פסקי דין על בנק לאומי למשכנתאות בע"מ | פסקי דין על אבישי כהן | פסקי דין על לימור לנגבורד |

8054-11/09 תאק     29/11/2009




תאק 8054-11/09 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' אבישי כהן, לימור לנגבורד










בית משפט השלום בחדרה




29 נובמבר 2009

תא"ק 8054-11-09 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ
נ' כהן ואח'





בפני

כב' השופטת
קרן אניספלד

מבקש (תובע)

1.

בנק לאומי למשכנתאות בע"מ



נגד

משיבים (נתבעים)

1. אבישי כהן

2. לימור לנגבורד




החלטה

בפני
בקשתם של המשיבים לביטול צו עיקול זמני אשר ניתן, לבקשת המבקש ובמעמד צד אחד בלבד, ביום 9.11.2009.

א.
העובדות הצריכות לעניין

1.
המבקש הגיש נגד המשיבים תובענה כספית על סך של 819,563 ₪. בד-בבד עם הגשת התובענה עתר המבקש למתן צו עיקול זמני על נכסי המשיבים (להלן: "בקשת העיקול"). ביום 9.11.2009 נתתי צו עיקול במעמד צד אחד בלבד, על-פי הבקשה (להלן: "צו העיקול"). בצו העיקול נקבע כי על המבקש להמציא למשיבים את הצו ביחד עם מסמכים נוספים הקשורים בו, במסירה אישית, כל זאת בתוך שלושה ימים, שאם לא כן יפקע צו העיקול.

2.
ביום 17.11.2009 פנה המבקש בבקשה להאריך את המועד שנקצב לו לשם המצאת צו העיקול למשיב 1 וכן לארבעה מבין המחזיקים שאליהם הופנה הצו (להלן: "בקשת הארכה"). בקשת הארכה נסמכה על הטענה כי המבקש פעל למסירתו של צו העיקול, בתוך המועד שנקבע בו, אלא שאף-על-פי-כן לא עלה בידו לאתר את המשיב 1 ואת המחזיקים האמורים, ועל כן התבקשה ארכה נוספת לשם איתורם ולשם מסירת צו העיקול לידיהם. לבקשת הארכה צורפה תצהיר חתום על-ידי נציגת המבקש לאימות העובדות שעליהן נסמכה הבקשה. ביום 17.11.2009 נעתרתי לבקשה באופן שלמבקש ניתנה ארכה בת עשרה ימים לשם מסירת צו העיקול ויתר המסמכים למשיב 1 ולמחזיקים הללו.

3.
ביום 19.11.2009 הגישו המשיבים בקשה לביטול צו העיקול (להלן: "בקשת הביטול"). משהוגשה בקשת הביטול הוריתי על קיום דיון, במעמד שני הצדדים, כמצוות תקנה 367(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"). מועד הדיון נקבע ליום 26.11.2009.

4.
במועד הדיון התייצבו בפני
באי-כוחם של הצדדים וכן המשיב 1, שתצהירו ניתן לתמיכתה של בקשת הביטול. המצהיר מטעם המבקש, שתצהירו ניתן לתמיכה בבקשת העיקול, לא התייצב. בנסיבות אלה נשמעו בפני
טיעוני הצדדים, ללא חקירת מצהירים.

5.
טוען בא-כוח המבקש כי המצהיר מטעם המבקש לא התייצב מחמת מחלה, וכי מאחר שאין בין הצדדים מחלוקת עובדתית מתייתר ממילא הצורך בחקירת מצהירים, בגדרה של הבקשה לביטול העיקול. לחלופין ביקש בא-כוח המבקש לדחות את הדיון במספר ימים, על מנת ליתן למצהיר מטעם המבקש שהות להחלים ולהיחקר על תצהירו. לא הוגשה אסמכתא כלשהי לתמיכת הטענה בדבר מחלת המצהיר מטעם המבקש.

