פסקי דין על פורטל משה | פסקי דין על דיין יניב |

1829/03 פ     24/12/2003




פ 1829/03 מדינת ישראל נ' פורטל משה, דיין יניב




7
בתי המשפט

בש 002621/03
בית משפט השלום צפת
בתיק עיקרי: פ 001829/03

24/12/03
תאריך:
כבוד השופט שכיב סרחאן
, סגן נשיא
בפני
:

מדינת ישראל

בעניין:
המבקשת
נ ג ד
1. פורטל משה

2. דיין יניב
- גמור

המשיבים
ב"כ המבקשת : רס"ר רומיאו חורי
משיב מס' 1: בעצמו וע"י המתמחה מוחמד מוסא בשם עו"ד עבאס
מהסניגוריה הציבורית
נוכחים:

החלטה (ביחס למשיב מס' 1)

1. בפני
י בקשה למעצר עד תום ההליכים, לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) תשנ"ו- 1996 (להלן: "חוק המעצרים").

2. המשיב הובא לדין במספר רב מאוד של עבירות רכוש, (24 עבירות!!). כתב-האישום כולל 20 אישומים נפרדים, המפרטים את המעשים הפליליים המיוחסים למשיב אשר התרחשו, לפי הנטען בתקופה שבין חודש מאי 2003 ועד חודש נובמבר 2003.

3. על-פי הנטען בבקשה, קיימת הצדקה בדין למעצר המשיב 1 (להלן: "המשיב") עד תום ההליכים היות ובידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת האשמה; קיימת עילת מעצר כדין, ואין בנמצא חלופת מעצר הולמת ומתאימה, וזאת בהתחשב במעשה הפלילי ובנסיבותיו האישיות השליליות של המשיב. למשיב עבר פלילי מכביד, ותלויים ועומדים נגדו מאסרים על תנאי ברי-הפעלה.
4. מוסכם על הצדדים, כי בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת האשמה וכי קיימת עילת מעצר. ברם, טוען ב"כ המשיב, עו"ד עבאס
המלומד, כי במקרה שלפנינו ניתן להשיג את תכלית המעצר דרך שחרור המשיב בחלופת מעצר. מוצע, כי המשיב ישוחרר ממעצרו לצורך גמילה מסמים במוסד סגור, ע"ש קרן - אור במבשרת ציון. 60221

5. שירות המבחן הגיש תסקיר מעצר בעניינו של המשיב. בתסקיר, עמד שירות המבחן על עברו של המשיב, על מצבו המשפחתי שלו, עם פרטים על בני משפחתו, על מצבו הכלכלי ועל נסיבותיו האישיות, אשר הביאוהו לידי עבירה. בסופו של יום, אין לשירות המבחן המלצה בעניינו של המשיב. בהקשר זה נציין, כי עולה מהתסקיר, שהמשיב ביצע את העבירות לכאורה, בשל מצוקה כלכלית קשה בה שרויה משפחתו, ולמימון רכישת סמים מסוכנים שהוא צורך.
וכן, המדובר באדם בעל אישיות בלתי בשלה, ומתקשה להתנהג באופן שקול ומאוזן במערכות חייו השונות. ישנו ספק לגבי יכולתו של המשיב לגייס כוחות נפשיים, הנדרשים לעריכת שינויים משמעותיים בדפוסי התנהגותו ובחייו, במיוחד לצורך גמילה מסמים במסגרת טיפולית סגורה.

