פסקי דין על בכר יהודה | פסקי דין על בירמן נועה | פסקי דין על הוועדה המקומית לתו"ב ראשל"צ

93/08 ערר     24/12/2008




ערר 93/08 בכר יהודה, בירמן נועה נ' הוועדה המקומית לתו"ב ראשל"צ






ערר 093/08
הרכב ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד מיכל גלקין - גולן


נציגת מתכנן המחוז: הגב' סמדר אהרון נוחם

נציג ציבור: מר ניסן קרופסקי

העורר/ים: 1. בכר יהודה

2. בירמן נועה

על ידי עו"ד טננבלט

- נגד -
המשיב/ים: הוועדה המקומית לתו"ב ראשל"צ

על ידי עו"ד גיא זוהר
, עו"ד מיטל יצחק

החלטה
עניינו של ערר זה בהחלטת הועדה המקומית לתו"ב ראשון לציון (להלן:"הועדה המקומית") לאשר מצב קיים פרגולת בטון במקום פרגולת עץ, שינויים בדירה הנמצאת בקומה ב' בבית מגורים בן 2 קומות מעל קומת עמודים, 4 יח"ד ושינויים בגג ברכוש המשותף, במקרקעין הידועים כחלקה 108 בגוש 3945, ברחוב ברנר 21 ראשל"צ (להלן: "המקרקעין").

האישור הותנה ב"הגשת בקשה הכוללת את כל הבניה המבוקשת לרבות זו שנכללה בהיתר לחדר על הגג אשר בוטל בהחלטת הועדה המקומית מיום 27.8.98. על הבקשה להיות חתומה ע"י כל הגורמים הרלוונטיים לרבות מהנדס ועורך הבקשה".

החלטה זו ניתנת בהמשך להחלטת ועדת הערר לפיה על הועדה המקומית לדון ולבדוק באופן ענייני את מעמד הבניה בפועל ביחס למצב התכנוני התקף ולערוך דיון במעמד הצדדים.

ואמנם ההחלטה ניתנה לאחר דיון אליו הוזמנו העוררים ולאחר המצאת דו"ח פיקוח לפיו המבוקש קיים. העוררים טוענים כי הואיל ובשעתו ביום 8/10/97 ניתן היתר לתוספת חדר על גג דירתם וזאת במסגרת דיון שהתנהל בביהמ"ש המחוזי עקב התנגדות מי משכניהם יש צורך כעת בהיתר אודות הפרגולה בלבד, ולכן דרישת הועדה המקומית לבקשה הכוללת גם את בניית החדר משוללת יסוד.

הועדה המקומית הבהירה כי ביום 5.8.98 ניתן צו הפסקה ומאוחר יותר צו הריסה בנוגע לאותו היתר מקורי הואיל והעבודות התבצעו בסטייה ממנו, וביום 27/8/08 נתקבלה החלטת הועדה המקומית לביטול ההיתר המקורי נוכח סטייה ממנו והסרת אחריות מאת עורך הבקשה והמהנדס האחראי לביצוע השלד אינג' לוגסי אברהם "מאחר ובעל ההיתר לא הודיע על תחילת העבודה והתחיל יציקה בסטייה מההיתר".

עוד טענה הועדה המקומית כי לאחר מכן ביום 27/10/08 ביקשו העוררים היתר חדש. לגבי הליך זה טענו העוררים כי לא היו מודעים אליו, לא הוזמנו לשמוע בניגוד לדרישת הדין ולכן הוא בטל וההיתר תקף.

לעניין הבקשה הנוספת שהגישו ביום 27/10/08 טענו העוררים כי עניינה היתה בפרגולת בטון תחת פרגולת העץ בעקבות צו ההריסה שהוצא לאותה פרגולה הא ותו לא. עוד הציגו העוררים תצהיר עורך הבקשה אינג' לוגסי שהוגש במסגרת בקשה לביטול צו הריסה מינהלי ולפיו להבנתו תכנית הפרגולה תואמת את ההיתר ולפי הבנתו המקצועית הריסתה תסכן את עמידות הגג.

דיון והכרעה

מהדיון שנערך בפני
נו עולה כי אין מניעה לאשר הבקשה כיום ובלבד שתיחתם על ידי הגורמים האמורים להיות חתומים על הבקשה – מהנדס ועורך הבקשה.

הועדה המקומית נהגה שלא כדין בניגוד לסעיף 158 יא' לחוק. אותו סעיף מאפשר ביטול היתר בתנאים מסוימים ובראש ובראשונה שמיעת מקבל ההיתר העומד לביטול. וכך קובע הסעיף:

א. "מצאה רשות מקומית, לאחר שניתן היתר, כי פרט מהפרטים שבבקשה להיתר, כנדרש לפי כל דין, לא היה נכון, ואילו נמסר הפרט הנכון לא היה ההיתר ניתן, וקבעה זאת בהחלטה בכתב, יראו את ההיתר אילו לא ניתן והוא בטל.
ב. מצאה רשות רישוי מקומית, לאחר שניתן היתר, כי פרט מהפרטים שבבקשה להיתר, כנדרש לפי כל דין, לא היה נכון, וקבעה זאת בהחלטה בכתב, וסעיף קטן (א) אינו חל, רשאית היא לבטל את ההיתר, כולו או חלקו, אולם לא תעשה כן אחר שהחל אותו אדם בבניה.
ג. רשות הרישוי לא תפעל כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) אלא לאחר שנתנה למקבל
ההיתר הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו."

לית מאן דפליג כי העוררים לא הוזמנו מעולם לדיון כזה בפני
הועדה המקומית ולא ניתן להם יומם.

יחד עם זאת ברי כי לגופם של דברים אילו היה נמסר לועדה המקומית כי עורך הבקשה המקורית אינו עומד מאחוריה מדובר בפרט שנדרש על פי דין, לא היה נכון, וההיתר לא היה מוצא בזמן אמת.

נוכח הלכת הבטלות היחסית אשר בבסיסה בדיקת חומרת הפגם (בעניינו – העדר זימון הצדדים) ונפקותו (והוצאת היתר חסר ביסוס קונסטרוקטיבי בניגוד לדרישת הדין) אנו סבורים כי לא ניתן לבטל את החלטת הועדה המקומית לביטול ההיתר.

הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח העובדה כי עסקינן בהחלטה בת עשור, אשר סמוך אחריה טרחו העוררים וביקשו שנית (ביום 27/10/08 )כאמור את אותה בניה ממש.

לא מצאנו תימוכין לטענת העוררים לפיה כל שהתבקש באותו מועד הוא היתר לפרגולה שכן בפרוטוקול באותה ישיבה נכתב במהות הבקשה "חדר על הגג + פרגולה מבטון בבית משותף"...

לאמור – העוררים היו מודעים לצורך לקבל היתר חדש לכל רכיבי הבקשה לרבות החדר על הגג.

זאת ועוד הסרת האחריות של עורך הבקשה מהמבוצע בפועל אינה עניין של מה בכך. דיני הרישוי נסמכים על קבלת אישורים מגורמים מומחים עליהם מוטלת אחריות להתאמת הבנוי למתוכנן.

בדיקות אלה עומדות בבסיס האפשרות להתיר בניה שאם לא כן על גורמי התכנון והרישוי לעסוק בבדיקות אלה עצמם. דבר שאינו אפשרי פרקטית ואליו לא התכוונו המחוקק ומתקין התקנון מבחינה יורידית.

הפכנו בתצהיר שהוגש בשעתו על ידי אינג' לוגסי ולא מצאנו בו אישור להתאמת הבנוי לשתוכנן על ידו. אינג' לוגסי אישר בשעתו כי תכניות הקונסטרוקציה תואמות את ההיתר, וכי הריסתה בשלב זה עלולה לגרום נזקים.

לפיכך מהבחינה המהותית, לא ניתן להתיר את הבנוי ללא אישור מקצועי שכזה העומד בבסיס אותו היתר.

אשר על כן ולאור כל האמור אין בידינו אלא לדחות הערר.

על העוררים להחתים מהנדס מוסמך על הבקשה בכללותה וכפי שהבהירה הועדה המקומית משיעשו כך לא תהא מניעה מהוצאת ההיתר נשוא הערר.

ההחלטה התקבלה פה אחד על ידי כל חברי הוועדה.


_____________ ______________
ניתנה בתאריך 24/12/2008 סמדר בטש הורוביץ מיכל גלקין גולן, עו"ד
מזכירת ועדת הערר יו"ר ועדת הערר
ניתן לקבל את החלטות ועדות ערר ללא תמורה באתר האינטרנט של משרד הפנים

4
ערר מס' 093/08








ערר ועדת ערר לתכנון ובניה 93/08 בכר יהודה, בירמן נועה נ' הוועדה המקומית לתו"ב ראשל"צ (פורסם ב-ֽ 24/12/2008)