פסקי דין על דורון כוכבי | פסקי דין על הרצל כספי | פסקי דין על ע"י | פסקי דין על נאות מזרחי | פסקי דין על אליהו מזרחי | פסקי דין על אברהם מזרחי ואח' |

4599/07 א     05/12/2009




א 4599/07 דורון כוכבי, הרצל כספי, ע"י נ' נאות מזרחי בע"מ, אליהו מזרחי, אברהם מזרחי ואח'








בית משפט השלום בראשון לציון



05 דצמבר 2009

ת"א 4599-07 כוכבי ואח'
נ' נאות מזרחי בע"מ
ואח'







בפני

כב' השופטת
יעל בלכר

תובעים
1
. דורון כוכבי

, עו"ד

2
.
הרצל כספי
, עו"ד
ע"י
התובע 1

נגד

נתבעים
1. נאות מזרחי בע"מ
2. אליהו מזרחי
3. אברהם מזרחי
4. רוני מזרחי
ע"י
ב"כ עו"ד אריה להב-לוי



פסק דין


בפני
י תביעה לתשלום שכ"ט עו"ד בסך של כ- 59,000 ₪.

רקע עובדתי וטענות הצדדים
1.
הנתבעים הם בעלי מניות בחברת הצלחת יחזקאל (בפירוק מרצון) (להלן: "החברה"). התובעים הם עו"ד שמייצגים חלק מבעלי המניות בחברה לפי הסכמי התקשרות ספיציפיים עם כל אחד מבעלי המניות הנ"ל, והנתבעים ביניהם.

2.
הצדדים התקשרו בהסכם שכ"ט מיום 26/12/00 במסגרתו חתמו הנתבעים על יפויי כוח מתאריך זה, ולפיו הסמיכו את התובעים לפעול למימוש זכויות הנתבעים בתהליך הפירוק (נספחים ב ו- א לתצהיר התובע 2, בהתאמה).

3.
משהגיע הפירוק לשלב בו אושרה הקצאת הזכויות, ולנתבעים הוקצו זכויות בקרקע תמורת מניותיהם, פנו התובעים לכל בעלי המניות שהתקשרו עימם בהסכם וזכויותיהם מומשו, ובהם הנתבעים, בדרישה לתשלום שכ"ט.

4.
לטענת התובעים, הם מילאו את התחייבותם כלפי הנתבעים ופעלו לקידום האינטרסים של הנתבעים (ושל בעלי המניות האחרים) במסגרת הפירוק ולפיכך, הם זכאים לשכ"ט בשיעור 1.5% + מע"מ משווי הזכויות שהוקצו לנתבעים כתוצאה ממימוש זכויותיהם בחברה. הכל כפי שקבוע בהסכם שכה"ט.

5.
כפי שפורט בכתב התביעה, כך נעשה חישוב שכר הטרחה - הנתבעים בחרו לקבל תמורת מניותיהם קוטג'ים ("סל 1"). לנתבעים 7 מניות. הערכת שווי המניה בחברה הוא 105,500$. בתרגום לשקלים לפי שער הדולר ביום מכתב הדרישה (24/8/06) עומד חובם של הנתבעים בשיעור 1.5% משווי הזכויות בתוספת מע"מ, על סך של 55,974 ₪. בצירוף הפרשי הצמדה וריבית נכון ליום התביעה, סכום התביעה הוא 58,925 ₪.

6.
הנתבעים סירבו לשלם את שכה"ט ומכאן התביעה.

