פסקי דין על אשר לוי | פסקי דין על אלברט וקנין | פסקי דין על מדינת ישראל |

1172/07 א     09/12/2009




א 1172/07 אשר לוי נ' אלברט וקנין, מדינת ישראל





בפני

כב' השופטת רים נדאף
התובע
אשר לוי

נגד

הנתבעים
1. אלברט וקנין

2. מדינת ישראל
החלטה
הודעת היועץ המשפטי לממשלה בדבר חסינות עובד ציבור היא העומדת לדיון בהחלטה זו.

רקע
1. התובע הוא המשיב בבקשה זו, אשר הגיש תביעתו כנגד משטרת ישראל בעקבות האירוע מיום 30.3.00 (להלן:"האירוע").

2. תביעה זו הינה אחת מתוך מספר תביעות שהגיש התובע נגד שוטרים מתחנת המשטרה טבריה, בהן העלה טענות הנוגעות להתנהלותם של השוטרים במהלך האירוע כאמור.

3. בכתב התביעה בו עסקינן נטען כי נתבע מס' 1, (להלן: הנתבע), העיד בבית משפט עדות שקר, דבר אשר הכשיר את הקרקע להגשת כתב אישום פלילי נגד התובע, לפיכך, זכאי התובע, לטענתו, בשל הנזקים שנגרמו לו פיצוי בסך של 100,000 ₪.

4. מנגד, טוענת המדינה בכתב ההגנה כי ביום 30.3.00 הבחינה שלושה שוטרים שנסעו בניידת משטרתית, ביניהם השוטרת הילה והנתבע, בתובע נוהג ברכב בנסיבות שעוררו את חשדו של הנתבע.

5. הנתבע ביקש מהתובע להציג את רישיונותיו, ובתגובה הציג השני את רישיונו מבעד לחלון הרכב הסגור, תוך שהוא מסרב לפתוח את החלון, ואז פתח התובע בנסיעה מהירה ונמלט מהמקום.

6. בחלקו השני של האירוע, איתרו השוטרים את הרכב הנמלט ליד ביתו של התובע, שם הודיע הנתבע לתובע כי הוא מעוכב בגין הכשלת שוטר ואי ציות להוראות שוטר. התובע סירב להתלוות לשוטר, נטל מוט ברזל והניפו לעברו, ובמקביל שחרר כ- 12 כלבים שהיו בחצר הבית ושיסה אותם בשוטר שנאלץ לסגת לכיוון הניידת.

7. השוטר אבנעים והשוטרים עופר בן סבו וצבי סנדלר הוזעקו לביתו של התובע, יחד עם שוטרים נוספים, לאחר דיווחם של השוטרים שנכחו במקום כי הותקפו על ידי התובע. בעקבות כך נעצר התובע בעילה של תקיפה והכשלת שוטרים.

8. בעקבות האירוע, הוגש נגד התובע כתב אישום בגין עבירות של הכשלת שוטרים בעת מילוי תפקידם וניסיון לתקוף שוטרים בנסיבות מחמירות (ת.פ 2637/01 ). באשר לחומר שנתפס והועבר לבדיקת מז"פ, נטען כי אותו חומר לא נבדק בסופו של יום, ומשכך לא יוחס לתובע סעיף של החזקת סם בכתב האישום.

9. עוד נטען על ידי הנתבעים כאן כי התובע נמנע מלהציג תעודה המעידה על ייצוגו על ידי הלשכה לסיוע משפטי, נמנע מלשלם את האגרה כמתחייב בתקנות, מה עוד שהתביעה הוגשה על ידי אביו של התובע, יפת לוי, אשר אינו מוסמך על פי דין לפעול בשם התובע.

הבקשה

10. ביום 20.8.09 הוגשה לתיק הודעה מטעם המשנה לפרקליט המדינה (לה הואצלה סמכות היועץ המשפטי לממשלה לצורך חסינות עובד הציבור), לפיה ומתוקף הסמכות הנתונה לפי תקנה 5(1) לתקנות הנזיקין (אחריות עובדי ציבור) התשס"ו – 2006, וכן בהתאם לסע' 7א לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] יש לנתבעים חסינות מפני תביעה בנזיקין בגין האירוע נשוא התובענות.
במסגרת ההודעה כאמור, נטען כי יש לדחות את התביעה כנגד השוטרים הבאים:
גב' הילה בן שטרית-נתבעת מס' 1 בת.א 1239/07
רס"ר שמעון אבנעים – הנתבע מס' 1 בת.א 1159/07
רס"ר אלברט ועקנין- נתבע מס' 1 בת.א 1172/07
עופר בן סבו וצבי סנדלר- הנתבעים מס' 1 ו- 2 בת.א 1178/07

11. המדינה טענה כי הודעת החסינות ניתנה במאוחד, בהתייחס לתביעות נפרדות, בשל העובדה שכל התובענות הוגשו ע"י התובע, וכולן מתייחסות לאירוע מתמשך שארע ביום 30.3.2000.

12. במסגרת ההודעה עוד נטען, כי הודעת החסינות ניתנה לאחר שנאסף החומר, בין היתר על ידי רפ"ק שחר פרנקל, עוזר ליועץ המשפטי של משטרת ישראל (מחוז ירושלים), ובכלל זה קבלת תיק חקירת המשטרה ותיק מח"ש שנפתחו בעקבות האירוע נשוא התביעות, וקבלת הכרעת הדין המרשיעה במשפט הפלילי שנפתח כנגד התובע בעקבות האירועים ב ת.פ 2637/01 בבית משפט השלום בטבריה.

13. המדינה טוענת כי הנתבעים שמשו במועד הרלוונטי לתביעה כשוטרים במשטרת ישראל, ובמהלך תפקידם נטלו חלק באירוע שהתרחש ביום 30.3.2000, וכי במהלך האירוע הנ"ל נעצר התובע על ידי המשטרה, כאשר בגין התנהלותו של התובע באירוע כאמור הוגש נגדו כתב אישום, והוא הורשע בעבירות של הכשלת שוטרים וניסיון לתקוף שוטרים.

13. המדינה אף ציינה, כי בפסק הדין המרשיע קבע בית המשפט ממצאים ברורים של מהימנות העדים, והעדיף את עדויות השוטרים.

14. המדינה טענה כי ערעור התובע לבית משפט המחוזי נדחה, ובקשת רשות שהגיש לבית המשפט העליון נדחתה אף היא.

15. המדינה גורסת כי המעשים המיוחסים לנתבעים בכתבי התביעה הינם מעשים שנעשו תוך כדי מילוי תפקידם כשוטרים במשטרת ישראל, כאמור בסעיף 7א(ב) לפקודת הנזיקין (נוסח חדש).

16. המדינה עוד טוענת, כי תיק מח"ש שנפתח בעקבות תלונותיו של התובע בגין האירוע הנ"ל, ובכללן הטענות המופיעות בכתבי התביעה כנגד הנתבעים או מי מהם, נסגר ללא חקירה, בשל הימנעותו של התובע ממסירת גרסה במשרדי מח"ש, למרות שנתבקש לעשות כן בעקבות הגשת התלונה בכתב. יתרה מכך, הערר שהגיש התובע על ההחלטה לסגור את תיק החקירה נדחה גם היא בשל העדר תשתית ראייתית המצדיקה חקירה.

17. המדינה אף הדגישה, כי אין המקרה שלפנינו מבסס תשתית להתקיימות החריג לחסינות, כמפורט בסעיף 7א(א) סיפא לפקודה, שהוא מעשה שנעשה ביודעין בכוונה לגרום נזק או מתוך שוויון נפש לאפשרות גרימתו.

18. המדינה טוענת כי עסקינן במקרה מובהק המתאים להכרה בחסינות, לאור ניסוח התביעות אשר כל תכליתן היא לרפות את ידם של עובדי ציבור מלבצע את תפקידם על פי דין, ולהרתיעם ממילוי תפקידם כראוי.

התגובה
19. התובע בתגובה טען כי אכן הגישו המבקשים בקשה לאיחוד הדיון בתיק זה עם תיקים נוספים, אך בתאריך 21.6.09, חזרו הראשונים מבקשת האיחוד ובקשו הם למחוק את הבקשה כאמור.

20. התובע טוען כי הנתבעים מנועים מלהגיש הודעת חסינות משהגישו כתב הגנה.

21. התובע עוד מציין, כי בקשתו למתן פס"ד בהעדר הגנה נדחה על ידי כב' הרשם אדריס מן הטעם שהמצאת כתב תביעה למדינה יש להיעשות באמצעות פרקליטות מחוז צפון.

22. התובע הגיש ערעור על ההחלטה הנ"ל, וכן על החלטת הרשם בבקשה לפטור מאגרה.

