פסקי דין על ז'קי לוי | פסקי דין על יעל לוי | פסקי דין על יצחק לוי | פסקי דין על אילנית לוי |

1560/08 תאק     30/11/2009




תאק 1560/08 ז'קי לוי, יעל לוי נ' יצחק לוי, אילנית לוי








בית משפט השלום בחיפה




30 נובמבר 2009

תא"ק 1560-08 לוי ואח' נ' לוי ואח'




בקשה מס' 3 ו-10

בפני

כב' הרשמת
גילה ספרא-ברנע

מבקשים
1. ז'קי לוי

2. יעל לוי
ע"י ב"כ עוה"ד ה. גורביץ שינפלד


נגד

משיבים
1. יצחק לוי
2. אילנית לוי
ע"י ב"כ עוה"ד י. ברינט


החלטה


בעניין: בקשת רשות להתגונן

לאחר שבקשה לדחייה על הסף (בש"א 4908/08) נדחתה ע"י כב' השופטת י. קראי-גירון, ובקשה למחיקת כותרת נדחתה על ידי, התקיים דיון בבקשת הרשות להתגונן, ולאחר שגם נדרשה בקשה לביטול החלטה, הוגשו סיכומים בכתב.

התביעה
בפני
י תביעה בסדר דין מקוצר, אותה הגישו הקונים נגד המוכרים, בגין דמי הסכמה למינהל מקרקעי ישראל, ששולמו ע"י התובעים, לאחר שהנתבעים, שהיו חייבים בתשלום עפ"י הסכם המכר לא שילמו אותם.

הנתבעים, כאמור, מכרו לתובעים, לפי הסכם מכר מיום 18/3/01, נספח א' לכתב התביעה, דירה בקרית אתא. בסעיף 7ד' להסכם נכתב: "דמי הסכמה למיהל מקרקעי ישראל במידה ויחולו ישולמו על ידי המוכר במועד שיקבע לכך בדרישת התשלום שתוצא ותומצא". עוד צורף לכתב התביעה כנספח ד' מכתב מינהל מקרקעי ישראל מיום 26/11/06 לפיו הסכומים שעל המבקש לשלם הינם:
"דמי חכירה שנתיים עד שנת 1996 (קרן והצמדה בלבד)-14,222.99 ₪
היוון לפי תנאי מבצע היוון 1996 (קרן ןהצמדה בלבד)-20,258.82 ₪
סה"כ לתשלום-34,481.81 ₪
".
להוכחת ביצוע התשלום ע"י התובעים צורף גם נספח ה' – שיק בנקאי על אותו סכום, שהתקבל במינהל, וכן צורפו 2 מכתבים לנתבעים, האחד עוסק בדמי החכירה, נספחים ו' ו-ו1 לכתב התביעה.

ההגנה

המבקשים טוענים טענה פשוטה לפיה לא כל סכום התביעה, וספק אף אם חלקו הינו "דמי הסכמה" הנזכרים בחוזה. הטענה מבוססת על נספחי כתב התביעה עצמם, בהם נכתב כי חלק מהסכום הינו דמי חכירה שנתיים עד שנת 1996, אשר הינם עוד מלפני התקופה שהמבקשים רכשו את הזכויות בנכס, וכי החלק השני, דמי היוון, הינו בגין היוון החכירה עד שנת 2054, ובוודאי לפחות הסכום היחסי המתייחס לתקופה שמרכישת הדירה (18/3/01) ועד תום תקופת החכירה המווונת אינו חל על המוכרים.
המבקשים טוענים עוד כי ביחס לחוב העבר, הוסכם בהסכם המכר, ב"והואיל" השישי, כי מדובר בחוב של צד ג', "וידוע לקונה כי נוכח אי תשלום בעלי היחידה בקומה הראשונה מעל הדירה את שהתלומים לממ"י, לא יכול היה המוכר לשלם דמי חכירה לממ"י בגין הדירה, ואולם למוכר חוב דמי חכירה לממ"י חוב שיתברר ויוכל להשתלם רק לאחר פתרון בתשלומים למינהל ע"י בעלי הזכויות בדריה בקומה ראשונה-שמעל הדירה, והוא מסכים לכך".
המבקשים צירפו לבקשת

פסק דין
של כב' השופט מ. רניאל בת.א. 7472/00 מיום 2/7/02, בו אושר הסדר פשרה בין המינהל לבעלת הזכויות שמכרה את הנכס למבקשים, גב' ליאורה תילי שפורר, שם התחייבה גב' שפורר לשלם את דמי החכירה עד אפריל 1996 בסך 14,067.55 ודמי היוון בסך 20,037.42 ₪, "סך הכל עבור הדירה בקומת הקרקע 34,104.97 ₪" וזאת "עבור הדירה התחתונה (שלדברי התובעת מתגוררת בה משפחת לוי ג'קי ויעל)".
עוד טענו המבקשים כי מחיר הדירה הופחת וההפרש הוא הסכום שהיה נדרש ע"י המינהל לצורך הסדרת הזכויות, לאור הבעייתיות שנוצרה עקב אי הסדרת החוב ע"י גב' שפורר. המבקשים מוסיפים גם כי חלק מהחוב של גב' שפורר התיישן, ואין חובה לשלמו.