6.
בא-כוח המשיבים התנגד לדחיית הדיון בבקשה, בין השאר בשל כך שלא הוגשה על-ידי המבקש בקשה מבעוד מועד לדחיית מועד הדיון, לאור מחלתו הנטענת של המצהיר מטעמו. עמדת בא-כוח המשיבים היא כי יש להורות על ביטולו של צו העיקול על-יסודם של שני טעמים מקדמיים, חלופיים: האחד, כי משלא הומצא צו העיקול למשיב 1 בתוך מסגרת הזמנים הקבועה בתקנות פקע צו העיקול; השני – כי משלא התייצב לחקירה המצהיר מטעם המבקש דינו של צו העיקול להתבטל. בנוסף העלה בא-כוח המשיבים טענות לגופה של בקשת הביטול, בין השאר בכך שהמשיבה 2 הינה בעלת מעמד של ערב מוגן כהגדרתו בחוק הערבות, התשכ"ז-1967, כי למבקש עומדים בטחונות מספיקים לפירעון החוב הנטען נשוא התובענה באופן שאינו עולה בקנה אחד עם בקשת העיקול, וכי בנסיבות העניין לא הראה המבקש כי מתקיים חשש ממשי להברחת נכסים שיש בו כדי להצדיק את צו העיקול. בא-כוח המשיבים הטעים כי בין הצדדים קיימות מחלוקות עובדתיות רבות לגבי נושאים שהועלו בבקשת העיקול.


ב.
פקיעת צו עיקול מחמת איחור בהמצאתו

1.
מסגרת הזמנים להמצאת צו עיקול זמני שניתן במעמד צד אחד נקבעה בתקנה 367(ב) רישא לתקנות. על-פי מצוות מחוקק המשנה יומצאו צו עיקול והמסמכים הנלווים אליו למשיב, במסירה אישית, "

[...]
בתוך שלושה ימים, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד מאוחר יותר מטעמים מיוחדים שיירשמו
".
להשלמת המסגרת הנורמטיבית בעניין זה מורה תקנה 370, שעניינה
פקיעת הסעד הזמני
, כי "
סעד זמני יפקע – [...] (3) אם הצו הזמני ניתן במעמד צד אחד, למעט צו מניעה זמני, ולא הומצא למשיב במסירה אישית כאמור בתקנה 367(ב), זולת אם בית המשפט קבע אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו
".
ההסדר הקבוע בתקנה 370(3), אשר יוחד על-ידי מתקין התקנות להארכת מועד שנקבע בחיקוק (דהיינו, בתקנה 367(ב)) למסירת צו זמני למשיב, עולה בקנה אחד עם ההסדר הכללי בעניין הארכת מועדים המצוי בתקנה 528 סיפא לתקנות. הסדר זה מקנה לבית-המשפט סמכות כללית להאריך מועד או זמן שנקבעו בחיקוק, בהתקיים טעמים מיוחדים לכך.

2.
בא-כוח המשיבים סמך טענותיו בעניין פקיעת צו העיקול על הכלל לפיו בית-המשפט אינו מוסמך להאריך את המועד שנקבע להמצאת צו עיקול למשיב אלא בתוך המועד שנקבע, אך לא לאחר שחלף מועד זה. לתמיכת טענתו היפנה לאמור בספרו של ד"ר יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 589 (מהדורה שביעית). אלא שהכלל האמור נסמך על המצב המשפטי שהיה קיים בעת שעמדה בתוקף תקנה 373(1) לתקנות. תקנה זו עסקה באופן ספציפי בפקיעתו של צו עיקול זמני וקבעה במפורש כי צו יפקע אם "

התובע לא הגיש לבית המשפט, תוך שבעה ימים לאחר מתן הצו או תוך מועד ארוך מזה שנקבע לפני תום שבעת הימים האמורים, את כל המסמכים [...]
". הסדר מיוחד זה אכן שלל, במפורש, את סמכותו של בית-המשפט להאריך תוקף של צו עיקול שפקע. ההסדר הספציפי שנקבע בתקנה 373(1) הנ"ל עבר מן העולם בתקנות סדר הדין האזרחי (תיקון מס' 6), התשס"א-2001, והוחלף בהסדר הקבוע כיום בתקנה 370 שעליו עמדתי לעיל [וראו גם בע"מ 4808/04 פלונית נ' פלוני, פ"ד נט(3) 132, 139-138 (2004); להלן: "עניין פלונית"].

3.
בהסדר הקבוע בתקנה 370 בנוסחה דהיום אין למצוא מקבילה לנוסח שהיה קיים בתקנה 373(1), ואשר הגביל את סמכותו של בית-המשפט להאריך את המועד שנקבע להמצאתו של צו עיקול אך ורק אם הוגשה בקשת הארכה בטרם חלף המועד שנקבע. מכך יש ללמוד כי מתקין התקנות ויתר על סייג זה לסמכותו של בית-המשפט וכי עתה אין עוד מניעה להאריך את המועד, בין שזה טרם חלף ובין לאחר שתם, ובלבד שמבקש הארכה הצביע על טעם מיוחד המצדיק זאת.

4.
כלל נוקשה, אשר קובע את פקיעתו של צו זמני אם לא הוארך המועד למסירתו בתוך תקופת שלושת הימים, אינו עולה בקנה אחד עם שיקולים של יעילות שיפוטית. החלטה המעניקה סעד זמני במעמד צד אחד בלבד אינה יוצרת מעשה בית-דין, והוא הדין בפקיעת תוקפו של צו זמני מחמת אי-המצאתו במועד. כפועל יוצא, ככל שיפקע תוקפו של צו זמני בשל אי-המצאתו למשיב בתוך התקופה הקצרה הנקובה בתקנה 367(ב), לא יהא מבקש הצו מנוע מלשוב ולפנות לבית-המשפט בבקשה חדשה, שעניינה מתן אותו סעד זמני עצמו על יסודם של אותם נימוקים שבגינם ניתן הצו מלכתחילה. ככל שבית-המשפט ייעתר לבקשה עם הגשתה המחודשת, יחל מחדש מניין הימים על-פי תקנה 367(ב). התוצאה תהא העמסה והכבדה מיותרת הן על מערכת בתי-המשפט, הן על ציבור המתדיינים והן על באי-כוחם. תוצאה זו אינה רצויה, והיא עומדת בניגוד למטרה של קיום דיון מהיר ויעיל בבקשות המוגשות בענייני סעדים זמניים, לגופו של עניין.

5.
קביעת כלל נוקשה אשר מפקיע תוקפו של צו זמני אך בשל כך שחלף המועד שנקבע בתקנה 367(ב), ללא אפשרות של הפעלת שיקול-דעת שיפוטי והתחשבות במכלול נסיבות העניין, יחטא לצורך לקיים ולשמר את האיזון העדין בין זכויות הצדדים המתדיינים, על רקע עובדותיו הקונקרטיות של המקרה שהובא לדיון. מועד שלושת הימים שנקבע בתקנה 367(ב) הוא קצר, ומטרתו לאפשר למי שאליו מופנה צו זמני להתוודע במהירות האפשרית לעצם קיומו של הצו הזמני וכפועל יוצא להיערך ולפעול להגנה על זכויותיו במציאות החדשה אשר נוצרה לאור העובדה כי ניתן סעד זמני במעמד צד אחד בלבד. הסדר זה נועד לאזן בין זכויותיו של מבקש הסעד הזמני, שעל יסודן הוענק לו צו ארעי במעמד צד אחד בלבד, לבין זכויותיו של מי שאליו מופנה הצו, שאף הן זכו להכרה ולהגנה לאור חקיקתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. האיזון האמור מושג על-ידי קביעת תקופת המצאה קצרה בת שלושה ימים מחד גיסא, ומתן סמכות שבשיקול-דעת לבית-המשפט להאריך מועד זה, אף אם חלף ועל יסודו של טעם מבורר, מאידך גיסא.

6.
בענייננו, לא התעלם המבקש מן המועדים שנקבעו בצו העיקול. המבקש פעל על-פי מועדים אלה, אלא שנתקל בקושי באיתורו של המשיב 1 ושל כמה מן המחזיקים שאליהם הופנה הצו. משכך, פנה המבקש לבית-המשפט בבקשה להאריך את המועד שנקבע מלכתחילה לביצוע המסירה. לבקשת הארכה צורף תצהיר אשר תמך את נימוקי המבקש שעל יסודם הוגשה הבקשה. נימוקים אלה, של קושי עובדתי באיתור מי שאליו הופנה הצו, מהווים טעם מיוחד להארכת המועד שנקבע למסירת הצו. הם עולים בקנה אחד עם אמות המידה שנקבעו בבש"א 3452/01 מינהל מקרקעי ישראל נ' סלע חברה לשיכון בע"מ (לא פורסם, 3.5.2001). לגופו של עניין, לא קופחו זכויותיו של המשיב 1 בשל כך שלמבקש ניתנה ארכה להמצאתו של צו העיקול. צו העיקול והמסמכים הקשורים בו נמסרו למשיב 1 בפועל, ועד יסודם פנה המשיב 1 לבית-המשפט בבקשה לביטול העיקול, כל זאת בתוך המועד הקבוע בתקנה 367(ג) לתקנות.

7.
סיכומם של דברים, על יסוד האמור לעיל אני קובעת כי צו העיקול לא פקע, וכי במועד שנקבע לדיון בבקשה במעמד שני הצדדים עמד הצו בתוקפו.

ג.
ביטול צו עיקול בהיעדר חקירת מצהיר

1.
בפסק-הדין המנחה שניתן ברע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ, פ"ד נא(3) 789 (1997) (להלן: "עניין מרגליות"), נקבעו מושכלות יסוד הן בהתייחס לזיקה המתקיימת בין בקשה למתן צו עיקול זמני לבין בקשה לביטולו של צו כזה אשר ניתן במעמד צד אחד בלבד והן בהתייחס לכללים המהותיים והדיוניים אשר חולשים על בירורה של בקשה לביטול עיקול. וכך נאמר שם (בעמ' 800):

משהועמד העיקול הזמני על בסיס משותף יחד עם שאר הסעדים הזמניים, שוב אין מקום לראות את הבקשה למתן צו העיקול ואת הבקשה לביטולו כשני הליכים נפרדים זה מזה. [...] לעניין כל הצווים הזמניים רובץ נטל השכנוע על המבקש המקורי, וסדרי הדין בבקשת הביטול הם כסדרי הדין בבקשה המקורית, כאילו הוזמן המשיב מלכתחילה לדיון בבקשה; [...] אפשרי הדבר, שבין על יסוד חומר הראיות שבתצהיר שניתן לתמיכה בבקשת הביטול ובין על יסוד חקירתו של המצהיר מטעם מבקש העיקול, יוכל מבקש הביטול 'לטעת ספק' בצדקת התביעה או בטענות מבקש העיקול כי אי-מתן הצו עלול להכביד על ביצוע פסק-הדין, ובמקרה זה יבטלו בית-המשפט או הרשם את צו העיקול.

2.
בדיון שנקבע בפני
במעמד שני הצדדים נדרש המבקש לשכנע כי מתקיימים בענייננו מלוא התנאים המצדיקים מתן צו עיקול זמני, קרי, הן התנאים הכלליים אשר נקבעו בתקנה 362 והן התנאים המיוחדים לסעד העיקול אשר פורטו בתקנה 374. הרמת נטל זה על-ידי המבקש מהווה תנאי שאין בלתו להמשך קיומו של צו העיקול הזמני שניתן מלכתחילה במעמד צד אחד בלבד. לעניין זה, מתחיל הדיון במעמד שני הצדדים כאילו טרם ניתן הצו [עניין פלונית, שם, בעמ' 141].

3.
העובדות שעל יסודן התבקש צו העיקול הזמני בענייננו פורטו בתצהירו של נציג המבקש אשר צורף לבקשת העיקול. עצם צירופו של תצהיר כאמור לבקשת העיקול מעיד על היותה של הבקשה נסמכת על טענות עובדתיות. תצהירו של המשיב 1 אשר צורף לבקשת הביטול מעיד על קיומה של מחלוקת עובדתית בין הצדדים, לרבות בהתייחס לעצם התקיימותם של התנאים שעל-יסודם מוסמך בית-המשפט ליתן סעד של עיקול זמני. משנמנעה חקירתו הנגדית של המצהיר מטעם המבקש, בשל אי-התייצבותו לדיון, משמעות הדברים היא כי המבקש לא הרים את נטל השכנוע המוטל עליו בכל הקשור לבקשת העיקול. משכך, דינו של צו העיקול להתבטל.

ד.
סוף-דבר

לאור המסקנה שאליה הגעתי אין עוד צורך לדון ולהכריע בטענות נוספות שהעלו המשיבים, לגופה של בקשת הביטול.
התוצאה היא כי צו העיקול שניתן בהליך דנן מתבטל. המבקש ישלם למשיבים את הוצאות הבקשה, בסך של 2,000 ₪ ועוד מע"מ כחוק, ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים ולמחזיקים.


ניתנה היום,
י"ב כסלו תש"ע, 29 נובמבר 2009, בהעדר הצדדים.








הוקלד על ידי .......







תאק בית משפט שלום 8054-11/09 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' אבישי כהן, לימור לנגבורד (פורסם ב-ֽ 29/11/2009)