פסקי דין על icc industries inc | פסקי דין על עוז מירב | פסקי דין על טירן והדי ואח' | פסקי דין על פרבר ג'ון | פסקי דין על אמיר אנדולט |

1570/06 א     01/12/2009




א 1570/06 icc industries inc, עוז מירב, טירן והדי ואח' נ' פרבר ג'ון, אמיר אנדולט










בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו




01 דצמבר 2009

ת"א 1570-06 עוז מירב
ואח'
נ' פרבר ג'ון
ואח'

בש"א 4977/09





בפני

כב' השופטת, ד"ר דפנה אבניאלי

המבקשת


icc industries inc

המשיבים (התובעים)

1.

עוז מירב



6.

טירן והדי


7.

גואטה נטלי


5.

נתן שובבו


2.

קולדין עוז


4.

מרדכי שובבו


3.

חב' גדע בע"מ


נגד

המשיבים הפורמאליים (הנתבעים)

1. פרבר ג'ון


2. אמיר אנדולט







החלטה


בפני
בקשה לביטול היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל, שניתן במעמד צד אחד, ע"י רשם בית המשפט (כתוארו אז), כב' השופט אורנשטיין, בתאריך 21.5.09 (להלן: "ההחלטה").


העובדות בקצרה
עניינה של התביעה בתביעה שהוגשה ע"י המשיבים 1-7 (להלן: "המשיבים") לתשלום פיצויים, עקב נזקים שנגרמו להם, לטענתם, כתוצאה מהודעה שנשלחה על ידי המבקשת
icc industries inc

(להלן: "אי.סי.סי"). מדובר בהודעה על כוונה לבצע הצעת רכש למניות חברת תעשיות אלקטרוכימיות בע"מ (להלן: "תעשיות"), הנסמכת בעיקרה על מכתב מיום 25.4.03.

במכתב
נאמר, כי אי.סי.סי מתכוונת להציע לרכוש את המניות במחיר של 45 אג' למניה, ובלשון המכתב:

"we wish to advise that icc industries inc
… intends to offer to purchase all of the ordinary shares on nis 1 per value of electrochemicals industries… the offer price will be nis 0.45 per ordinary share"

התביעה הוגשה תחילה לבית משפט השלום בתל-אביב (ת.א. 22039/04), כנגד אי.סי.סי והמשיבים הפורמליים 1,2 (להלן: "המשיבים הפורמליים").
תעשיות נכנסה להליך של הקפאת הליכים, ולכן לא היתה צד לתביעה.

בקשתם של המשיבים, להתיר להם המצאת התביעה לאי.סי.סי אל מחוץ לתחום השיפוט, נדחתה על ידי בית משפט השלום (כב' השופט ד"ר ורדי) ביום 1.3.04 (בש"א 155391/04), ושמה של אי.סי.סי נמחק מרשימת הנתבעים בכתב התביעה.
המשיבים לא השיגו על החלטה זו.

כשנתיים לאחר מכן, הגישו המשיבים בקשה לתיקון כתב התביעה, על דרך של הוספת סעדים והגדלת סכום התביעה. כפועל יוצא מהחלטה זו, הועברה התביעה לבירור בפני
בימ"ש זה, לאחר שהוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם המשיבים.

בישיבת ק"מ, שהתקיימה בתאריך 25.1.09 בפני
כב' השופט אורנשטיין, ציינה ב"כ המשיבים, כי אי.סי.סי נמחקה מכתב התביעה "מחמת שלא ניתן נגדה היתר המצאה מחוץ לתחום". בית המשפט קבע, כי:

"ב"כ המשיבים עתרה להשהיית בירור התובענה על מנת לשקול אפשרות של חידוש ההליך כנגד חברת אי.סי.סי ולבקשתה, אעכב את ההחלטה בדבר הגשת תצהירי הנתבע 1 למשך 30 יום על מנת לאפשר לה לשקול את צעדיה בענין"
(ע' 4 לפרוטוקול).

בהתאם, ביום 25.2.09 הגישו המשיבים בקשה לצירופה של אי.סי.סי כנתבעת בתובענה, על דרך של תיקון כתב התביעה (בש"א 4977/09). לא הוגשה בקשה נפרדת להמצאה אל מחוץ לתחום.

