פסקי דין על אריה שפיר | פסקי דין על יהודה ליסקר | פסקי דין על סילביה שפורן | פסקי דין על הלל סטרינסקי ואח' |

2732/09 רעא     14/12/2009




רעא 2732/09 אריה שפיר נ' יהודה ליסקר, סילביה שפורן, הלל סטרינסקי ואח'




החלטה בתיק רע"א 2732/09


בבית המשפט העליון


רע"א 2732/09



בפני
:

כבוד השופטת ע' ארבל


המבקש:
אריה שפיר



נ


ג


ד



המשיבים:

1. יהודה ליסקר



2. סילביה שפורן



3. הלל סטרינסקי


4. אהרון קלדרון


5. עזבון המנוח שמעון לינקר ז''ל


6. פורמלי מדינת ישראל


בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל
אביב-יפו
מיום
24.2.09
בע"א 14/09 שניתן על ידי כבוד השופטת ע' סלומון-צ'רניאק

בשם המבקש:
בעצמו

החלטה


בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופטת ע' סלומון-צ'רניאק) בע"א 14/09 מיום 24.2.2009, לפיו נדחו ערעור וערעור שכנגד על החלטת כב' הרשם א' זמיר (להלן:
הרשם
) אשר קיבל בחלקה את בקשת המבקש לפטור אותו מתשלום אגרה.

1.
המבקש הגיש בשנת 2001 תביעה כספית נגד המשיבים בסכום של 83 מליון ש"ח בה טען להפרת הסכם להשקעה משותפת במניות חברה מסוימת על ידי מימוש מניותיה וביקש לפטור אותו מתשלום אגרה. הבקשה עברה כברת דרך ארוכה מאוד במספר סבבים וערכאות, במהלכה נקבע כי המבקש הצליח להראות כי קיימת לו לכאורה עילת תביעה בסכום שווה ערך בשקלים לשני מליון דולר וכי הוכיח חוסר יכולת כלכלית המצדיק מתן פטור מתשלום אגרה עד לסכום האמור - 9,250,000 ש"ח. כן נקבע כי ככל שהמבקש יזכה בתביעתו ישלמו המשיבים 2-4 את סכום האגרה ישירות לקופת בית המשפט, ואם יזכה המבקש בתביעה אחרת שהגיש בבית הדין לעבודה, ישלם המבקש מחצית מהסכום על חשבון האגרה (החלטת כב' השופטת י' שיצר מיום 19.3.20002).

2.
בהחלטות הרלוונטיות לבקשה שלפניי קבע הרשם ביום 6.8.2008 בנוגע לבקשתו המחודשת של המבקש לפטור מאגרה, כי על פני הדברים אין מדובר בתביעה (שהסכום הנתבע בה תוקן ל- 101,848,260 ש"ח), מופרכת או חסרת יסוד. ואולם, משלא נשא המבקש בנטל להראות כי אין ביכולתו הכלכלית לשלם את האגרה, עליו להשלים את הנתונים החסרים לגבי מצבו הכלכלי. בהחלטה משלימה מיום 10.12.2008 קבע הרשם כי באיזון שבין הרושם הכללי לפיו מצבו הכלכלי של המבקש אינו שפיר לבין התהיות העולות לגבי יכולת השתכרותו, יש להותיר את החלטת השופטת י' שיצר על כנה. על החלטה זו הגישו הן המבקש והן המשיבים 1 ו-2 ערעורים לבית המשפט המחוזי.

3.
בית המשפט המחוזי דחה, כאמור, את הערעורים. בית המשפט קבע כי הלכה היא שערכאת הערעור לא תתערב בהחלטות בענייני אגרה שבהן יש לרשם שיקול דעת רחב, אלא במקרים חריגים, שהמקרה דנן אינו נמנה עימהם, במיוחד כאשר נושא זה מתגלגל בבתי המשפט משך שמונה שנים. בית המשפט קרא לשים קץ להתדיינות סביב האגרה.


מכאן הבקשה שלפניי.

4.
המבקש, שאינו מיוצג, טוען כי יש לקרוא את החלטת הרשם מיום 10.12.2008 יחד עם החלטתו הקודמת מיום 6.8.2008. לטענתו, טעה הרשם כשהחליט להותיר את החלטת השופטת י' שיצר על כנה, כאשר החלטתה התייחסה לכתב התביעה המקורי ולא לכתב התביעה המתוקן שבו הוסיף המבקש נתבעים ואף הגדיל את סכום התביעה. לדבריו, נימוקי הרשם אינם יכולים לשלול את ההצדקה למתן פטור מלא מתשלום האגרה. המבקש טוען עוד כי החלטת בית המשפט המחוזי מנוגדת לאינטרס הציבורי ולדין והוא משיג על אופן ניהול הערעור והערעור שכנגד בפני
בית המשפט.

5.
דין הבקשה להידחות אף בלא לקבל את תגובת המשיבים לה. הלכה היא כי תכלית הדרישה לתשלום אגרת בית משפט, מלבד מימון השירות המשפטי, היא למנוע ניצול לרעה של ההליך השיפוטי, בדרך של הגשת תביעות סרק, תביעות מוגזמות או טורדניות (רע"א 1550/05
בונה הצפון חברת קבלני בנין בעכו בע"מ נ' א.אב.ג. לבניה ויזמות בע"מ
(לא פורסם, 30.8.2005)). לבית המשפט, ובכלל זה לרשם, יש שיקול דעת רחב לעניין פטור מתשלום אגרה, כאשר שיקול דעת זה נועד להגן על שני אינטרסים מרכזיים: מחד, יש להבטיח כי זכות הגישה לערכאות של בעל דין לא תיפגע רק משום שהוא נטול אמצעים כספיים. מנגד, מערכת המשפט אחראית למניעת הליכי סרק המסבים נזק לציבור, פוגעים בבעלי הדין שכנגד, מביאים להקצאה לא נאותה של משאבים ציבוריים ומעכבים טיפול בהליכים ראויים (ש' לוין
פרוצדורה אזרחית - סדרי דין מיוחדים בבתי המשפט
5, 11-10 (תשס"ג)) במקרה דנן החליט הרשם להותיר על כנה את החלטת השופטת י' שיצר בדבר מתן פטור חלקי מאגרה למבקש עד לסכום התביעה שהוכיח לכאורה ואף את קביעתה בדבר אופן החזרת האגרה, וזאת חרף תיקון כתב התביעה, אשר הרשם היה מודע לו. האיזון אותו ערך הרשם בין קשייו הכלכליים של המבקש, חרף תהיות שעלו, לבין קיומה של עילת תביעה לכאורית אינו מצדיק התערבות בהחלטתו, כפי שסבר בית המשפט המחוזי. לא מצאתי ממש אף בטענות המבקש בנוגע לאופן ניהול הערעורים בבית המשפט המחוזי. מכל מקום אין מדובר במקרה בו מעלה הבקשה שאלה עקרונית שבמשפט אשר השלכותיה חורגות מהסכסוך הפרטני שבין הצדדים, המצדיקה דיון בה ב"גלגול שלישי" (רע"א 103/82
חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ
, פ"ד לו(3) 123 (1982)). מן הראוי כי המבקש יפעל כאמור בהחלטת הרשם מיום 10.12.2008, ויאפשר סיומה של ההתדיינות המתמשכת בסוגית האגרה וקידום הטיפול בתביעה גופה, לרבות בסוגיית ההתיישנות שעלתה במסגרתה וטרם נדונה.


הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.


ניתנה היום, כ"ז בכסלו תש"ע (14.12.09).





ש ו פ ט ת

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

09027320_b08.doc

עכ

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il








רעא בית המשפט העליון 2732/09 אריה שפיר נ' יהודה ליסקר, סילביה שפורן, הלל סטרינסקי ואח' (פורסם ב-ֽ 14/12/2009)