פסקי דין על פרופ' אריה שכנר | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

3595/02 בל     18/12/2006




בל 3595/02 פרופ' אריה שכנר נ' המוסד לביטוח לאומי




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו
בל 003595/02


בפני
:
כב' השופטת ורדה סאמט
תאריך:
18/12/2006




בעניין
:
פרופ' אריה שכנר



ע"י ב"כ עו"ד
התובע

נ
ג
ד


המוסד לביטוח לאומי


ע"י ב"כ עו"ד
הנתבע

החלטה


1.
בפני
בקשת ב"כ התובע להתיר הפניית שאלות הבהרה למומחה הרפואי שמונה מטעם ביה"ד, ד"ר אורי בלנקשטיין, בהקשר לחוות דעתו מיום 2.3.06.

2.
תגובת ב"כ הנתבע הובאה בכתב.

לאחר שבחנתי את הבקשה, התגובה לה ואת חוות דעתו הרפואית של ד"ר בלנקשטיין, אני קובעת כדלקמן
:

3.
לעניין השיקולים המנחים את בית הדין בבואו להתיר או לפסול הצגת שאלה למומחה נקבע בפסיקה כי:
"הצגת שאלה צריכה היתר של בית הדין, והיתר כזה ינתן כל אימת שהשאלה היא רלוונטית ומכוונת להבהיר את חוות הדעת או להשלימה, ואין היא מהשאלות הבאות לבחון מומחיותו של הרופא או מקרות מדעיים למסקנתו."
(ר' דב"ע לו/4-0 המוסד נ' מרדכי מחבובי, פד"ע ז' 368; דב"ע נז/186-0 שלמה אוחנה נ' המוסד, לא פורסם)


עוד נפסק כי:
"שעה שמתבקשת הצגת שאלות למומחה הרפואי, הרי יש לבדוק האם השאלה נועדה לבחון מה נאמר בחוות הדעת של המומחה והעשויה לתרום לבירור השאלה שבדיון."
(דב"ע נה/1-0 אסתר שוורצמן נ' המוסד, לא פורסם)

4.
על המומחה הרפואי שמונה ע"י ביה"ד בהליך דנן לבחון ולקבוע קיומו של קשר סיבתי בין האירוע הנטען, בהתחשב במסכת העובדתית שהוצגה בפני
ו, לבין הליקוי הפיזי ממנו סובל התובע הא ותו לאו, ושנמצא על ידו כי אין קשר סיבתי רפואי בין השניים, אין המומחה אמור ל"שער" מה היו הגורמים האחרים שהובילו לפריצת הדיסק שארעה לתובע, ולפיכך אינני מתירה הפניית שאלות 7,
21 למומחה.

5.
אשר לשאלות 16, 17 ו- 27-29 – אינני מוצאת מקום להתיר הפנייתן למומחה – ד"ר בלנקשטיין הוא הרופא שמונה כמומחה בהליך דנן לצורך קביעת הקשר הסיבתי הרפואי, כאמור, ואין כל רלוונטיות לעמדתו או דעתו המקצועית של כל מומחה אחר.
זאת ועוד ביה"ד בהחלטתו פירט את רשימת המסמכים שהועברה לעיונו של המומחה הרפואי ושעל בסיסה, בין היתר, נתבקש המומחה לחוות דעתו. המומחה אינו חייב להתייחס מפורשות בחוות דעתו לחוות דעת זו או אחרת המצויה בין כלל המסמכים הנמסרים לעיונו. כל שמחוייב הוא לבחון זה את התיעוד הרפואי וליתן החלטתו בהסתמך עליו ובהתחשב במסכת העובדות שקבע ביה"ד ואשר הוצגה בפני
ו.

6.
אשר לשאלות 22-24 – אינני מתירה הפנייתן מן הנימוקים שפורטו על ידי ב"כ הנתבע – משלא הביע התובע כל התנגדות למינוי ד"ר בלנקשטיין כמומחה הרפואי בתיק, אין הוא יכול להטיל דופי במומחיותו ובכשירותו כעת.

7.
אשר לשאלות 25-26 – לא מצאתי שיש מקום להתירן, מבקשת ב"כ התובע לא נוכחתי כי יש בהן כדי לשפוך אור על הסוגיה דנן.
8.
אשר לשאלה 20 – המומחה חיווה דעתו מפורשות והבהיר כי להערכתו במקרה הנדון אין המדובר במצב בו פריצת הדיסק פרצה או החמירה בזמן הארוע או בעקבותיו. המומחה עיין במסמכים הרפואיים וברי כי היה מודע למסגרת הזמנים והמועדים העולה ממנה ומן העובדות שהוצגו בפני
ו וחיווה דעתו בדבר העדר קשר סיבתי. תשובה זו אינה דורשת הבהרה השלמה או הרחבה.