הבקשה נסמכה על טענה בדבר שינוי נסיבות, ולדברי המבקשת:

"אין כל מניעה לצירוף חברת אי.סי.סי כנתבעת לתובענה, כך משום שבמסגרת תצהירי עדות ראשית שהוגשו מטעם המשיב 2, אמיר אנדולט
, נחשף מכתבה של חברת א.סי.סי מיום 25.4.03, אשר נשלח לחברת תעשיות אלקטרוכימיות, על פיו בכוונת חברת אי.סי.סי לבצע רכישה מלאה למניותיה של חברת תעשיות אלקטרוכימיות בע"מ במחיר של 45 אגורות לכל מניה".

כב' השופט אורנשטיין קיבל את הבקשה לצירוף אי.סי.סי כנתבעת נוספת, בשל שינוי הנסיבות הנטען.
בהחלטתו מיום 21.5.09 התייחס אף להיתר ההמצאה וקבע:

"לא ראיתי צורך בגשת בקשה נפרדת להיתר המצאה מחוץ לתחום ויש לראותה כחלק מבקשה זו, תוך שמירת זכות הנתבעת שמבוקש לצרפה, לעתור לביטול היתר ההמצאה".


על החלטה זו הוגשה הבקשה לביטול, המונחת בפני
, וזאת עקב העברת הטיפול בתביעה העיקרית לידי.

נימוקי הבקשה
אי.סי.סי טוענת, בבקשה ארוכה ומפורטת, כי דין ההחלטה להתבטל מהנימוקים הבאים:
א.
ההמצאה כפי שבוצעה אינה ממלאת אחר החלטת בית המשפט, בשל העובדה שהמשיבים לא דאגו לתרגום מלוא כתבי הטענות לאנגלית, לא אמתו את התרגום באמצעות נוטריון, ולא המציאו את כתבי הטענות באמצעות הנהלת בתי המשפט, בנוסף להמצאתם באמצעות שירותי הדואר.
ב.
משלוח הבקשה הינו שלב נוסף בהליך שנקטו המשיבים לפני חמש שנים, תוך הצגת מצגים חלקיים ואף מטעים בפני
בית המשפט, בטענה כי התקיימו "שינוי נסיבות". טענה זו נסמכת על המכתב מיום 25.4.03, אשר לטענת המשיבים הובא לידיעתם רק עם הגשת תצהיר עדותו הראשית של המשיב 2. בפועל, מכתב זה היה בידיעת המשיבים כבר ביום 29.4.04, מאחר שצורף כנספח לכתב ההגנה המקורי של המשיב 2. לפיכך שינוי הנסיבות לא התקיים, והמשיבים הציגו בפני
בית המשפט מצג חלקי ולא מדויק, במטרה להניעו מדחיית בקשתם על אתר.
ג.
למשיבים אין עילת תביעה טובה או יריבות עם אי.סי.סי, לאור העובדה שהמכתב נשלח
ד.
לחברת תעשיות, ואף לא פורסם על ידי אי.סי.סי. בנוסף, לא קיים קשר סיבתי, בין התנהלותה של אי.סי. סי לבין הנזק הנטען על ידי המשיבים, אשר נמנעו מלספק מידע באשר למועדי רכישת המניות, ולא מכרו את המניות בטרם הופסק המסחר בהן עקב צו הקפאת הליכים, שניתן שנה לאחר מכן נגד תעשיות.
ה.
לא התקיימו תנאי תקנה 500(7) לתסד"א, שעניינה "מעשה או מחדל בתחום המדינה", ותקנה 500(10) לתסד"א, בדבר "בעל דין דרוש או נכון לתובענה".
ו.

המצאת כתבי הטענות בוצעה בניגוד להוראותיו של סעיף 10 לאמנת האג, המורה כי יש להגיש בקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום בלוית תצהיר, תרגום כל כתבי הטענות לאנגלית, והמצאתם באמצעות פקידים משפטיים ולא רק בדואר.

