Google

מ.י. פרקליטות מחוז המרכז - פרדריק בלק, גדעון לנדסברגר, משה מילר ואח'

פסקי דין על מ.י. פרקליטות מחוז המרכז | פסקי דין על פרדריק בלק | פסקי דין על גדעון לנדסברגר | פסקי דין על משה מילר ואח' |

2613/08 פ     14/12/2009




פ 2613/08 מ.י. פרקליטות מחוז המרכז נ' פרדריק בלק, גדעון לנדסברגר, משה מילר ואח'








st1\:*{behavior: }


בית משפט השלום בפתח תקווה




14 דצמבר 2009

ת"פ 2613-08
מ.י. פרקליטות מחוז המרכז
נ' בלק ואח'





בפני

כב' השופטת
ליה לבאון

מאשימה

1.

מ.י. פרקליטות מחוז המרכז



נגד

נאשמים

1. פרדריק בלק
2. גדעון לנדסברגר
3. משה מילר
4. נאסרין חורי
5. יוסף חסקל
6. ברטה שוום
7. ראיסה פרברוב
8. דורית ניצן - קלוסקי





החלטה

1) בתאריך 17.2.09 ניתנה החלטתה של כב' השופטת רון בבקשה לקבלת חומר חקירה שנאסף בגרמניה.

2
(
נקבע, כי החומר הנטען רלוונטי לנאשמים להגנתם הגם שאינו מצוי בידי התביעה, ובשל היות החומר מוחזק אצל הרשויות בגרמניה אין לנאשמים דרך להשיגו לבד אם ינקטו הליכים הקבועים בחוק ע"י המדינה.
בכך התקבלה הבקשה לעניין חומר הראיות שנאסף בגרמניה במסגרת החקירה שם בעניינה של הומאנה.

3) הפרקליטות הצהירה במהלך התקופה בפני
מותב זה, בטרם התקבל החומר מגרמניה, כי בעת שיתקבל יועבר לסנגוריה בלא סינון או בדיקה.

4) החודשים נקפו,ובסופו של דבר התקבלו בפרקליטות מסמכים רבים, למעלה מ 10,000 דפים צולמו והועברו כפי –שהם לידי הסנגוריה
וכן קלטות רבות, ועל אף קשיים לוגיסטיים לצלם חומר רב היקף.

5
) בפני
המותב דנן, בחלוף מעל שנה מעת הגשת כתב האישום, מזה כחודשיים מתנהלת פרשת התביעה.


עד כה
נשמעו 38 עדי תביעה ונותרו כ-40 נוספים
וביהמ"ש נוכח במאמצי הצדדים להגיע להבנות באשר לצמצום רשימת העדים, באשר לחומר ראיות מוסכם שהועבר לעיון ביהמ"ש, בקשר לסדר הזמנת העדים ולמותר לציין- שיתוף פעולה פורה עם ביהמ"ש ובפרט בהגשת כל הודעות הנאשמים ומצורפיהן חומר רב היקף כסיוע לביהמ"ש ולנוחותו.

6
) ביום 9/12/09 דר' לשם ב"כ נאשם 2 ביקש להפסיק שמיעת הראיות ל-30 יום כדי לאפשר לימוד החומר שנאסף ובהתחשב
בצורך בתרגום מרביתו מהשפה הגרמנית וגם מהשפה האנגלית, הודגש כי יש קושי ללמוד החומר ולעבדו לצד הופעות רצופות בביהמ"ש והועלה חשש שתפגע זכות הנאשמים להליך הוגן.
7
) התערבתי בסדר הבאת עדים והוריתי כי יובאו עדים רלבנטיים לנאשמים 4-8, עובדי משרד הבריאות
כך שב"כ נאשמים 1-3 במידה מסוימת לא יהיו נתונים ללחץ גבוה של הופעות בביהמ"ש 3 ימים בשבוע, ובהמשך גם בוטלו 4 מועדי הוכחות בתאריכים 28, 29 לדצמבר 2009 וכן 3, 4 לינואר 2010.
ביטול המועדים נועד גם לאפשר לעו"ד ברטל להתפנות ולסיים הסיכומים בתיק אחר שמנהל הוא בירושלים.