בקשה למחיקת טענות מסיכומי התובעים
לאחר הגשת הסיכומים, הגישה ב"כ המבקשים בקשה למחיקת סעיפים מסיכומי המשיבים.
האמור בסעיף 2 אינו מהווה הרחבת חזית, אלא מענה לטענת המבקשים לפיה אין למשיבים זכות לשלם במקומם, טענה שלא היה מקום להעלותה בכתב התביעה, שכן הוראת סעיף 10 להסכם המכר לא יכולה להיות שנוייה במחלוקת;
האמור בסעיף 3, 4(ב) לסיכומים נטען בסעיפים 7, 8 ו-9 לכתב התביעה. האמור בסעיף 4(ג) לסיכומים הינו טענה חדשה, אך חסרת משמעות להכרעה בבקשה.

האמור בסעיפים 11 ו-12 לסיכומים נובע מנספחי כתב התביעה, הבקשה והחקירה הנגדית, ואין כל טענה חדשה, אלא לכל היותר פרשנות של דברים שנאמרו ונכתבו. בדיון כבר קבעתי כי זו תעשה בסיכומים, על מנת לא להטעות את העד בחקירה הנגדית.
התוצאה היא שהבקשה למחיקת סעיפים מסיכומי המשיבים נדחית, והיתה מיותרת מלכתחילה.
מאחר ולא נדרשה תגובת המשיבים, אין צו להוצאות בקשה זו לבדה.

דיון בבקשה
לאחר שנדחו כל בקשות הסף, אני קובעת כי המבקשים העלו טענת הגנה, שיש לבררה, וחבל שלא היתה הסכמה על כך למצער לאחר מתן החלטת כב' השופטת קראי-גירון בבקשה לסילוק על הסף. כב' השופטת קראי-גירון קבעה: "טענת המבקשים מחייבת בירור עובדתי הן בשאלה אילו כספים שולמו, ובגין מה ועל ידי מי והאם שולמו כספים כדמי הסכמה, דמי היוון או שניהם יחד משום שדמי הסכמה כוללים בחובם גם דמי הסכמה מהוונים. כל אלו עובדות שנויות במחלוקת בין הצדדים, הטעונים ליבון ובירור... " (החלטת כב' השופטת קראי-גירון בבש"א 4908/08 מיום 5/6/08).

נראה כי אין מה להוסיף, אך למרות זאת אציין כי לאחר שמיעת בקשת הרשות להתגונן, קריאת הנספחים והסיכומים, נראה בבירור כי מצד אחד אין המבקשים חייבים בסכום של כ-14,000 ₪, שהוא דמי חכירה שנתיים עד שנת 1996, רכיב חוב שאינו קשור למוכרים, המבקשים, בשום צורה שהיא. העובדה שגב' שפורר, שמכרה את הדירה לתובעים חוייבה בדמי היוון בסכום של כ-20,000 ₪ כבר בשנת 2002, מעלה ספק בחבות המבקשים לשלם אותו סכום בשנת 2006, אך לאור הודאתם של המבקשים כי הן חייבים בדמי חכירה ובדמי הסכמה, ומאחר וידוע כי תשלום דמי היוון מייתר את הצורך בתשלום דמי הסכמה, יש לברר את טענת המבקשים לפיה אינם חייבים או אינם חייבים עדיין בדמי הסכמה, ובכל מקרה לא במלוא סכום דמי ההיוון ששילמו המשיבים, ואשר הקנה להם זכות חכירה מהוונת עד שנת 2054. לא נסתרה הטענה לפיה חלק מחוב העבר התיישן ובכלל לא היתה חובה לשלמו. הטענה כי מחיר הדירה הופחת על מנת שמשיבים ישאו בהסדר החוב במינהל אינה עולה בקנה אחד עם הוראת ההסכם לפיה דמי הסכמה יחולו על המבקשים, אך לאור מתן רשות להתגונן בלתי מוגבלת, ולאחר שהטענה לא נסתרה, תינתן רשות להתגונן גם בטענה זו.

הסיכום הוא שבקשת הרשות להתגונן מתקבלת, לאחר שהמבקשים העלו גירסה נגדית, שלא נסתרה, ואף הוקם לה בסיס במסמכים חיצוניים, לפיה לא כל הסכום ששילמו המשיבים חל על המבקשים לפי ההסכם.

בקשת הרשות להתגונן מתקבלת.

התצהיר יהווה כתב הגנה.

הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד ייקבעו לפי התוצאה בפסק הדין הסופי.

לא מיותר לשוב ולהציע לצדדים לברר, בסיוע מינהל מקרקעי ישראל ועוה"ד המעורבים, מהו הסכום המדוייק מתוך הסכום ששולם, שהינו בגין דמי הסכמה או חלף דמי ההסכמה, ולשלמו לפי הודאת המבקשים, ולאחר שהתברר כי המניעה לשלם למינהל, שנרשמה בהסכם, אינה קיימת עוד.

התיק מועבר לסדר דין מהיר.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים
.


ניתנה היום,
י"ג כסלו תש"ע, 30 נובמבר 2009, בהעדר הצדדים.











תאק בית משפט שלום 1560/08 ז'קי לוי, יעל לוי נ' יצחק לוי, אילנית לוי (פורסם ב-ֽ 30/11/2009)