תגובת המשיבים
המשיבים הגישו תגובה מפורטת לטענות אי.סי.סי בה טענו כדלקמן:
א.
הבקשה הוגשה בשיהוי חמור, לאחר שחלפו חמישה חודשים מיום מתן ההחלטה לצירוף אי.סי.סי כנתבעת, וחודשים מיום המצאת כתבי בי-דין לידיה.
ב.
התצהיר שצורף בתמיכה לבקשה אינו מאומת ע"י נוטריון או באישור אפוסטיל, בהיותו נערך בחו"ל, והוא מתייחס רק להיקף המסמכים שהומצאו, ללא כל פירוט.
ג.
המשיב 1 עושה ככל יכולתו כדי לדחות את בירור התובענה, ואין זה מקרה שהוא ואי.סי.סי מיוצגים ע"י אותו עורך דין. בירור התובענה נמשך חמש שנים עקב מחדלי המשיבים הפורמליים, כאשר אי.סי.סי מנסה להסיט את הדיון מהיותה בעלת דין חיונית לבירור התובענה.
ד.
עילת התובענה מבוססת על המכתב מיום 25.4.03, אשר נערך ע"י אי.סי.סי ונשלח לתעשיות. אי.סי.סי היא בעלת השליטה בתעשיות, שנכנסה להקפאת הליכים, ולכן היא בעלת דין חיונית בהליך.
ה.
הטענות בדבר אי הגשת בקשה ליתר המצאה מגוחכות לחלוטין, שכן בית המשפט קבע, כי אין כל צורך בהגשתה. דרישות תקנה 500(7) לתדס"א התקיימו, מכיון שהצעת הרכש שוגרה לישראל ומדובר במחדל ובנזק שאירע בישראל.
ו.
אין כל רלבנטיות להוראות אמנת האג, מאחר שההמצאה בוצעה על פי החלטת בית המשפט.

חרף ריבוי הטענות והמענות של הצדדים, בכוונתי להתעכב רק על שתי טענות עיקריות שבהן, שדי בהן כדי להכריע את גורל הבקשה, כפי שיפורט להלן.

שיהוי בהגשת הבקשה
אין חולק, כי על המבקשת היה להגיש בקשתה תוך 30 יום מיום ההמצאה, או מיום היוודע ההחלטה על צירופה כנתבעת לתובענה.
למרבה הצער, וכפי שיתברר כשיטה הנקוטה בידי המשיבים, לא מצאו המשיבים לנכון לפרט את המועד בו הומצאו כתבי בי-דין ל אי.סי.סי. בתגובה לבקשת הביטול נאמר, כי ההמצאה נעשתה באמצעות חברת בלדרות, לה נמסרו המסמכים ביום 2.9.09, לאחר שתורגמו לאנגלית.
מועד המסירה ל אי.סי.סי לא צוין בתגובה.
אישור המשלוח, שצורף כנספח א' לתגובה, מפרט את תאריך המשלוח, אך לא את תאריך המסירה או את פרטי המקבל וחתימתו.
לא צורף תצהיר של מבצע המסירה ואין כל מידע מתי היא בוצעה.
לפיכך, אני דוחה את טענת השיהוי בהגשת הבקשה.

שינוי נסיבות הצדיק הגשת הבקשה
המשיבים טוענים בתגובתם, כי עילת התובענה מבוססת בעיקרה על המסמך מיום 25.4.03, שנערך על ידי אי.סי.סי ונשלח לתעשיות (סעיף 43 ואילך לתגובה).
חרף העובדה, שאי.סי.סי טענה, כי מסמך זה היה בידיעת המשיבים כבר ביום 29.4.04, מאחר שצורף כנספח לכתב ההגנה המקורי של המשיב הפורמלי 2, ולכן שינוי הנסיבות לא התקיים, לא מצאו המשיבים לנכון להתייחס לכך.

אין בתגובתם הארוכה והמפורטת של המשיבים, או בתצהיר הנלווה אליה, מילה וחצי מילה המתייחסת לכך, שהמסמך צורף כנספח לכתב ההגנה המקורי, שהגיש המשיב הפורמלי 2 עוד בבית משפט השלום (נספח ג' לבקשה). אין כל התייחסות לטענה, כי המשיבים ידעו אודות מכתב זה, עליו השתיתו את הבקשה לצירוף אי.סי.סי כנתבע בשלב כה מאוחר, תוך הסתרת העובדה שנודע להם על קיומו, למעלה מ- 5 שנים קודם לכן.