23. התובע עותר לעכב החלטה בה עסקינן עד קבלת תוצאות הערעור על החלטת כב' הרשם אדריס, הואיל ויש לשיטתו לערעור כאמור סיכויים טובים.

24. התובע טוען כי כתב ההגנה הוגש שלא כדין, מאחר והוא הגיש בקשה למתן

פסק דין
בהעדר, על כן יש לדחות את הודעת החסינות.

דיון והכרעה:
25. נושא חסינות עובדי ציבור, ועובדי המדינה בכלל זאת, הוסדר בסעיפים 7א ו- 7ב לפקודת הנזיקין. בסעיף 7א(א) לפקודת הנזיקין נקבע כי לא תוגש תובענה נגד עובד ציבור (עובד המדינה או עובד רשות ציבורית, לפי העניין) על מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור, המקים אחריות בנזיקין; עוד נקבע כי הוראה זו לא תחול על מעשה כאמור שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה כאמור.

26. סעיף 7ב לפקודת הנזיקין קובע את משמעותה של ההודעה בדבר הכרה בחסינות. ביקשה המדינה, בהודעתה על הכרה בחסינות, כי תידחה התובענה נגד עובד המדינה - תידחה התובענה נגדו, ויראו את התובענה כאילו הוגשה נגד המדינה מכוח אחריותה למעשהו של עובד המדינה. עם זאת, רשאי התובע לבקש, כי בית המשפט יקבע שלא מתקיימים תנאי החסינות לפי סעיף 7א.

27. תקנות הנזיקין (אחריות עובדי ציבור ), תשס"ו - 2006 מפרטות את התנאים למסירת הודעה על הכרה בחסינות (העולים, למעשה, מהוראות סעיף 7א לפקודת הנזיקין) ואת הפרוצדורה הקשורה להגשת הבקשות הנוגעות בדבר, הדיון וההכרעה בהן.

במקרה שלנו מדובר בשוטרים אשר החסינות שלהם מתגבשת עם החלטת המדינה להכיר בה, באמצעות הגשת החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיכו לכך. כאשר מדובר בעובדי ציבור, החסינות קמה מכוחה של החלטה מנהלית, ולא שיפוטית. החלטה זו נתונה לביקורת של בית המשפט הדן בתובענה.

28. פסיקת בתי המשפט בסוגיה זו מלמדת, כי הביקורת של בית המשפט היא ביקורת מנהלית במהותה. בית המשפט אינו נדרש לקבוע אם התקיימו בעובד המדינה תנאי החסינות, אלא אם נפל פגם בהחלטת המדינה להכיר בה.

29. בבר"ע (מחוזי י-ם) 660/08 שמואל הולנדר נ' שוקי משעול (מיום 19.2.2009) פורסם בנבו, שם נקבע כי :
"בית המשפט אינו נדרש לקבוע אם התקיימו בעובד המדינה תנאי החסינות, אלא אם נפל פגם בהחלטת המדינה להכיר בה..."
" במסגרת הפעלת ביקורת שיפוטית זו, על תובע המבקש לקבוע כי לא התקיימו תנאי החסינות, להראות ברמה הנדרשת, שבהחלטת המדינה להכיר בקיומה של חסינות נפל פגם המצדיק את ביטולה. למעשה, החלטת המדינה היא בעלת שני פנים: האחד, שהתקיים התנאי לפיו המעשה המיוחס לעובד המדינה נעשה במסגרת מילוי תפקידו השלטוני כעובד המדינה; והשני, שלא התקיים החריג לכלל, לפיו אם המעשה נעשה מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו, לא תחול החסינות. די בכך שיוכיח התובע שנפל פגם מהותי בהחלטת המדינה באחד מאלה, כדי להביא לביטול ההחלטה בדבר הכרה בחסינות....."

עוד נקבע באותה החלטה כדלקמן:

"ודוק: מדובר בהליך שעצם האיום בנקיטתו עלול להשפיע על אופן הפעלת סמכות העובד ועצם קיומו עלול לשבש את פעולת המינהל הציבורי. מטרת החסינות היא למנוע את גרירתו של העובד לבית המשפט כבעל דין, ולא רק להגן עליו מפני חבות."
ראה גם בר"ע (ת"א) 1934/07 מדינת ישראל
נ' מרדכי ספוז'ניקוב בע"מ.