9.
אשר לשאלה 18 – ביה"ד בהחלטתו מיום 13.2.06 לא קבע כי קיים קשר סיבתי רפואי בין קרות הארוע התאונתי לכאבי הגב מהם סבל התובע, קביעה זו מסורה לסמכותו של המומחה עצמו. כן לא קבע ביה"ד כי הופעת כאבי הגב והפריצה כאמור מקורם בכפיפה הממושכת.

10.
אשר לשאלות 4, 5– המדובר בשאלות היפוטתיות אשר אין בהם כדי לתרום לבירור השאלה שבפני
נו ועל כן אין מקום להתירן.

11.
אשר לשאלות 8, 9 , 10, 18 (סיפא), 19 – חוזרות במהותן האחת על השנייה במסגרת החלטת המינוי הובאה לידיעת המומחה כי ביום 29.4.01 שהה התובע (עקב ביצוע ניתוח ארוך) במשך 3.5 שעות בכפיפה ממושכת בזוית של כ – 90 מעלות
וכי בעת שהתיישר מתנוחה זו חש כאב עז בגבו. חזקה על המומחה כי התייחס למכלול העובדות שהובאו בפני
במסגרת טרם קיבל החלטתו.
יחד עם זאת, קבע המומחה באופן חד משמעי כי אין לראות בעצם ההתיישרות אירוע טראומטי היוצר קשר סיבתי בין הארוע לליקוי בגבו של התובע. תשובתו זו הינה ברורה ואין מקום להבהרה נוספת.

12.
אשר לשאלות 11-12 – היות והנתבע אינו מתנגד להצגת שאלה 11 למומחה ולאור העובדה כי תוכנן של שאלות 12
ו – 18 (רישא) מהווה חזרה על האמור בשאלה 11, אינני מוצאת מניעה להציג למומחה השאלה בנוסח להלן:
"איזו פריצת דיסק ארעה לפרופ' שכנר, האם המדובר בפריצת דיסק מסוג אקסטרודט?
אם כן, מה משמעותה של פריצת דיסק מסוג אקסטרודט ומהם הסימפטומים המלווים אותה (האם מדובר במצבו בו כל הגרעין של הדיסק יצא לתעלה)?

13.
אשר לשאלה 15, 32– הנתבע לא הביע כל התנגדות להצגת שאלות אלו למומחה. לפיכך, אני מתירה הפניית שאלה 32 למומחה הרפואי כנוסחה בבקשה.
אשר לשאלה 15 – אני מתירה הצגתה למומחה בנוסח כדלקמן:

"איזה בקע דיסק הוצא מגבו של התובע בניתוח, שבוצע בסמוך לאחר הארוע, מה הסיבה להופעתו - האם נגרם כתוצאה מארוע טראומתי/חריף?"

14.
אשר לשאלה 30 – אינני מתירה הפנייתה למומחה מהטעמים שפורטו בתגובת ב"כ הנתבע והן מן הטעם שהמומחה חיווה דעתו באופן ברור וחד משמעי כי אינו רואה באירוע מיום 29.4.01
כגורם לליקוי בגבו של התובע.

15.
אשר לשאלה 31 – המומחה בחוות דעתו כלל לא התייחס לאפשרות לפיה סבל התובע מאותן בעיות עובר לארוע ו/או למסמכים המעדים על כך, ועל כן, מששאלה זו מתייחסת לעובדות שממילא לא נטענו על ידי המומחה בחוות דעתו ולאור הפסיקה דלעיל לפיה מטרתן של שאלות הבהרה הינה לבחון את אשר נאמר בחוות דעתו של המומחה, אין אני מוצאת מקום להצגתה בפני
ו.

16.
אינני מוצאת מקום להתיר הפנייתן
של שאלות 33-39, 41-43 לבקשה באשר העובדות המוצגות בשאלות אינן כלולות בהחלטת המינוי, עליהן בלבד יכול המומחה לסמוך חוות דעת. העובדות, כפי שנקבעו ע"י ביה"ד בהחלטתו מיום 13.2.06, הועברו למומחה ועליהן ביסס את חוות דעתו. ככל שהיו בפני
התובע השגות כלשהן באשר למסכת העובדות שהוצגה בפני
המומחה, סלולה היתה בפני
ו הדרך לערער על ההחלטה או להגיש כל בקשה אחרת בעניינה. משלא עשה כן, אין הוא יכול, כעת, על דרך בקשה להפניית שאלות הבהרה להרחיב את מסכת העובדות המוצגות למומחה.

17.
אשר לשאלה 40 – אין מקום להתירה באשר לא מוטלת על המומחה כל חובה לשמוע את השתשלות העניינים כפי שהיתה בעיני התובע, שעה שהעובדות הצריכות לעניין נקבעו, כאמור, בהחלטת ביה"ד.

18.
לאור כל האמור, הבקשה מתקבלת בחלקה.

19.
החלטה למומחה הרפואי תישלח בנפרד.


ניתנה היום, כ"ז כסלו, תשס"ז (18 בדצמבר 2006), בהעדר הצדדים.


ורדה סאמט
- שופטת









בל בית דין אזורי לעבודה 3595/02 פרופ' אריה שכנר נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 18/12/2006)