6. לאחר שעיינתי בבקשה, בחומר החקירה ובתסקיר המעצר ולאחר ששמעתי את טיעוני באי-כח הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי בקשה זו בדין יסודה. ואלה נימוקיי:

א. בשים לב למעשי העבירות, לנסיבות ביצוען ולנסיבותיו האישיות השליליות ביותר של המשיב, משוכנע אני, כי קיים יותר מיסוד סביר לחשש שהמשיב יסכן את בטחון הציבור, במידה וישוחרר ממעצרו. המדובר ב- 24 עבירות (19 עבירות של התפרצות לבניין, לפי סעיף 407 לחוק, עבירה אחת של החזקה או שימוש בסם מסוכן לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א)(ג) לפקודת הסמים המסוכנים, עבירה אחת של קבלת נכסים שהושגו בפשע, לפי סעיף 411 לחוק, שלוש עבירות של היזק לרכוש, לפי סעיף 452 לחוק) ואשר בוצעו, על-פי הנטען, בתקופה שבין מאי 2003 ועד נובמבר 2003. העבירות בוצעו לכאורה באורח שיטתי, בהיקף ניכר, בתחכום ובמשותף עם המשיב מס' 2. (השוו- בש"פ 5431/98 פרנקל נ. מ"י, פ"ד נב(4), 268, 272). לנאשם עבר פלילי מכביד, הכולל חמישה רישומים פליליים ועניינם, רובם ככולם, עבירות רכוש, גם מהסוג בה הוא עומד היום לדין. וכן תלויים ועומדים נגדו שני מאסרים על תנאי ברי הפעלה. המדובר באדם ללא עבודה קבועה ומסודרת ומכור לסמים מסוכנים מזה הרבה זמן. אין לו משפחה תומכת ואוהדת.

ב. הלכה היא, כי ככלל, בית-המשפט אינו משחרר נאשם מן המעצר, במטרה לאפשר לו להתחיל בתהליך גמילה מסמים. הזמן המתאים לתחילת תהליך הגמילה מסמים הוא בתום המשפט ובמסגרת גזר-הדין לכשינתן. (בש"פ 3572/99 גורגנו נ. מ"י (לא פורסם); בש"פ 2625/99 מ"י נ. ארג'ואן (לא פורסם); בש"פ 5840/01 שריקי נ. מ"י, פ"ד נה(5) 381; בש"פ 3797/00 זרעיני נ. מ"י (לא פורסם); בש"פ 8276/02 מחאג'נה נ. מ"י (לא פורסם); בש"פ 1728/03, 1729, 1805 זלצמן ואח' נ. מ"י (לא פורסם)). וכן, "בקשות לטיפול בגמילה הצצות לראשונה לעת המעצר אינן מעוררות אמון רב" (בש"פ 9354/02 מ"י נ. גודניאן (לא פורסם)).

בענייננו, לא הוכח, כי עניינו של המשיב מיוחד הוא וכי יש מקום לסטיה מהכלל האמור.

ג. עולה מתסקיר המעצר, כי המשיב אינו מוכן, בשלב זה, להליך גמילה מסמים מסוכנים במסגרת טיפולית סגורה. בבש"פ 3797/00 הנ"ל נאמר, כי:

"הליך הטיפול לגמילה הינו רציני וקשה כאשר הוא מחייב הליכים של גמילה פיזית ובעיקר נפשית. מסע קשה זה מצריך נכונות רצינית וכנה ובדיקות התאמה לפני השמתו של מועמד למוסד"

ברי לנו, כי המשיב אינו מוכן למסע קשה זה!

ד. המשיב מס' 2, השותף לעבירה, נעצר עד תום ההליכים (החלטה מיום 3.12.03). בענייננו, יש להחיל דין מעצרים שווה בין המשיבים. לא הוכח בפני
י, כי ישנה הצדקה בדין להחיל דין מעצרים שונה ביניהם.
7. התוצאה היא, איפוא, כי אני נעתר לבקשה ומורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו במסגרת התיק העיקרי.
ניתנה היום, כ"ט בכסלו, תשס"ד (24 בדצמבר 2003), במעמד הנוכחים.

שכיב סרחאן
, שופט
סגן נשיא

002621/03בש 112 איילת סוסן








פ בית משפט שלום 1829/03 מדינת ישראל נ' פורטל משה, דיין יניב (פורסם ב-ֽ 24/12/2003)