7.
לטענת הנתבעים, התובעים לא עשו דבר לקידום עניינם ולקיום התחייבותיהם כלפי הנתבעים. כל מה שקרה, אירע ללא התערבותם של התובעים ובשל פעילותו של עו"ד משה מזור וכן בשל פעילותם של מפרקי-החברה. בנוסף, התובעים הפרו התחייבותם לפי הסכם שכה"ט ויפויי הכוח משלא פעלו לרישום הזכויות במקרקעין על שם הנתבעים. הנתבעים פעלו לביצוע הרישום על שמם, בתשלום, באמצעות עו"ד אחרים – משרד עו"ד טקוצקי (עוה"ד של המפרקים) והמצהיר מטעמם עו"ד מזור. לחלופין, ככל שהתובעים זכאים לשכ"ט, הרי שסכום שכה"ט הוא 1% + מע"מ בלבד משווי הזכויות. כן טענו כי שער הדולר הרלבנטי הוא השער במועד הגשת התביעה (ס' 23 לתצהיר הנתבע 4).

8.
התובעים הגישו תצהיר של התובע 2 (התובע) וכן תצהיר של מר דב וויס אחד מחברי ועד הפעולה של בעלי המניות בחברה (ארגון שאיגד בתוכו חלק מבעלי המניות של החברה, להלן: "ועד הפעולה"). כן זומן להעיד, ללא תצהיר, אחד המפרקים, מר נויוביץ. מטעם הנתבעים העידו הנתבע 4 (הנתבע) ועו"ד משה מזור.

לשני הצדדים היו עדים נוספים – הגב' כוכבה לנדא יו"ר ועד הפעולה, מטעם התובעים ומר עדיה בן משה, כלכלן המועסק ע"י
הנתבעים. עדים אלה לא התייצבו למועד ההוכחות הראשון. במועד זה, נשמעו כל העדים האחרים ונקבע מועד נוסף לשמיעתם של העדים החסרים ולסיכומים בע"פ. גם במועד הנדחה לא התייצבו העדים. הצדדים וויתרו על עדותם, וסיכמו בעל פה.

דיון והכרעה
9.
המחלוקת הראשונה היא בשאלה אם התובעים זכאים כלל לשכ"ט.
10.
בעניין זה, לאחר ששמעתי את הראיות ועיינתי בחומר שהגישו הצדדים לבית המשפט, שוכנעתי כי התובעים פעלו למימוש זכויות הנתבעים, כמו גם יתר לקוחותיהם, בעלי מניות אחרים בחברה, וביצעו את חלקם לפי ההסכם. על כן, זכאים התובעים לשכ"ט כקבוע בו.

11.
פעילותם של התובעים פורטה בתצהיר התובע. התובעים טענו, כי פעלו לזירוז הליכי הפירוק, למכירת חברת בת של החברה ("דרום יהודה"), שהחזיקה בנדל"ן המסחרי. במיוחד הזכירו את עניין יצירתו של "סל 3" – סל המקנה אפשרות לבעל מניות למכור את כל זכויותיו בחברה בתמורה כספית, במקום לקבל בתמורה זכויות במקרקעין. במסגרת ייצוג האינטרסים של בעלי המניות, התובעים השתתפו בעשרות ישיבות עם ועד הפעולה, באסיפות כללית של בעלי מניות ועם המפרקים. התובעים צרפו רישומים על פגישות מתוך יומנם, החל משנת 2000. כמו כן, ועד הפעולה נהג לשלוח מעת לעת לבעלי המניות חוזרי עדכון ובהם פירטו את פעילות התובעים (צורפו חוזרי עדכון לדוגמא מהשנים 2001-2004). בנוסף, התובעים פנו מספר פעמים לבית המשפט המחוזי במסגרת הליך הפירוק, לצורך שמירת זכויותיהם של בעלי המניות (נספח ו2).

12.
למעט טענה סתמית וכללית של הנתבע, לפיה בכל אסיפות בעלי מניות בהן השתתף, לא ראה את התובעים, לא הביאו הנתבעים ראיות כלשהן לסתור את גרסת התובעים ואת הראיות מטעמם, בנוגע לפעילות שבוצעה על ידם לטובת בעלי המניות, לרבות הנתבעים. גרסת התובע בתצהירו לא נסתרה בחקירתו הנגדית ונתמכה בראיות שצורפו כנספחים לתצהירו וכן בעדויות העדים הנוספים – מר נויוביץ ומר וויס.

