פסקי דין על יוסף לוין | פסקי דין על יחזקאל עפר לוי |

37349-11/09 בשע     10/12/2009




בשע 37349-11/09 מדינת ישראל נ' יוסף לוין, יחזקאל עפר לוי










בית משפט השלום בראשון לציון




10 דצמבר 2009

בש"ע 37349-11-09 מדינת ישראל
נ' לוין ואח'





בפני

כב' השופטת
הלית סילש

מבקשים

1.

מדינת ישראל



נגד

משיבים

1. יוסף לוין


2. יחזקאל עפר לוי





החלטה

בפני
בקשה למעצר עד לתום ההליכים אשר בצידה מוצעת חלופת מעצר בדמות מעצר בית מלא בפיקוח וערובות.

למעשה מבקשת המבקשת להותיר את תנאי השחרור שנקבעו על ידי כב' השופט שוהם בהחלטתו מיום 27.11.2009
הכוללת בנוסף למעצר הבית התחייבות עצמית על סך של 10,000 ₪, ערבות צד ג' על סך של 5,000 ₪ וכן הפקדה כספית בסך של 1,000 ₪.

ב"כ המשיבים טענו בפני
אתמול ארוכות , תוך הפניית שימת לב בית המשפט לכל פרט ובפרט בחומר החקירה. לשיטת המשיבים, לא קיימות בתיק זה ראיות לכאורה אשר יכול ויביאו להרשעתם, וממילא לא מתקיימת בתיק זה עילת מעצר.

באשר לראיות לכאורה סמכו ב"כ המשיבים ידם ,בין היתר, על העובדה כי לא נמצא במקום פריט הפריצה ה-"ג'בקה", כי לא נמצאו במקום הפריצה טביעות אצבע של המשיבים ומאידך לא נמצאו כפפות הגם שמדובר במתחם סגור.
עוד נטען כי קיימות סתירות בין דוחות השוטרים וכי עדותם ממילא נגועה נוכח היכרות מוקדמת עם המשיבים.
עוד נטען כי קיימות ראיות אובייקטיביות שלא קושרות את המשיבים לאירוע הפריצה.

בנוסף, הפנו ב"כ המשיבים זרקור או תהיה באשר לעובדה כי עובד הניקיון אשר היה במקום, נעצר, נחקר ושוחרר וזאת על אף העובדה כי המתלוננת עצמה טענה כי ראתה אותו דרך עינית הדלת.

לאחר שעיינתי בחומר החקירה בכללותו באתי לכלל מסקנה כי קיימות בתיק זה ראיות לכאורה, ברורות, אשר יכול ויביאו להרשעתו של כל אחד מן המשיבים.

ראשית, יש לציין כי המשיבים לא מתגוררים במקום ולא ניתן כל טעם להימצאותם במקום. כתובתם של המשיבים שונה והם לא נתנו טעם להימצאותם במקום.

המשיב 1 שמר על זכות השתיקה בחקירתו. המשיב 2 אף טען כי עורך הדין שלא אמר לו שלא לדבר עם המשטרה. הטענה שנשמעה באולמי על פיה בחרו המשיבים שלא למסור גירסה, מחמת העובדה כי הוכו על ידי השוטרים, אינה עומדת בקנה אחד עם דבריו אלו.

לא מצאתי את אותן סתירות ניכרות בין דוחות השוטרים צאירי אריה ואזולאי שמעון. העובדה כי אין זהות מוחלטת, אינה מהווה פגם, לעיתים דווקא להיפך.

השוטר צאירי מסר במסגרת דו"ח הפעולה כי ראה את המשיבים
מחזיקים בדלת . העובדה כי לאחר מכן נתבקשה השלמה על ידי התביעות באיזו דלת מדובר, אינה מהווה כרסום ראייתי, אלא השלמת חקירה סבירה.

השוטר אזולאי שמעון כלל בדו"ח הפעולה תאור של לבוש המשיבים. האחד עם חולצה שחורה (המשיב 1 ) והשני עם חולצה לבנה (המשיב 2).

בהודעתה של המתלוננת נאמר במפורש כי בפעם השנייה בה הסתכלה בעינית הבחינה בבחור אחד הלבוש כנראה חולצה שחורה מחזיק מכשיר בידו ומתכופף לכיוון המנועל ושמעה דפיקות ואז הבחינה בבחור שני , אשר סברה כי היה לבוש בחולצה לבנה מתכפוף גם הוא למנעול
הדירה ממול.

המקריות ביחס למספר הפורצים וצבע הבגדים, גדולה עד בלתי סבירה.

המשיבים ברחו מן השוטרים. אנשים נורמטיבים, שומרי חוק, אינם בורחים משוטר, ובוודאי שאינם ממשיכים בניסיון הבריחה במקום שבו צועק לעברם השוטר לעצור.

העובדה שנמצא מברג בסמוך למשיב 2 , אף היא תמוהה. מדוע יבקש אדם מן היישוב להיכנס לבית מגורים, בו אינו מתגורר, לברוח משוטרים הקוראים לו לעצור
וימצא בסמיכות אליו, מברג. ייתכן ואכן כטענת ב"כ המשיב 2 נדרש "כלי עבודה" נוסף לצורך הפריצה בפועל, ואולם הסברה כי המברג שימש לצורך הפריצה, אינה בלתי סבירה בעיני.