אין כל אמירה מצד המשיבים, במענה לטענתה החמורה של אי.סי.סי, כי שקטו במשך 5 שנים על השמרים, המשיכו בניהול ההליך אף לאחר
שאי.סי.סי נמחקה מן התובענה המקורית, הגישו כתב תביעה מתוקן ותצהירים, ובחרו להציג בפני
בית המשפט מצג שגוי, בכל הנוגע ל"שינוי נסיבות", שרק בעקבותיו הגיע כביכול המכתב לידיעתם.

המשיבים הסתפקו באמירה, כי בדיון שהתקיים ביום 25.11.09, נאמרו דברים ע"י כב' השופט אורנשטיין - שלא מצאו ביטויים בפרוטוקול, ולכן לא ניתן להתייחס אליהם - בדבר עיוות הדין שיגרם למשיבים, עקב מחיקת אי.סי.סי מהתובענה (סעיף 20 ואילך לתגובה).

ודוק: החלטת בית המשפט להתיר צירופה של אי.סי.סי כנתבעת בשלב כה מאוחר, והיתר ההמצאה אל מחוץ לתחום, ניתנו בהסתמך על שינוי הנסיבות הנטען, כפי שנאמר בהחלטה:

"...עסקינן בבקשות ביניים שעם שינוי נסיבות ניתן לעתור מחדש להגשתן. במיוחד נכון הדבר כי לעמדת המבקשים רק עתה, עם הגשת תצהירי המשיבים נודע להם על מכתב של הנתבעת שמבוקש לצרפה מיום 25.4.03, בדבר כוונתה של זו לרכוש את המניות, וכמפורט בסעיף 1 לבקשה".

בהמשך ההחלטה חוזר בית המשפט על הנמקה זו, תוך שהוא מציין:

"איני מתעלם מהשיהוי בהגשת הבקשה עליו הצביעו המשיבים, אך לטעמי אין בו משקל מספק למניעת זכות המבקשים לצרף להליך צד דרוש".

עיון מחדש – האמנם?
החלטת בית המשפט ניתנה במסגרת הסמכות לעיון מחדש. בקשה לעיון מחדש ניתן להגיש רק במקרים חריגים, בהם חל שינוי בנסיבות, או כאשר התברר כי ההחלטה הקודמת היתה מוטעית.
החלטת ביניים אינה יוצרת מעשה בית-דין, ולפיכך הערכאה שהחליטה לגביה רשאית לעיין בה מחדש ואף לשנותה, כפי שקבע כב' השופט גרוניס בבר"ע 4015/02 אוקו נ' שמי, פ"ד נו(4) 505, 508:

"נסיבות חדשות אשר התרחשו לאחר מתן ההחלטה המקורית פותחות פתח לשינויה על-ידי הערכאה שנתנה אותה. אולם אף אם לא חל שינוי בנסיבות, נתונה לערכאה שנתנה את החלטת הביניים הסמכות לשנותה, אם כי הדבר ייעשה אך במקרים נדירים, כאשר מתברר לבית-המשפט כי נתן החלטה מוטעית
"

דברים דומים נאמרו ע"י כב' השופטת חיות ברע"א 8843/09 סטרוד נ' עו"ד אשכנזי (מיום 5.11.09,
פורסם ב"נבו"); ובספרו של אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, 2009) 534.

צמצום המקרים בהם ניתן לעיין מחדש בהחלטה נקבע, לאור עקרון סופיות הדיון והרצון למנוע הגשת בקשות חוזרות ונשנות לשינוי החלטות שיפוטיות חלוטות, העולות כדי שימוש לרעה בהליכי משפט. לפיכך, שמורה לבית המשפט הזכות לדחות את הבקשה, כפי שציין כב' השופט גרוניס בענין אוקו:

"במקרים מתאימים רשאי בית המשפט לדחות את הבקשה מן הטעם שיש בה משום שימוש לרעה בהליכי משפט, בייחוד אם מדובר בבקשות חוזרות"
(שם, ע' 509).