8) עד כאן בקשות שמקומן בפני
ובמסגרת ההליך הפלילי.

9) עוה"ד מר שמחוני, ב"כ נאשם 1 ביקש לטעון כי על המדינה לממן תרגום החומר מגרמנית.

10) בקשתו הושמעה במהלך הדיון והוקלטה בלא שתוגש כל בקשה קודמת בכתב, מסתמך הוא על הסעיפים 74, 140 ו-141 לחסד"פ [ נוסח משולב] תשל"ב 1972, ותמך יתדותיו בבש"פ 501/09 הדן בהליכי הסגרה.

11) לגופו של עניין, בקשה זו לטעמי צריכה הייתה להיות מונחת בפני
כב' השופטת רון, כחלק מהדיון לעניין הראיות שבפני
ה, ובפרט –שכותרתה כאן כמו שם –ס' 74 לחסד"פ והמחוקק קבע כי בקשה שכזו לא תשמע ע"י המותב השומע ראיות בתיק.

12) לא דחיתי הבקשה על הסף בשל העובדה שמותב זה ניסה להאיץ הליכי הבאת החומר ארצה לבקשת הנאשמים ובפרט בשל חלוף שנים ארוכות מאז אותם ימים קשים בשנת 2003 .
לעניין זה גם התקיים בפני
דיון במעמד עו"ד יצחק בלום מטעם פרקליטות המדינה.
מכיוון שהפרקליטות בהגינותה לא ביקשה לדחות על הסף –העדפתי תוך שמירה על האיזונים לקדם עניין הנאשמים לשמוע את טיעוני הצדדים, ומזדרזת אני במתן החלטתי.

13) עוה"ד מר ואקי, ב"כ פמ"מ ביקש לדחות הבקשה תוך שמתייחס לתכלית הסעיפים 140 וכן 141 לחסד"פ – בהתייחסותם להליך המתנהל בפני
ביהמ"ש, והשלכה אל סעיף 74 שאין בו דבר לעניין תרגומים.
עו"ד
ואקי ביקש להפנות לבש"פ 10823/08.

14)
דיון

א.
סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי[ נוסח משולב] תשמ"ב 1982 אינו עוסק אלא בזכות


העיון והעתקה לנאשם וסניגורו בזמן סביר בחומר החקירה וברשימת החומר שנאסף או

נרשם ונוגע לאישום והנובע מפגיעה בזכות זו.

ב.
הזכות להליך הוגן, כך נקבע אינה זכות מוחלטת, ויש למצוא את האיזון הראוי בינה
לבין

זכויות נוספות.
עד כה דנה הפסיקה במבחנים שונים
באשר להיקף הזכות והדרך


למימושה ואף לא אחד בשאלת תרגום חומר חקירה שהועמד לעיון גם לא בא זכרו של התרגום במסגרת נוהלי העיון והעתקה שבסעיפים 75 ו- 76 לחסד"פ ולא בהוראת
סעיף 77 לחוק.

ג.
הסעיפים 140 ,141 142 לחסד"פ שהוריתם מתייחסת לתרגום ומתרגם, דנים בכלל הנוהג

ולעניין זה אביא מספרו של המלומד קדמי "על סדר הדין בפלילים", (חלק שני ,מעמ' 1120 ואילך) כי:

"הדיון בבית המשפט מתנהל כולו בשפה העברית, ואין למסור ראיה -
אם עדות

מפי עד ואם מסמך בכתב- בשפה זרה, אלא ברשות ביהמ"ש, ובכפוף להוראות הדין בסוגיה
זו".

וכן

" בעניין ניהול הדיון כאשר הנאשם אינו יודע עברית, קובע ס' 140 .... ימנה לו
ביהמ"ש מתרגם או יתרגם לו בעצמו. ביהמ"ש רשאי לקבוע הסדר אחר בהסכמה".



ללמדך, כי הצורך בתרגום הוא תלוי אי ידיעת השפה העברית וניהול ההליך בשפה

העברית
בין כותלי ביהמ"ש.

לפיכך, לעתירה לממן תרגום ראיות שהתקבלו אצל הסנגוריה לבקשתה מכח הסעיפים
הללו לעברית– אין כלום.