מאידך, האצבע המכוונת לכיוון המנקה במקום אינה סבירה לכאורה נוכח העובדה כי המתלוננת ידעה לזהות את המנקה, אך בתלונתה תיארה שני אנשים זרים אשר מתכופפים לכיוון הדלתות.

כמו כן עלה מהודעתה כי ראתה את המנקה מספר דקות קודם שהבחינה בשניים הנוספים , ואולם הוא לא היה על סף דלתה מתכופף לכיוון המנעול, אלא היה עם יאה עולה קומה או יורד.

מחקירתו של המנקה עולה כי נמצא במקום לעיתים קרובות, מכיר את וועד הבית, לכאורה אינו מכיר את המשיבים, ולא ראה אותם בעת שנכנסו לבניין.

אני מודעת לטענות ב"כ המשיבים כי לא נמצאו טביעות אצבע במקום ואולם לשיטתי מציאתם של אלו או מציאת הכפפות, אינה תנאי בלעדיו אין להרשעה.
גם העדרה של הג'בקה הכסופה הנזכרת בדו"ח הפעולה של השוטר צאירי, אינה מאיינת את הראיות בתיק זה.

מהימנות היא עניין למותב שישמע את התיק לגופו. לעת הזו אני נדרשת אך לבחינה האם קיימות ראיות לכאורה אשר יכול ויביאו להרשעתם. אני מוצאת כי התשובה לכך הינה חיובית.

באשר לעילת המעצר, שהרי לטענת המשיבים ניסיון הפריצה הינו בתחתית מדרג העבירות וכי בהעדר מתוחכמות , תכנון , אמצעים מיוחדים וכיוצא באלו, שהרי לא קמה עילת מעצר וכי יש להורות על ביטול תנאי מעצר הבית.

בעניין זה אין דעתי כדעת ב"כ המשיבים.
אכן, אין עבירת ניסיון הפריצה בתיק זה מגלה תחכום רב. עם זאת, הקלות הבלתי נסבלת, מלמדת לשיטתי על מסוכנות ברורה.
כנגד המשיבים מאסרים על תנאי ברי הפעלה. לכל אחד מהם עבר פלילי הכולל בחובו עבירות רכוש.
דומה כי לא היה באלו כדי להניעם , לכאורה, מביצוע העבירות, נשוא כתב האישום.

העובדה כי בחרו לברוח מן השוטרים על אף שנדרשו לעצור מלמדת כי רשויות האכיפה אינן מהוות לשיטתם גורם שיש לכאורה להתחשב בו.
תחושת הביטחון הציבורי נפגעת במידה רבה במקום שבו אדם אינו חש בטוח בתוך קירות ביתו שלו כפי שעולה מתלונתה של המתלוננת.
העובדה כי המשיבים בחרו, באור יום, לנסות לכאורה לפרוץ לדירות במקום, מקימה על פניה עילת מסוכנות ואיני סבורה שיש להקל בכך ראש.

עוד נתתי דעתי לעובדה כי העבירות בוצעו בצוותא, תוך שלכאורה אף הגדילו המשיבים לעשות כאשר כל אחד מהם פנה בשלב זה או אחר וניסה לפרוץ דלת אחרת (כך עולה מעדותה של המתלוננת).

איני רואה פער בין עבירת הניסיון לעבירת הביצוע, לצורך שאלת המסוכנות, שכן ההבדל ביניהן נובע לכאורה אך מן העובדה כי המתלוננת התקשרה למשטרה. אין הפוטנציאל צריך להיתממש על מנת שתוכר המסוכנות.

מתוך כל אלו, באתי לכלל מסקנה כי קיימות בתיק זה ראיות לכאורה וכן עילת מעצר.

בנסיבות אלו, אני נדרשת לבחינתה של החלופה. לשיטתי החלופה שנקבעה על ידי כב' השופט שוהם הינה מידתית נוכח עובדותיו של תיק זה ואף על הרף הנמוך.
אכן צודקים ב"כ המשיבים כי אין מקום לכאורה למעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים. מאידך, אין מקום לאפשר להם להשתחרר ללא כל מגבלה.

סוף דבר,
אני קובעת כי תנאי השחרור שנקבעו על ידי כב' השופט שוהם ביום 27.11.2009 יוותרו בעינם ויהוו כתנאי לשחרורם של המשיבים בתיק זה. הערבויות שהופקדו ישמשו גם לצורך הליך זה.
ככל שמי מן הערבים יבקש שלא להמשיך ולשמש כערב, יוכלו המשיבים להציג ערבים חלופיים אשר יחתמו על ערבויות זהות.

ניתנה היום,
כ"ב כסלו תש"ע, 10 דצמבר 2009, בנוכחות הצדדים עוה"ד ברמי ב"כ המבקשת, עו"ד פורר ב"כ המשיבים (אשר התייצב על דעתו של עו"ד זילברברג ) וכן המשיבים והמפקחים.











בשע בית משפט שלום 37349-11/09 מדינת ישראל נ' יוסף לוין, יחזקאל עפר לוי (פורסם ב-ֽ 10/12/2009)