13.
למעשה, המחלוקת בין הצדדים התמקדה בשאלה אם הפעולות שנעשו על ידי התובעים היו רלבנטיות באופן ספציפי לנתבעים, והועילו להם.

14.
התובעים הזמינו לעדות ללא תצהיר את מר נויוביץ, אחד משלושת מפרקי החברה. מדובר בעד נייטרלי, שעדותו הייתה מהימנה. העד תיאר, כי לתובעים הייתה מעורבות בנושאים רבים וציין במיוחד שני עניינים שהיו, לדעתו, מרכזיים: יצירת "סל 3" המאפשר, כאמור, לבעל מניות שרצה בכך, לקבל כסף במקום נכס מקרקעין; ומעורבות בפעולות למניעת הפסקת תהליך הפירוק שהונעו על ידי קבוצת בעלי מניות מסוימת, שיוצגו ע"י
עו"ד אחרים. כן ציין שהתובעים סייעו בידי המפרקים להוציא את תוכנית הפירוק לפועל. מדובר בתוכנית מורכבת. לדבריו, התובעים היו בבחינת מסבירים לציבור רחב של בעלי מניות רבים (עמ' 4 ש' 21-26 ועמ' 5 ש' 1-2). התובעים היו מעורבים גם באישור תוכנית הפירוק בבית המשפט המחוזי. התובעים התנגדו למספר סעיפים, בחלק קיבלו המפרקים את התנגדותם ובחלק שכנעו אותם שהם טועים, ואז התובעים סייעו להעביר תוכנית פירוק שהייתה מקובלת על מקסימום בעלי מניות (עמ' 5 ש' 19-21).

15.
מר נויוביץ סתר את טענת הנתבעים כאילו יצירת "סל 3" או מימוש נכסיה של חברת הבת (דרום יהודה), אינם נוגעים ל"סל 1" בו בחרו הנתבעים. העד הסביר, כי יש קשרי גומלין בין כל הסלים. בתוכנית הפירוק נקבעו ערכי כל הסלים שצריך היה לאזן ביניהם ולכן, יש משמעות לקיומו של "סל 3" (עמ 7 ש' 24-33 – עמ' 8 ש' 1-11).

16.
מר וויס מוועד הפעולה, בחר אף הוא, בדומה לנתבעים, בזכויות לפי "סל 1". מר וויס, בעדותו שהייתה מהימנה, העיד כי שילם את שכה"ט ברצון והרגיש כי קיבל תמורה מלאה. תצהירו, בו פירט כי התובעים השתתפו בעשרות ישיבות שבהם השתתף אף הוא, בישיבות של ועד הפעולה ובמרבית הישיבות של ועדת הפירוק של החברה, לא נסתר. מר וויס ציין גם כי בדקו עניינים משפטיים ונתנו הסברים לבעלי המניות. לעניין רישום הזכויות במקרקעין על שם בעלי המניות, העיד מר וויס כי החברה רשמה את הזכויות ע"ש בעלי המניות ללא תוספת תשלום (לפי מסמכים של משרד עו"ד טיקוצקי, הם ביצעו רישום הזכויות במקרקעין על שם בעלי המניות, בצורה מרוכזת, ללא תשלום).

17.
שוכנעתי מכלל הראיות, כי פעילות התובעים הייתה פעילות כוללת, שעניינה דאגה לאינטרסים של בעלי המניות שהיו מעוניינים בפירוק ובהם גם הנתבעים. לא ניתן להצביע על טובת הנאה אישית או ספציפית ייחודית רק לנתבעים, אשר נהנו כחלק מקבוצה של בעלי המניות, מעבודתם של התובעים, שנועדה לשמור על זכויותיהם ולמקסם אותן במסגרת הליך הפירוק מרצון. בפרט, אין ממש בטענת הנתבעים שהפעולות שפורטו על ידי התובעים לא רלבנטיות להם, כיוון שהם בחרו ב"סל 1" ולא "בסל 3" שיצרו התובעים (ראו גם חקירת הנתבע בעמ' 16 ש' 4-21).

18.
אני דוחה את טענת הנתבעים כאילו התובעים הפרו את חובתם לבצע רישום הזכויות על שמם בלשכת רישום המקרקעין. התובע העיד כי לפי הסכם שכה"ט וגם לפי יפויי הכוח תפקידם היה רק לפקח (עמ' 12 ש' 27-33- עמ' 13 ש' 1-9). אכן, לפי ייפויי הכוח והסכם שכה"ט, תפקיד התובעים היה רק לפקח ולא לבצע רישום פרטני על שם בעלי המניות. כך קובעת הרישא להסכם שכ"ט – "...וכן בעניין פיקוח על עריכת הסכמים והסדרים הקושרים בקבלת הזכויות וברישום הנכסים שנקבל עבור זכויותינו. בלשכת רישום המקרקעין." בסעיף 1 ליפויי הכוח נאמר: .."ולפקח על הסכמים והסדרים הקשורים בקבלת הזכויות על ידינו ורישומן על פי דין על שמנו" ובסעיף 5 "..ולפקח על רישום הזכויות על שמנו בלשכת רישום המקרקעין..".
19.
ברי, כי אין בתשלום הוצאות משפטיות שוטפות למשרד עו"ד המפרקים כדי לגרוע מחובת תשלום שכה"ט לתובעים, שפעלו לצד המפרקים, לשמירה על זכויותיהם של בעלי המניות שבעבורם פעלו.

20.
אוסיף, כי טענות הנתבעים, לכך שהתובעים לא מילאו את התחייבויותיהם לפי ההסכם, אינן עולות בקנה אחד עם העובדה, שהנתבעים לא מצאו לנכון להשיב לדרישות שכ"ט ובמשך כל השנים מאז התקשרו בהסכם שכ"ט עם התובעים, לרבות לאחר קבלת דרישת תשלום שכ"ט, לא העלו כל השגה או טענה ביחס לתפקוד התובעים. כמו כן, הנתבעים לא מצאו לנכון בשלב כלשהו לבטל את יפויי הכוח או את הסכם שכר הטרחה עם התובעים. בתצהיר הכחישו כל קשר לתובעים. לא ראוי היה כי עתה, בחלוף שנים של פעילות, כאשר הנתבעים, כמו בעלי המניות האחרים בחברה, לרבות מי שבחר בזכויות לפי "סל 1", נהנו מפירותיה – יטענו הנתבעים, שלא שמעו על פעילות התובעים, שכחו מכך שחתמו על יפויי כוח בכלל, וכי לא נעשה עבורם דבר וכיוצ"ב טענות (עדות הנתבע בעמ' 18 ש' 3-16).

21.
השאלה המתעוררת עתה היא מהו סכום שכה"ט המגיע לתובעים לפי ההסכם.

22.
לפי הסכם שכה"ט עליו חתמו הנתבעים, אם יחתמו על הסכם שכה"ט בעלי מניות המחזיקים בפחות מ- 150 ממניות החברה, שכה"ט הוא 1.5% משווי הזכויות. אם יחתמו מעל 150, שכה"ט יהיה בשיעור 1% + מע"מ משווי הזכויות. לטענת התובעים, חתמו רק בעלי מניות המחזיקים ב- 136.5 מניות. לכן זכאים הם לשכ"ט בשיעור 1.5% משווי הזכויות.

23.
אני מקבלת את טענת הנתבעים, כי היה על התובעים להוכיח שחתמו על הסכם שכה"ט עם בעלי מניות המחזיקים בפחות מ- 136.5 מניות. מעבר לתצהיר התובע, לא הובאו ראיות נוספות ועל כן, הטענה לא הוכחה. יש להניח, אפוא, לרעת התובעים, כי חתמו על הסכם שכה"ט בעלי מניות המחזיקים יותר מ- 150 מניות וכי שכה"ט הוא 1% + מע"מ משווי הזכויות.