אם כן, השאלה שעולה כעת היא אם עלה בידי התובע להראות ברמה הנדרשת, כי נפל פגם בהחלטת המדינה להכיר בקיומה של חסינות הנתבע אם לאו ?

30. כדי להשיב על שאלה זו יש לבדוק מספר עניינים, ראשון - האם המעשה המיוחס לנתבע נעשה במסגרת מילוי תפקידו השלטוני כעובד מדינה, שני - האם התקיים החריג לכלל, לפיו המעשה נעשה מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו.

חשוב כאן להדגיש כי בבקשת המדינה התייחסה היא למעשה הנתבע הקשור לאירוע מיום 30.3.00, בעוד שעילת התביעה היא מעשה הנתבע הקשור למתן עדות שקר בבית המשפט כנטען. יחד עם זאת, היות והעובדות הנוגעות למעשה הנתבע של מתן עדות בבית המשפט אף הוא הוברר בבקשה, ניתן להגיע למסקנה גם בנוגע לאותו עניין.

31. עיון בהודעת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, כן בתגובת התובע מעלה כי במקרה דנן מתקיימים שני היסודות שפורטו לעיל, ואשר יש בהם כדי להחיל חסינות על הנתבע.

32. המעשה המיוחס לנתבע כפי שנטען בכתב התביעה, הוא מתן עדות שקר בתיק הפלילי שהתנהל נגד התובע, במטרה להביא להרשעתו שלא כדין, כנטען.

33. הצדדים אינן חלוקים בכך שנגד התובע הוגש כתב אישום בגין עבירות של הכשלת שוטרים בעת מילוי תפקידם וניסיון לתקוף שוטרים בנסיבות מחמירות (ת.פ 2637/01), במסגרתו העיד הנתבע כעד תביעה. בפסק הדין המרשיע קבע בית המשפט ממצאים ברורים של מהימנות העדים, והעדיף את עדויות השוטרים, וביניהם הנתבע.
34. ברור כי הנתבע העיד כעד תביעה בתיק בעקבות האירוע בו היה מעורב, ועדותו מהווה חלק אינטגראלי מתפקידו כשוטר במשטרת ישראל, ונדבך נוסף במערכת אכיפת החוק. בנסיבות אלו ברור כי הנתבע העיד במסגרת ההליך הפלילי מטעם התביעה במהלך מילוי תפקידו כשוטר במשטרת ישראל, לכן מתקיים התנאי הראשון דלעיל.

35. באשר לתנאי השני, לא הובאה בפני
י כל ראיה או עדות לכך כי עדותו של הנתבע ניתנה בכוונה לגרום נזק לתובע, שכן חלק אינטגראלי מתפקידו של הנתבע כאמור הוא להעיד במסגרת ההליך הפלילי אודות האירוע מיום 30.3.2000.

36. יודגש כי התובע לא העלה טרוניה כלשהי הקשורה לתקינות המעשה המנהלי או סבירות ההחלטה, בין בהיבט העובדתי ובין בהיבט המשפטי, ככל שהדברים נוגעים להכרה בחסינות הנתבע. התנגדותו של התובע להכרה בחסינות הנתבע היא לאקונית, ועיקר טענותיו של התובע הם, כי כתב ההגנה הוגש שלא כדין, ולחלופין משהוגש כתב ההגנה כאמור, מנועים המבקשים מלהגיש הודעה בדבר החסינות. יש לדחות את טענותיו של התובע שהן מחוסרות כל בסיס בדין.

37. לא למיותר לציין, כי על פי סעיפים 7א ו- 7ב לפקודת הנזיקין, לאחר דחיית התביעה כנגד עובד המדינה מפאת חסינותו, תמשיך התביעה להתברר כנגד המדינה בגין מעשיו הנטענים של הנתבע, ואין חשש כי התובע יימצא בפני
שוקת שבורה.

38. לסיכום, אני מקבלת את הבקשה, קובעת כי לנתבע קיימת חסינות מפני התביעה הנדונה, ומורה על דחיית התביעה נגדו.
בנסיבות העניין אינני עושה צו להוצאות.

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב כסלו תש"ע, 09 דצמבר 2009, בהעדר הצדדים.


הוקלד על ידי .......

בית משפט השלום בטבריה
09 דצמבר 2009
ת"א 1172-07 לוי נ' וקנין ואח'
עמוד 1 מתוך 8








א בית משפט שלום 1172/07 אשר לוי נ' אלברט וקנין, מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 09/12/2009)