ד.
כך גם באמור בבש"פ 501/09, אין תימוכין לבקשה באשר עיקרו סביב מקור הסמכות
להגיש ערר על פי ס' 74 (ה) לחסד"פ, מקום בו נושא ההליך הוא בקשת הסגרה שהוגשה לבית המשפט
המחוזי בירושלים,
על פי חוק ההסגרה תשי"ד 1954 והתקנות שהותקנו לפיו, תקנות ההסגרה (סדרי דין וכללי ראיות בעתירות) תשל"א-1970.

במסגרת ב"ש (י-ם) 5486/08 כב' השופטת נאוה בן אור שנדרשה לבקשת המשיבים להורות למדינה לתרגם את מסמכי בקשת ההסגרה מאנגלית לעברית נעתרה לבקשה והורתה לתרגמם תוך הסתמכות על פרוטוקול משנת 2005 המתקן את אמנת ההסגרה שנחתמה בין ממשלת ישראל לממשלת ארה"ב, בו נקבע מפורשות כי "הבקשה וכל המסמכים האחרים שמגיש הצד המבקש יתורגמו לשפה הצד המתבקש, אלא אם כן הוסכם אחרת".

כמו כן אבחנה
הטעמים להחלטתה מאלו שנתנו בב"ש 5291/08
ובב"ש 2397/01 וקבעה כי זכות לו למבוקש להתמודד עם בקשות ההסגרה בשפתו, כבן המדינה המתבקשת, בהליך המתנהל בבית המשפט של מדינת אזרחותו כך שתובטח יכולתו להבין טיבן של זכויותיו.
על החלטתה כאמור הוגש הערר.

כב' השופט א.א. לוי
קבע בערר כי נושא התרגום לא ניתן להפרדה מסוגיית העיון בחומר, למחלוקת מי יתרגם –לא נכנס, והורה כי יש להניח בפני
המבוקש את החומר בשפתו הוא, כפי שנקבע בבש"פ 9991/08 אברג'ל, ועל פי הוראות הסעיפים 140, 141 לחסד"פ.
בעיקרו קבע הוא כי הליך העמדה לדין דינו כהליך ההסגרה ואין להלום מצב שבו המחסום הלשוני יהפוך למהותי בדרכו של מבוקש להתגונן, ובסייגים שבפיסקא 8 לפסק דינו.

על אף התוצאה המחייבת המדינה לתרגם, השוני בהליך ובמסגרת החוקית מוציא הבקשה שבפני
מגדרו של אותו פס"ד.
לכן לא ניתן להקיש לענייננו מאותה החלטה, ששם עסקינן בראיות שמציגה המדינה בהליך והצורך לתרגמן, בעוד שבפני
נו מומשה זכות ההגנה לקבל לידיה חומר חקירה באמצעות פניה של המדינה לשלטונות בגרמניה, המדינה מסרה להגנה את כל החומר שהתקבל לעיונה ולהעתקתה- ובכך מיצתה את חובתה על פי הדין.

ה.
לתוצאה זו מובילה החלטתו של כב' השופט דציגר בבש"פ 10823/08 בדחותו
בקשת סניגור לתמלל ולתרגם שיחות שהושגו בהאזנות סתר בקובעו כי יצאה המדינה ידי חובתה שבסעיף 74 לחסד"פ במסירת הקלטות והתמלילים להגנה,

"רשאי היה העורר לתמלל את השיחות שהוקלטו בקלטות ולתרגמן אולם מטעמים השמורים עימו בחר שלא לעשות כן, תוך שהוא מעביר הנטל לביצוע פעולה זו על המשיבה וזאת מבלי שקיימת לו עילה בדין (ההדגשה שלי ל.ל ) לבקש שכך ייעשה".

ו.
לפיכך, הבקשה להורות למדינה לממן התרגום-נדחית.

ניתנה היום,
כ"ז כסלו תש"ע, 14 דצמבר 2009, בהעדר הצדדים.














פ בית משפט שלום 2613/08 מ.י. פרקליטות מחוז המרכז נ' פרדריק בלק, גדעון לנדסברגר, משה מילר ואח' (פורסם ב-ֽ 14/12/2009)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים