שם, 302).

מוסיף על כך י' קדמי
בספרו על הראיות, הדין בראי הפסיקה, הוצאת ד'יונון 2004, חלק שני, בציינו:

"4. אין בסיס לטענה כי הגשת חוות דעת מומחה – או תעודת רופא – בכתב, הינה תנאי לשמיעת עדותו בע"פ: ... התיקונים, שהוספו לפקודת הראיות... לא ביטלו את ההסדר הקודם של עדות מומחה בע"פ אלא באו להוסיף לו... תוספת זו באה ליעל את ההליך... כאשר
חוות הדעת הכתובה מוגשת למעשה במקום החקירה הראשית."
(שם, 814).

4.
נראה כי דעה זו התקבלה בפסיקה. אפרט.
נושא הגשת חוות דעת רפואית מוסדר הן בפקודה והן בתקנות סדרי הדין (עדות מומחים) תשט"ו – 1954.

סעיף 20 לפקודה קובע:

"בית המשפט רשאי, אם אין הוא רואה חשש לעיוות דין, לקבל כראיה, בכתב, חוות דעתו של מומחה בשאלה שבמדע, שבמחקר, שבאמנות או שבידיעה מקצועית (להלן - חוות דעת), ותעודה של רופא על מצב בריאותו של אדם (להלן- תעודת רופא)."
(ההדגשה - אינה במקור).

הנה כי כן המחוקק העניק לבית המשפט שיקול דעת בבואו לקבל כראיה חוות דעת של מומחה,למעשה בכל שלב.
משבאים לאזן בין האינטרסים של הצדדים, יש לשקול את זכות התובעים לבחור את עדיהם, ובכלל זה המומחה המתאים להם ליתן חוות דעת, או להזמין מומחה, שאינו יכול ליתן את חוות
הדעת לתובעים עצמם, אל מול ההכבדה על הנתבעים 2-4.

(ראו בש"א (מחוזי י-ם) 7414/04 סאסי נ' ד"ר מן תק-מח 2005(1) 459 (2005); ת.פ. (ת"א 217/95 מדינת ישראל נ' גנות תק-מח 97(3), 1870 (1997)).


יש אם כן מקרים בהם יש לאפשר לצד להגיש חוות דעת מתוקנת מקום שבחר להגישה חרף שיכול היה להסתפק בהזמנתו כעד (ת.פ. (מחוזי י-ם) 421/04 מדינת ישראל נ' ג'עברי, תק-מח 2006(1) 8698 (16.3.06)).

מששקלתי את נסיבות העניין, כמפורט לעיל, נראה כי התובעים ביקשו את העדת המומחה מיום סמוך ליום קבלת הודעה בדבר קיומה של חוות דעתו, ולאור הטענה בדבר זיופו (או אי זיופו) של יפוי הכח שהינו לב הענין, ואף לאור העדויות שהובאו עד כה על ידי הצדדים,
אני מגיע למסקנה כי יש להתיר את העדתו.
התובעים יעבירו לכל הנתבעים העתק מחוות הדעת על מנת שיוכלו להוועץ במומחה מטעמם, טרם הדיון.

5.
אשר לשאלה בדבר סירבול הדיון והארכת המשפט, נראה לי כי ניתן לזמן העד לישיבה הקרובה, וליתן
הדעת על נושא ההוצאות בתום ההליך. (ראו ע"א (חי) 2334/04 סספורטס נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית תק (מח) 2005(4), 3264, 3270
(27.11.05)).

בשלב זה אין צו להוצאות.

ניתנה היום י"ט באייר, תשס"ז (7 במאי 2007) בהעדר הצדדים.
_______________
יוסף שפירא
- שופט








א בית משפט מחוזי 5034/03 איברהים עיסא מחמד בריג'ית נ' ד"ר אברהם מטלון ואח' (פורסם ב-ֽ 07/05/2007)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים