פסקי דין על מ ד י נ ת י ש ר א ל | פסקי דין על יצחק (אביקם) בן יוסף גולדברג (גולן) | פסקי דין על |

93169/03 בש     25/12/2003




בש 93169/03 מ ד י נ ת י ש ר א ל נ' יצחק (אביקם) בן יוסף גולדברג (גולן),






בתי-המשפט
בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב - יפו

בפני
כב' השופט חאלד כבוב
ב"ש 93169/03
ב-תפ"ח 1191/03
מ ד י נ ת י ש ר א ל
על-ידי באת-כוחה - הפרקליטה גב' קורנהאוזר
.
המבקשת:

נ ג ד
יצחק (אביקם) בן יוסף גולדברג (גולן)
,
ילד 1973, ת.ז. 025357336,
מרח' אורלוב 27, פתח תקווה.

על-ידי בא-כוחו - עו"ד גז
.
המשיב:
ה ח ל ט ה
1. זוהי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו, כאשר בד בבד הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירה של הריגה.
לפי המפורט בכתב האישום ביום 26.10.03 סמוך לשעה 20:00 נפגשו המשיב והמנוח במגרש הסמוך לפיצוציה בפתח-תקווה התפתחה ביניהם מריבה קשה במהלכה איים המנוח על המשיב, ובשלב מסויים עזבו המשיב והמנוח את המגרש כאשר המשיב צפה שהמנוח יחזור למקום חמוש בנשק על מנת לסיים את שהחל בו, ועל כן הצטייד המשיב בעצמו באקדח שנגנב מבעליו בשנת 02', חזר למקום כשהאקדח תחוב במכנסיו, המתין למנוח ומשזה לא הגיע למגרש, התקשר אליו, המנוח הגיע למקום בחלוף מס' דקות כשהוא נושא נשק שלוף, ובשלב זה לטענת המאשימה ירה המשיב במנוח שלוש כדורים מהאקדח שאחד מהם פגע בבית החזה ובריאה הימנית של המנוח וגרם למותו.
עוד מצוין בכתב האישום שבמהלך האירוע נורתה ירייה מכיוון המנוח לעבר המשיב.
המשיב מואשם כאמור בעבירה של הריגה ובעבירה של נשיאת נשק.

2. ב"כ המשיב, עו"ד גז
, אמנם טען בפתח הדיון כי ישנה מחלוקת לגבי התשתית הראייתית, כאשר לטענת המשיב מדובר במקרה טיפוסי בו המשיב הגן על עצמו מפני תוקפנותו של המנוח, ועל כן לא היה מקום מלכתחילה לעתור למעצרו של המשיב, אך בתום שמיעת טיעוני הצדדים ניתן לקבוע כי אין מחלוקת ממשית בין הצדדים בדבר הראיות הקיימות בתיק, אם כי כל אחד מהצדדים טען לאינטרפטציה שונה של חומר ראיות זה, הכל כפי שיפורט בהמשך.

3. ב"כ המבקשת, עו"ד קורנהאוזר, ביקשה ללמוד מהתנהגותו של המשיב שאין מדובר בהגנה עצמית משום שלא התקיימו הנסיבות של הגנה זו, משום העובדה שלזכות המשיב עמדו מס' תחנות שבכל אחת ואחת מהן יכול היה המשיב לבחור בדרך של נסיגה מהמשך האירועים, אך הוא בחר מיוזמתו ומרצונו החופשי ליטול חלק בהמשך האירועים עד אשר התנהגותו גרמה לתוצאה הקטלנית, הוסיפה וטענה שהמשיב הכניס את עצמו לאותה סיטואציה ועל כן אינו יכול לחסות תחת צילה של אותה הגנה.

4. בנקודה זו, שהיא הנקודה המכרעת במחלוקת שבין הצדדים, טען עו"ד גז
שאמנם היה אפשר לעלות טיעון שכזה בנסיבות רגילות, אך דווקא משום העובדה שמדובר בעבריין ידוע ומסוכן, שאיים על המשיב איומים ממשיים שיפגע בו, לא היתה למשיב כל ברירה אחרת אלא לפעול כפי שפעל, להצטייד בנשק על מנת שיוכל להגן על עצמו ועל משפחתו, והראייה שהאחר הוא הגורם המסוכן בפרשה זו, ניתן ללמוד על כך מעצם התנהגותו של התוקפן שעה שזה הגיע למקום כשהוא נושא נשק על גופו, שלף את הנשק, ורק לאחר מכן החל אותו קרב יריות בין המשיב לבין התוקפן.

5. אין בית המשפט יכול לקבל את טיעונו של המשיב, שמשום העובדה שמדובר בעבריין מוכר ומסוכן, הרי לא עמדו למשיב אפשרויות אחרות תחת זו שהוא פעל במסגרתה.
אם אויים המשיב על ידי אותו עבריין, כפי שנטען על ידו וכפי שהדבר אף מפורט בכתב האישום, הרי המשיב היה חייב לפנות למשטרת ישראל ולהגיש תלונה בגין התנהגותו המאיימת של התוקפן, לציין בפני
אנשי המשטרה שהוא חושש לחייו ולחיי משפחתו נוכח איומיו של התוקפן, ואם היה עושה כן, הרי היה יוצא ידי חובתו ומוסר את האחריות להמשך האירועים למשטרת ישראל שהיתה מחויבת לפעול כנגד התוקפן.
אין המשיב יכול לצאת ידי חובה רק משום הטיעון שהוא מכיר את התוקפן מקרוב, שהוא ידע שהתוקפן יממש את איומיו כלפיו גם אם יפנה הוא למשטרה, אין בית המשפט יכול לקבל טיעון שכזה, שאחרת, יהיה בכך משום השלמה עם מצב של תוהו בוהו לפיו נאשמים ייטלו את החוק לידיהם, יישבו את הסכסוכים ביניהם בדרך שנראית להם גם אם הדבר יהיה כרוך בשימוש באלימות ובנשק.
המשיב, כמו כל אדם אחר, ודווקא כמי שהכיר מעברו הרחוק את העולם העברייני, ואת המכיר שעלול לשלם במידה ולא יערב את רשויות אכיפת החוק באותו סכסוך מר ואלים עם התוקפן, היה צריך לדעת היטב על ההשלכות החמורות של התנהגותו שעה שהצטייד בנשק והגיע למקום על מנת לעמוד למול אותו תוקפן.

6. טענה של הגנה עצמית ראוי לה להישמר לאותם מקרים בהם אכן לא היתה נתונה לנאשם כל ברירה אלא לפעול כפי שפעל, מבלי שתהיה לו כל אפשרות לעזוב את המקום, להגיש תלונה למשטרה, לפעול בדרך שתקטין את המסוכנות הנשקפת, ולהתנגד תוך שימוש באמצעים שפגיעתם פחותה מזו שממנה חשש - גורמים שלא מתקיימים במקרה שבפני
נו, ועל כן, לא ניתן לקבוע כבר בשלב זה קיומה של הגנה שכזו.
אין בית משפט נוהג לקבוע מהימנות של ראיות בשלב זה של הדיון, והרי אין לצפות מבית המשפט לכתוב כבר את הכרעת הדין על סמך הראיות שהונחו בפני
ו, אך על פניו נראה שבפני
המשיב עמדו אפשרויות רבות אחרות על פני זו שפעל לפיה, ולפיכך אינני יכול לקבל את הטענה בדבר הגנה עצמית שעומדת למשיב, אם כי יתכן שבבוא היום יצליח המשיב לשכנע את בית המשפט שפעל כפי שפעל בהעדר אפשרויות אחרות.

7. מדובר במשיב שעשה שימוש בנשק אותו החזיק שלא כדין, נשק שנגנב מבעליו בחודש מרץ, שנת 02', נשק שהוחזק על ידי המשיב לעת צורך, כך שלכאורה מדובר במשיב שלא רק בהתנהגותו הוכיח את מסוכנתו אלא גם בעצם החזקת הנשק, והרי איזה צורך יש לאדם נורמטיבי להחזיק כלי נשק גנוב, אלא אם יש לו כוונה לעשות שימוש בנשק זה או שסבור הוא שראוי שיהיה בחזקתו נשק כזה.

8. אין די בעצם הקביעה שלכאורה לא עומדת למשיב טענה של הגנה עצמית, ועל בית המשפט להתייחס לאפשרות של חלופת מעצר במקרה שכזה.
ב"כ הצדדים הציגו לעיוני שורה ארוכה של החלטות ופסקי-דין, כאשר כל צד תומך את טעונו בהחלטות שתומכות בתפיסתו, אך יאמר מיד שהגם שמדובר בעבירה של הריגה, בית המשפט העליון מצא לא אחת שניתן להשיג את מטרת המעצר על ידי שחרור אותם נאשמים, כמובן באותם מקרים בנסיבות שמצא לנכון לעשות כן.
באשר למשיב שבפני
, הרי למקרא כתב האישום עצמו עולה שהיה זה דווקא המתלונן, שלמרבה הצער נהרג במהלך האירוע, שהחל באירועים נשוא כתב האישום, שבחלקם הראשון הסתיימו כאשר המנוח מאיים על המשיב.
אם ב"כ המאשימה נסחה את כתב האישום באופן שכזה, הרי אין לבית המשפט אלא לקבל את הדברים כהוויתם ולקבוע שהמנוח איים על המשיב, ובהתנהגותו זו גרם למשיב לחשוש מפני העתיד לבוא.
בכתב האישום צוין כי המשיב סבר שהמנוח יחזור לזירת האירוע כאשר הוא מצויד בנשק, כך שלא ניתן לומר שהתנהגותו של המשיב היא שליבתה את האירועים.
עוד ראוי להדגיש את טענתו של עו"ד גז
שהעובדה המצטערת שהמנוח מצא את מותו במהלך האירועים נשוא כתב האישום לא מפחיתה מהוא זה את העובדה כי המנוח היה מוכר, אף למשטרה, כאדם מסוכן שבעברו הוכיח את עצמו שפגע במספר לא מבוטל של אנשים.
העובדה שהמנוח עזב את המקום וחזר למקום לאחר מכן מצויד בנשק אותו שלף ראשון, גם היא תומכת בטענת המשיב שלא היתה לו כל כוונה לפגוע במנוח ופעל כפי שפעל על מנת שלא להיפגע בעצמו, וזאת אף קביעתי הקודמת שאין מדובר בהגנה עצמית, לפחות לא בשלב הזה של הדיון.

9. עיון בתיקי החקירה, ובעיקר בהודעותיהם של עדי ראייה שנכחו במקום, גם הוא מלמד שהמנוח הגיע למקום רכוב על אופנוע, ירד מהאופנוע כאשר הוא מצויד בנשק, נטל את הנשק בידיו, שלף אותו באופן שאותם עדים יכלו להבחין בו, וככל הנראה עמד לעשות בו שימוש כלפי המשיב, כך שאין גם לשלול את טיעונו של המשיב שנאלץ הוא לירות מנשקו רק לאחר שראה את המנוח מחזיק בידו נשק ומכוונו לעברו.
העובדה שהמנוח הספיק לירות כדור אחד מנשקו, גם היא פועלת לחיזוק גרסתו של המשיב, לפיה היה זה המנוח שעשה שימוש ראשון בנשק, כך שתגובתו של המשיב, שעה שירה בחזרה לכיוונו של המנוח, אינה יכולה להיחשב כפעולה תוקפנית ביחס להתנהגות המנוח באותו רגע נתון (וזאת יש לזכור, שההגנה העצמית בשלב זה, אינה יכולה להתפרש כהגנה עצמית לכלל האירועים כמפורט בכתב האישום).

10. אם אוסיף לכל אלה את העובדה שאמנם למשיב הרשעות קודמות אך הן ישנות באופן יחסי, כאשר הרשעתו האחרונה היא אמנם בעבירת אלימות, אך ללא מסוג העבירות נשוא כתב האישום.
המשיב, כך טען ב"כ, זנח את אורח חייו הקודם, נישא ונולדה לו בת, אין לו כל עניין בניהול אורח חיים עברייני, משפחתו התגייסה לסייע בידו, ועל כן טען ב"כ שניתן במקרה שכזה למנוע כל מסוכנות הנשקפת ממנו אם יורה בית המשפט על שחרורו בתנאים מגבילים אף אם מדובר על שחרור במעצר בית מוחלט בבית אמו, שהביעה הסכמה לערוב לשחרורו בכל תנאי שיקבע על ידי בית המשפט.

11. אמנם קבעתי קיומן של ראיות לכאורה כמו גם עילת מעצר, אך הגעתי לכלל מסקנה שניתן לעשות שימוש בחלופת מעצר במקרה זה, חלופה בבית אמו של המשיב, בתנאים של מעצר בית מוחלט תחת פיקוחה של זו הכל כפי שיקבע להלן:
א. א. ערבות עצמית על סך 100,000 ₪.
ב. ב. ערבות צד ג' על סך 100,000 ₪ שתיחתם על ידי אמו של המשיב, ועל ידי אשתו של המשיב.
ג. ג. הפקדה במזומן על סך 25,000 ₪.
ד. ד. המשיב ישוחרר, בתנאים של מעצר בית מוחלט, לבית אמו בראש-העין, באופן שנאסר עליו לצאת את פתח בית אמו משך כל שעות היממה.
ה. ה. ניתן בזה צו איסור יציאה מהארץ ואם יש בידי המשיב דרכון עליו להפקידו במזכירות בית המשפט, תוך 7 ימים מהיום.
ו. ו. מובהר למשיב שכל הפרה של תנאי השחרור תביא למעצרו.
ז. ז. בהעדר ערבויות ייעצר המשיב ויובא בפני
י ביום 29.12.03.
ניתנה והוּדעה בפומבי היום, ל' בכסלו התשס"ד, 25 בדצמבר 2003.
חאלד כבוב
, שופט








בש בית משפט מחוזי 93169/03 מ ד י נ ת י ש ר א ל נ' יצחק (אביקם) בן יוסף גולדברג (גולן), (פורסם ב-ֽ 25/12/2003)