24.
לעניין שווי הזכויות, לצורך חישוב שכה"ט קובע ההסכם כי: "לצורך סעיף זה, שווי זכויותינו יתבסס על שווי כל מניה בחברת הצלחת יחזקאל כפי שיקבע לעניין מימוש זכויותינו בפירוק חברה זו, ע"י
המפרקים או ע"י
גוף מוסמך אחר בערכים דולריים של ארה"ב.." (סעיף 1 פסקה שניה להסכם שכה"ט).

25.
אני מקבלת את טענות התובעים כי ניתן, לצורך העניין, להסתמך על שווי המניה כפי שנקבע במסגרת תוכנית הפירוק שאושרה על ידי בית המשפט המחוזי, ולפיה הוקצו לנתבעים זכויות במקרקעין כנגד מניותיהם; וכי בנסיבות אלה, לא היה צורך לצרף חוו"ד שמאית להערכת שווי המניות.

26.
מר נויוביץ, המפרק, אישר בעדותו כי בתוכנית הפירוק שהוגשה לביהמ"ש (ואושרה על ידו), נקבע ערך כל מניה על סך של 105,000 דולר. הסכום מתייחס לנכסים שהגיעו להשבחה ולאפשרות חלוקה (עמ' 7 ש' 1-5). הנתבע אישר בחקירתו את השווי שנקבע בטבלת האיזון שנערכה ע"י
השמאי פישלר (מטעם המפרקים) במסגרת תוכנית הפירוק שאושרה, וכי שילם על פיה את תשלומי האיזון שנדרשו (עמ' 18 ש' 29-33 עמ'
19 ש' 1-8). המפרק, מר נויוביץ, כמו גם הנתבע, אישרו, אפוא, כי זהו השווי שנקבע לצורך הליכי הפירוק, כפי שאושר ע"י
בימ"ש. בימ"ש של פירוק הינו, לצורך העניין, "גוף מוסמך" כאמור בהסכם שכ"ט. כאמור, הנתבעים אף שילמו דמי איזון לצורך מימוש מניותיהם במסגרת "סל 1" לפי שווי זה. יש לראותם, בנסיבות אלה, כמי שמסכימים לשווי זה, והם מושתקים מלטעון אחרת.

27.
התובעים לא הראו מדוע יש להמיר את הסכום הדולרי לשקלים דווקא החל ממועד מכתב הדרישה מיום 24/8/06. התובע לא ידע להסביר בחקירתו מדוע נבחר דווקא מועד מכתב הדרישה. בשים לב לכך, שמועדי תשלום שכה"ט נקבעו, לפי סעיף 2 להסכם, באופן דו-שלבי ועל פי שלבי הקצאת הזכויות לבעלי המניות, ולכך שהתובע לא יכול היה להצביע על המועדים הרלבנטיים (עמ' 15 ש' 10 ואילך) - התוצאה היא שאני קובעת כי הסכום הדולרי יומר לשקלים, לפי שער הדולר היציג במועד הגשת התביעה.

28.
התביעה מתקבלת, אפוא, במובן זה שהנתבעים, יחד ולחוד, ישלמו לתובעים שכ"ט בשיעור 1% מסך של 105,000$ (שווי מניה) כפול 7 מניות (בסך הכל, שווי כל המניות: 735,000$), שהם 7,350$ + מע"מ כחוק.

התשלום יבוצע בשקלים לפי שער הדולר היציג במועד הגשת התביעה (25/9/07).

כן ישלמו הנתבעים לתובעים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 5500 ₪ + מע"מ.

ניתן היום,
י"ח כסלו תש"ע, 05 דצמבר 2009, בהעדר הצדדים.












א בית משפט שלום 4599/07 דורון כוכבי, הרצל כספי, ע"י נ' נאות מזרחי בע"מ, אליהו מזרחי, אברהם מזרחי ואח' (פורסם ב-ֽ 05/12/2009)