החלטת בית המשפט להתיר המצאה מחוץ לתחום ניתנה בהסתמך על טענת המשיבים בדבר שינוי נסיבות (המכתב), אשר בית המשפט התרשם כי נודע למשיבים עליו "רק עתה".

מדובר בטענה שאין בה ממש.

במהלך הדיון בבקשה לביטול היתר ההמצאה שהתקיים בפני
, אישרה ב"כ המשיבים לראשונה, כי : "לא היה שינוי נסיבות, מבחינה עובדתית לא חולקים על כך" (פרוטוקול מיום 25.10.09, ע' 2). לדבריה, ההצדקה לעיון מחדש בהחלטה לאיסור ההמצאה מחוץ לתחום, נעוצה בכך ש"לא יהיה צודק והוגן ויגרם נזק למבקשים אם לא תינתן להם ההמצאה מחוץ לתחום" (שם).

ויודגש: המשיבים הציגו בפני
בית המשפט מצג כוזב, שנועד להניעו לעיין מחדש בהחלטה הקודמת, לאסור המצאה מחוץ לתחום. רק בעקבות
הבקשה לביטול החלטת בית המשפט נודע, לראשונה, כי לא היו דברים מעולם, והמשיבים ידעו גם ידעו אודות המכתב, כבר בסמוך ליום 29.4.04.




לאחר שב"כ המשיבים אישרה, כי לא חל שינוי בנסיבות, ולא נטען, כי החלטת בית משפט השלום,
לדחות את בקשתם הקודמת של המשיבים להיתר המצאה, היתה מוטעית – נסתם למעשה הגולל על האפשרות לעיון מחדש.

ב"כ המשיבים טענה, כזכור, כי ראוי להותיר את ההחלטה על כנה בטענה, כי "לא יהיה צודק והוגן ויגרם נזק למבקשים אם לא תינתן להם ההמצאה מחוץ לתחום".

אני סבורה, כי אין לקבל טענה זו.

טענת המשיבים, כי לא יהיה זה צודק והוגן נטענה כלאחר יד, ורק לאחר שהוברר, כי טענתם הקודמת בדבר שינוי נסיבות – אינה אמת.

המשיבים לא מצאו לנכון לבאר, מדוע המתינו במשך 5 שנים, לאחר שנודע להם על המכתב ולאחר שנדחתה בקשתם הקודמת להיתר המצאה מחוץ לתחום. המשיבים לא הסבירו, מדוע מצאו להגיש את בקשתם דווקא עתה. העובדה שהוחלף הייצוג, ובאת-כוחם של המשיבים לא ייצגה אותם בעבר, אינה מצדיקה מהלך זה.

נראה, כי זהו המקרה אליו כיוון כב' השופט גרוניס בענין אוקו, כאשר קבע כי בית המשפט רשאי לדחות את הבקשה, מן הטעם שיש בה משום שימוש לרעה בהליכי משפט, בייחוד אם מדובר בבקשה חוזרת.

אני סבורה, כי לו היו העובדות מוצגות נכונה בפני
בית המשפט, לא היה ניתן למשיבים אישור לצרף אי.סי.אי כנתבעת לתביעה והיתר המצאה מחוץ לתחום במעמד צד אחד, ומשניתן – יש לבטלו.

לפיכך, אני מורה על ביטול ההחלטה מיום 21.5.09.

המשיבים ישלמו לאי.סי.אי ולמשיב הפורמלי 1, המיוצגים ע"י עו"ד קסלר, הוצאות משפט בסך 8,000 ₪ + מע"מ.




למשיב הפורמלי 2, אשר התייצב לדיון, אך לא המציא תגובה בכתב לבקשת הביטול, ישלמו המשיבים הוצאות משפט בסך 2,000 ₪ + מע"מ.


ניתנה היום,
י"ד כסלו תש"ע, 01 דצמבר 2009, בהעדר הצדדים.






ד"ר דפנה אבניאלי
, שופטת









א בית משפט מחוזי 1570/06 icc industries inc, עוז מירב, טירן והדי ואח' נ' פרבר ג'ון, אמיר אנדולט (פורסם ב-ֽ 01/12/2009)